בישול בסיר אלומיניום המונח בתוך סיר טרף?

יוני הר

משתמש ותיק
בישול בסיר אלומיניום המונח בתוך סיר טרף? האם מותר?

ומדובר שאי אפשר לבשל על הכיריים עצמם כיון שזה כיריים אינדוקציה!
 
יוני הר אמר:
בישול בסיר אלומיניום המונח בתוך סיר טרף? האם מותר?

ומדובר שאי אפשר לבשל על הכיריים עצמם כיון שזה כיריים אינדוקציה!

חלילה. רמ''א יו''ד סי' צב ס''ח, וכ''ש לדהכא. 
 מחבת של חלב שנתנו בכירה תחת קדירה של בשר הזיעה עולה ונבלע בקדירה ואוסרתה:
הגה: אם היה חלב במחבת ובעינן ששים בתבשיל שבקדירה נגד החלב שבמחבת (ד"ע) וכל זה מיירי שהמחבת מגולה והזיעה עולה מן המאכל עצמו לקדירה שעליה (ארוך) וגם מיירי שהוא בקרוב כל כך שהיד סולדת בזיעה במקום שנוגע בקדירה אבל אם אין היד סולדת בזיעה הכל שרי ולכן תולין בשר לייבש על קדירות של חלב ולא חיישינן לזיעה שעולה (פסקי מהרא"י סימן ק"ג). וכן אם המחבת מכוסה הכל שרי מידי דהוי אשתי קדירות נוגעות זו בזו דאין אוסרין זו את זו בנגיעה כל שכן בזיעה (מרדכי פרק כ"ה) מיהו לכתחלה יש להזהר בכל זה (הגהות ש"ד):
 

יוני הר

משתמש ותיק
פותח הנושא
יתכן דמיירי בשו"ע במחבת עם חלב ממש ולא במקרה של בליעה דלאו בת יומה, ולכאורה התבנית אלומניום היא מכסה את כל הסיר התחתון כהרמ"א כתב דבכה"ג הכל שרי (ואולי בדיעבד דוקא)?
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
יוני הר אמר:
בישול בסיר אלומיניום המונח בתוך סיר טרף? האם מותר?

ומדובר שאי אפשר לבשל על הכיריים עצמם כיון שזה כיריים אינדוקציה!

חלילה. רמ''א יו''ד סי' צב ס''ח, וכ''ש לדהכא. 
 מחבת של חלב שנתנו בכירה תחת קדירה של בשר הזיעה עולה ונבלע בקדירה ואוסרתה:
הגה: אם היה חלב במחבת ובעינן ששים בתבשיל שבקדירה נגד החלב שבמחבת (ד"ע) וכל זה מיירי שהמחבת מגולה והזיעה עולה מן המאכל עצמו לקדירה שעליה (ארוך) וגם מיירי שהוא בקרוב כל כך שהיד סולדת בזיעה במקום שנוגע בקדירה אבל אם אין היד סולדת בזיעה הכל שרי ולכן תולין בשר לייבש על קדירות של חלב ולא חיישינן לזיעה שעולה (פסקי מהרא"י סימן ק"ג). וכן אם המחבת מכוסה הכל שרי מידי דהוי אשתי קדירות נוגעות זו בזו דאין אוסרין זו את זו בנגיעה כל שכן בזיעה (מרדכי פרק כ"ה) מיהו לכתחלה יש להזהר בכל זה (הגהות ש"ד):

מיירי שם דוו' שיש חלב במחבת אבל אם אין חלב במחבת הדרינן לקמייתא דשתי קדירות נוגעות ומותר לכתחילה
(וגם מש"כ בסו"ד מהש"ד היינו באין יד סולדת כנראה לכל מתבונן בדרכ"מ שם)
 

יוני הר

משתמש ותיק
פותח הנושא
לפי דברי הרב יוצא לגבי השאלה שלי שמותר לעשות כן לכתחילה??
 

