'וראיתי דבר פלא' - ידיעות ומרגליות מדברי חז"ל

הנה חשבתי שהרבה פעמים יוצא לי לראות חידוש טוב או דבר מעניין מדברי רבותינו ו'הפרה רוצה להניק', ולפעמים יש באותם דברים עניינים בבחינת 'מעות יש לי ואין לי חנווני לרצותם'. ואמרתי לפתוח אשכול לזה בו יובאו חידושים ודברים מעניינים מדברי חז''ל שנמצאו ע''י חו''ר אתרא קדישא הדין, ויזכו ויהנו את הרבים.

ואפתח במה שראיתי היום בעלון של הרב צ'ולק, ואביא את מקורו. פירוש זית רענן הוא מבעל המג''א על השו''ע.

והמעיין בילקוט יתמה וכי על כל עיטוש היו מתים, הרי גם תינוקות בני יומן מתעטשים, ואחר העיון בפרקי דר''א יתחוורו הדברים כשמלה.

מיתה עד זמן יעק אאע''ה.png

 
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
תמהו באשכול אחר שהיום קשה יותר להתאבל על החורבן מפני חזרת רבים מבנ''י לארצם.

ובמה שראיתי בעלון עלים לתרופה יומתקו הדברים למאוד.

שבעה דנחמתא.png

וביעקר טעם סדר ההפטרות ראה בתוס' כאן ובשו''ת מהרי''ל החדשות.

שבעה דנחמתא.png


 
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ראיתי כי נשאל מרן שר התורה זיע''א, בגוי שיש לו שני ראשים, וראש אחד אומר כי הוא חפץ להתגייר, והשני ממאן, האם אפשר לגיירו, והשיב: הן.

והיינו ששני ראשים היינו שני גופים ממש, ובזה נתבאר לי מדוע לא אמרינן במי שיש לו ב' ראשים דכל יתר כנטול דמי וחייב בפדיון.


תיקון: הדברים סולפו והובאו בצורה מוטעית בספר אחר, ומכאן טעותי; ראו נא:

מקור.png
סילוף.png





 
 
למה זה תשאל לשמי אמר:
ראיתי כי נשאל מרן שר התורה זיע''א, בגוי שיש לו שני ראשים, וראש אחד אומר כי הוא חפץ להתגייר, והשני ממאן, האם אפשר לגיירו, והשיב: הן.

והיינו ששני ראשים היינו שני גופים ממש, ובזה נתבאר לי מדוע לא אמרינן במי שיש לו ב' ראשים דכל יתר כנטול דמי וחייב בפדיון.

וצ"ע אם ימולוהו, כי ראש אחד אינו רוצה במילה ואיך יהיה רשאי לחובלו על לא דבר,
ואם לא ימולוהו לא יתגייר.
תו צ"ע אם עלתה לו טבילה אחר שחציו גוי חוצץ, ודוחק לומר דהיינו רביתיה, דאינו טפל לו אלא אדרבא אינו רוצה בגיורו.
 

יאיר

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
ראיתי כי נשאל מרן שר התורה זיע''א, בגוי שיש לו שני ראשים, וראש אחד אומר כי הוא חפץ להתגייר, והשני ממאן, האם אפשר לגיירו, והשיב: הן.

והיינו ששני ראשים היינו שני גופים ממש, ובזה נתבאר לי מדוע לא אמרינן במי שיש לו ב' ראשים דכל יתר כנטול דמי וחייב בפדיון.
שני ראשים אינם שני גופים כדאיתא כמדומני בגמרא לענין תפילין

וכדמוכח ממעשה אשמדאי שהעלה מארץ תחתית תבל/ארקא אדם עם שני ראשים וכו'
ואמר שלמה לשפוך על אחד הראשים רותחין וצעקו שניהם "אנחנו מתים" והוכח דהם אחד.
 
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
רבינו @פינחס רוזנצוויג, שאלת מר הראשונה נוגעת גם לעיקר הגירות, ואכולה מילתא י''ל דדברי הראש הראשון עיקר.
לגבי חציצה, נראה לי פשוט שהראש השני נהפך גפ הוא ליהודי, דא''כ יוכל לעבור איסורים דרך הראש השני, כגון שיאכל בב''ח וכיו''ב.
 

יאיר

משתמש ותיק
וגם לא הבנתי איך הוכחת דהם שני גופים, הרי אם הם שני גופים איך מגייר גוף אחד בע"כ??
 
