איכא מאן דאמר
משתמש ותיק
מה ידוע על בעל מגדל עוז?
(אני מבקש לכתוב את כל הדברים בצורה הראויה)
(אני מבקש לכתוב את כל הדברים בצורה הראויה)
אברך אמר:בנוגע למגדל עוז, אציין דברי רבותינו על ספר זה.
בית יוסף יורה דעה סימן רד
ים של שלמהבעל מגדל עוז ירד להציל והעתיק לשון הגמרא לומר שפסק הרמב"ם ז"ל מבואר בגמרא והדבר ברור לכל מעיין דבעל מגדל עוז שותא דמרן הראב"ד ז"ל לא גמר ודבריו לא יועילו ולא יצילו
פרק החובל סימן י' ובגיטין פרק ב'
הקדמת היש"ש לב"קכבר ידוע דרכו המשתבש של המגדל עוז כאשר הראיתי לך בפ' החובל סימן יו"ד.
רדב"זאמת שרבי משה בן מיימו"ן הספרדי ז"ל. עשה חיבור נאה מכל אשר היו לפניו. בעניין זה, שהוא מסודר בהלכותיו ובפרקיו בקוצר הסיפור. וכולל כל התורה עם סדריו, נהוג ואינו נהוג. לא יש דבר שהניח מלהעלות בספר. ובאמת לפי דעתו ושכלו כתב כל התורה, כאילו קבל משה מפי הגבורה הלכה למשה מסיני, מבלי ראייה. ומשום הכי הוא אינו מקובל בשכל הנקנה, מאחר שאינו ידוע מקורו באמת, כאשר כתב ר' משה מקוצי בעל הסמ"ג, שהוא כחלום בלא פתרון בעניין זה. שאם יבוא החולק עליו בהשגה, לא תמצא מקום לנצחו. כי מי ידע מה היה כוונתו, או מחמת ראייה מהתלמוד שלנו, או מהירושלמי. או מהתוספא, או מן הגאונים. או מסברת עצמו, או טעות סופר הוא. כאשר יש בכמה מקומות. וכמה פעמים השיג עליו הראב"ד בדברים נכוחים לעין כל, בדבר הנראה לעינים. והמגיד משנה כתב בעצמו שהוא טעות סופר, או הודה ולא בוש. והמגדול עוז כתב, תמה אני אם יצא ההשגה מפי הראב"ד. וכתב דבריו כמצליף, ומקלקל ומעות הדברים בלי טעם ורח, ועובר בבל תשחית הדיו. כאשר כתבתי עליו בפרק החובל סימן יו"ד. ובכמה מקומות.
רדב"ז הלכות מאכלות אסורות פרק טז
הלכות שחיטה פרק זלא שהגירסא במשנה כך כאשר חשב עליו בעל מגדל עוז וכבר כתבתי כמה פעמים שרוב דבריו הם בלי עיון וכו' ובעל מגדל עוז עשה את הראב"ד ז"ל טועה בגירסת המשנה וטרח להעתיק הלשונות באין מבין.
הלכות שבועות פרק במ"ש בעל מגדל עוז בדעת רבינו וכו' אינו נכון כלל וכו' ולא עיין בדברי רבינו כלל ואפילו עיון הקל.
שו"ת מהרלב"ח סי' נגומה שכתב בעל מגדל עוז בהשגה זו לא ירדתי לסוף דעתו ואני חושד שלא עיין בכוונת השגת הראב"ד ז"ל.
ש"ךההשגה הראשונה מהירושלמי לא תאסור ולא תשרי מתורצת בדברי במ"מ. ודברי בעל מגדול עוז הם דברי' בטלים לא הבין כוונת הראב"ד על מה השיג וכן נראה מהלשון שתפס מהרמב"ם ועליו הביא ההשגה:
ההשגה שני וכו' ועל זה תראה איך בעל מגדל עוז לא הבין ההשגה כלל.
ההשגה השלישית וכו' ודברי בעל מגדול עוז עליה איני יכול להבינם ומה שאפ' לי להבין בדבריו הוא שהראב"ד ז"ל כתב. אחר כך הסכמתי שלא להפסיד הזמן בהבנת דבריו כי ודאי בעל זה הספ' לא היה מבין דברי הראב"ד כלל ברוב השגותיו ומרבה דברים לבטלה וכן עשה בכאן.