יוני הר

משתמש ותיק
פותח הנושא
לפי דברי הרב יוצא לגבי השאלה שלי שמותר לעשות כן לכתחילה??
האם אין הבדל בין אלומיניום לבין סיר אחר?
 

דרומאי

משתמש ותיק
יוני הר אמר:
לפי דברי הרב יוצא לגבי השאלה שלי שמותר לעשות כן לכתחילה??
האם אין הבדל בין אלומיניום לבין סיר אחר
ההיתר הוא דוקא כשאין שום רטיבות ולחלוחית בין ב' הקדרות, אך אם יש רטיבות אסור לכתחילה.
ולכאורה הדבר כמעט מן הנמנע שלא יהא שום רטיבות בין ב' הקדרות, ולכן יש לאסור לכתחילה [וכה"ג לא הוי נ"ט בר נ"ט].
מיהו בדיעבד מותר לאכול את המאכל.
 

מסיח לפי תומו

משתמש ותיק
לא הבנתי מה ההבדל בין הסיר הטרף לבין הכיריים עצמן.
הרי גם בין הכיריים לסיר לא אמור להיות רטיבות.
 

יוני הר

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאלתי את השאלה שבא פתחתי את הנושא את מרן הגאון ר' אביגדר נבנצל שליט"א והתיר (סתם ולא פירש).
 

יוני הר

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבל לא הצגתי למרן שליט"א שמדובר בכיריים אינדוקציה.
 

יוני הר

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבל כן הצגתי לו שבכיריים המסויימות צריך להשתמש בסירים מיוחדים כיון שפועל על מגנט
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
יוני הר אמר:
לפי דברי הרב יוצא לגבי השאלה שלי שמותר לעשות כן לכתחילה??
האם אין הבדל בין אלומיניום לבין סיר אחר?


אני לא רב ולא פוסק אבל ממה שאני מכיר את הסוגיא זה אמור להיות מותר לכתחילה אם אין רטיבות (וגם אם יש רטיבות מנהג העולם בכיריים מעורבות לבשר וחלב להקל באינו בן יומו)
 

מסיח לפי תומו

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
מיירי שם דוו' שיש חלב במחבת אבל אם אין חלב במחבת הדרינן לקמייתא דשתי קדירות נוגעות ומותר לכתחילה
(וגם מש"כ בסו"ד מהש"ד היינו באין יד סולדת כנראה לכל מתבונן בדרכ"מ שם)
לא הבנתי מה רואים שם בדרכ"מ. אודה לך אם תבאר לי.

אני ידעתי תמיד ששתי קדרות בלא רטיבות ביניהם אסור לכתחילה כמבואר ברמ"א הנ"ל.
 

דרומאי

משתמש ותיק
מסיח לפי תומו אמר:
אברהם העברי אמר:
מיירי שם דוו' שיש חלב במחבת אבל אם אין חלב במחבת הדרינן לקמייתא דשתי קדירות נוגעות ומותר לכתחילה
(וגם מש"כ בסו"ד מהש"ד היינו באין יד סולדת כנראה לכל מתבונן בדרכ"מ שם)
לא הבנתי מה רואים שם בדרכ"מ. אודה לך אם תבאר לי.

אני ידעתי תמיד ששתי קדרות בלא רטיבות ביניהם אסור לכתחילה כמבואר ברמ"א הנ"ל.
הרמ"א מיירי בשיש בשניהם מאכל אלא שהמחבת מכוסה ולכן אין זיעה, אבל באופן שאין כאן אלא כלי ולא אוכל כלל, וכ"ש באינו בן יומו- ודאי מותר.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
יוני הר אמר:
לפי דברי הרב יוצא לגבי השאלה שלי שמותר לעשות כן לכתחילה??
האם אין הבדל בין אלומיניום לבין סיר אחר?


אני לא רב ולא פוסק אבל ממה שאני מכיר את הסוגיא זה אמור להיות מותר לכתחילה אם אין רטיבות (וגם אם יש רטיבות מנהג העולם בכיריים מעורבות לבשר וחלב להקל באינו בן יומו)
מנהג העולם להקל אפילו בבן יומו, ומטעם שכל הנופל על הכיריים מיד נשרף, וכדאיתא ברמ"א לענין ע"ג הקדרה מבחוץ כנגד האש.
 
