מה הסיבה שלומדים תורה?

יצחק ב

משתמש ותיק
למה לומדים תורה???
ברצוני להעלות לפני מרנן כמה גורמים שראיתי שמביאים אנשים ללמוד תורה ומה שהתקשיתי בהם. אשמח מאד לעזרה.
א.לומדים בשביל ללמוד, הלימוד בעצמו הוא מצווה ומרומם את האדם.
בטבע האנושי האדם תמיד מחפש תכלית למעשיו אדם לא יכול לעשות בשביל לעשות.היתכן שיהיה מצווה שנוגדת את הטבע האנושי?
ב. לומדים בשביל לדעת מה לעשות ולא להכשל בעבירה.
אם כך למה נשים פטורות מתלמוד תורה? מכל הש"ס נראה שיש משמעות בתלמוד תורה בעצמו ולא כהכשר.
ג. לומדים כדי לדעת מה רצון ה' זה דבר עם משמעות לדעת את רצון ה'.
מה תכלית יש בלדעת? מה זה עושה לנו שאנחנו יודעים באיזה פינה במזבח שוחטים את החטאת???
ד. לומדים מאהבת החכמה.
לכאורה זה לימוד שלא לשמה. הרבה חלקים בתורה שאין השכל מרגיש בהם חכמה מיוחדת יוזנחו (כמו שקורה בימינו...)




 
 

יצחק ב

משתמש ותיק
פותח הנושא
עקביא בן מהלל אומר אמר:
ה. לומדים כי הבורא גזר
יתכן שהבורא גזר שנעשה כל ימי חיינו משהו שנוגד את הטבע האנושי?
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
מה לא טבעי בללמוד תורה מפני ציווי ה'? אתה כותב שטבע האדם זה לעשות משהו בתנאי שיש תכלית למעשה. וכי לקיים את ציווי הבורא זו לא תכלית? ולא עוד, אלא שכל מצווה ומצווה (עשה ול"ת) אנו עושים רק מפני שה' ציווה, כולל 'לא תרצח'! זה נכון שיש מצוות המובנות בשכל, אבל זו תוספת שה' החליט שמצווה פלונית גם תהיה מובנת לנו בהגיון שלנו, אבל לא ההגיון צריך להניע אותנו אלא קבלת עול מלכות שמים (ואחרי שיש קבעומ"ש, ניתן להשתמש בהגיון כדי להתחבר יותר ןלעשות מאהבה וכו').
לכן צריך קודם כל לדעת שלומדים כי זה כתוב בתורה והובא בשו"ע. כי זה רצון ה'. אחרי שיודעים זאת, ניתן להרחיב ולחפש טעמי הדבר (ובאמת בשכל אנושי לא ניתן לגלות טעם אמיתי של אף מצווה שמקורה ברצונו ית'). ובשביל ללמוד על מעלת וערך לימוד התורה, הייתי ממליץ ללמוד פרק ה' בתניא (אלא שמי שלא מנוסה בלימוד החסידות, כדאי לו להתחיל מפרק א' ולהגיע לפרק ה', וללמוד עם ביאור [כגון 'שיעורים בספר התניא', 'פניני התניא', 'חסידות מבוארת' ועוד)
 

HaimL

משתמש ותיק
להבנתי, אין שום מצווה בתורה, הנוגדת את השכל האנושי. רק שתי מצוות כאלו שאני יכול להעלות בדעתי.

א. פרה אדומה (או מצד עצמה, או מצד שמטמאת את הטהור)

ב. מאכלות אסורות. שעל זה אמרו חז"ל, וכי משה רבנו קניגי או בליסטרי היה וכו', ובאמת מעודי תמהתי, וכי זאת ראיה שתורה היא מן השמיים? הלא כך אחד יכול לקחת אנציקלופדיה, ולהראות על התמונות באצבע, את זה תאכלו ואת זה לא תאכלו. אלא, הפשט לדעתי הוא שחכמים אמרו, שלא תעלה בדעתך כמו השוטים שסוברים שחיה זו טובה למאכל ולכן הותרה, וחיה זו מזיקה ולכן נאסרה, אלא הכל גזירת מלך.
 

חדא

משתמש ותיק
כאמור, השאלה צריכה להיות לא למה לומדים, אלא למה הקב"ה ציוה על כך, ולמה זה הדבר הכי חשוב.
והתשובה הפשוטה שכל ילד צריך לדעת, זה שהגילוי היחיד והתפיסה שיש לנו מהקב"ה הוא רק ע"י דבריו ותורתו,
וזה המטרה לדעת וללמוד את דברי ה'.
 

הכהן

משתמש ותיק
HaimL אמר:
להבנתי, אין שום מצווה בתורה, הנוגדת את השכל האנושי. רק שתי מצוות כאלו שאני יכול להעלות בדעתי.
ושעטנז?
 