למה זה תשאל לשמי אמר:
רבינו @פינחס רוזנצוויג, שאלת מר הראשונה נוגעת גם לעיקר הגירות, ואכולה מילתא י''ל דדברי הראש הראשון עיקר.
לגבי חציצה, נראה לי פשוט שהראש השני נהפך גפ הוא ליהודי, דא''כ יוכל לעבור איסורים דרך הראש השני, כגון שיאכל בב''ח וכיו''ב.
מה זה הראש הראשון והראש השני?
שני הראשים שווים, לא?
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
שני ראשים היינו שני גופים ממש, ובזה נתבאר לי מדוע לא אמרינן במי שיש לו ב' ראשים דכל יתר כנטול דמי וחייב בפדיון.
.
שו"ת 'אבני נזר' יו"ד סימן שצט:​
בשני ראשין יש כאן שני אנשים ויש להם גוף אחד, והוא היפוך יתר כנטול דפי' הלבושי שרד שחיות האדם נחלק לשנים, ובנידון דידן נהפוך הוא, שיש כאן שני אנשים בראשים, כל ראש יש לו חיות שלו לבד, ובגוף נתקבצו שני החיונות לאחת, ולמה יטרף בשביל זה?
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
צ"ע אם עלתה לו טבילה אחר שחציו גוי חוצץ, ודוחק לומר דהיינו רביתיה, דאינו טפל לו אלא אדרבא אינו רוצה בגיורו.
ממה שהכשיר רמב"ן בדיעבד טבילה קודם מילה יש ללמוד דאמרינן היינו רביתיה גם בדבר שהוא מקפיד עליו, דהיינו הערלה.
 
 
משה נפתלי אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
צ"ע אם עלתה לו טבילה אחר שחציו גוי חוצץ, ודוחק לומר דהיינו רביתיה, דאינו טפל לו אלא אדרבא אינו רוצה בגיורו.
ממה שהכשיר רמב"ן בדיעבד טבילה קודם מילה יש ללמוד דאמרינן היינו רביתיה גם בדבר שהוא מקפיד עליו, דהיינו הערלה.
 
מי לא שניא לך בין מיעוט המקפיד לרובו המקפיד
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
נשאל מרן שר התורה זיע''א, בגוי שיש לו שני ראשים, וראש אחד אומר כי הוא חפץ להתגייר, והשני ממאן, האם אפשר לגיירו, והשיב: הן.
.
מזכיר את הסיפור המובא בספר מעשה טובי'* (עולם הקטן פרק ששי):​
והנה לא נעלם מעין הקורא בספרי רפואה מה שהביא אבן צֵינא**, איך שאשה אחת בארץ מערב ילדה שתי בנות תאומות, אבל גופיהן נבדלים בראש ובידים וברגלים, אמנם מחוברים במתניהם מן הצד. ויהי כי ארכו להן הימים תבעה אחת מהן להנשא, ואחותה האחרת לא רצתה וגם שלא תנשא אחותה, שלא יבוא איש וראה את ערותה והיא תראה את ערותו.
ויהי היום ותבואנה שתיהן יחדו לפני השופט והוא ערום בחכמה, והושיבן, ואחר ישיבה קטנה קרא לאחת מהן המעכבת את אחותה מלהנשא ואמר קומי על רגליך, ולא היה בכחה להתנועע ממקומה ולעמוד לפני השופט. אז קרא להשנית המבקשת להנשא, וקמה מפניו בכח ובזריזות גדול, באופן שמשכה עמה גם אחותה הצעירה. אז צוה השופט שתנשא להיותה עקר והשניה טפל לה.
אומרים, שלא היו הימים מעוטים עד שמתה הקטנה מפני הבושה והצער, וכמו כן אחר זמן מעט מתה אחותה השניה בעבור סרחון הנבלה הדבק בבשרה.
______________
* נדפס בקראקא תרס"ח בהסכמת גדולי ומאורי הדור.
** רופא ומדען פרסי בעל־שם בראשית המאה ה-11.
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
 ​
והנה לא נעלם מעין הקורא בספרי רפואה מה שהביא אבן צֵינא**, איך שאשה אחת בארץ מערב ילדה שתי בנות תאומות, אבל גופיהן נבדלים בראש ובידים וברגלים, אמנם מחוברים במתניהם מן הצד. ויהי כי ארכו להן הימים תבעה אחת מהן להנשא, ואחותה האחרת לא רצתה וגם שלא תנשא אחותה, שלא יבוא איש וראה את ערותה והיא תראה את ערותו..
ויש להסתפק,  קידש אחת מהם , האם שניה אסורה עליו משום אחות אישה ?
ואת"ל אסורה עליו , קידש אחות שלישית ובא על שניהם בהעלם אחד, מי הוה גופין מחולקין וחייב שני חטאות , או דילמא גוף אחד הוא ?
 
