שם אלוקים לעתיד לבא

דחד יומא

משתמש ותיק
בגמ' פסחים נ. "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד אטו האידנא לאו אחד הוא אמר רבי אחא בר חנינא לא כעולם הזה העולם הבא העולם הזה על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת לעולם הבא כולו הטוב והמטיב ושמו אחד מאי אחד אטו האידנא לאו שמו אחד הוא אמר רב נחמן בר יצחק לא כעולם הזה העולם הבא העולם הזה נכתב ביו"ד ה"י ונקרא באל"ף דל"ת אבל לעולם הבא כולו אחד נקרא ביו"ד ה"י ונכתב ביו"ד ה"י סבר רבא למדרשה בפירקא אמר ליה ההוא סבא לעלם כתיב רבי אבינא רמי כתיב זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר אמר הקדוש ברוך הוא לא כשאני נכתב אני נקרא נכתב אני ביו"ד ה"א ונקרא אני באל"ף דל"ת" ומקובל לבאר דהמושג דלעתיד לבא יהיה שמו י' ה' גם בקריאה בזה גופא לעתיד לבא יברכו גם על בשורות הרעות הטוב והמטיב, דהיינו שיהיה גלוי לכל הטבתו בכל פרט ופרט ממעשי הבריאה גם בפרטים שהיו נראים כבשורות רעות.
שאלתי היא לגבי שם אלקים אם לעתיד לבא יהיה קיים או לא, בשמע ישראל אנו אומרים ה' אלוקינו ה' אחד ופרש"י [דברים ו' ד'] "ה' שהוא אלהינו עתה ולא אלהי האומות, הוא עתיד להיות ה' אחד, שנאמר (צפניה ג, ט) כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ונאמר (זכריה יד, ט) ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" והרי שם אלקים הוא מדת הדין ג"כ וא"כ לכאו' אפשר להבין דלעתיד לבא כל ההנהגה ברחמים ולא שייך שם זה.
אשמח מאוד אם אי מי מחברי הפורום יחכימני בידיעות בנושא זה.
 

במבי

משתמש ותיק
לכאורה שאומרים ה' הוא האלוקים זה בעצל מה שרוצים לומר שגם מידת הדין היא בעצם ה' (והכל הוא ברחמים)

(וכן הבאתי פעם שיש הבדל בין אלוקים לבין "האלוקים" כמו שיש הבדל בין ה' לבין וה' שזהו הוא ובית דינו)
 

דחד יומא

משתמש ותיק
פותח הנושא
שמחה מנתניה אמר:
לעתיד לבא יתאחדו שם הוי"ה ושם אלהים

לזה גופא אני מחפש מקור. אכן כך מסתבר לי לפי דלות הבנתי בכוונת השמות.
 

דחד יומא

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
לכאורה שאומרים ה' הוא האלוקים זה בעצל מה שרוצים לומר שגם מידת הדין היא בעצם ה' (והכל הוא ברחמים)

(וכן הבאתי פעם שיש הבדל בין אלוקים לבין "האלוקים" כמו שיש הבדל בין ה' לבין וה' שזהו הוא ובית דינו)

זה וודאי נכון שמידת הדין היא ג"כ מהשי"ת וכולה רחמים, וזה עומק דברי הגמ' פסחים הנ"ל דלעתיד לבא גם על בשורות רעות אומר הטוב והמטיב, אך שם נאמר דבר זה בהקשר רק לשם אדנות והוי"ה ושאלתי היא אם יש מקור לכך גם לגבי שם אלוקים.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
אינו מובן הדיון
לא כתוב ששם אדנות יתבטל
אלא שכשכתוב שם הויה יקראו אותו כפי שהוא נכתב ולא יכנו אותו בשם אדנות
אבל במקום שכתוב שם אדנות וודאי שגם יקראו אותו בשם אדנות

אמנם באמת מדבריך התעוררתי
שהרי יש מקומות בנ"ך ששם הויה נקרא בשם אלוקים
ולכאורה גם שם יקראו אותו בשם הויה ולא בשם אלוקים
 