חושן משפט סימן לו ס"ק ו
ש"ך חושן משפט סימן לט סק"בומהר"מ אלשקר האריך שם (סי' ט"ז) להשיג על הר"י בי רב בזה, דידוע דמצרים אתריה דמרן הרמב"ם ז"ל הוא כו'. ומה שהשיג עליו הראב"ד, הנה הרב בעל מגדל עוז סתר השגתו וקיים דברי הרמב"ם ז"ל, ודברי חכמים אין צריכין חיזוק וכו' עכ"ל. וכל דבריו אינם נכונים, דנהי דמצרים אתריה דהרמב"ם, היינו במקום שאפשר לקיים דבריו, משא"כ בכאן שאין לדבריו קיום, ואין ספק דאילו היה הרמב"ם עצמו קיים היה מודה בכאן לדברי הראב"ד. ומ"ש שהרב בעל מגדל עוז סתר השגתו כו'. אני עיינתי במגדל עוז וראיתי שכותב ומבלבל כדרכו, וכל סתירותיו אדרבה ראיות הם לדברי הראב"ד. ותמהני על מהר"מ אלשקר שמביא ראיה מבעל מגדל עוז, הלא ידוע דרכו של הבעל מגדל עוז שמהפך תמיד דברי אלהים חיים, ואיך לא נתן לב בכאן לראות אם צדקו דבריו טרם שיכתוב שסתר השגת הראב"ד.
ש"ך חושן משפט סימן מא סקי"טוהבעל מגדול עוז תמה שם על הראב"ד וכו' ולא דק כלל
ש"ך חו"מ סימן פח סקל"הומה שכתב המגדל עוז שם בפרק י"ד ופ"ג ממלוה שדברי הרמב"ם הם ש"ס פ"ק דמציעא ופרק ג"פ כבר ידוע שהוא כותב בלי עיון והשגחה כלל ומקלקל דבריו שלא במשפט
ש"ך חושן משפט סימן רס סוף סקכ"ומה שכתב המגדל עוז פרק א' מהלכות טוען ה"ח על השגת הראב"ד וכו' הוא מקלקל השורה כדרכו ברוב המקומות שהרי לא כתב הרי"ף וכו'
ש"ך חו"מ סימן שו סק"ו(והמגדול עוז בלבל דבריו שלא במשפט, כדרכו, ואין צורך להשיב על דבריו כלל)
ש"ך יורה דעה סימן קי ס"ק בגם מ"ש מהרש"ל שם והמגדל עוז רצה ליישב הרמב"ם בדברי' שאין בהם טעם וריח וכו' וכבר כתבתי בפ' החובל סי' י' שכך דרכו ברוב המקומות ואין לסמוך עליו עכ"ל, ואני אומר שאף שכך דרכו של המ"ע ברוב המקומות מ"מ בזה אף שקרוב הדבר שלא כוון האמת מ"מ אין השגה עליו.
תקפו כהן (להש"ך) סימן יבודלא כבעל מגדול עוז שכתב שם דברים מעורבבים בלא טעם
תומים על תקפו כהן שםוהמגדול עוז כתב בפ"ב מהלכות גנבה (הלכה י"ב) וכו' עכ"ל. ואף שידוע שהבעל מגדול עוז מבלבל דבריו ברוב המקומות שלא במשפט, וכ"כ עליו מהרש"ל פרק החובל סי' ט' ומהר"ל ן' חביב בתשובה בפירושו להלכות מאכלות אסורות (סי' נ"ג) דף קי"ג סוף ע"ב, וגם בכאן נראה לעין שכתב דבריו שלא בהשגחה ולא הבין דברי הראב"ד, דפשיטא דגם הראב"ד מודה להרב אלפס ורמב"ם דתפיסה מהני בתיקו, אלא שחולק בכאן על הרמב"ם דכיון דאינו זוכה בו אלא מצד קנס וקנס אין אדם זוכה בו אלא משעת העמדה בדין א"כ היאך יועיל תפיסתו כיון שלא עמד בדין, וכן ביאר דבריו הרב המגיד והוא פשוט. מכ"מ אף על פי שהבעל מגדול עוז חשוד לקלקל אינו חשוד להחליף וכ"ש להעיד עדות שקר ח"ו, ובלי ספק מה שכתב וכן קבלנו מרבותינו הוא אמת וכו'.