יצחק ב

משתמש ותיק
פותח הנושא
חייל של הרבי אמר:
מה לא טבעי בללמוד תורה מפני ציווי ה'? אתה כותב שטבע האדם זה לעשות משהו בתנאי שיש תכלית למעשה. וכי לקיים את ציווי הבורא זו לא תכלית? ולא עוד, אלא שכל מצווה ומצווה (עשה ול"ת) אנו עושים רק מפני שה' ציווה, כולל 'לא תרצח'! זה נכון שיש מצוות המובנות בשכל, אבל זו תוספת שה' החליט שמצווה פלונית גם תהיה מובנת לנו בהגיון שלנו, אבל לא ההגיון צריך להניע אותנו אלא קבלת עול מלכות שמים (ואחרי שיש קבעומ"ש, ניתן להשתמש בהגיון כדי להתחבר יותר ןלעשות מאהבה וכו').
לכן צריך קודם כל לדעת שלומדים כי זה כתוב בתורה והובא בשו"ע. כי זה רצון ה'. אחרי שיודעים זאת, ניתן להרחיב ולחפש טעמי הדבר (ובאמת בשכל אנושי לא ניתן לגלות טעם אמיתי של אף מצווה שמקורה ברצונו ית'). ובשביל ללמוד על מעלת וערך לימוד התורה, הייתי ממליץ ללמוד פרק ה' בתניא (אלא שמי שלא מנוסה בלימוד החסידות, כדאי לו להתחיל מפרק א' ולהגיע לפרק ה', וללמוד עם ביאור [כגון 'שיעורים בספר התניא', 'פניני התניא', 'חסידות מבוארת' ועוד)
אני יסביר את כוונתי טבע האנושי זה לעשות מעשים שטמון בהם משמעות ולא משמעות חיצונית 
כשאני לומד בגלל שזה רצון ה' אז המשמעות שלי זה לא המעשה 
לדוגמא לבנות בנין זה סיפוק ומשמח לעומת זאת אם נאמר לאדם לקחת חתיכת נייר וכל ימי חייו יזיז אותה הלוך חזור ונאמר לו שזה רצון ה'
זה לא יעזור לו ובסוף או שישתגע או שיתפקר.
 
 

יצחק ב

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
להבנתי, אין שום מצווה בתורה, הנוגדת את השכל האנושי. רק שתי מצוות כאלו שאני יכול להעלות בדעתי.

א. פרה אדומה (או מצד עצמה, או מצד שמטמאת את הטהור)

ב. מאכלות אסורות. שעל זה אמרו חז"ל, וכי משה רבנו קניגי או בליסטרי היה וכו', ובאמת מעודי תמהתי, וכי זאת ראיה שתורה היא מן השמיים? הלא כך אחד יכול לקחת אנציקלופדיה, ולהראות על התמונות באצבע, את זה תאכלו ואת זה לא תאכלו. אלא, הפשט לדעתי הוא שחכמים אמרו, שלא תעלה בדעתך כמו השוטים שסוברים שחיה זו טובה למאכל ולכן הותרה, וחיה זו מזיקה ולכן נאסרה, אלא הכל גזירת מלך.
הנושא לא היה אם יש מצוות הנוגדות את השכל אלא את הטבע האנושי
בזה כמדומני אין מצווה אחת כזאת
 

יצחק ב

משתמש ותיק
פותח הנושא
חדא אמר:
כאמור, השאלה צריכה להיות לא למה לומדים, אלא למה הקב"ה ציוה על כך, ולמה זה הדבר הכי חשוב.
והתשובה הפשוטה שכל ילד צריך לדעת, זה שהגילוי היחיד והתפיסה שיש לנו מהקב"ה הוא רק ע"י דבריו ותורתו,
וזה המטרה לדעת וללמוד את דברי ה'.
מה זה נותן לנו "לדעת"? איזה משמעות יש לזה?
אני מבין שיש משמעות לידיעה רק בידיעות עמוקות בענינים משמעותיים.(חכמת האלוקות פסיכולוגיה וכו') 
כי כשאדם יודע לדוגמא כמה אלוקים גדול ממילא הוא יותר נכנע לפניו או שהוא יודע איזה כח בנפש גורם לו לעשות כך ממילא יוכל לשנות את זה.
אבל לדעת באיזה פינה שוחטים את החטאת איזה משמעות יש לזה שאני יודע את זה??? 
 
 

כפשוטו

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
אני יסביר את כוונתי טבע האנושי זה לעשות מעשים שטמון בהם משמעות ולא משמעות חיצונית 
כשאני לומד בגלל שזה רצון ה' אז המשמעות שלי זה לא המעשה 
לדוגמא לבנות בנין זה סיפוק ומשמח לעומת זאת אם נאמר לאדם לקחת חתיכת נייר וכל ימי חייו יזיז אותה הלוך חזור ונאמר לו שזה רצון ה'
זה לא יעזור לו ובסוף או שישתגע או שיתפקר.
לא כל כך מדויק. בספרים מובא שכל יהודי רוצה לעשות את מה שה' רוצה והוא נהנה-באמת רק מזה. אבל ישנם דברים רדודים שמכסים על אהבה זו. ותפקידו של היהודי הוא לגלות את אותה אהבה. לכן אם אדם הרצון היחיד שלו והתענוג היחידי שלו הוא לעשות את מה שה' רוצה, אזי לא כ"כ ישנה לו מה ה' מצווה לו לעשות, כיון שהתענוג של רצון ה' נמצא כאן.  ומה נפק"מ מה הדבר שאותו הוא מצווה לעשות, הרי על הכל נמצאת כביכול אותה 'טביעת אצבע', ומה זה משנה מהו החפץ?
למעשה כל אחד נהנה ממצווה כלשהי (פוק חזי כמה גברא איכא בשוקא דארבעת המינים...) ואת ההנאה הזאת הוא צריך לגרום שהיא תהיה בכל המצוות כולם.
 
