קולמוס ה'שמיר'

chaim

משתמש ותיק
האם יש אחד מן הרבנים שמחמיר שסופרים לא יכתבו עם קולמוס השמיר?? ומאיזה טעם??
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
על פניו בדקתי את זה, שאין בזה שום מעלה יותר מנוצה של תרנגול, שגם הוא קצת חורץ על הדף, וכיון שאינו עשוי משל ברזל איני רואה כלל בעיה בזה.
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
בלדד השוחי אמר:
יודעני על הרבה סופרי סת"ם שכותבים עם שמיר ואינם חוששים לכלום.

כי זה יותר נוח,
ומספיקים יותר.
ואנשים לא מבררים על זה.

אני לא סופר, אבל שמעתי על עוד רבנים רבים שמתנגדים.
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
אנשים חושבים שיש ענין לכתוב עם נוצה של תרנגולת, אבל האמת היא שפעם היו כותבים עם קנה וכמו"ש בגמ' למה זכתה קנה שיכתבו איתו סת"ם - לעולם יהיה אדם רך כקנה,

וז"ל הט"ז יורה דעה סוף סימן רעא

ומ"ש ולא בנוצה. אמת שבמרדכי פ"ק דגיטין כתוב כן בהג"ה בשם הר"ש אבל איני יודע טעם לדבר ואולי הוא כמו שמצינו בסדר גטין של מהר"י מרגליות שכתב שאין לכתוב בקנה של ברזל דהוה כמו חקיקה ואף על גב דחק ירכות כשר מכל מקום כל כמה שאפשר לעשות בלא שום חקיקה עדיף כו' ואפשר שכן הוא גם בשל נוצה שהיא דקה וכן כתוב הטעם בלבוש וכתוב שאין נוהגין כן
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
chaim אמר:
אנשים חושבים שיש ענין לכתוב עם נוצה של תרנגולת, אבל האמת היא שפעם היו כותבים עם קנה וכמו"ש בגמ' למה זכתה קנה שיכתבו איתו סת"ם - לעולם יהיה אדם רך כקנה,

וז"ל הט"ז יורה דעה סוף סימן רעא

ומ"ש ולא בנוצה. אמת שבמרדכי פ"ק דגיטין כתוב כן בהג"ה בשם הר"ש אבל איני יודע טעם לדבר ואולי הוא כמו שמצינו בסדר גטין של מהר"י מרגליות שכתב שאין לכתוב בקנה של ברזל דהוה כמו חקיקה ואף על גב דחק ירכות כשר מכל מקום כל כמה שאפשר לעשות בלא שום חקיקה עדיף כו' ואפשר שכן הוא גם בשל נוצה שהיא דקה וכן כתוב הטעם בלבוש וכתוב שאין נוהגין כן


תדבר עם הרב שטרן שבקי בנושא,
ואומר שזה גם כמו חקיקה!!!!
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
ישראל הכהן אמר:
הגרי"מ שטרן שליט"א בעל קסת הסופר דיבר איתי חריף מאד נגד זה, וטוען שזה חורט.



זה חורט יותר מנוצה? הרי כולם יודעים שבנוצה תלוי איך מחדדים אותו - ועפי"ז יהיה גם מדת חריטתו.

האם נכנסים לעוד מחלוקת במציאות??
דעת הג"ר משה שאול קליין שליט"א שזה בדיוק כמו נוצה, שגם הוא חורט וכמו שהבאתי את הט"ז הקודם.

 
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
chaim אמר:
ישראל הכהן אמר:
הגרי"מ שטרן שליט"א בעל קסת הסופר דיבר איתי חריף מאד נגד זה, וטוען שזה חורט.



זה חורט יותר מנוצה? הרי כולם יודעים שבנוצה תלוי איך מחדדים אותו - ועפי"ז יהיה גם מדת חריטתו.

האם נכנסים לעוד מחלוקת במציאות??
דעת הג"ר משה שאול קליין שליט"א שזה בדיוק כמו נוצה, שגם הוא חורט וכמו שהבאתי את הט"ז הקודם.

 

אתה שמעת ממנו?

אני גם חשבתי כמוך, אבל הרב שטרן ממש תקף את זה בחריפות.
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
ישראל הכהן אמר:
אתה שמעת ממנו?

כי הרב שטרן ממש תקף את זה בחריפות.
שמעתי מכמה ששמעו מהרב קליין שזה לכתחילה

בכל אופן בכזה דבר, הרי סך הכל הוא ענין של לכתחילה [גם אם נאמר שזה חוקק קצת הרי אינו פסול כלל, כי מה איכפת לי שזה חוקק], ואיני רואה כאן סיבה לתקוף בחריפות לסופרים שכותבים כן.
 