ומה שכתב כי הבעל מגדול עוז (שם) העיד שכך קיבל מרבותיו וכו', תמהני עליו וכי היה הבעל מגדול עוז בדור קדמון שנשמע לקול קבלתו, הלא היה בדור המ"מ שהיו רבותיו של הדור ההוא הרמב"ן ורשב"א והרא"ש והריטב"א והרא"ה, וכולם כאחד עונים דלא מהני תפיסה, וגם כל בעלי תוספות כנודע, ואיך יאמר הוא שקיבל מרבותיו להיפוך, מי היו רבותיו, כיון דכל אלו שהיו מלפני זמנו מלמדים תורה ברבים אמרו והורו להיפוך, ואילו היה קבלה זו בפיו למה לא היה בפי נ"י שהיה בזמנו, וכן בפי המ"מ, שהיו חכמים שלמים בתורה, ומובחנים הדברים בכור בחינת אמת ומצרף לחכמה, ואין ספק שהוא זה כמו כל דברים בספר הנ"ל אשר אינו מבחין בין דבר להפכו, וכן בזה שמע שתפיסה מועיל והיינו ברשות וקודם שנולד הספק כמש"כ התוס' (כתובות כ. ד"ה ואוקי, ב"מ ו: ד"ה פוטר) והרמב"ן (הובא בריטב"א כתובות שם), והוא לא שת לבו לא הבחין, וח"ו לבנות שום דין על דרכים אשר המה בחזקת משובשים.
ביאור הגר"א אבן העזר סימן ה
בית ישראל (להמגיד מקוז'ניץ) ברכות דף מבוכן מה שכתב במגדל עוז דקיימא לן כר"י דנימוקו עמו טעה טעות גדול וכו'.
מגדל עוז וכו' רוב דבריו כמקולקלים לא עיינו בו.
שו"ת אגרות משה או"ח ח"ב סי' כ"ו (אמצע ד"ה והנה הראב"ד):
ועיין במגדל עוז שמשמע נמי מדבריו שלהרמב"ם אין צריך לירד אף משום מעלה שהרי כתב שנהגו בכל הקהלות להתפלל ש"צ בבימה ובמגדל, וכוונתו שהוא ע"פ שיטת הרמב"ם דעל הבימה כיון שיש בו ד"א על ד"א או שמוקף מחיצות ליכא האיסור וליכא גם המעלה לירד כיון דשם ליכא מקום נמוך וגם כשירד יהיה קרקע שוה כל ביהכ"נ. ואף שלא מובן סוף דבריו ואין לסמוך על בעל מ"ע כדאיתא בש"ך חו"מ באיזה מקומות, מ"מ על מה שמעיד מן מנהג הקהלות בזמנו ודאי נאמן.
רבי שם טוב אבן גאון
רבי שם טוב אבן גאוןרבותיורבי שלמה בן אברהם (רשב"א) ורבי יצחק בן טודרוסחיבוריופירוש על משנה תורה להרמב"ם, כתר שם טוב, בדי ארון ומגדל חננאל ועודשם טוב בן אברהם גאון[1] (נולד בשנת ה'מ"ז, 1287–1330) היה מגדולי התורה בספרד. חיבר פירוש "מגדל עוז" לספר משנה תורה לרמב"ם וכן ספרי קבלה.
תוכן עניינים
תולדותיואבן גאון למד תורה יחד עם הריטב"א בבית מדרשו של הרשב"א, רבו הנוסף (בעיקר לתורת הקבלה) היה רבי יצחק בר טודרוס - מגדולי רבני ברצלונה. אבן גאון עסק הרבה בנסתר, וכתב כמה ספרים בחכמת הקבלה – הידוע מביניהם הוא החיבור כתר שם טוב[2], שנכתב במטרה לבאר את דברי הסודות המוזכרים בפירוש הרמב"ן למקרא.
חיבורו העיקרי והמפורסם יותר הוא מגדל עוז, על משנה תורה לרמב"ם. בפירושו על הרמב"ם ישנה ככל הנראה עדות ראשונה לכך שהרמב"ם ידע את חכמת הסוד. בתגובה להתלבטותו של הראב"ד האם ידע הרמב"ם את תורת הסוד, כתב אבן גאון:
...ולדעתי שר"מ ז"ל [רמב"ם] ידע בהם [בחכמת הקבלה] בסוף ימיו, שאני מעיד שראיתי בספרד ארץ מולדתינו כתוב במגילה של קלף ישן מיושן לשון זה: אני משה ב"ר מיימון כשירדתי לחדרי המרכבה בינותי בעניין הקץ וכו', וקרובים היו דבריו לדברי המקובלים האמיתיים שרמז רבינו הגדול הרמב"ן בתחילת פירושו לתורה.
