חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי (לש"ס ומקרא ישנן אשכולות ייעודיים, נא להקפיד על החלוקה)

בעלבוס

משתמש רגיל
איש אל רעהו אמר:
יושב אוהלים אמר:
בעלבוס אמר:
היכי תמצי מבוי שהוכשר לשבת כדת וכדין כדי לטלטל בו, בא מישהו והוסיף משהו בפתח המבוי - והמבוי נפסל לטלטל בו.


אולי כדאי שיונהג פה הנהגה, שמי שכותב חידה ואין תשובה עד שבוע, שהכותב יגלה את התשובה.
.
 "אמר רב ששת הניח קורה על גבי מבוי ופרס עליה מחצלת והגביה מן הקרקע שלשה קורה אין כאן מחיצה אין כאן קורה אין כאן דהא מיכסיא מחיצה אין כאן דהויא לה מחיצה שהגדיים בוקעין בה". עירובין יד.
ואני חושב שכך נפסק להלכה.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יושב אוהלים אמר:
 חידה:
היכן מצינו ספר תורה שלא נכתב בו כל פרשת מטות ומסעי והוא ספר תורה כשר למהדרין.
"יושב אוהלים" כתב:
תשובה:
כתוב בתורה (דברים יז, יח-יט-כ) 

וְהָיָ֣ה כְשִׁבְתּ֔וֹ עַ֖ל כִּסֵּ֣א מַמְלַכְתּ֑וֹ וְכָ֨תַב ל֜וֹ אֶת־מִשְׁנֵ֨ה הַתּוֹרָ֤ה הַזֹּאת֙ עַל־סֵ֔פֶר מִלִּפְנֵ֥י הַכֹּהֲנִ֖ים הַלְוִיִּֽם׃וְהָיְתָ֣ה עִמּ֔וֹ וְקָ֥רָא ב֖וֹ כָּל־יְמֵ֣י חַיָּ֑יו לְמַ֣עַן יִלְמַ֗ד לְיִרְאָה֙ אֶת־ה' אֱלֹקיו לִ֠שְׁמֹר אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֞י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֛את וְאֶת־הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה לַעֲשֹׂתָֽם׃
לְבִלְתִּ֤י רוּם־לְבָבוֹ֙ מֵֽאֶחָ֔יו וּלְבִלְתִּ֛י ס֥וּר מִן־הַמִּצְוָ֖ה יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַעַן֩ יַאֲרִ֨יךְ יָמִ֧ים עַל־מַמְלַכְתּ֛וֹ ה֥וּא וּבָנָ֖יו בְּקֶ֥רֶב יִשְׂרָאֵֽל׃

וכתוב ב'דעת זקנים' [לבעלי התוס'] וז"ל:
ולבלתי סור מן המצוה זו נתינת טעם לוכתב לו את משנה התורה הזאת לספר תורה התלוי בזרועו ויוצא ונכנס עמו. ושמעתי כי אותו ס"ת התלוי בזרועו לא היה כתוב בו כי אם עשרת הדברים, [עשרת הדברות] ולפי שיש מן אנכי עד לרעך תרי"ג אותיות כנגד תרי"ג מצות קרוי ס"ת:

זה אינו ס"ת כשר ואסור לקרות בו!
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
יושב אוהלים אמר:
יושב אוהלים אמר:
 חידה:
היכן מצינו ספר תורה שלא נכתב בו כל פרשת מטות ומסעי והוא ספר תורה כשר למהדרין.
"יושב אוהלים" כתב:
תשובה:
כתוב בתורה (דברים יז, יח-יט-כ) 

וְהָיָ֣ה כְשִׁבְתּ֔וֹ עַ֖ל כִּסֵּ֣א מַמְלַכְתּ֑וֹ וְכָ֨תַב ל֜וֹ אֶת־מִשְׁנֵ֨ה הַתּוֹרָ֤ה הַזֹּאת֙ עַל־סֵ֔פֶר מִלִּפְנֵ֥י הַכֹּהֲנִ֖ים הַלְוִיִּֽם׃וְהָיְתָ֣ה עִמּ֔וֹ וְקָ֥רָא ב֖וֹ כָּל־יְמֵ֣י חַיָּ֑יו לְמַ֣עַן יִלְמַ֗ד לְיִרְאָה֙ אֶת־ה' אֱלֹקיו לִ֠שְׁמֹר אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֞י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֛את וְאֶת־הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה לַעֲשֹׂתָֽם׃
לְבִלְתִּ֤י רוּם־לְבָבוֹ֙ מֵֽאֶחָ֔יו וּלְבִלְתִּ֛י ס֥וּר מִן־הַמִּצְוָ֖ה יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַעַן֩ יַאֲרִ֨יךְ יָמִ֧ים עַל־מַמְלַכְתּ֛וֹ ה֥וּא וּבָנָ֖יו בְּקֶ֥רֶב יִשְׂרָאֵֽל׃