 

אליעזר ג

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
למה לומדים תורה???
ברצוני להעלות לפני מרנן כמה גורמים שראיתי שמביאים אנשים ללמוד תורה ומה שהתקשיתי בהם. אשמח מאד לעזרה.
א.לומדים בשביל ללמוד, הלימוד בעצמו הוא מצווה ומרומם את האדם.
בטבע האנושי האדם תמיד מחפש תכלית למעשיו אדם לא יכול לעשות בשביל לעשות.היתכן שיהיה מצווה שנוגדת את הטבע האנושי?
ב. לומדים בשביל לדעת מה לעשות ולא להכשל בעבירה.
אם כך למה נשים פטורות מתלמוד תורה? מכל הש"ס נראה שיש משמעות בתלמוד תורה בעצמו ולא כהכשר.
ג. לומדים כדי לדעת מה רצון ה' זה דבר עם משמעות לדעת את רצון ה'.
מה תכלית יש בלדעת? מה זה עושה לנו שאנחנו יודעים באיזה פינה במזבח שוחטים את החטאת???
ד. לומדים מאהבת החכמה.
לכאורה זה לימוד שלא לשמה. הרבה חלקים בתורה שאין השכל מרגיש בהם חכמה מיוחדת יוזנחו (כמו שקורה בימינו...)
הלימוד הופך את התורה לתורה דיליה שהוא הופך לאחד אתה לתלמיד חכם וספר תורה חי ואם אדם יכול בטבעו להשקיע את כל חייו על מנת לצבור ממון שחיצוני לו , על מנת לקנות קניין בדבר שהופך להיות חלק ממנו, והופך אותו לאיש אחר נעלה ומרומם על כל המעשים ומעביר אותו לדור בפנימיות וממלא אותו חיות של הפנימיות הזו, לא ישקיע? 
 
 

חכם

משתמש רגיל
תורת ד' תמימה  מ ש י ב ת   נ פ ש,
עדות ד' נאמנה  מ ח כ י מ ת   פ ת י,
פיקודי ד' ישרים  מ ש מ ח י   ל ב,
מצות ד' ברה  מ א י ר ת   ע י נ י י ם.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
עקביא בן מהלל אומר אמר:
ה. לומדים כי הבורא גזר
יתכן שהבורא גזר שנעשה כל ימי חיינו משהו שנוגד את הטבע האנושי?

יש אנשים שזה מתאים לטבעם האנושי להתעסק בעיון בדברים מופשטים, ויש שזה נגד טבעם, ואלו באמת אינם מחוייבים להשקיע הרבה זמן בת"ת. אעתיק כאן את דבריו הנפלאים של האור שמח בפ"א מהל' ת"ת:

ביומא דף י"ט השח שיחת חולין עובר בעשה שנאמר ודברת בם, והנה נראה דרבא אזיל אם ק"ש דרבנן ומוקי ודברת בם לד"ת אבל למאי דקי"ל דעל ק"ש קאי אין שייך זה לדרוש בם ולא בדברים בטלים. ונראה לי לבאר דבאמת כל המצוות המה שווים לפחות שבפחותים, ולמשה רבינו ע"ה. דתורה אחת יהיה לכם כתיב, וחיוב המצוה גבול יש לה כמו נטילת אתרוג בנינוע בעלמא יצא. רק המדקדקים נושאין אותו כל היום וכיו"ב ולכך לא כתבה התורה מדות רק ברמז, דלמשל מדת הנקמה, כל ת"ח שאינו נוקם ונוטר, ומלך שמחל כו' ולכך אין זה חוק בפרט, שווה לכלל הישראלי, רק כל אחד לפי ערכו, רק נקימה דממון זה שווה לכולם, וכן בגאוה וכי"ב וכן לפנים משורת הדין ובקור חולים וקבורה וכו' והדברים ארוכים בספרי המחקר. ונמצא מצוות ת"ת אשר בוודאי אם יבקש האדם טרף ומזון, בכ"ז אינו נחשב למפריע מצוות ת"ת ואספת דגנך כתיב, וכן למשל אדם חלוש המזג, וכן כל אחד לפי ההכרחיות שלפי הרגלו, וכן לפי טוהר נפשו של אדם, כי אינו דומה בחיוב ת"ת האיש אשר נפשו מרגשת בשכלה הזך ונקשרה בעבותות אהבה לתלמוד תורה, לאיש אשר כוחות נפשו נרפים ועצלים, לכן איך היה מחוק הבורא לחוק חיוב ת"ת לכל ישראל ונתן תורת כ"א בידו, ואין לאל יד האנושי ליתן המדה האמיתית לזה, לכן באו חכמים ופירשו לנו גדר מרכזן האמיתי של ת"ת, ק"ש בשחרית, ק"ש בערבית קיים והגית בה יומם ולילה, כיון שלומד קבלת המצווה ואזהרתה בשחרית ובערבית, כבר קיים מצוותה, אולם יתר מזה, הוא בכללי המצוות אשר נבדלו ונפרדו בזה, כל איש לפי ערכו ומהותו והיא כמו הסר מן המדות המגונות אשר נפרדו זה מזה, ובוודאי צריך להתעצם בה האדם בכל יכלתו, כי כפלה התורה הרבה פעמים ענין למודה, וצריך האדם להלהיב נפשו לשקוד על דלתותיה כאשר הרבו לדבר בזה הספרים הקדושים, ולכן אמר והזהרת אתהם את החוקים ואת התורות ודבר השווה לכולם והודעת כו' ילכו בה ואת כו' אשר יעשון שבזה אינו שוה רק כל אחד לפי מה שהוא אדם ולכך אמרו בנדרים דף ח' קמ"ל כיון דאי פטר נפשיה בק"ש שחרית וערבית משום הכי חייל שבועה עליה שזה מה שמחוייב ללמוד בכל כוחו, אינו מן החוקים הכוללים סוג הישראלי ואין זה מצווה פרטית ולכך חייל שבועה עלה כמו בשבועה שלא אתכבד בקלון חבירו וכי"ב, ואין נוח לי מה שלמד הר"ן שם מהא דדבר דאתיא מדרשא חייל שבועה עלה וכמו חצי שיעור אשר זה פרטי החוקים המצווים ע"ז כל בני ישראל בלי הבדל כלל והבן ודוק.
ובזה יבואר לנו עוד דבר נכון דזה אם יש מצוה לקיים מבטלין ת"ת כמו לאכול מצה לנטול לולב אפילו לרשב"י (עיין ירושלמי שבת) וכן לקבוע מזוזה ולעשות ציצית אבל להכניס עצמו לחיוב מצוה ת"ת עדיף, דבאמת לימוד הת"ת שוה לכולם, וכל מצוותיה של תורה אינן שווין לדבר אחד מדבריה, ומ"מ מבטלין למצות אלו, דאילו חוקים כוללים כל עם ישראל בחובה אחת, מן משה רבינו ע"ה עד הפחות בעם, ומבטלין אותה לחוקים הכוללים אבל להכניס עצמו לחיובה בוודאי מצות ת"ת עדיף דהיא חביבה על הקב"ה ביותר. וז"ב.
 