— מגדל עוז, הלכות יסודי התורה, פרק א', הלכה י'
הוא שהה במשך תקופה מסוימת בארץ ישראל, אך ככל הנראה כתב את ספרו ה'מגדל עוז' כאשר חזר ממנה.[3] בהקדמה לספרו בדי ארון ומגדל חננאל מספר אבן גאון שבשנת ה'פ"ה עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת יחד עם חברו רבי חננאל בר' אברהם אסקירה, חברו נפטר שלשה חדשים אחרי זה והוא קרא את חיבורו 'בדי ארון – מגדל חננאל' לזכרו של חבר זה. הוא מפרט גם את הצרות שעברו עליו באותה תקופה: "ויהי מימים מתו עלי בני ובנותי ולא נשאר אלי מיוצאי חלצי לא פרי מפרי ואנכי הולך ערירי".
אבן גאון נזכר בנוגע לפולמוס הלכתי מפורסם בדבר נוסח המקרא, לגבי המילה "דכא" המופיעה בחומש דברים, אם לכותבה באות א' או ב-ה'. בספר תורה שנכתב בכתב ידו של אבן גאון עצמו היה כתוב בתחילה "דכה" ב-ה', ולאחר מכן הוא מחק בעצמו את התיבה וכתב "דכא" ב-א'.
בהקדמה לספרו "כתר שם טוב" מביא שמות אבותיו עד שבעה דורות, והוא פותח כך: "אמר שם טוב בן רבי אברהם בן רבי יהושע בו רבי שאול בן רבי משה בן רבי דוד בן רבי אברהם בן רבי שאול נ"ר ..."
יצירתו
ספרו 'מגדל עוז' ספרו זה הוא מראשוני החיבורים על ספר היד החזקה לרמב"ם, שנכתב כמאה שנה לאחר פטירת הרמב"ם - בשנת 1300. אבן גאון מביא בו את המקורות התלמודיים והמדרשיים להלכותיו של הרמב"ם. מטרת החיבור העיקרית הייתה ליישב את השגות הראב"ד על הרמב"ם.
בדרכו ליישב את השגות הראב"ד ישנם כמה אופנים: במקרים רבים הוא מבהיר שקושית הראב"ד היא בעטיה של טעות סופר בעותק הספציפי של היד החזקה שהיה ברשותו של הראב"ד, וכן להפך: בכמה מן המקומות דוחה אבן גאון את השגותיו של הראב"ד על ידי הבאת נוסח מקורי של דברי הרמב"ם שהיה ברשותו; לעיתים הוא מבסס את דבריו על דיון בסוגיות התלמודיות שעל-פיהן הוא מבאר מפני מה העדיף הרמב"ם לפסוק באופן מסוים; ובמקומות מסוימים מבאר הוא כיצד במהלך הסוגיה השתנתה דעת הגמרא אף לגבי עקרונות שנקטה בהם בתחילה כדבר פשוט, והרמב"ם הכריע שלא כפי הנראה מתחילת הסוגיה.
קבוצה נכבדה מגדולי הדורות הסתייגו והשיגו על פירושי המגדל עוז, כאשר טענתם העיקרית כלפיו היא שככל הנראה מחמת רצונו העז ליישב את שיטת הרמב"ם לא העמיק כראוי בדברי הראב"ד. יש שהדברים מגיעים עד כדי כך שהוא תמה על הראב"ד "פה קדוש איך יאמר דבר זה?!", או שמחליט שקושיא כזו לא יצאה מפי הראב"ד אלא נשתרבבה לדבריו השגת תלמידו. דברים חריפים במיוחד נגד הספר נכתבו על ידי המהרש"ל[4] והש"ך.[5] גדולים נוספים שביקרוהו היו רבי יצחק דמן עכו בספרו "מאירת עיניים", רדב"ז והחתם סופר שהיה אמביוולנטי ביחסו אליו.
הרב אפרים בורודיאנסקי חיבר קונטרס בשם "עוז המגדל" (נדפס בסוף ספרו בנין אפרים) ובו מבאר את דרכו העיונית של רבי שם טוב, ומביא דוגמאות ליישב את השגות האחרונים עליו.