 

חדא פלפלתא

משתמש ותיק
הוגיא היא במנחות לז שאל פלימו את רבי ע"ש ובתוס' על המקום
ובשבות יעקב ח"א ס"ד אוסר בהן נישואין מכמה טעמים וגם מטעם שאסור לשמש בפני אחר
וולמעשה יש הרבה נפק"מ עד איפה הם מחוברים אם נחשבים כשניים או כאחד
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
חדא פלפלתא אמר:
סוגיא היא במנחות לז שאל פלימו את רבי ע"ש ובתוס' על המקום
ובשבות יעקב ח"א ס"ד אוסר בהן נישואין מכמה טעמים וגם מטעם שאסור לשמש בפני אחר
את הגמ' ציינתי לעיל.
שמעתי פעם מחכ''א (בעובדא דבא''ח שהבאתי לעיל) דאפשר בב' כיסויים
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
חדא פלפלתא אמר:
בשבות יעקב ח"א ס"ד אוסר בהן נישואין (מכמה טעמים וגם) מטעם שאסור לשמש בפני אחר.
וזה לשונו: אפילו אחד זכר ואחד נקבה, או אפילו ב' נקבות ובמקום שנושאין שתי נשים, אסורים להנשא, כיון דאסור לשמש בפני כל חי.​
ובבית המדרש בעיירת לאַסק נמצא 'שבות יעקב' ישן ונרשם בהגליון מהגאון ר"ע איגר ז"ל בהיותו בלאסק תמיהה על שלא אמר האיסור משום ב' אחיות.
 
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
פרשת השבוע בא''י (בהעלותך).
  • האם מותר לחשוב בשבת על המן שרוצהו אפוי, ואת''ל דאסור מי אסיר מדאוריתא או מדרבנן?
  • האם היה ניתן לחשוב על הטעם שמעוניין בו קודם האכילה?
  • היכן נמצא גופו של אליהו ז''ל בין ברית לברית?
  • האם ההופך למלאך בשבת עבר איסור מטעם נטילת נשמה, אף שהמעשה בפועל אירע אחר היותו מלאך (לכאו' הוא פלוגתת המנח''ח והרש''ש הידועה, בזורע בשבת ועקר קודם השרשה מי חייב)?

בקטע אחד קצר ב'דרך אמונה', ראיתי התייחסות לכל שאלות אלו (הראני אברך יקר שהקשיתי בפניו על דברי מגיד חשוב אחד שליט''א שאמר כי שערי שמים עם השפעות דשבועות נפתחים בערב שבת שקודם החג משום תחומין [ונפק''מ ללבישת פראק וכו'], דהא אין תחומין למעלה מי', ואמר שבהשג''פ עיין בהמצ''ב היום, ודוק).
למי שיש מהדורת שיח אמונה (שם עיינתי) אנא יעלה, שכן ההערות שם מוסיפות הרבה.


דרך אמונה בה''ל פ''א משמיטה ויובל ה''ז.png

 
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
פרשת השבוע בא''י (בהעלותך).
  • האם מותר לחשוב בשבת על המן שרוצהו אפוי, ואת''ל דאסור מי אסיר מדאוריתא או מדרבנן?
  • האם היה ניתן לחשוב על הטעם שמעוניין בו קודם האכילה?
  • היכן נמצא גופו של אליהו ז''ל בין ברית לברית?
  • האם ההופך למלאך בשבת עבר איסור מטעם נטילת נשמה, אף שהמעשה בפועל אירע אחר היותו מלאך (לכאו' הוא פלוגתת המנח''ח והרש''ש הידועה, בזורע בשבת ועקר קודם השרשה מי חייב)?