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
אברהם העברי אמר:
יוני הר אמר:
לפי דברי הרב יוצא לגבי השאלה שלי שמותר לעשות כן לכתחילה??
האם אין הבדל בין אלומיניום לבין סיר אחר?


אני לא רב ולא פוסק אבל ממה שאני מכיר את הסוגיא זה אמור להיות מותר לכתחילה אם אין רטיבות (וגם אם יש רטיבות מנהג העולם בכיריים מעורבות לבשר וחלב להקל באינו בן יומו)
מנהג העולם להקל אפילו בבן יומו, ומטעם שכל הנופל על הכיריים מיד נשרף, וכדאיתא ברמ"א לענין ע"ג הקדרה מבחוץ כנגד האש.
צודק
לא חישבנתי נכון ודימיתי מילתא למילתא במקום דלא דמיא כלל
כנראה בשביל זה צריך להיות פוסק...
נ"ב מנהג העולם להקל גם בבן יומו ? 
 

דרומאי

משתמש ותיק
מסיח לפי תומו אמר:
דרומאי אמר:
וכדאיתא ברמ"א לענין ע"ג הקדרה מבחוץ כנגד האש.
אם כוונתך לרמ"א צב,ו - הש"ך שם אוסר. (החכמ"א אכן מתיר, אך אינני יודע אם מורי ההוראה נוהגים בזה כהחכמ"א)
גם אני איני יודע, אך כיריים קיל טפי לפי שהאש שם חזק ביותר ומיד נשרף הכל ולכן לכו"ע מותר (שמעתי).
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
דרומאי אמר:
אברהם העברי אמר:
אני לא רב ולא פוסק אבל ממה שאני מכיר את הסוגיא זה אמור להיות מותר לכתחילה אם אין רטיבות (וגם אם יש רטיבות מנהג העולם בכיריים מעורבות לבשר וחלב להקל באינו בן יומו)
מנהג העולם להקל אפילו בבן יומו, ומטעם שכל הנופל על הכיריים מיד נשרף, וכדאיתא ברמ"א לענין ע"ג הקדרה מבחוץ כנגד האש.
צודק
לא חישבנתי נכון ודימיתי מילתא למילתא במקום דלא דמיא כלל
כנראה בשביל זה צריך להיות פוסק...
נ"ב מנהג העולם להקל גם בבן יומו ? 
אכן כן מנהג העולם, אך לא בכיריים חשמליות רק בחצובות של כיריים גז.
 
 

מסיח לפי תומו

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
אך כיריים קיל טפי לפי שהאש שם חזק ביותר ומיד נשרף הכל
מעניין. הרי זה הטעם של השולחן ערוך שכותב שהאש שורפו ומייבשו ואע"כ הש"ך מחמיר. יתכן מאד שדברי הרמ"א והחכמ"א הם עיקר הסיבה שמקילים.
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
אברהם העברי אמר:
דרומאי אמר:
מנהג העולם להקל אפילו בבן יומו, ומטעם שכל הנופל על הכיריים מיד נשרף, וכדאיתא ברמ"א לענין ע"ג הקדרה מבחוץ כנגד האש.
צודק
לא חישבנתי נכון ודימיתי מילתא למילתא במקום דלא דמיא כלל
כנראה בשביל זה צריך להיות פוסק...
נ"ב מנהג העולם להקל גם בבן יומו ? 
אכן כן מנהג העולם, אך לא בכיריים חשמליות רק בחצובות של כיריים גז.
האא ברור דיברתי על חשמליות (אני רגיל כבר שנים לקרמיות\אינדוקציה ולכן זה היה נשמע לי כ"כ מוזר - לנו בבית יש כיריים נפרדות בגלל זה והפתיע אותי לשמוע שמנהג העולם להקל...)
 
 
חלק עליון תַחתִית