יש שטענו כי את הספר 'מגדל עוז' חיבר הריטב"א, אך החיד"א בספרו שם הגדולים דחה זאת בתוקף. ואכן כבר במהדורה השנייה של הספר (ונציה, ה'רפ"ד-1524) מופיע בראשו: "מגדל עוז שחיבר הרב ר' שם טוב ב"ר אברהם בן גאון ספרדי".
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי שם טוב אבן גאון", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1312-1310, באתר HebrewBooks
- שם טוב אבן גאון, במהדורת 1901–1906 של ה-Jewish Encyclopedia (באנגלית)
- על 'מגדל עוז' ותולדות המחבר באתר hebrewbooks
- ↑ למרות הכינוי "גאון" שהוצמד לו, אין הוא שייך לתקופת הגאונים
- ↑ נדפס בשנת תקצ"ט (1839) בתוך הספר "מאור ושמש" (מר' יהודה קורייאט), דף כ"ה
- ↑ "ועוד כי כשזכיתי לבא בארץ הקדושה מצאתי תרועתם בקבלת אבותם... ושאלתי לכמה גדולים ולא פירשו לי דבר." (מגדל עוז הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ג הלכה ד)
- ↑ ים של שלמה, מסכת יבמות, פ"ו, סימן כ', ובמסכת כתובות, פ"ג, סימן ז', ובהקדמה למסכת בבא קמא, פ"ח, סימן י'
- ↑ שפתי כהן על שולחן ערוך, חלק חושן משפט, סימן ל"ו, סעיף קטן ו'.
דרומאי אמר:היה גאון אחד ז"ל שתכנן ואף התחיל כתיבת ס]ר בשם 'עוז המגדל' לבאר דברי המגדל עוז, אך לא יצא הדבר אל הפועל.
אבי חי אמר:הרב אפרים בורודיאנסקי חיבר קונטרס בשם "עוז המגדל" (נדפס בסוף ספרו בנין אפרים) ובו מבאר את דרכו העיונית של רבי שם טוב, ומביא דוגמאות ליישב את השגות האחרונים עליו.
אברך אמר:לסיכום "סוגיית המגדול עוז" מוצגת כאן הקדמה לקונטרס "עוז המגדל" שכתב הגאון ר' אפרים בורודיאנסקי זצ"ל (נדפס בספרו בנין אפרים סימנים יד - יח) ושם כמה דוגמאות יפות כיצד לאחר העיון מתגלה אורם של דברי המגדול עוז גם כשדבריו סתומים וחתומים מאד, כאשר תחזינה עיני המעיינים שם. הנה לשונו בפתח קונטרסו: "הפי' "מגדל עוז" ליד החזקה של הרמב"ם, נמנה בלי ספק על הספרים הסתומים. אם לא החמור שבכולם. מפורסמים למדי הביטויים החריפים שהטיחו נגדו בני פלוגתתו (רדב"ז, רש"ל וש"ך בח"מ), אופיינים ביותר ד' החיד"א בערכו, שכ' על הכסף משנה, וראה קדושת מרן שלא הזכירו אלא לצורך בקיאות וכדומה. ולא רק הכ"מ נמנע מלהביאו, אלא גם מפרשי הרמב"ם המאוחרים, שהציגו להם מטרה לבאר, אגב "הצלת" הרמב"ם ממשיגיו, גם את דברי "נושאי כליו" הקדומים – גם המה מצטטים את המגדל עוז לעתים רחוקות. למרות שהספר מתלוה ליד החזקה בכל הדפוסים. לא זכינו עדיין לאורו הגנוז. עד כדי כך, שרוב המעיינים מתעלמים הימנו. מתיאשים מלכתחילה לעמוד על סוף דעתו. בשולי גליונות הרמב"ם, באותיות זעירות, מן הצד משאר נושאי הכלים, מחוץ ל"מערכה" הנטושה – ניצב הפי' מגדל עוז, כאדיש לשאון החולקים, מתנוסס בגאון המגדל החתום. נגולל מעל גבי עמודים אלו, "מגדל עוזים" אחדים, שנתפענחו יפה, ונראה דוגמאות בולטות להבנת דרכו המיוחדת של המגדל עוז, מה שבהשקפה ראשונה רחוק ומוזר, לאחר העיון הנאות ברור הדבר מאד, כי לא דבר ריק הוא – מכם. תשמשנה אלו הדוגמאות דחיפה לקהל הלומדים "החרש והמסגר" שיתאזרו לפתוח מנעולי המגדל בו ירוץ הצדיק.