בקטע אחד קצר ב'דרך אמונה', ראיתי התייחסות לכל שאלות אלו (הראני אברך יקר שהקשיתי בפניו על דברי מגיד חשוב אחד שליט''א שאמר כי שערי שמים עם השפעות דשבועות נפתחים בערב שבת שקודם החג משום תחומין [ונפק''מ ללבישת פראק וכו'], דהא אין תחומין למעלה מי', ואמר שבהשג''פ עיין בהמצ''ב היום, ודוק).
למי שיש מהדורת שיח אמונה (שם עיינתי) אנא יעלה, שכן ההערות שם מוסיפות הרבה.


דרך אמונה בה''ל פ''א משמיטה ויובל ה''ז.png

 
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=45&t=2675&p=432149&hilit=והשיב+בבדיחותא+שאם#p431094
 

שמעיה

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
פרשת השבוע בא''י (בהעלותך).
  • האם מותר לחשוב בשבת על המן שרוצהו אפוי, ואת''ל דאסור מי אסיר מדאוריתא או מדרבנן?
  • האם היה ניתן לחשוב על הטעם שמעוניין בו קודם האכילה?
  • היכן נמצא גופו של אליהו ז''ל בין ברית לברית?
  • האם ההופך למלאך בשבת עבר איסור מטעם נטילת נשמה, אף שהמעשה בפועל אירע אחר היותו מלאך (לכאו' הוא פלוגתת המנח''ח והרש''ש הידועה, בזורע בשבת ועקר קודם השרשה מי חייב)?

בקטע אחד קצר ב'דרך אמונה', ראיתי התייחסות לכל שאלות אלו (הראני אברך יקר שהקשיתי בפניו על דברי מגיד חשוב אחד שליט''א שאמר כי שערי שמים עם השפעות דשבועות נפתחים בערב שבת שקודם החג משום תחומין [ונפק''מ ללבישת פראק וכו'], דהא אין תחומין למעלה מי', ואמר שבהשג''פ עיין בהמצ''ב היום, ודוק).
למי שיש מהדורת שיח אמונה (שם עיינתי) אנא יעלה, שכן ההערות שם מוסיפות הרבה.


דרך אמונה בה''ל פ''א משמיטה ויובל ה''ז.png

מזכיר לי את הנידון באחרונים האם מצורע מותר להתפלל להירפא מצרעתו או יש בזה משום קציצת בהרתו.
בפשטות, נשמה הניטלת וחוזרת, אינה חשובה נטילת נשמה. שהרי אין איסור מהותי בנטילת הנשמה, אלא בכך שהוא מפסיק חיותו לגמרי. ולכן, גם אם אני הופך אותך למלאך, כל עוד זה הפיך, כנראה לא אתחייב משום נטילת נשמה.
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שמעיה אמר:
מזכיר לי את הנידון באחרונים האם מצורע מותר להתפלל להירפא מצרעתו או יש בזה משום קציצת בהרתו.
בפשטות, נשמה הניטלת וחוזרת, אינה חשובה נטילת נשמה. שהרי אין איסור מהותי בנטילת הנשמה, אלא בכך שהוא מפסיק חיותו לגמרי. ולכן, גם אם אני הופך אותך למלאך, כל עוד זה הפיך, כנראה לא אתחייב משום נטילת נשמה.
מנ''ל למר שזה הפיך? שמא בכל פעם הוא יצירה חדשה.
 

שמעיה

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
שמעיה אמר:
מזכיר לי את הנידון באחרונים האם מצורע מותר להתפלל להירפא מצרעתו או יש בזה משום קציצת בהרתו.
בפשטות, נשמה הניטלת וחוזרת, אינה חשובה נטילת נשמה. שהרי אין איסור מהותי בנטילת הנשמה, אלא בכך שהוא מפסיק חיותו לגמרי. ולכן, גם אם אני הופך אותך למלאך, כל עוד זה הפיך, כנראה לא אתחייב משום נטילת נשמה.
מנ''ל למר שזה הפיך? שמא בכל פעם הוא יצירה חדשה.

אם כל פעם הוא יצירה חדשה, אין הוא אליהו כלל וכלל. הרי כל הסיבה לכך שאתה עדיין קרוי לזת''ל ולא בשם אחר, הוא משום שאתה ברצף אותה ברייה שברא הקב''ה בעולמו לפני כך וכך שנים, ונקראה בשם פלאי זה. ברגע שאתה נוצר מחדש, אין כל סיבה ששמך יהיה כך, ואין סיבה שבריתו של הקב''ה עם אותו אליהו עתיק, תחול שוב ושוב על כל היצירות החדשות הללו.
 
חלק עליון תַחתִית