האם יש מצות עשה מדברי קבלה להדליק מוזיקה חסידית. ומה לגבי סיפורי ניסים

כונתי דוקא למוזיקה שהיא עם מילים של שבח והודאה לה'
המצוה - שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו. ועוד כהנה פסוקים לרוב.
ואף שזה לא אדם אלא כלי יש מושג שירה בכלי.
ואם אכן כן - האם זה דוחה את האיסור לשיר משבטלה סנהדרין (סוף סוטה)
וע' בשו"ע סוף הלכות תשעה באב.
 

יצחק

משתמש ותיק
הכוונה בפסוקים הללו לפנות אל הקב"ה בזמירות ותשבחות כמו שאנו אומרים פסוקי דזמרה ואם אומרים את זה בנעימה (כמו שכתוב לומר מזמור לתודה בנעימה) זה תוספת שבח ומעלה כמו הללו בנבל וכינור וכו', אבל זה רק בזמירות ותשבחות שאומרים לפני ה' ולא סתם שהרמקול בבית משמיע קולות של מוזיקה לשם הנאה.
כידוע שבאיטליה היו מתפללים עם כלי נגינה ופשוט שזה דוחה את האיסור לשיר משבטלה סנהדרין.
 

בן של רב

משתמש ותיק
שמעתי מהגר"מ קארפ (בשיעור) שהוא מכיר אדם גדול שבאמצע שמונה עשרה כשמרגיש שחסר לו בריכוז הוא רומז שידליקו לו מוזיקה.
והיושב לידי לחש לי שכונתו לרבי דב קוק מטבריה. 🎷

לגבי שירה בכלי הפועל מאליו יל"ע > דלכאורה זה עדיין כבוד לה'
ומה שטענו שאינו מתכוין לשיר לה' עדיין > לכאורה לא גרע מכל מצוה שלא לשמה.
(אבל הלב לא מסכים לזה ואינני יודע להסביר למה)
 

במבי

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
שמעתי מהגר"מ קארפ (בשיעור) שהוא מכיר אדם גדול שבאמצע שמונה עשרה כשמרגיש שחסר לו בריכוז הוא רומז שידליקו לו מוזיקה.
והיושב לידי לחש לי שכונתו לרבי דב קוק מטבריה. 🎷

ר' יהודה החסיד כותב בספר חסידים בסעיף קנח' :

ואם לא תוכל להוסיף חקור לך אחר ניגונים, וכשתתפלל אמור אותן באותו ניגון שנעים ומתוק בעיניך, באותו ניגון אמור תפילתך, ושתתפלל תפילתך בכוונה וימשוך ליבך אחר מוצא פיך, לדבר בקשה ושאלה ניגון שמכין את הלב, לדבר שבח ניגון המשמח את הלב, למען ימלא פיך אהבה ושמחה למי שרואה לבבך וכו' עכ"ל


http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=53[/quote]
 

אברך

משתמש ותיק
במבי אמר:
ר' יהודה החסיד כותב בספר חסידים בסעיף קנח' :

ואם לא תוכל להוסיף חקור לך אחר ניגונים, וכשתתפלל אמור אותן באותו ניגון שנעים ומתוק בעיניך, באותו ניגון אמור תפילתך, ושתתפלל תפילתך בכוונה וימשוך ליבך אחר מוצא פיך, לדבר בקשה ושאלה ניגון שמכין את הלב, לדבר שבח ניגון המשמח את הלב, למען ימלא פיך אהבה ושמחה למי שרואה לבבך וכו' עכ"ל
נפלא ביותר. אבל לא מדובר שם על נגינה בכלים אלא ניגון בפה.
 

אברך

משתמש ותיק
הרב שמחה כהן על חשיבות התפילה במנגינה:
מקור: https://www.hagabay.net/2008-12-23-13-03-40/%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/2538-%D7%94%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F,-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94-%D7%9B%D7%94%D7%9F.html

אני ממציא כל יום ניגון... אני לא מבין בניגונים, פה אני רוצה לומר דבר חשוב: כשאני בחו"ל אני נתקל בשאלה מדוע כאשר אשכנזי חוזר בתשובה צריך להציב לו ארבעה רבנים שירימו אותו אם הוא יפול, ואילו כאשר ספרדי חוזר בתשובה, הוא לא מסתפק בתשובה שלו אלא הוא גם מתחיל להחזיר בתשובה גם את הרב שלו וגם את המשפחה שלו... אני חושב שהסיבה היא שאצל אשכנזים אין כמעט שירה בתפילה ואילו אצל הספרדים השירה היא חלק מרכזי בתפילה. זו נקודה חשובה. יש יותר שירה אבל בעיקר משתפים את הילדים בתפילה. הילדים קוראים את הפסוקי דזמרה הם קוראים את התפילה זה נשאר להם. איזה ילד ספרדי לא שר במתיקות את "חטאנו לפניך רחם עלינו"? מאד חשוב הנושא הזה של שיתוף הילדים. זו הסיבה שאתה יכול לשמוע שאצל הספרדים שרים בקול גבוה, זה נשאר להם מהילדות.

יש בית כנסת ברמת יצחק למשל, אולי בעוד מקומות, מעלים את כל הילדים לבמה נותנים להם טליתות לכל אחד והם אומרים ביחד את המנגינה, זה מושך אותם והיה כדאי לעשות בעוד בתי כנסת. אני חוזר לרומא, היה שם ילד שאמר את קריאת שמע בקול ערב, וזה היה מאד מרגש. אני בטוח שילד כזה שקרא כך, גם אם הוא יעזוב בהמשך הדרך, בסופו של יום הוא יחזור. שיתפו אותו.
 

הדרך סלולה

משתמש ותיק
ספר חסידים (מרגליות) סימן קנח
ואם באת להללו ולשבחו דע כשאתה מתאוה לשבח קול נעים ושיר של שבח אם היו מרצים וממהרים בלא ניגון ומי מקובל הי' לפיכך אין לעשות במהרה אלא במשך ובקול נעים ובקול רם, שנאמר (עזרא ג' י"ב) בשמחה להרים קול,
 
חלק עליון תַחתִית