אליהו52

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
למה לומדים תורה???
ברצוני להעלות לפני מרנן כמה גורמים שראיתי שמביאים אנשים ללמוד תורה ומה שהתקשיתי בהם. אשמח מאד לעזרה.
א.לומדים בשביל ללמוד, הלימוד בעצמו הוא מצווה ומרומם את האדם.
בטבע האנושי האדם תמיד מחפש תכלית למעשיו אדם לא יכול לעשות בשביל לעשות.היתכן שיהיה מצווה שנוגדת את הטבע האנושי?
ב. לומדים בשביל לדעת מה לעשות ולא להכשל בעבירה.
אם כך למה נשים פטורות מתלמוד תורה? מכל הש"ס נראה שיש משמעות בתלמוד תורה בעצמו ולא כהכשר.
ג. לומדים כדי לדעת מה רצון ה' זה דבר עם משמעות לדעת את רצון ה'.
מה תכלית יש בלדעת? מה זה עושה לנו שאנחנו יודעים באיזה פינה במזבח שוחטים את החטאת???
ד. לומדים מאהבת החכמה.
לכאורה זה לימוד שלא לשמה. הרבה חלקים בתורה שאין השכל מרגיש בהם חכמה מיוחדת יוזנחו (כמו שקורה בימינו...)
א. בשביל ללמוד, ומרומם את האדם, זה שני דברים שונים ממילא השאלה לא שאלה כי אם אדם מרגיש שהוא מתרומם הוא נהנה מזה עכ"פ הנאה רוחנית ואין זה נגד טבעו
ב. נשים לא פטורות מללמוד את ההלכות שקשורות אליהן ולכן גם חייבות בברכת התורה להרבה דעות
ג. יש מצוה בידיעת התורה גם אם כרגע זה לא נוגע למעשה למשל לגבי הדוגמא שהבאת יש עניין של ונשלמה פרים שפתינו
ד. לכא' אין זה הלשמה שאסור עכ"פ לחלק מן הראשונים 


הסיבה למה בעצם אנשים לומדים כי חנכו אותם שזה הדבר הכי טוב וחשוב ונצרך בעולם (ואח"כ הם גם מבינים את זה מעצמם)
ולמה חינכו אותם כך עיין בנפש החיים שהאריך לבאר מהי חשיבות לימוד התורה

 
 

מתבונן לעומק

משתמש רגיל
מה שייך לשאול למה? "כי הם חיינו ואורך ימינו", זה לא אוויר חנשימה זה הנשימה עצמה. החיים עצמם.
אם בע"ת או נושר שואל שאלה כזו צריך לענות באמת, והתשובה היא שכך אנו מקובלים מאבותינו ורבותינו, שלימוד התורהההוא החיים עצמם וחוץ לזה אים חיים כלל, ומי שלא מאמין בזה אין לו חלק ונחלה באלוקי ישראל
מה יותר פשוט מזה
ובפרט לשים לב שלא יהיה בשאלות האלו קרירות דוחה , הרי על כל דבר אשר לשאול למה : למה אתה אוהב את הילדים שלך ? ולמה אתה נהנה מאוכל ? ומה קשה לך בלי לשום ? הנקודה היא שבאמת זר לא יבין זאת, והעבודה שלנו הוא להפסיק להיות "זר"!!!! להיות מחובר בביטול אמיתי לגדולי ישראל ולתורה עצמה,בלי חציצות של הנאות עוה"ז וקוב"ה וישראל ואורייתא חד הוא
 