אין בספרי הגניזות תשובות או חיבורים עלומים. אילו היה כן היית אולי צודק בדבריך (שהרי את המג"ע ביקרו בגלל דבריו ולא בגלל שלא יודעים מי הוא, שע"ז נאמר דבריך ירחקוך ודבריך יקרבוך), אך כשמוצאים בספרי הגניזות ספר חשוב שנוסחאותיו שונות, ויש ויש מה לדון בהם.יראתי בפצותי אמר:המגדל עוז, דוגמא חשובה לכך, שלא כל מי שכתב ספר בתקופת הראשונים, יש לו משקל של ראשון. ברור שהאחרונים, לא החשיבוהו כאחד הראשונים, ולא חששו להשיג עליו, ולדחותו בסברא. ולדעתי, יל"ע בעוד כמה ספרים, המצויים כיום בידינו, אם משקלם כראשונים. ואף ספרים חשובים, שאין מי שיתייחס אליהם בזלזול, יתכן שאין משקלם כראשונים, והנושא ארוך ורגיש.כמובן שלא דיברתי מספרי הגניזות, שעל המוציאם להביא ראיה, שהכותב היה ראוי שיודפס ספרו. וכבר אמר לי ת"ח אחד, אחרי שהבאתי ראיה מאחד הספרים שנדפסו לאחרונה, אולי על סברא זו נזרק לגניזה..
דרומאי אמר:בענין זה, שמעתי מת"ח אחד שפעם ישב בביהכ"נ בבני ברק במשך שבועיים בבין הזמנים, ולמד סוגיא דזקני דרום, וכתב עליה קונטרס חידושים.
ללאחר כעשרה ימים שעסק בסוגיא, נודע לו שטעה טעות יסודית וכל מה שכתב בטעות יסודו, ולכן זרק את הקונטרס לגניזה.
ואז עלה בדעתו, אולי בעוד 200 שנה מישהו ימצא את הקונטרס הזה מהגניזה, ועוד יעשה פלפולים עצומים כדי להבין מה היה דעת הכותב. ולכן נמלך בדעתו, וקרע את הקונטרס לקרעים קטנטנים...
אולי יאמר לי מר, מיהו "תלמיד הרשב"א" שהוציאו את ספרו תחת שם זה, איפה צוטטו דבריו קודם, ומאן יימר לן דמר בריה דרבינא חתים עליה.שאר לעמו אמר:אין בספרי הגניזות תשובות או חיבורים עלומים. אילו היה כן היית אולי צודק בדבריך (שהרי את המג"ע ביקרו בגלל דבריו ולא בגלל שלא יודעים מי הוא, שע"ז נאמר דבריך ירחקוך ודבריך יקרבוך), אך כשמוצאים בספרי הגניזות ספר חשוב שנוסחאותיו שונות, ויש ויש מה לדון בהם.יראתי בפצותי אמר:המגדל עוז, דוגמא חשובה לכך, שלא כל מי שכתב ספר בתקופת הראשונים, יש לו משקל של ראשון. ברור שהאחרונים, לא החשיבוהו כאחד הראשונים, ולא חששו להשיג עליו, ולדחותו בסברא. ולדעתי, יל"ע בעוד כמה ספרים, המצויים כיום בידינו, אם משקלם כראשונים. ואף ספרים חשובים, שאין מי שיתייחס אליהם בזלזול, יתכן שאין משקלם כראשונים, והנושא ארוך ורגיש.כמובן שלא דיברתי מספרי הגניזות, שעל המוציאם להביא ראיה, שהכותב היה ראוי שיודפס ספרו. וכבר אמר לי ת"ח אחד, אחרי שהבאתי ראיה מאחד הספרים שנדפסו לאחרונה, אולי על סברא זו נזרק לגניזה..
סלקא דעתך אמר:וז"ל מרכבת המשנה בהקדמתו המרתקת המלאה חרוזים.1.png
למרכבת המשנה לא היה קל כלל לזלזל במגדל עוז ואילו לחברי הפורום קל מאוד לגנותו כשוים בין שוים.אלימיר אמר:אשכול מלחיץ.
