האם לחכמי הסנהדרין היה שער ארוך?

אברהם העברי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
אבוי! כֹּהֵן שֶׁגָּדַל שְׂעָרוֹ – אָסוּר לוֹ לְהִכָּנֵס מִן הַמִּזְבֵּחַ וְלִפְנִים. וְאִם נִכְנַס וְעָבַד חַיָּב מִיתָה.


לְמִ֨י א֥וֹי לְמִ֢י אֲב֡וֹי ??
מיירי בשיער מסודר כמין מחלפות שמותר - עי' ברמב"ם שהבאת בסוף הפרק שדוו' דרך ניוול אסור
(יש שם כמה סתירות בלשון אם לכהן מותר להיכנס פרוע שלא כדרך ניוול או דוו' לישראל - עסקו בזה המפרשים אך אינני זוכר כרגע מי ומה)
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
מתוך עלון תורת הקרבנות, יש לקרוא לפי סדר התמונות (ב,א,ג)
אוצר החכמה_606510 (1).jpg
 

קבצים מצורפים

  • אוצר החכמה_606510 (2).jpg
    אוצר החכמה_606510 (2).jpg
    256 KB · צפיות: 160
  • אוצר החכמה_606510.jpg
    אוצר החכמה_606510.jpg
    317.3 KB · צפיות: 160

חנינא בני

משתמש ותיק
HaimL אמר:
יעקב שלם אמר:
קראתי פעם תרגום של איזה סיפור רוסי. מסתבר שהיה להם כנראה פתגם של דופי. אישה, שיערה ארוך, שכלה קצר. ועכשיו ראיתי שהוא גמרא מפורשת ולע"ע לא מצאתיה 
 אינו גמרא - אלא כך כתב הפלא יועץ ערך אשה - ומר כי אתריה וכו'
 

HaimL

משתמש ותיק
חנינא בני אמר:
HaimL אמר:
יעקב שלם אמר:
קראתי פעם תרגום של איזה סיפור רוסי. מסתבר שהיה להם כנראה פתגם של דופי. אישה, שיערה ארוך, שכלה קצר. ועכשיו ראיתי שהוא גמרא מפורשת ולע"ע לא מצאתיה 
 אינו גמרא - אלא כך כתב הפלא יועץ ערך אשה - ומר כי אתריה וכו'
כשחיפשתי את הפתגם הרוסי, ראיתי הפניות לקידושין דף פ:
מסתבר שכן כתוב שם שנשים דעתן קלה, אבל לא כתוב משפט המחץ הנ"ל 
 
 

שראלטשיק

משתמש ותיק
בנוגע מה שהובא כאן שהיות חיוב תספורות לכהן הוא למען נוי לכן לא יהיה חיוב לספר פאת הראש, יש לציין לדברי האבן עזרא וספורנו על הפסוק לא תקפו פאת ראשכם (ויקרא י"ט), שהאיסור הוא להשחית וחלל נוי שלנו
 

יהיה טוב

משתמש ותיק
מוחל וסולח אמר:
אולי מדובר בפאות הראש?
ה"בן איש חי" בספרו "בן איש חיל" (דרשות חלק א' דרוש ב' לפרשת זכור עמוד כז)

1.png
 
 

קבצים מצורפים

  • 2.png
    2.png
    57.7 KB · צפיות: 81

דברי יושר

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
פיילוט 0.4 אמר:
ם לנזיר מהדרום היה שיער ארוך.
הראיה הרבה יותר משמעותית מהמשך הגמרא
שמעון הצדיק אומר לו מה ראית להשחית שערך זה הנאה!!!!

מה הפירוש למה

"לא רציתי להיות שונה מכל החברים בכוילל"...
כנראה שזה לא היה כ"כ משונה

מאידך עולה לי הוכחה הפוך
מבואר במדרש שאחד הקללות של חווה שהנשים מגדלות שיער ארוך כ-ל-י-לי-ת
משמע שאי"ז דרך גברים
כנראה שפעם לא חשבו שכולם צריכים להיראות בדיוק אותו הדבר,
ומי שהולך עם צבע בגד או שער קצת שונה אסור לקבל את ילדיו לחיידר.