דברי יושר

משתמש ותיק
מתבונן לעומק אמר:
מה שייך לשאול למה? "כי הם חיינו ואורך ימינו", זה לא אוויר חנשימה זה הנשימה עצמה. החיים עצמם.
אם בע"ת או נושר שואל שאלה כזו צריך לענות באמת, והתשובה היא שכך אנו מקובלים מאבותינו ורבותינו, שלימוד התורהההוא החיים עצמם וחוץ לזה אים חיים כלל, ומי שלא מאמין בזה אין לו חלק ונחלה באלוקי ישראל
מה יותר פשוט מזה
ובפרט לשים לב שלא יהיה בשאלות האלו קרירות דוחה , הרי על כל דבר אשר לשאול למה : למה אתה אוהב את הילדים שלך ? ולמה אתה נהנה מאוכל ? ומה קשה לך בלי לשום ? הנקודה היא שבאמת זר לא יבין זאת, והעבודה שלנו הוא להפסיק להיות "זר"!!!! להיות מחובר בביטול אמיתי לגדולי ישראל ולתורה עצמה,בלי חציצות של הנאות עוה"ז וקוב"ה וישראל ואורייתא חד הוא
למה זה שהתורה היא לא האוויר אלא הנשימה והחיים עצמם לא מאפשר לשאול למה לומדים?
בוודאי שהתורה היא חיינו בעצמם, אבל השואל מנסה להבין במה היא חיינו, איזה חלק מהחיים היא מהווה, האם היא המדריכה אותנו מה לעשות בכל רגע, ובזה היא החיים שלנו, או שהיא הרוממות שלנו, ובזה היא החיים שלנו, או שהיא המשמעות של החיים שלנו, ולכן היא עצם החיים וכו' כו'.
אם בן אדם לא מספיק מרגיש מחובר לזה שהתורה היא חיינו (ולדעתי חלק גדול מהאברכים מדקלמים את זה אבל לא מחוברים לזה ולא מאמינים בזה באמת, אם כי כמובן שמותר לכל אחד לחלוק עלי בזה), מותר לו לנסות להעמיק בזה ועל ידי כך להתחבר לזה.
ואם אתה חושב שהדרך להתחבר היא לא על ידי העמקה והבנה, אלא ע"י שיחזור שוב ושוב ויאמר ככה קיבלנו מרבותינו לא יכול להיות שזה אחרת, חייבים להרגיש את זה שהיא חיינו - לחיי, אבל יש כאלו שזה לא עובד אצלם, ואין צורך לכעוס עליהם או להתקיף אותם בגלל זה, זכותם לנסות דרך אחרת שעובדת אצל הרבה אנשים טובים.
זו עניות דעתי, וכמובן שגם בזה אתה רשאי לחלוק עלי, רק בלי התקפות, אלא בצורה עניינית. 
 
 

מה אדבר

משתמש ותיק
עקביא בן מהלל אומר אמר:
ה. לומדים כי הבורא גזר

חמור מאד!
א' הבורא לא גזר. לפי רוב הראשונים אין מצוה ללמוד בכל רגע.
ב' גם הוא גזר, וכי אתה עושה כמו תוכי?

ואם לחשך אדם לומר הרי הגמ' אמרה רחמנא אמר תקעו, אין זאת כי אם עולה. כי הגמ' באה לומר שאין קושיא כזו מדוע תוקעין כי סגי במה שרחמנא אמר, אבל לומר שבידיעה זו מסתכמת חובת האדם בעולמו?!
 

יצחק ב

משתמש ותיק
פותח הנושא
אליהו52 אמר:
יצחק ב אמר:
למה לומדים תורה???
ברצוני להעלות לפני מרנן כמה גורמים שראיתי שמביאים אנשים ללמוד תורה ומה שהתקשיתי בהם. אשמח מאד לעזרה.
א.לומדים בשביל ללמוד, הלימוד בעצמו הוא מצווה ומרומם את האדם.
בטבע האנושי האדם תמיד מחפש תכלית למעשיו אדם לא יכול לעשות בשביל לעשות.היתכן שיהיה מצווה שנוגדת את הטבע האנושי?
ב. לומדים בשביל לדעת מה לעשות ולא להכשל בעבירה.
אם כך למה נשים פטורות מתלמוד תורה? מכל הש"ס נראה שיש משמעות בתלמוד תורה בעצמו ולא כהכשר.
ג. לומדים כדי לדעת מה רצון ה' זה דבר עם משמעות לדעת את רצון ה'.
מה תכלית יש בלדעת? מה זה עושה לנו שאנחנו יודעים באיזה פינה במזבח שוחטים את החטאת???
ד. לומדים מאהבת החכמה.
לכאורה זה לימוד שלא לשמה. הרבה חלקים בתורה שאין השכל מרגיש בהם חכמה מיוחדת יוזנחו (כמו שקורה בימינו...)
א. בשביל ללמוד, ומרומם את האדם, זה שני דברים שונים ממילא השאלה לא שאלה כי אם אדם מרגיש שהוא מתרומם הוא נהנה מזה עכ"פ הנאה רוחנית ואין זה נגד טבעו
ב. נשים לא פטורות מללמוד את ההלכות שקשורות אליהן ולכן גם חייבות בברכת התורה להרבה דעות
ג. יש מצוה בידיעת התורה גם אם כרגע זה לא נוגע למעשה למשל לגבי הדוגמא שהבאת יש עניין של ונשלמה פרים שפתינו
ד. לכא' אין זה הלשמה שאסור עכ"פ לחלק מן הראשונים 