וכתוב ב'דעת זקנים' [לבעלי התוס'] וז"ל:
ולבלתי סור מן המצוה זו נתינת טעם לוכתב לו את משנה התורה הזאת לספר תורה התלוי בזרועו ויוצא ונכנס עמו. ושמעתי כי אותו ס"ת התלוי בזרועו לא היה כתוב בו כי אם עשרת הדברים, [עשרת הדברות] ולפי שיש מן אנכי עד לרעך תרי"ג אותיות כנגד תרי"ג מצות קרוי ס"ת:

זה אינו ס"ת כשר ואסור לקרות בו!
לא אמרתי שזה כשר לקרות בו קריאת התורה של פרשת השבוע בבית הכנסת.
זה ס"ת שכשר למהדרין לקיים בו מצוות עשה דאורייתא של כתיבת ספר תורה של מלך! 
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
דרומאי אמר:
יושב אוהלים אמר:
"יושב אוהלים" כתב:
תשובה:
כתוב בתורה (דברים יז, יח-יט-כ) 

וְהָיָ֣ה כְשִׁבְתּ֔וֹ עַ֖ל כִּסֵּ֣א מַמְלַכְתּ֑וֹ וְכָ֨תַב ל֜וֹ אֶת־מִשְׁנֵ֨ה הַתּוֹרָ֤ה הַזֹּאת֙ עַל־סֵ֔פֶר מִלִּפְנֵ֥י הַכֹּהֲנִ֖ים הַלְוִיִּֽם׃וְהָיְתָ֣ה עִמּ֔וֹ וְקָ֥רָא ב֖וֹ כָּל־יְמֵ֣י חַיָּ֑יו לְמַ֣עַן יִלְמַ֗ד לְיִרְאָה֙ אֶת־ה' אֱלֹקיו לִ֠שְׁמֹר אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֞י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֛את וְאֶת־הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה לַעֲשֹׂתָֽם׃
לְבִלְתִּ֤י רוּם־לְבָבוֹ֙ מֵֽאֶחָ֔יו וּלְבִלְתִּ֛י ס֥וּר מִן־הַמִּצְוָ֖ה יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַעַן֩ יַאֲרִ֨יךְ יָמִ֧ים עַל־מַמְלַכְתּ֛וֹ ה֥וּא וּבָנָ֖יו בְּקֶ֥רֶב יִשְׂרָאֵֽל׃

וכתוב ב'דעת זקנים' [לבעלי התוס'] וז"ל:
ולבלתי סור מן המצוה זו נתינת טעם לוכתב לו את משנה התורה הזאת לספר תורה התלוי בזרועו ויוצא ונכנס עמו. ושמעתי כי אותו ס"ת התלוי בזרועו לא היה כתוב בו כי אם עשרת הדברים, [עשרת הדברות] ולפי שיש מן אנכי עד לרעך תרי"ג אותיות כנגד תרי"ג מצות קרוי ס"ת:

זה אינו ס"ת כשר ואסור לקרות בו!
זה ס"ת שכשר למהדרין לקיים בו מצוות עשה דאורייתא של כתיבת ספר תורה של מלך! 
זה לא ספר תורה, זה ספר עשרת הדברות. ומה שיוצא בו המלך לדעת בעלי התוס' אינו משום שיש לו שם ספר תורה, אלא שזהו מצותו.
וכמו שספר כריתות אינו ספר תורה אף שמגרש בו.
או מגילת סוטה אינה ס"ת אף שמקיים בה מצות מחיקה והשקאה.
זה לא נכון לומר שיש כאן ספר תורה, ולענין כל הלכות ספר תורה אינו כשר.

הוא אשר דברתי לעיל: לא מצינו!
 
