ראיית הארץ - מצוה?

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
התורה אומרת וכל מנאצי - לא יראוה.
ועבדי כלב - הוא יראה את הארץ. 
ולעומתם משה "גם בי התאנף ה' בגללכם לאמר גם אתה לא תבוא שם" אלא יהושע הוא יבוא וכו'.
אבל לראות - משה כן יזכה. 
וכך מסתיימת התורה "עלה אל הר העברים הזה וראה את ארץ כנען... כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא

בקיצור, יש לכאורה ענין מיסתורי של ראיה גם בלעדי הכניסה לארץ. 
ולאו דוקא במשה (שכל מקום שהוא ראה נתקדש כמ"ש בגמ')

מהו פשר הדבר הלזה? והאם זה נוהג בזה"ז? 
 

אחד הבנים

משתמש ותיק
רמב"ן דברים פרשת וזאת הברכה פרק לד פסוק א
וטעם המראה הזאת אשר הראהו, בעבור שהיתה הארץ מלאה כל טוב צבי לכל הארצות, ומאשר היה גלוי לפניו רוב האהבה שהיה משה רבינו אוהב את ישראל שמחו ברבות הטובה בראות עיניו:
וברש"י שם כ' שהראהו הארץ בשלוותה ואת העתידין להציק לה
וכעי"ז בתרגום יונתן שם שהראהו הגבורות העתידות.
בקיצור, ראיית משה לכאורה לא הייתה לשם ראייה גרידא.
אם כי הנושא עצמו הוא נידון מעניין.
 
 

אחד הבנים

משתמש ותיק
שו"מ בר' חיים פלטיאל [תלמיד חבר למהר"ם מרוטנבורג, נמצא בבר אילן] מציאה נאה
(א) ויראהו ה' את כל הארץ. וא"מ מאי נפקא מינ' לראותה, בשלמא מה שרצה לעבור הירדן ניחא כדי לקיים מצות התלויות בארץ אבל בראיה מאי נפקא מינה, וי"ל דזוכה לברכה כדאמ' הרואה שניתן לחביריו מברך כדאמר התם. 
ולא כ"כ הבנתי לאיפה הוא מציין, ומה זה הרואה שניתן לחביריו. 
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
מספרים על הגאון רבי זונדל סלנטר שהיה מטייל מסביב לירושלים ואמר שיש בזה מצווה וראה בטוב ירושלים.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
ישראל הכהן אמר:
מספרים על הגאון רבי זונדל סלנטר שהיה מטייל מסביב לירושלים ואמר שיש בזה מצווה וראה בטוב ירושלים.
ויותר היה נראה להביא את הפסוקים 

סובו ציון והקיפוה 
ספרו מגדליה:
שיתו לבכם לחילה 
פסגו ארמנתיה וגו' 
 
 

בן ראם

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
בקיצור, יש לכאורה ענין מיסתורי של ראיה גם בלעדי הכניסה לארץ. 
ולאו דוקא במשה (שכל מקום שהוא ראה נתקדש כמ"ש בגמ')
עד כמה היתה שונה ראיית משה רבינו, עיין במלבי"ם המועתק כאן:
(כז) "עלה ראש הפסגה", ובכל זאת ימלא גם שאלתך במה שת"עלה ראש הפסגה" ושא עיניך וראה בעיניך ר"ל ועפ"י נס אתן בכח ראותך שמן ראש הפסגה תראה בעיניך עד מרחק ד' מאות פרסה כאיש הרואה דבר שעומד אצלו, עד שתראה כל פרט ופרט מא"י שבזה ידמה כאילו אתה עומד שם אחר שאין מרחק המקום מפסיק ביניך ובין כל מקום ומקום, ומצד השקפה זאת יחשב כאלו גם גופך בתוך הארץ, ודייק לומר וראה בעיניך כי ראיה כזאת יצויר שיראה בעין המחזה כעומד כאן ורואה חלום בעין המחזה באספמיא לכן אמר שיהיה ראיה חושית ממש שתראה בעיניך הגשמיים לא בעיניך הרוחניים, ולא עוד אלא שתראה ימה וצפונה ותימנה ומזרחה כי באשר הפסגה היתה במזרחית דרומית לא"י ראוי שיראה תחלה תימנה ומזרחה הקרוב אליו ואח"כ צפונה וימה הרחוק, א"ל שיהיה בהפך שתראה הרחוק תחלה ואח"כ הקרוב. וכ"ז תראה בעיניך ממש בפועל, וא"כ ראה והבן כי לא תעבור את הירדן הזה ר"ל אינך צריך כלל לעברו שכבר הוא כאלו היית שם אחר שראית הכל בקרוב כעומד שם:
 

גחלי אש

משתמש ותיק
לכאורה לא פותר את ענין מצוות התלויות בארץ שרצה משה לקיים
 
חלק עליון תַחתִית