קונספירציות אלו לא מקובלות על יושבי ביהמ"ד בדרך כלל (יודעני מה תענני).יראתי בפצותי אמר:האמת תאמר, שהחוקרים, גם התורניים שבהם, מייחסים את "תלמיד הרשב"א" לראשון ידוע, רבו של רבינו ירוחם, אך מי יאמר שמחקרם צודק, ואולי זה ספר שכתב תלמיד שאינו ראוי, ולא הבין כלל דברי רבו, והושלך לגניזה.
הזקן היה חי בתקופתנו שכל אוחז עטו בידו בקלות וכותב. לא כן בתקופות ההם.דרומאי אמר:בענין זה, שמעתי מת"ח אחד שפעם ישב בביהכ"נ בבני ברק במשך שבועיים בבין הזמנים, ולמד סוגיא דזקני דרום, וכתב עליה קונטרס חידושים.
לאחר כעשרה ימים שעסק בסוגיא, נודע לו שטעה טעות יסודית וכל מה שכתב בטעות יסודו, ולכן זרק את הקונטרס לגניזה.
ואז עלה בדעתו, אולי בעוד 200 שנה מישהו ימצא את הקונטרס הזה מהגניזה, ועוד יעשה פלפולים עצומים כדי להבין מה היה דעת הכותב. ולכן נמלך בדעתו, וקרע את הקונטרס לקרעים קטנטנים...
גם פעם היו אנשים עם כסף, ויכלו לכתוב, לשכור כותבים כרצונם, וגם עני, אם היה מאוד חשוב לו, יכל לעשות זאת. בפרט שאין ראיה כלשהי, שהיה לספרים אלו, עותקים רבים.שאר לעמו אמר:הזקן היה חי בתקופתנו שכל אוחז עטו בידו בקלות וכותב. לא כן בתקופות ההם.
מעניין על איזה ספר אמר את זהיראתי בפצותי אמר:וכבר אמר לי ת"ח אחד, אחרי שהבאתי ראיה מאחד הספרים שנדפסו לאחרונה, אולי על סברא זו נזרק לגניזה..
לא שמעתי שמועה זו מעולםסלקא דעתך אמר:כנראה שכוונת פותח האשכול היתה על השמועה בישיבות שלא שמענו כמותה שהוא היה אשה, אבל אין לזה שום מקור ואדרבה היה ידוע לבני דורו.
????אלימיר אמר:אשכול מלחיץ.
יש לציין בזה א' דבימינו קוברים את הגניזה, ושם שמים דברים שאינם ראויים לשימוש, כך שקשה להניח שאי מי יפתח זאת יום אחד.דרומאי אמר:בענין זה, שמעתי מת"ח אחד שפעם ישב בביהכ"נ בבני ברק במשך שבועיים בבין הזמנים, ולמד סוגיא דזקני דרום, וכתב עליה קונטרס חידושים.
ללאחר כעשרה ימים שעסק בסוגיא, נודע לו שטעה טעות יסודית וכל מה שכתב בטעות יסודו, ולכן זרק את הקונטרס לגניזה.
ואז עלה בדעתו, אולי בעוד 200 שנה מישהו ימצא את הקונטרס הזה מהגניזה, ועוד יעשה פלפולים עצומים כדי להבין מה היה דעת הכותב. ולכן נמלך בדעתו, וקרע את הקונטרס לקרעים קטנטנים...
זה לא אומר כל כך הרבהיראתי בפצותי אמר:אולי יאמר לי מר, מיהו "תלמיד הרשב"א" שהוציאו את ספרו תחת שם זה, איפה צוטטו דבריו קודם, ומאן יימר לן דמר בריה דרבינא חתים עליה.
אולי מישהו יוכיח לי, שחידושי הריטב"א מהגניזה, באמת מקורם בריטב"א, ולא אחד ששילב חידושי הריטב"א בחידושיו (וסליחה על הקונספירציה).
האם ראשונים שצוטטו פעמים רחוקות (לא אפרט), ויותר מצינו שהתעלמו משיטותיהם המחודשות, זה לא אומר משהו??
פעם חקרתי קצת את הנושאאבי חי אמר:רבי @סלקא דעתך , האם לדעתך כל מי שהיה בתקופת הראשונים וכתב ספר תורני הוא "ראשון"?
ואם לא, מה אנו צריכים יותר מדברי רבותינו הנ"ל, [וכן הדברים מוכיחים מקריאת הספר].
אלא מאי, רבינו מרכבת המשנה בא ללמד זכות ולתלות שכל הדברים התמוהים מקורם בט"ס, זה יתכן בתור לימוד זכות.