הסיבה למה בעצם אנשים לומדים כי חנכו אותם שזה הדבר הכי טוב וחשוב ונצרך בעולם (ואח"כ הם גם מבינים את זה מעצמם)
ולמה חינכו אותם כך עיין בנפש החיים שהאריך לבאר מהי חשיבות לימוד התורה
א.כשאתה עסוק בללמוד אתה בעצם עסוק לדעת מה נאמר. 
אם הידיעה אין לה משמעות אז זה נוגד את הטבע האנושי 
זה להתאמץ להגיע לאיזה מקום ואין לך תכלית להיות שם.
אפילו אם זה מאד מהנה (גם אני נהנה מאד מללמוד תורה) זה לא שייך רק ילדים יכולים לשחק כל היום בן אדם שמתבגר מחפש תכלית במעשיו.
אם אין תכלית אז אנחנו כמו ילדים שמשחקים?
ב.איתא בקידושין דף כט ע"ב שנשים פטורות מללמוד תורה אין שם מחלוקת בזה.
ג.עניין לא עונה על השאלה כשהעניין הוא על עצם העיסוק ולא על הידיעה.
ייש"כ גדול אשמח לתשובות.
 
 

יצחק ב

משתמש ותיק
פותח הנושא
מתבונן לעומק אמר:
מה שייך לשאול למה? "כי הם חיינו ואורך ימינו", זה לא אוויר חנשימה זה הנשימה עצמה. החיים עצמם.
אם בע"ת או נושר שואל שאלה כזו צריך לענות באמת, והתשובה היא שכך אנו מקובלים מאבותינו ורבותינו, שלימוד התורהההוא החיים עצמם וחוץ לזה אים חיים כלל, ומי שלא מאמין בזה אין לו חלק ונחלה באלוקי ישראל
מה יותר פשוט מזה
ובפרט לשים לב שלא יהיה בשאלות האלו קרירות דוחה , הרי על כל דבר אשר לשאול למה : למה אתה אוהב את הילדים שלך ? ולמה אתה נהנה מאוכל ? ומה קשה לך בלי לשום ? הנקודה היא שבאמת זר לא יבין זאת, והעבודה שלנו הוא להפסיק להיות "זר"!!!! להיות מחובר בביטול אמיתי לגדולי ישראל ולתורה עצמה,בלי חציצות של הנאות עוה"ז וקוב"ה וישראל ואורייתא חד הוא
זה סותר את עצמו א"א לאמר שקיבלנו שזה החיים שלנו או שזה החיים שלך או שלא.
אתה גם אוהב את ה' כי ככה קיבלנו??? 
 
 

יצחק ב

משתמש ותיק
פותח הנושא
מבקש אמת אמר:
יצחק ב אמר:
עקביא בן מהלל אומר אמר:
ה. לומדים כי הבורא גזר
יתכן שהבורא גזר שנעשה כל ימי חיינו משהו שנוגד את הטבע האנושי?

יש אנשים שזה מתאים לטבעם האנושי להתעסק בעיון בדברים מופשטים, ויש שזה נגד טבעם, ואלו באמת אינם מחוייבים להשקיע הרבה זמן בת"ת. אעתיק כאן את דבריו הנפלאים של האור שמח בפ"א מהל' ת"ת:

ביומא דף י"ט השח שיחת חולין עובר בעשה שנאמר ודברת בם, והנה נראה דרבא אזיל אם ק"ש דרבנן ומוקי ודברת בם לד"ת אבל למאי דקי"ל דעל ק"ש קאי אין שייך זה לדרוש בם ולא בדברים בטלים. ונראה לי לבאר דבאמת כל המצוות המה שווים לפחות שבפחותים, ולמשה רבינו ע"ה. דתורה אחת יהיה לכם כתיב, וחיוב המצוה גבול יש לה כמו נטילת אתרוג בנינוע בעלמא יצא. רק המדקדקים נושאין אותו כל היום וכיו"ב ולכך לא כתבה התורה מדות רק ברמז, דלמשל מדת הנקמה, כל ת"ח שאינו נוקם ונוטר, ומלך שמחל כו' ולכך אין זה חוק בפרט, שווה לכלל הישראלי, רק כל אחד לפי ערכו, רק נקימה דממון זה שווה לכולם, וכן בגאוה וכי"ב וכן לפנים משורת הדין ובקור חולים וקבורה וכו' והדברים ארוכים בספרי המחקר. ונמצא מצוות ת"ת אשר בוודאי אם יבקש האדם טרף ומזון, בכ"ז אינו נחשב למפריע מצוות ת"ת ואספת דגנך כתיב, וכן למשל אדם חלוש המזג, וכן כל אחד לפי ההכרחיות שלפי הרגלו, וכן לפי טוהר נפשו של אדם, כי אינו דומה בחיוב ת"ת האיש אשר נפשו מרגשת בשכלה הזך ונקשרה בעבותות אהבה לתלמוד תורה, לאיש אשר כוחות נפשו נרפים ועצלים, לכן איך היה מחוק הבורא לחוק חיוב ת"ת לכל ישראל ונתן תורת כ"א בידו, ואין לאל יד האנושי ליתן המדה האמיתית לזה, לכן באו חכמים ופירשו לנו גדר מרכזן האמיתי של ת"ת, ק"ש בשחרית, ק"ש בערבית קיים והגית בה יומם ולילה, כיון שלומד קבלת המצווה ואזהרתה בשחרית ובערבית, כבר קיים מצוותה, אולם יתר מזה, הוא בכללי המצוות אשר נבדלו ונפרדו בזה, כל איש לפי ערכו ומהותו והיא כמו הסר מן המדות המגונות אשר נפרדו זה מזה, ובוודאי צריך להתעצם בה האדם בכל יכלתו, כי כפלה התורה הרבה פעמים ענין למודה, וצריך האדם להלהיב נפשו לשקוד על דלתותיה כאשר הרבו לדבר בזה הספרים הקדושים, ולכן אמר והזהרת אתהם את החוקים ואת התורות ודבר השווה לכולם והודעת כו' ילכו בה ואת כו' אשר יעשון שבזה אינו שוה רק כל אחד לפי מה שהוא אדם ולכך אמרו בנדרים דף ח' קמ"ל כיון דאי פטר נפשיה בק"ש שחרית וערבית משום הכי חייל שבועה עליה שזה מה שמחוייב ללמוד בכל כוחו, אינו מן החוקים הכוללים סוג הישראלי ואין זה מצווה פרטית ולכך חייל שבועה עלה כמו בשבועה שלא אתכבד בקלון חבירו וכי"ב, ואין נוח לי מה שלמד הר"ן שם מהא דדבר דאתיא מדרשא חייל שבועה עלה וכמו חצי שיעור אשר זה פרטי החוקים המצווים ע"ז כל בני ישראל בלי הבדל כלל והבן ודוק.
ובזה יבואר לנו עוד דבר נכון דזה אם יש מצוה לקיים מבטלין ת"ת כמו לאכול מצה לנטול לולב אפילו לרשב"י (עיין ירושלמי שבת) וכן לקבוע מזוזה ולעשות ציצית אבל להכניס עצמו לחיוב מצוה ת"ת עדיף, דבאמת לימוד הת"ת שוה לכולם, וכל מצוותיה של תורה אינן שווין לדבר אחד מדבריה, ומ"מ מבטלין למצות אלו, דאילו חוקים כוללים כל עם ישראל בחובה אחת, מן משה רבינו ע"ה עד הפחות בעם, ומבטלין אותה לחוקים הכוללים אבל להכניס עצמו לחיובה בוודאי מצות ת"ת עדיף דהיא חביבה על הקב"ה ביותר. וז"ב.
דברים נכוחים.
אני שואל על כל לימוד החכמות מה התכלית של כל זה?  לא ראיתי תשובה על זה בציטוט הנ"ל. עכ"פ ממש ייש"כ 
 
 

יצחק ב

משתמש ותיק
פותח הנושא
חכם אמר:
תורת ד' תמימה  מ ש י ב ת   נ פ ש,
עדות ד' נאמנה  מ ח כ י מ ת   פ ת י,
פיקודי ד' ישרים  מ ש מ ח י   ל ב,
מצות ד' ברה  מ א י ר ת   ע י נ י י ם.
ייש"כ אבקש שתעיין היטב בשאלה הנ"ל
 
 

יצחק ב

משתמש ותיק
פותח הנושא
כפשוטו אמר:
יצחק ב אמר:
אני יסביר את כוונתי טבע האנושי זה לעשות מעשים שטמון בהם משמעות ולא משמעות חיצונית 
כשאני לומד בגלל שזה רצון ה' אז המשמעות שלי זה לא המעשה 
לדוגמא לבנות בנין זה סיפוק ומשמח לעומת זאת אם נאמר לאדם לקחת חתיכת נייר וכל ימי חייו יזיז אותה הלוך חזור ונאמר לו שזה רצון ה'
זה לא יעזור לו ובסוף או שישתגע או שיתפקר.
לא כל כך מדויק. בספרים מובא שכל יהודי רוצה לעשות את מה שה' רוצה והוא נהנה-באמת רק מזה. אבל ישנם דברים רדודים שמכסים על אהבה זו. ותפקידו של היהודי הוא לגלות את אותה אהבה. לכן אם אדם הרצון היחיד שלו והתענוג היחידי שלו הוא לעשות את מה שה' רוצה, אזי לא כ"כ ישנה לו מה ה' מצווה לו לעשות, כיון שהתענוג של רצון ה' נמצא כאן.  ומה נפק"מ מה הדבר שאותו הוא מצווה לעשות, הרי על הכל נמצאת כביכול אותה 'טביעת אצבע', ומה זה משנה מהו החפץ?
למעשה כל אחד נהנה ממצווה כלשהי (פוק חזי כמה גברא איכא בשוקא דארבעת המינים...) ואת ההנאה הזאת הוא צריך לגרום שהיא תהיה בכל המצוות כולם.
אבקש מאד ממך שתעיין במה שנכתב לאליהו 52 אשמח מאד לשמוע ממך ע"ז תגובה. ממש תודה 
 
 