גמח

משתמש ותיק
ישראל הכהן אמר:
chaim אמר:
אנשים חושבים שיש ענין לכתוב עם נוצה של תרנגולת, אבל האמת היא שפעם היו כותבים עם קנה וכמו"ש בגמ' למה זכתה קנה שיכתבו איתו סת"ם - לעולם יהיה אדם רך כקנה,

וז"ל הט"ז יורה דעה סוף סימן רעא

ומ"ש ולא בנוצה. אמת שבמרדכי פ"ק דגיטין כתוב כן בהג"ה בשם הר"ש אבל איני יודע טעם לדבר ואולי הוא כמו שמצינו בסדר גטין של מהר"י מרגליות שכתב שאין לכתוב בקנה של ברזל דהוה כמו חקיקה ואף על גב דחק ירכות כשר מכל מקום כל כמה שאפשר לעשות בלא שום חקיקה עדיף כו' ואפשר שכן הוא גם בשל נוצה שהיא דקה וכן כתוב הטעם בלבוש וכתוב שאין נוהגין כן


תדבר עם הרב שטרן שבקי בנושא,
ואומר שזה גם כמו חקיקה!!!!

האם יש בעיה של חקיקה בסת"ם?
 
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
chaim אמר:
ישראל הכהן אמר:
אתה שמעת ממנו?

כי הרב שטרן ממש תקף את זה בחריפות.
שמעתי מכמה ששמעו מהרב קליין שזה לכתחילה

בכל אופן בכזה דבר, הרי סך הכל הוא ענין של לכתחילה [גם אם נאמר שזה חוקק קצת הרי אינו פסול כלל, כי מה איכפת לי שזה חוקק], ואיני רואה כאן סיבה לתקוף בחריפות לסופרים שכותבים כן.


אני שומע את דעתך,
אבל יש פה דעה של הרב שטרן,
אדרבא אולי תצליח לשכנע אותו!
 

זוטרא

משתמש ותיק
מה זה שמיר, קולמוס מפלסטיק? כמדומני שהרב ואזנר כותב נגד זה בשבט הלוי.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
אינני רוצה להיכנס לרשימת מתירים לכתחילה ומחמירים, יודעני על אחד מגדולי הדור היותר מפורסמים, שמתיר לכתחילה (קיבלתי עדות ממקור ראשון), אך אני סבור שאפשר בדברים מציאותיים בפרט ובהלכה בכלל, לדון שלא כגדולי הפוסקים, מראיה ולעיתים אף מסברא, כ"ש בעניינים הנוגעים למציאות. לדעתי בדבר שאין בו פרטי הלכה רבים, ואיננו סוגיות עמוקות, אין בו סברות שלא ידענו ואינו עניין לגדולי תורה המובהקים שבדור בלבד, בפרט שאין כאן צד איסור, אלא האם נכלל בחומרא לכתחילה. אפשר לבדוק את הדברים לבד, ואין צורך לא במחמירים, ולא במקלים. אני ראיתי קולמוס זה, כתבתי בו (לנסותו), ואין לי ספק שהוא חורט לא יותר מנוצה חדה קצת.
לאוסרים כי הוא חורט, אומר שיבחנו הדברים ע"פ מומחים וחוקרים, ואם יסכימו שחורט יותר מנוצה, נדון לפני גדולי הפוסקים, מה שיעור חריטה (נוצה אינו חריטה, אך לא כתוב שזה השיעור ומעט יותר חורט), למביאים טעמים משום שינוי מסורת ושאר ירקות, מנהגנו לכתוב בנוצה, שינוי מסורת קדמונים, ונתקבל המנהג, ובפרט שבדברים שאינם הלכה גמורה, וסברות מסוג זה שלא מקובלות על הכל, אין כח ביד הסוברים כן, לקבוע לכל עם ישראל כשיטתם, שאולי אנו מחוייבים לטעמיהם בהלכה, אך לא לכל הרגשה שלהם. אפשר לראות שיש פוסקים שמבססים דיניהם על ההלכה הפסוקה, ויש על "הרגשות" ראוי , מתאים " חדש אסור מן התורה" וכו', ולמה שנשמע להם אם אין שום סוגיא שמשמע כדבריהם, ואין ראיה אחת מההלכה לאסור.
נ.ב. בענייני סת"ם יש "מומחים" רבים, חלקם רבנים ידועים, ויש להם תלמידים ותלמידי תלמידים, ו"הבנתם" בסתם היא יכולתם לחזור על אותה הטעות שוב ושוב. אינני רוצה להיכנס לפרטים בהלכות סת"ם, וכ"ש לא לשמות רבנים, אך כמות השטויות שנשמעות בתחום זה, על ידי פוסקים חשובים, אין כמוה בכל התורה כולה, ומחמירים ופוסלים את הכשר לכתחילה, ומכשירים פסולים ודאי, למרבה הצער. ואף מדפיסים שטויות והבלים בספרים, ורוב הסופרים הבורים חושבים שזה תורה מסיני. ואולי בעתיד אכתוב הערות בדיני סת"ם בפרט, ובאו"ח בכלל, ואכתוב טעויות נפוצות שגדלים עליהם דור של בורים וע"ה.
רק לדוגמא: יש רב אחד שהחליט שלשיטת המ"ב ר כמו בדפוס (בריבוע) היא ר ופסולה לד, כי במ"ב כתוב שלר' יש זוית חדה, ולשיטתו 90 מעלות כשר לר ופסול ל ד ורק חד יותר מ90 מעלות הוא ד. לא צריך להיות גאון בהלכות סתם, כדי לדעת, שלשון הפוסקים היא שריבוע נקרא זוית חדה (גם על המזבח ותפילין מצאנו לשון זוית חדה), ובמ"ב מוזכר עשרות פעמים שר כשרה אם עגולה מעט, ולדעתו 90 מעלות יקרא עגול, כל השומע יצחק לו.
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
בכל הדורות לא היו חריטות? מה כתוב על זה?

