הכוונה באמירת תהלים.

מקובל בכלל ישראל [כנראה כבר מזמן הגאונים, לפי המקובל שספר שמוש תהלים הוא מרב האי גאון ושם מובא על כל פרק סגולתו], אמירת תהלים כתפילה לישועה בעת צרה,
אך צריך להבין מה הכוונה באמירת תהלים הרי דוד המלך אמר את המזמורים הללו כשירות ותפילות על מצבים שהיו לו, האם כשאנו אומרים למשל פרק קמ"ב משכיל לדוד בהיותו במערה תפילה קולי אל ה' אזעק, הכוונה היא על זעקתנו כעת, או"ד על זעקת דוד בהיותו במערה.
וישנם פרקים שלמים שכלל אינם שייכים לכל אחד, תפילות דוד להנקם מאויביו תפילותיו להנצל מאויביו וכי לכל אחד יש אויבים? וגם מי שיש לו האם כל אויב שייך להתפלל עליו לנקמה? האם פרקים אלו לא שייכים באמת לתפילה.

אני מעתיק לך מהספר הקדוש ליקוטי מוהר''ן:(תורה קכה ח''ב ותורה ע''ג ח''ב) תשובה מדוייקת לשאלתך:
https://www.sefaria.org.il/Likutei_Moharan%2C_Part_II.74.1?lang=he



ספר ליקוטי מוהר"ן - מהדורא בתרא סימן קכה 
מֵעִנְיַן אֲמִירַת תְּהִלִּים דִּבֵּר עִם אֶחָד וְאָמַר לוֹ, שֶׁעִקָּר אֲמִירַת תְּהִלִּים לוֹמַר כָּל מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים עַל עַצְמוֹ, לִמְצֹא אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ כָּל מִזְמוֹר וּמִזְמוֹר. וְשָׁאַל אוֹתוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: אֵיךְ, וּפֵרֵשׁ לוֹ רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, קְצָת, כִּי כָל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁיַּצִּילֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵהֶם הַכֹּל צְרִיכִין לְפָרֵשׁ לְעַצְמוֹ עַל מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הַמִּזְמוֹרִים (וְכַמְבֹאָר מִזֶּה לְעֵיל בְּסִימָן קא). וְשָׁאַל אוֹתוֹ:‏
אֵיךְ יְפָרֵשׁ לְעַצְמוֹ מֵהַפְּסוּקִים, שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מְשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמוֹ, כְּגוֹן: "שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי" (תְּהִלִּים פ"ו), וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. הֵשִׁיב לוֹ: גַּם זֶה צְרִיכִין לְפָרֵשׁ עַל עַצְמוֹ, כִּי צְרִיכִין לָדוּן אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת, וְלִמְצֹא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה זְכוּת וּנְקֻדָּה טוֹבָה, אֲשֶׁר בִּבְחִינַת הַנְּקֻדָּה טוֹבָה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת חָסִיד, וְכַיּוֹצֵא. וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: הֲלֹא אֵצֶל יְהוֹשָׁפָט כְּתִיב (דִּבְרֵי הַיָּמִים ב יז): "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'", שֶׁבְּדַרְכֵי ה' וַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ הִגְבִּיהַּ לִבּוֹ קְצָת. עוֹד אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: הֲלֹא בַּבֹּקֶר אָנוּ אוֹמְרִים בַּתְּחִלָּה: 'מָה אָנוּ מֶה חַיֵּינוּ' וְכוּ', וְאָנוּ מַקְטִינִים עַצְמֵנוּ מְאֹד, וְאַחַר כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים: 'אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ' וְכוּ', שֶׁאַחַר כָּךְ אָנוּ מְחַזְּקִים עַצְמֵנוּ וּמְרִימִים אֶת עַצְמֵנוּ, וְאָנוּ מְסַפְּרִים אֶת גְּדֻלָּתֵנוּ וּמִתְפָּאֲרִים, שֶׁאֲנַחְנוּ עַמּוֹ בְּנֵי בְרִיתוֹ זֶרַע אַבְרָהם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְכוּ', כִּי כָּךְ צְרִיכִין לְהִתְנַהֵג בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כַּנַּ"ל. וְעַיֵּן מִזֶּה סֵפֶר הָרִאשׁוֹן בְּסִימָן רפ"ב, עַל פָּסוּק: "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי":‏
חַזֲּק חַזֲּק חַזֲּק: 

בקישור שצרפתי לא טוב: זה הקישור הטוב.:https://www.sefaria.org.il/Likutei_Moharan,_Part_II.73.1?lang=he

יישר כח נפלא ביותר,
במדרש שוח"ט לתהלים י"ח "ר' יודן אומר בשם ר' יהודה, כל שאמר דוד בספרו, כנגדו וכנגד כל ישראל וכנגד כל העתים אמרו" והדברים מתאימים,
זאת אומרת שאין כאן רק כוונה בעלמא שצריך להתכוין באמירת תהלים אלא זה חלק מכוונת דוד המלך בשירותיו.
ומאידך בילקוט שמעוני תהלים רמז תרכה, "שנו רבותינו כל שירות ותשבחות שאמר דוד כנגד עצמו אמרן, דברי ר' אליעזר, ר' יהושע אומר כנגד צבור אמרן. וחכמים אומרים יש מהם כנגד צבור ויש מהן כנגד עצמו אמרן בלשון יחיד כנגד עצמו, בלשון רבים כנגד צבור" ואולי אין כאן סתירה כלל.