 

בבא בוטא

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
יושב אוהלים אמר:
דרומאי אמר:
זה אינו ס"ת כשר ואסור לקרות בו!
זה ס"ת שכשר למהדרין לקיים בו מצוות עשה דאורייתא של כתיבת ספר תורה של מלך! 
זה לא ספר תורה, זה ספר עשרת הדברות. ומה שיוצא בו המלך לדעת בעלי התוס' אינו משום שיש לו שם ספר תורה, אלא שזהו מצותו.
וכמו שספר כריתות אינו ספר תורה אף שמגרש בו.
או מגילת סוטה אינה ס"ת אף שמקיים בה מצות מחיקה והשקאה.
זה לא נכון לומר שיש כאן ספר תורה, ולענין כל הלכות ספר תורה אינו כשר.

הוא אשר דברתי לעיל: לא מצינו!
   
אמנם אינו כשר לקרה"ת, 
מה גם שאין קריאה שהיא רק בעשרת הדיברות,
אבל הוא נקרא בלשון חז"ל 'ספר תורה' (עי' לדוג' ירושלמי סנהדרין פ"ב ועוד)
וכשר לעניינו, דהיינו לקיים בזה מצוותו של מלך.
להרב @יושב אוהלים: החידה יפה ויש"כ, רק לדעתי היה צריך להדגיש (לכה"פ בתור רמז) שלא רק פ' מטו"מ אין בו, וכפי שכבר העירו.
או לכתוב: מה קרוי "ספר תורה", אף שאין כתוב בו אלא פסוקים בודדים וכדו'.
   
 

מה אדבר

משתמש ותיק
איך יתכן אדם אוכל מאכל ומקיים מצוה דאו', ולאחר חמש דקות אוכל את אותו מאכל וחייב עליו כרת (לא נותר ולא נדר או שבועה)?
 

איכא מאן דאמר

משתמש ותיק
מה אדבר אמר:
איך יתכן אדם אוכל מאכל ומקיים מצוה דאו', ולאחר חמש דקות אוכל את אותו מאכל וחייב עליו כרת (לא נותר ולא נדר או שבועה)?

הוא אכל בערב יום כיפור וקיים מצוה
ואח"כ קידש היום וזה איסור כרת...
 

מה אדבר

משתמש ותיק
איכא מאן דאמר אמר:
מה אדבר אמר:
איך יתכן אדם אוכל מאכל ומקיים מצוה דאו', ולאחר חמש דקות אוכל את אותו מאכל וחייב עליו כרת (לא נותר ולא נדר או שבועה)?

הוא אכל בערב יום כיפור וקיים מצוה
ואח"כ קידש היום וזה איסור כרת...
לא חשבתי שזה כ"כ קל...
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
איך יתכן שאדם אוכל פרי ומברך עליו העץ, למחרת אוכל אותו פרי ומברך עליו אדמה, למחרת אוכל אותו פרי ומברך עליו שהכל, למחרת אוכל אותו פרי ואינו מברך כלל. ותמיד נהג כדין.
מדובר בפרי שאינו מקולקל וכד'.
 

בבא בוטא

משתמש ותיק
מה אדבר אמר:
איכא מאן דאמר אמר:
מה אדבר אמר:
איך יתכן אדם אוכל מאכל ומקיים מצוה דאו', ולאחר חמש דקות אוכל את אותו מאכל וחייב עליו כרת (לא נותר ולא נדר או שבועה)?

הוא אכל בערב יום כיפור וקיים מצוה
ואח"כ קידש היום וזה איסור כרת...
לא חשבתי שזה כ"כ קל...
   
אכן, מי אמר שזה קל?
הרב @איכא מאן דאמר מסוגל לפצח גם דברים קשים...
  
 

בעלבוס

משתמש רגיל
יראתי בפצותי אמר:
איך יתכן שאדם אוכל פרי ומברך עליו העץ, למחרת אוכל אותו פרי ומברך עליו אדמה, למחרת אוכל אותו פרי ומברך עליו שהכל, למחרת אוכל אותו פרי ואינו מברך כלל. ותמיד נהג כדין.
מדובר בפרי שאינו מקולקל וכד'.