ועוד משהו, הרי יש כאן כתב על גבי כתב, אז אם להלכה כתב העליון (הדיו) מבטל התחתון (החריץ) פתרנו את הבעיה?
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
כתוב שיש מחמירים בנוצה בטענת חריטה, ולא נהגו כשיטתם, וכן המנהג פשוט כיום (עד שהמחמיר הרי הוא מהמתמיהים).
השאלה אם קולמוס שמיר חורט יותר מנוצה, יש שמתעקשים שכן, ויש שאוסרים מטעמים מוזרים כחדש אסור ושאר ירקות, כאילו מעולם כתבו בנוצה.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
ישראל הכהן אמר:
הגרי"מ שטרן שליט"א בעל קסת הסופר דיבר איתי חריף מאד נגד זה, וטוען שזה חורט.

האם אתה מדבר על ספר קסת הסופר? זה של הרב גאנצפריד זצ"ל. או שמא אתה מדבר על משהו שאיני מכיר, איזה מכון סת"ם וכד'
 

כי הם חיינו

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
ועוד משהו, הרי יש כאן כתב על גבי כתב, אז אם להלכה כתב העליון (הדיו) מבטל התחתון (החריץ) פתרנו את הבעיה?

כמדומה שלהלכה קי"ל להחמיר שאין כתב עליון מבטל את התחתון, וכמו שאמרו גיטין י"ט א' דדיו ע"ג סיקרא פסול לגבי גט, אלא שלענין כתב ע"ג חריץ לכאורה  תלוי בב' התי' בתוס' גיטין ט ב ד"ה מקרעין וברשב"א שם, אלא שלמעשה בודאי אין להקל בזה,
ועיין ברמ"א אבה"ע קכ"ה ד' כתב שאין לכתוב גט בברזל מטעם חקיקה,
 

גמח

משתמש ותיק
בעניין כתב ע"ג כתב בדיו ע"ג חריטה/חקיקה ראה משנת הסופר לגרי"מ שטרן שליט"א סו"ס ג'.
הגרמ"י גרוס ראש 'ועד לשכת הקודש' (לענייני סת"ם) שלח לי כך: נסתפקתי בזה, ומשאלה דומה שענה לי מו"ר מרן זצ"ל, (הגרי"ש אלישיב זצ"ל) חשבתי לפשוט, גבי דל"ת הכתובה בדיו, ויש חור בחללה במקום שיש רגל פנימית של ה"א. האם נחשב אות ה"א לענין שבת וגט. והשיבני שאינם מצטרפים, בהיותם שני מינים. ואם לדמות, יועיל בנ"ד לכתוב ע"ג חקק, דאינו ככתב ע"ג כתב, כיון שהם ב' מיני כתבים.
 