אגב מי שמכיר את המושג ספרים חיצוניים, יש בהם הרבה מזמורים שמיוחסים לדויד המלך בעצמו ומתואר שם שהוא אמר אותם בעיתות שונים,
כך למשל יש שם מזמור שמתאר את המזמור שאמר דוד המלך בשעה שירד לזרוק את החמשת חלוקי אבנים ועוד (מופיע בספר השושנה) ושמעתי מאחד הצדיקים שבדורינו שהסיבה שהמזמורים הללו לא נכנסו לספר תהילים שלנו היא כי דוד המלך אמר ברוה''ק דווקא מזמורים ששיכים לכל ישראל וכמו שציינת לעיל.

אגב מידי דברי בו אימא בה מילתא חדא פנינה יקרה אבן יקרה שראיתי מובא בשם הרוקח הקדוש שמסביר למה יש בספר תהילים ק''ן מזמורים (ע''ז בעצמו יש פלפול ארוך אם יש קמט או קמז עיין תוס 'ריש ברכות ועיין במאמר הרוו''ה המצורף סוף תהילים שי למורא המבואר)
והסיבה היא כי דוד המלך עליו השלום אמר את כל התהילים בשעה שהיה במדבר וברח משאול המלך,
והנה שם קיים דוד המלך כל התורה כולה אך מצווה אחת לא היתה לו "מצוות שילוח הקן" כי אעפ''י שהיה יכול לשלח שם ציפורים שמצא במדבר פחד שמא עמלקים הם (שהאי העמלקים היו מהפכים עצמם ע''י כישוף לבהמות ועופות) ולכן פחד שמא ישלח איזה עמלק עוף ולכן תיקן ק''ן מזמורי תהילים כנגד מצוות שילוח הקן והדברים מופלאים...

טוביה פריד אמר:

אגב מי שמכיר את המושג ספרים חיצוניים, יש בהם הרבה מזמורים שמיוחסים לדויד המלך בעצמו ומתואר שם שהוא אמר אותם בעיתות שונים,
כך למשל יש שם מזמור שמתאר את המזמור שאמר דוד המלך בשעה שירד לזרוק את החמשת חלוקי אבנים ועוד (מופיע בספר השושנה) ושמעתי מאחד הצדיקים שבדורינו שהסיבה שהמזמורים הללו לא נכנסו לספר תהילים שלנו היא כי דוד המלך אמר ברוה''ק דווקא מזמורים ששיכים לכל ישראל וכמו שציינת לעיל.

לחץ כדי להרחיב...

ציינתי שמופיע בשושנה, וזה אינו נכון. איני יודע מקומו איה, אבל בשלל ספרים חיצוניים מושבו.

טוביה פריד אמר:

אגב מי שמכיר את המושג ספרים חיצוניים, יש בהם הרבה מזמורים שמיוחסים לדויד המלך בעצמו ומתואר שם שהוא אמר אותם בעיתות שונים,
כך למשל יש שם מזמור שמתאר את המזמור שאמר דוד המלך בשעה שירד לזרוק את החמשת חלוקי אבנים ועוד (מופיע בספר השושנה) ושמעתי מאחד הצדיקים שבדורינו שהסיבה שהמזמורים הללו לא נכנסו לספר תהילים שלנו היא כי דוד המלך אמר ברוה''ק דווקא מזמורים ששיכים לכל ישראל וכמו שציינת לעיל.

לחץ כדי להרחיב...

מהיכי תיתי שדוד אמרם שצריך תירוץ למה לא נכלל בתהלים?
אבל לעצם הדבר איתא בגמרא שרק נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה.
 

דרומאי אמר:

טוביה פריד אמר:

אגב מי שמכיר את המושג ספרים חיצוניים, יש בהם הרבה מזמורים שמיוחסים לדויד המלך בעצמו ומתואר שם שהוא אמר אותם בעיתות שונים,
כך למשל יש שם מזמור שמתאר את המזמור שאמר דוד המלך בשעה שירד לזרוק את החמשת חלוקי אבנים ועוד (מופיע בספר השושנה) ושמעתי מאחד הצדיקים שבדורינו שהסיבה שהמזמורים הללו לא נכנסו לספר תהילים שלנו היא כי דוד המלך אמר ברוה''ק דווקא מזמורים ששיכים לכל ישראל וכמו שציינת לעיל.

לחץ כדי להרחיב...

מהיכי תיתי שדוד אמרם שצריך תירוץ למה לא נכלל בתהלים?
אבל לעצם הדבר איתא בגמרא שרק נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה.

לחץ כדי להרחיב...