האם זה גם ע"י ההלכה שבדיעבד אם בירך האדמה על פרי העץ יצא, ועל כולם אם אמר שהכל יצא?
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
בעלבוס אמר:
יראתי בפצותי אמר:
איך יתכן שאדם אוכל פרי ומברך עליו העץ, למחרת אוכל אותו פרי ומברך עליו אדמה, למחרת אוכל אותו פרי ומברך עליו שהכל, למחרת אוכל אותו פרי ואינו מברך כלל. ותמיד נהג כדין.
מדובר בפרי שאינו מקולקל וכד'.



האם זה גם ע"י ההלכה שבדיעבד אם בירך האדמה על פרי העץ יצא, ועל כולם אם אמר שהכל יצא?
לא, ע"פ דין.
 
 

שומע כעונה

משתמש רגיל
חידה חדשה:
כיצד יתכן שמברך 'שהכל נהיה בדברו' ואינו אוכל כלום ואין זו ברכה לבטלה
 

שומע כעונה

משתמש רגיל
גחלי אש אמר:
מקדש על חמר מדינה בשביל להוציא את חבירו


תשובה יפה, נראה לי שבכה"ג חבירו צריך לשתות.
ישנו אופן בו אף אחד אינו אוכל כלום ואעפ"כ אינה ברכה לבטלה
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
חידה:
באיסור 'ודבר דבר' בשבת יש כלל "דיבור אסור, הרהור מותר".
היכן מצינו שמעשה מסויים מותר, אבל מחשבה בזה אסור. (לא קשור לשבת)

(נ.ב. אחרי שאביא את התשובה, אני מבקש מהמגיבים שאם חושב מישהו ש"זה לא באמת, רק נחשב כאילו", או "זה לא זה אלא רק 'נקרא' כן בספר, או זה לא אסור אלא דין איסור וכו' וכו', או זה לא מותר אלא חיסרון איסור, או מי אמר שפוסקים כך הלכה למעשה??, כל הטענות ה'למדניות' כאלו ודומיהן אינם רלבנטיים כלל כשמדובר ב'חידה', אא"כ מישהו באמת חשב על התשובה ובגלל איזה טענה כזאת לא ענוהו, אז בכה"ג אבקש שיענה את התשובה בלשון "חשבתי שאולי התכוונת  לומר... אבל לענ"ד זה אינו בגלל... ואז כל קורא ישפוט לעצמו אם בגלל זה זה פוסל את התשובה, או שעדיין על פי "כללי חידות ופתרונות" אפשר לשאול חידה זו, ולענות תשובה זו).
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
חידה:
באיסור 'ודבר דבר' בשבת יש כלל "דיבור אסור, הרהור מותר".
היכן מצינו שמעשה מסויים מותר, אבל מחשבה בזה אסור. (לא קשור לשבת)

רמז: התשובה מקשרת בין מסכת יומא (פרק שלישי) למסכת שבת (פרק ששי).
(תזכורת: לתשובה אין קשר להלכות שבת)
 
 

יוספי

משתמש ותיק
מה אדבר אמר:
איכא מאן דאמר אמר:
מה אדבר אמר:
איך יתכן אדם אוכל מאכל ומקיים מצוה דאו', ולאחר חמש דקות אוכל את אותו מאכל וחייב עליו כרת (לא נותר ולא נדר או שבועה)?

הוא אכל בערב יום כיפור וקיים מצוה
ואח"כ קידש היום וזה איסור כרת...
לא חשבתי שזה כ"כ קל...
אולי תשובה נוספת שלא יהיה כל כך קל.
מצינו נידון אם אמרינן חצי שיעור במצוה ידחה חצי שיעור עבירה. אפי' במקום שבשיעור שלם לא ידחה. 
(ובעינן למימר בזה ב' חידושים א' שחצי שיעור אינו מגדרי האיסור. ולכך אם האיסור הוי כרת וכו' אז החצי שיעור אין לו חומרא זו דהוא איסור חצי שיעור והוי איסור חדש. ב' שיש חצי שיעור במצוה).
וא"כ אם יאכל חצי שיעור מצוה יקיים חצי מצוה, וכשישלים יעבור עבירה. (חמש דקות לחומרא הוא בתוך אכילת פרס).

שוב אמרתי שאין זה הכוונה דהשאלה אינו דווקא אם ממשיך אחר חמש דקות אלא גם אם מתחיל לאכול אחרי חמש דקות.
 
 
חלק עליון תַחתִית