אבל למה אנחנו לא יכולים לצעוד בעקבות רבותינו הגדולים הנ"ל, שאנו הולכים אחריהם בכל חלקי התורה.
רק אחרי שתעלה את המקורות, ונעבור עליהם, נוכל לבדוק אם יש משקל לדברים.איכא מאן דאמר אמר:פעם חקרתי קצת את הנושאאבי חי אמר:רבי @סלקא דעתך , האם לדעתך כל מי שהיה בתקופת הראשונים וכתב ספר תורני הוא "ראשון"?
ואם לא, מה אנו צריכים יותר מדברי רבותינו הנ"ל, [וכן הדברים מוכיחים מקריאת הספר].
אלא מאי, רבינו מרכבת המשנה בא ללמד זכות ולתלות שכל הדברים התמוהים מקורם בט"ס, זה יתכן בתור לימוד זכות.
אבל למה אנחנו לא יכולים לצעוד בעקבות רבותינו הגדולים הנ"ל, שאנו הולכים אחריהם בכל חלקי התורה.
ומצאתי שורה ארוכה של אחרונים שמביאים את דבריו בכבוד גדול
כך שזה לא ממש מוטה לצד אחד
כמובן שנשארנו פה עם תופעה מעניינת שעליה נפתח האשכול
אך עדיין מוטל עלינו חובת דרך ארץ כלפי תלמיד הרשב"א
איכא מאן דאמר אמר:זה לא אומר כל כך הרבהיראתי בפצותי אמר:אולי יאמר לי מר, מיהו "תלמיד הרשב"א" שהוציאו את ספרו תחת שם זה, איפה צוטטו דבריו קודם, ומאן יימר לן דמר בריה דרבינא חתים עליה.
אולי מישהו יוכיח לי, שחידושי הריטב"א מהגניזה, באמת מקורם בריטב"א, ולא אחד ששילב חידושי הריטב"א בחידושיו (וסליחה על הקונספירציה).
האם ראשונים שצוטטו פעמים רחוקות (לא אפרט), ויותר מצינו שהתעלמו משיטותיהם המחודשות, זה לא אומר משהו??
וזאת עקב כך שבעוד שבימינו כל אחד מדפיס את חיבורו במאות עותקים, ובכל ביהמ"ד יש אוצה"ס מכובד, וזאת עוד לפני ה"קובצים" למינהם, והאמצעים האלקטרוניים.
אז כל חיבור נכתב בכת"י בעותקים בודדים והיה בקושי מצוי
ועקב כך גם ראשונים מכובדים מאוד לא מהזכירו את דבריהם
ונקח דוגמא מהרמב"ם שלמרות שהיד החזקה שלו הוא אחד מאבני היסוד של עולם התורה, חיבורו על הש"ס כמעט לא הוזכר על ידי רבותינו הראשונים (מלבד כמה מתלמידיו שחיו באיזורו) וכן ספר ההלכות שכתב על סדר הירושלמי (ובימינו זכינו ששרידים מהם נדפסו), האם יקום מחוצף שיטעון שהראשונים בכוונה התעלמו מכך, או שהשליכום לגניזה בגלל סברא כזו או אחרת???
אותו הדבר כלפי רבו של הרמב"ם (כפי שהוא מכנהו) הר"י מיגאש שמלךבד ממסכתות בבא בתרא ושבועות כמעט ולא ציטטו הראשונים וגם אינם בידינו (מלבד ממעט שרידים)
ואותו הדבר כלפי הראב"ד, ורבינו יונה, והרא"ה והריטב"א שחלקים גדולים מחיבוריהם לא הוזכרו על ידי הרבה ראשונים, וחלקים אחרים אינם בידינו, והכל תלוי במזל.
כך שברור שאי אפשר ללמוד מכך.
כמובן שלראשון שלא הוזכר אף פעם או כמעט לא הוזכר יש פחות משקל מראשון מוכר, אף בחיבור חדש שלו.
אך אציין לדוגמא את "שיטת ריב"ב" על הרי"ף, שהודפס לראשונה בש"ס וילנא, ואני הצעיר לא מצאתי אפילו פעם אחת שהחיבור או מחברו הוזכרו לא בראשונים ולא באחרונים עד להדפסתו, ולמרות זאת המשנ"ב מביאו כמה פעמים להלכה, ודון מינה לראשונים שהודפסו אחר המשנ"ב...