כי הם חיינו

משתמש ותיק
גמח אמר:
בעניין כתב ע"ג כתב בדיו ע"ג חריטה/חקיקה ראה משנת הסופר לגרי"מ שטרן שליט"א סו"ס ג'.
הגרמ"י גרוס ראש 'ועד לשכת הקודש' (לענייני סת"ם) שלח לי כך: נסתפקתי בזה, ומשאלה דומה שענה לי מו"ר מרן זצ"ל, (הגרי"ש אלישיב זצ"ל) חשבתי לפשוט, גבי דל"ת הכתובה בדיו, ויש חור בחללה במקום שיש רגל פנימית של ה"א. האם נחשב אות ה"א לענין שבת וגט. והשיבני שאינם מצטרפים, בהיותם שני מינים. ואם לדמות, יועיל בנ"ד לכתוב ע"ג חקק, דאינו ככתב ע"ג כתב, כיון שהם ב' מיני כתבים.

כבר כתבתי לעיל שכתב ע"ג חקיקה הוא נידון מפורש בראשונים גיטין ט ב, ולכן אין צורך לדמות בזה מילתא למילתא
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
לכאורה לא כל שריטה קלה הוא כתב על גבי חקיקה, וכן משמע בט"ז שכבר הביאו כאן, ואף החולקים זה רק משום חומרא. אף בברזל משמע בפוסקים שאינו מעיקר הדין וכנ"ל. דברי הרשב"א הם בחקיקה גמורה, ובפשטות לא כל חקיקה שאינה ניכרת תיקרא כתב, וממילא אין כאן כתב על גבי כתב.
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
כיון שזה דבר התלוי במציאות אומר גם אני את חלקי... היום כתבתי על דף עם קולמוס השמיר בלי דיו, וכתבתי עם הנוצה, וראיתי שהנוצה יותר חוקק מאשר הקולמוס השמיר, וכמדומני שכל אחד שיראה את הקולמוס הזה לעומת הנוצה יראה שלא אמור להיות שום נפקא מינה רק שתלוי כמה ואיך מחדדים אותו, ולא משנה אם זה נוצה או שמיר, בכל אופן בוודאי שאין חקיקה ניכרת שיהיה אפשר לראות כתב על ידי החקיקה.
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
ישראל הכהן אמר:
chaim אמר:
ישראל הכהן אמר:
אתה שמעת ממנו?

כי הרב שטרן ממש תקף את זה בחריפות.
שמעתי מכמה ששמעו מהרב קליין שזה לכתחילה

בכל אופן בכזה דבר, הרי סך הכל הוא ענין של לכתחילה [גם אם נאמר שזה חוקק קצת הרי אינו פסול כלל, כי מה איכפת לי שזה חוקק], ואיני רואה כאן סיבה לתקוף בחריפות לסופרים שכותבים כן.


אני שומע את דעתך,
אבל יש פה דעה של הרב שטרן,
אדרבא אולי תצליח לשכנע אותו!
בדרך כלל אני סולד מלשכנע רבנים, אני שומע את דעתם בעדינות ואיני מנסה לשכנע אותם, כך שאין בדעתי לעשות את זה, בפרט כאן שכל המציאות היא מול העינים ואין כאן דברים נסתרים.
רק זאת שמעתי מהרב שטרן כמה פעמים שתקף את אלה שכותבים עם עט של ברזל... וגם זה רק לכתחילה, כי הקסת הסופר כותב סוף סימן ג "ואין נוהגים כן אלא כותבין בנוצה ואפילו בקולמוס של ברזל"! 
 
 

חוזר ומגיד

משתמש ותיק
אגב זה גם תלוי במנהגו של הסופר האם ללחוץ על הקולמוס או ללחוץ על הקלף או לא ללחוץ כלל.
סופר שלוחץ על הקלף סביר להניח שלא יחזיק במלאכה ימים רבים
רוב הסופרים גם אלו שלוחצים על הקולמוס באצבעותיהם עדיין על הקלף הם לא לוחצים מהסיבה הפשוטה שזה מונע זרימת דיו וגם הכתב לא יוצא יפה
כך שהטענה על חריטה לא מובנת וגם אם יש חריטה לכל היותר היא יכולה לעשות מסגרת ולא אות שלמה
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
chaim אמר:
ישראל הכהן אמר:
chaim אמר:
שמעתי מכמה ששמעו מהרב קליין שזה לכתחילה

בכל אופן בכזה דבר, הרי סך הכל הוא ענין של לכתחילה [גם אם נאמר שזה חוקק קצת הרי אינו פסול כלל, כי מה איכפת לי שזה חוקק], ואיני רואה כאן סיבה לתקוף בחריפות לסופרים שכותבים כן.