(או אולי י"ל שלא למדו עם כולם בכולל ה"י)
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
כהן אמר:
במדרש איכה על הפסוק ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון [והובא ברש"י באיכה שם] כתות שלאחר שהסנהדרין התירו לצדקיהו את שבועתו לנבוכדנצר קשרו שערן בזנבי סוסיהם והיו מריצים אותם מירושלים ללוד עי"ש.
ונראה שלחכמי הסנהדרין היה שער ארוך, כיון שבשער כמו שלנו כיום - א"א לקושרו לזנבות סוסים ולגררו.
האם אכן כן הוא?
יש ליישב ששערן היינו בשערות הזקן.
וה"נ מסתברא, מדנקט והיו מריצים אותם, ואילו עם שערות הראש לא מריצים אדם אלא הוא נגרר אחרי הסוס דרך אחוריו, כשגבו מופנה אל הסוס (ואם ירוץ כדי שלא יכאב לו הרי ירוץ לאחריו וזה לא מסתבר). אך אם קשרו את שערות הזקן מובן, כי הוא מקדימה והאדם רץ קדימה כדרכו כדי שיפחת כאבו. 
 

תורת פיך

משתמש ותיק
בבא קמא פג.: "וכדתניא המספר קומי הרי זה מדרכי האמורי, אבטולמוס בר ראובן התירו לו לספר קומי מפני שהוא קרוב למלכות".
וברש"י שם: מדרכי האמורי. שמספרים מלפניהם ומשיירין בלורית מאחריהן ל''א דרך רומיים לגלח שער שלמעלה מן האוזן בתשובת הגאונים:
ועיי"ש בתוס' שהביא מגמ' מעילה דף יז. 'שהלך אבטולמוס בן ראובן וסיפר קומי שלא יכירו שהוא יהודי והטעה אותם'.

הרי ששער ארוך הוא מדרכי האמורי ובני ישראל נזהרו מכך.
 

במבי

משתמש ותיק
תורת פיך אמר:
בבא קמא פג.: "וכדתניא המספר קומי הרי זה מדרכי האמורי, אבטולמוס בר ראובן התירו לו לספר קומי מפני שהוא קרוב למלכות".
וברש"י שם: מדרכי האמורי. שמספרים מלפניהם ומשיירין בלורית מאחריהן ל''א דרך רומיים לגלח שער שלמעלה מן האוזן בתשובת הגאונים:
ועיי"ש בתוס' שהביא מגמ' מעילה דף יז. 'שהלך אבטולמוס בן ראובן וסיפר קומי שלא יכירו שהוא יהודי והטעה אותם'.

הרי ששער ארוך הוא מדרכי האמורי ובני ישראל נזהרו מכך.

קומי אינו רק שיער ארוך, אלא גם תספורת שכל החצי העליון של הראש מגולח, וכלשון הפרישה

ולא יגלח השער מכנגד פניו מאוזן לאוזן ויניח הפרע ז"ל הערוך הגון מלכות יון שקוצצין שער ראשיהן מלפניהן עד האוזן ומניחין השער שכנגד העורף נוטף ומתפזר לאחוריהם ע"כ (ופרע מלשון גידול עכ"ה) פירוש שמגלחין חצי הראש עד כנגד האזנים וזהו הנקרא בגמרא מספר קומי פירש"י שמספרים שערות שלקמי פניו שמכנגד האזנים והלאה אין שייך לחצי שלפניו אלא לאחוריו לצד העורף ולפירש"י זה ג"כ בלורית הנקרא בגמרא ר"ל השערות הנשארים מכנגד האזנים ולמעלה והלאה לצד העורף נקרא בלורית ומה שסיפר לפניו נקרא מספר קומי אלא שהרמב"ם מפרש שב' ענייני תספורת הן ב"י ע"ש כמו שמפרש כאן הטור: (יו"ד קעח-ה)




וכפי שניתן לקרוא בערך "סגנונות השיער ברומא העתיקה" בויקיפדיה האנגלית

. Some Romans wore their hair long, not only over the forehead, but in a ring around the head, that on the crown of the head being cut
short​
ובתרגום:

יש רומאים שלבשו את שיערם ארוך, לא רק מעל המצח , אלא בטבעת סביב הראש , שעל הכתר של הראש שנחתך. רומאים אחרים אהבו את שיערם ארוך ומסורקים בקצה, זה יגרום לשיערם להידמות לסמל. הספר היה אז מקצץ את השיער על כתר הראש.​
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
מקדש שביעי כל שביעי אמר:
יעקב שלם אמר:
מבואר במדרש שאחד הקללות של חווה שהנשים מגדלות שיער ארוך כ-ל-י-לי-ת

בגמרא מבואר שגילוח שיער האשה נקרא ניוול
אכן 

מאוד מעניין בגמ בעירובין ק: משמע קצת שזה מחלוקת האם גידול השיער נוי הוא לה או קללה 
כדאי לעיין שם כי הגמ מביאה הסבר רק על שתי הקללות האחרות יעויין שם
 
 
חלק עליון תַחתִית