כך איתא שם בפירוש "מזמורים שאמרם דויד המלך.
טרם מצאתי מקורו,
לא באתי לתרץ אלא לומר הסבר ששמעתי עפ''י דברי הגמרא והיינו ביאור במציאות למה שאמרו בגמרא נבואה לדורות,והא קמ''ל דידועים המזמורים הללו ואעפ''כ לא נכתבו.
 

טוביה פריד אמר:

דרומאי אמר:

טוביה פריד אמר:

אגב מי שמכיר את המושג ספרים חיצוניים, יש בהם הרבה מזמורים שמיוחסים לדויד המלך בעצמו ומתואר שם שהוא אמר אותם בעיתות שונים,
כך למשל יש שם מזמור שמתאר את המזמור שאמר דוד המלך בשעה שירד לזרוק את החמשת חלוקי אבנים ועוד (מופיע בספר השושנה) ושמעתי מאחד הצדיקים שבדורינו שהסיבה שהמזמורים הללו לא נכנסו לספר תהילים שלנו היא כי דוד המלך אמר ברוה''ק דווקא מזמורים ששיכים לכל ישראל וכמו שציינת לעיל.

לחץ כדי להרחיב...

מהיכי תיתי שדוד אמרם שצריך תירוץ למה לא נכלל בתהלים?
אבל לעצם הדבר איתא בגמרא שרק נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה.

לחץ כדי להרחיב...

א. כך איתא שם בפירוש "מזמורים שאמרם דויד המלך.
טרם מצאתי מקורו,
ב. לא באתי לתרץ אלא לומר הסבר ששמעתי עפ''י דברי הגמרא והיינו ביאור במציאות למה שאמרו בגמרא נבואה לדורות,והא קמ''ל דידועים המזמורים הללו ואעפ''כ לא נכתבו.

לחץ כדי להרחיב...

א. אין שום סיבה להאמין למה שלא נכתב בחז"ל או בכתבי הקודש, ספרים חיצוניים אינם בכלל זה.
ב. גם כוונתי היתה לבאר בדבריך את המושג הוצרכה לדורות. אך אין מדברי הגמרא שום הוכחה שידועים המזמורים הללו, או שמדובר במזמורים האלו דוקא.
 

מהלך באופן אחר שחשבתי בעניין אמירת תהלים,
בגמ' ע"ז יח. מובא המעשה בר"מ שהבריחו השומר מכלאו, ואמר לר"מ שהוא מפחד מהמלכות א"ל ר"מ אימא אלהא דמאיר ענני ותנצל.
ציין רע"א בגיליון הש"ס לרמ"ע מפאנו בעשרה מאמרות מאמר חיקור דין חלק א' פרק כ"ו, וז"ל הרמ"ע "והוא כטעם אשרי יושבי ביתך אשרי אדם עז לו בך וגו', הנה יושבי בביתך לא נאמר אלא ביתך, כי הם עצמם היכל וכסא ה' כדכתיב זה אלי ואנוהו אהיה לו נוה להשלמת הדוגמא לכבוד שכינה מה כתיב ביה יזמרך כבוד ולא ידום, אף המה בצדקתם עוד יהללוך סלה. אשרי אדם עז לו בך, גם הוא יבושר במיני האושר בהיות בה' מבטחו אף על פי שלא יזכה להיות הוא עצמו מרכבה רק מסילות עזו ובטחונו בלבבם של יושבי ביתך דאי לא תימא הכי בלבבו מבעי ליה אלא כדאמרן [דזהו המשך הקרא אשרי אדם עז לו בך מסילות בלבבם]. והא על דרך אלהא דמאיר ענני אשר לא ידע לכוון יותר מזה השיעור"
מבואר כאן כמה יסודות א' דבעל הביטחון הוא היכל וכיסא ה', דכפי שמבואר בהמשך דבריו מיירי לגבי בעל הביטחון.
ב' שיש אופן שהוא עצמו אינו בעל ביטחון אלא יש לו מסילות בלבב בעלי הביטחון, ודימה זה לאותו גוי שלא ידע לכוון יותר מזה השיעור ואמר אלהא דמאיר היינו הכוונה שמכוון כפי שכיוון ר"מ, [על דעת ר"מ]. ומשמע שיש כה"ג בביטחון שהוא אינו בעל ביטחון מצד עצמו, אבל בוטח במה שבטוח פלוני.
ובוודאי יש בזה סודות עמוקים, אך אפשר בפשוטו כגון אדם חכם שבוטח בה' ויש אדם שאינו  חכם כל כך אבל אומר לעצמו אם פלוני החכם בטוח בה' וודאי גם אני יכול לבטוח בו, כך שהוא מצד עצמו אינו בוטח אבל סמוך הוא על בטחונו של פלוני.
אם כנים הדברים אפשר שזה המהלך באמירת תהלים, שעיקר ספר תהלים רצוף בבטחון בה', וכמעט בכל פרק אפשר למצוא את בטחונו של דוד המלך, הן במסירת דינו לשמים הן בתפילתו ובכל דבר ודבר, ועיקר העניין הוא להתחבר לבטחונו של דוד המלך, וכידוע ביטחון בה' הוא סגולה נפלאה להסר מעליו כל דינים וכוחות שבעולם כידוע מהנפש החיים.