אני שומע את דעתך,
אבל יש פה דעה של הרב שטרן,
אדרבא אולי תצליח לשכנע אותו!
בדרך כלל אני סולד מלשכנע רבנים, אני שומע את דעתם בעדינות ואיני מנסה לשכנע אותם, כך שאין בדעתי לעשות את זה, בפרט כאן שכל המציאות היא מול העינים ואין כאן דברים נסתרים.
רק זאת שמעתי מהרב שטרן כמה פעמים שתקף את אלה שכותבים עם עט של ברזל... וגם זה רק לכתחילה, כי הקסת הסופר כותב סוף סימן ג "ואין נוהגים כן אלא כותבין בנוצה ואפילו בקולמוס של ברזל"! 
 
אני חוזר שוב,
הוא אמר לי את זה על השמיר!! כיון שאתה כותב שזה תמוה לך, אמרתי שאל תפחד לדבר איתו ולשטוח את טענותיך לפניו.
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעויין בשבט הלוי חלק ב' קלו שמי שקשה לו לכתוב עם נוצה והכתב יוצא יותר מהודר עם עט של זהב (שאינו מברזל), יכול לכתוב כן.
וזה המצב עם עט שמיר שבדרך כלל קשה לסופר עם הנוצה.
גם אין שום טעם להחמיר, כי אין לא תניף עליהם ברזל כי זה עשוי מאבן, אין טעם של דבר שמותר בפיך שהרי אינו אסור לאכול אבן (ואע"ם שהגהות חת"ס על הקסת הסופר כותב שיש ענין לקחת דבר של מאכל דווקא, דבריו צע"ג שהרי סתימת כל הפוסקים בסוף רעא שקנה הוא יותר טוב מנוצה אע"פ שאינו דבר מאכל, וגם החזו"א בסימן יא שאם אינו אסור הרי זה נקרא מן המותר בפיך, וגם שמעיקר הדין פסק המקדש מעט שגם נוצה של עוף טמא כשר לכתוב בזה סת"ם!, וגם החת"ס לבסוף כתב שאין ראיה לדבריו, וגם לא דחה את אלה שכותבים עם ברזל רק שיישב את הסופרים שכותבים עם נוצה על אף שהרמ"א כתב לא לכתוב עם נוצה)

וממילא לכאורה אין טעם להחמיר רק שאולי ענין בנוצה שזה רך יותר וכתוב בגמ' ש'קנה' זכתה שכותבים סת"ם משום שלעולם יהא רך כקנה, רק שמכל הפוסקים משמע שזה רק הסבר למה לקחת קנה ולא על עצם הענין, ולא כמו החת"ס שם שהולך בדרך חדש שקנה הוא לאו דווקא וצע"ג כל דבריו שם.
 

אבינועם

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
ישראל הכהן אמר:
הגרי"מ שטרן שליט"א בעל קסת הסופר דיבר איתי חריף מאד נגד זה, וטוען שזה חורט.

האם אתה מדבר על ספר קסת הסופר? זה של הרב גאנצפריד זצ"ל. או שמא אתה מדבר על משהו שאיני מכיר, איזה מכון סת"ם וכד'
הוא התכוון למשנת הסופר, פירוש על קסת הסופר.
 
 

אבינועם

משתמש ותיק
איני בקי בדיני חק ירכות, אם מותר ואם אסור.
ובודאי שהמקלים לכתוב בברזל ולא חוששים לחק ירכות (מבלי לגעת בעניין לא תניף וגו') יקלו גם בשמיר
אך אין בעיני ספק שהשמיר, שעשוי אבן, הינו חורט יותר מאשר הנוצה, שרכה כציפורן
מי עיוור ולא יבין זאת??
הלא האבן תחרוט עשרת מונים מן הנוצה!
ואני כתבתי אף בקנה, והקנה חורט אף פחות מן הנוצה לענ''ד, משום שזרימת הדיו שלו חלקה הרבה יותר, כיאה לעץ.
אך אם הזרימה של השמיר הינה כך, שאי''צ כי אם לגעת בעדינות בקלף וכבר יגר ממנה הדיו בלא צורך להכביד את הקולמוס על הקלף, אם כן, שפיר דמי.
אך אני לא התנסיתי בשמיר כי אם מעט.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
אינני יודע מה אתה מבין. תנסה ותראה בעיניך שזה לא חורט יותר מנוצה. אם יש לך ספק ניבדוק על ידי מומחים, שיבדקו בלחץ שווה מה חורט יותר, לי אין ספק שאין שום הבדל הניכר לרעת השמיר.
 
חלק עליון תַחתִית