זוטרא

משתמש ותיק
מתבונן לעומק אמר:
מה שייך לשאול למה? "כי הם חיינו ואורך ימינו", זה לא אוויר חנשימה זה הנשימה עצמה. החיים עצמם.
אם בע"ת או נושר שואל שאלה כזו צריך לענות באמת, והתשובה היא שכך אנו מקובלים מאבותינו ורבותינו, שלימוד התורהההוא החיים עצמם וחוץ לזה אים חיים כלל, ומי שלא מאמין בזה אין לו חלק ונחלה באלוקי ישראל
מה יותר פשוט מזה
ובפרט לשים לב שלא יהיה בשאלות האלו קרירות דוחה , הרי על כל דבר אשר לשאול למה : למה אתה אוהב את הילדים שלך ? ולמה אתה נהנה מאוכל ? ומה קשה לך בלי לשום ? הנקודה היא שבאמת זר לא יבין זאת, והעבודה שלנו הוא להפסיק להיות "זר"!!!! להיות מחובר בביטול אמיתי לגדולי ישראל ולתורה עצמה,בלי חציצות של הנאות עוה"ז וקוב"ה וישראל ואורייתא חד הוא




האם לדעתך מי שלא מרגיש את ההרגשות הנעלות שלך פטור מתלמוד תורה,
ובאמת אדם ש @מתבונן לעומק  מברר בנפשו גם למה הוא אוהב את הילדים שלו ולמה הוא אוהב לאכול, וכבר האריכו בזה גדולי בעלי המחשבה בדור האחרון,
 
 

יצחק ב

משתמש ותיק
פותח הנושא
זוטרא אמר:
מתבונן לעומק אמר:
מה שייך לשאול למה? "כי הם חיינו ואורך ימינו", זה לא אוויר חנשימה זה הנשימה עצמה. החיים עצמם.
אם בע"ת או נושר שואל שאלה כזו צריך לענות באמת, והתשובה היא שכך אנו מקובלים מאבותינו ורבותינו, שלימוד התורהההוא החיים עצמם וחוץ לזה אים חיים כלל, ומי שלא מאמין בזה אין לו חלק ונחלה באלוקי ישראל
מה יותר פשוט מזה
ובפרט לשים לב שלא יהיה בשאלות האלו קרירות דוחה , הרי על כל דבר אשר לשאול למה : למה אתה אוהב את הילדים שלך ? ולמה אתה נהנה מאוכל ? ומה קשה לך בלי לשום ? הנקודה היא שבאמת זר לא יבין זאת, והעבודה שלנו הוא להפסיק להיות "זר"!!!! להיות מחובר בביטול אמיתי לגדולי ישראל ולתורה עצמה,בלי חציצות של הנאות עוה"ז וקוב"ה וישראל ואורייתא חד הוא




האם לדעתך מי שלא מרגיש את ההרגשות הנעלות שלך פטור מתלמוד תורה,
ובאמת אדם ש @מתבונן לעומק  מברר בנפשו גם למה הוא אוהב את הילדים שלו ולמה הוא אוהב לאכול, וכבר האריכו בזה גדולי בעלי המחשבה בדור האחרון,
הוא לא כתב שהוא מרגיש ככה הוא כתב שקיבלנו מרבותינו שככה אנחנו מרגישים.
 
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
זוטרא אמר:
מתבונן לעומק אמר:
מה שייך לשאול למה? "כי הם חיינו ואורך ימינו", זה לא אוויר חנשימה זה הנשימה עצמה. החיים עצמם.
אם בע"ת או נושר שואל שאלה כזו צריך לענות באמת, והתשובה היא שכך אנו מקובלים מאבותינו ורבותינו, שלימוד התורהההוא החיים עצמם וחוץ לזה אים חיים כלל, ומי שלא מאמין בזה אין לו חלק ונחלה באלוקי ישראל
מה יותר פשוט מזה
ובפרט לשים לב שלא יהיה בשאלות האלו קרירות דוחה , הרי על כל דבר אשר לשאול למה : למה אתה אוהב את הילדים שלך ? ולמה אתה נהנה מאוכל ? ומה קשה לך בלי לשום ? הנקודה היא שבאמת זר לא יבין זאת, והעבודה שלנו הוא להפסיק להיות "זר"!!!! להיות מחובר בביטול אמיתי לגדולי ישראל ולתורה עצמה,בלי חציצות של הנאות עוה"ז וקוב"ה וישראל ואורייתא חד הוא




האם לדעתך מי שלא מרגיש את ההרגשות הנעלות שלך פטור מתלמוד תורה,
ובאמת אדם ש @מתבונן לעומק  מברר בנפשו גם למה הוא אוהב את הילדים שלו ולמה הוא אוהב לאכול, וכבר האריכו בזה גדולי בעלי המחשבה בדור האחרון,
הוא לא כתב שהוא מרגיש ככה הוא כתב שקיבלנו מרבותינו שככה אנחנו מרגישים.
...
 
 

בן ראם

משתמש ותיק
האמת שקצת עצוב שעד כאן לא העלו את התשובה הישירה על כך המופיעה בדרך ה' חלק ד' פרק ב'. אמנם אין הסבר סופי שם, אך הוא בפירוש מגדיר את הסיבה שבשלה לומדים תורה. אינני יכול לקצר דבריו לכן כדאי לעיין שם במתינות. 
 
חלק עליון תַחתִית