דחד יומא

משתמש ותיק
פותח הנושא
הרב איש ווילנא שפיר קאמרת, ואכן לא שמתי לבי לזה.
אך עדיין יש מקום לדיון, שכפי שמבואר בדברי תוכן העניין ששם הוי"ה יקרא ככתיבתו הוא משום שלעתיד לבא ה' אחד דהיינו הנהגתו אחת ולכן גם בשורות הרעות ברכתם הטוב והמטיב, וממילא גם שמו אחד וכפי שהוא נכתב הוא נקרא, דהיינו שהסיבה לקריאת שם הוי"ה באדנות נובעת משום שבזמן הזה מציאות ה' אינה מגולה לחלוטין כמהוה הכל ברחמים לחוד, אלא מעורבת בהנהגתו כפי שהיא מתגלית כלפינו גם הנהגת אדנות, ואשע"כ אין מקום לקריאת שם הוי"ה אבל לעתיד לבא נוכל גם לקרוא את שם הוי"ה משום שהנהגה זו תהיה מגולה לחלוטין.
ואם כנים הדברים הרי שם אדנות גם אם יהיה נוהג לעתיד לבא [כפי שצדקו דבריך שאין נידון הגמ' שם על ביטול שם משמותיו של הקב"ה אלא רק על אופן קריאת שם הוי"ה] אבל הוא יהיה קיים כנראה לפי הבנתי הדלה רק כשם לתאר את הנהגת הבורא בעבר, ומכאן הנידון לגבי שם אלוקים אם גם הוא יהיה באופן זה, וכפי שהיה נראה לי מתוך פרש"י לשמע ישראל.
לגבי מה שפעמים שנקרא שם הוי"ה באלוקים, כמדומה שדן בזה החת"ס בתשובה לגבי כוונת השמות [חלק ה' השמטות קצ"ב].
ומתוך דבריו שם למדתי עוד דחלוק שם אדנות כשהוא בא בקריאת שם הוי"ה משם אדנות שהוא בא בפ"ע, יעוי"ש באריכות ותורף הדברים לפי מה שראיתי מקופיא הוא ששם אדנות דהוי"ה שהיא אדנות מכח היצירה, ויש אדנות מצד עצמה שהיא אדנות מכח ההשגחה בפועל עיי"ש. ולפ"ז גם יש לדון דשם אדנות של קריאת הוי"ה לכאו' יבטל לעתיד לבא שהרי כל קיומו הוא רק בתור קריאת הוי"ה. אך לפ"ז אינו שייך כלל לכאו' לשם אלוקים וכפי הנראה פי' סוגית הגמ' דפסחים באופ"א.
עוד בכל עניין כוונת אדנות שבקריאת שם הוי"ה יעוי' פחד יצחק לר"ה ויוה"כ לגבי ברוך שם כבוד מלכותו ופי' הקבלת עול דקריאת שמע. יעוי"ש בדבריו הנפלאים והמתוקים כדרכו.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
לענ"ד על פי פשט
הטעם שלעתיד לבוא
יקראו שם הויה
משום ששם הויה הוא כשיש גילוי שכינה
כמו שהיה ביציאת מצרים וכמבואר במקרא בפרשת שמות ובתחילא וארא שיציאת מצרים היה בשם הויה
ולכן לעתיד לבוא כשיהא גילוי שכינה באופן קבוע
הרי גם יהא ניתן להשתמש בשם הויה בפירוש מה שאין כן בימינו שהוא נסתר ולכן אינו נזכר בפירוש רק במחשבה
 

דחד יומא

משתמש ותיק
פותח הנושא
אפרש תוכן שאלתי, כוונת שם הוי"ה היא היה הוה ויהיה, ולפי המבואר בנפש החיים הכוונה שהוא היווה הכל מהווה הכל ויהווה הכל. וזהו שם רחמים.
ואילו שם אלוקים כוונתו היא תקיף בעל הכוחות והיכולות כולם משגיח בפרטות והוא שם דין.
ונראה לבאר היכן בהוי"ה מונח הרחמים ואילו באלוקים מונח הדין, דהוי"ה ראשונית דהיינו עצם הבריאה מאיתו יתברך היא כולה ברחמים ומכח רצונו להיטיב, שהרי אין סיבה לברא עולם אלא מכח הרצון האלוקי להיטיב. וע"כ מכח עצם הכוונה בשם הוי"ה שהוא מהווה את הכל הרי כל רגע הוא מהווה מחדש הבריאה וזה רק מכח רחמיו, כי אין הוית רגע זה מכח הרגע שקדם לו, אלא יש כאן בריאה חדשה, "מחדש בטובו בכל יום" וזה רק מכח רחמים.
ואילו שם אלוקים מתייחס לכוחות קיימים כבר שהוא בעל הכוחות כולם, וכביכול מצמצם הנהגתו לכוחות מסוימים שישנם בעולמו, וזהו דין שאין כאן שינוי מהכללים שנקבעו והעובר על הכללים יענש וכדו'. [וזהו שאמרו חכמים אלהים בגימטריא הטבע היינו הכוחות הטבעיים שכבר קיימים בעולמו של הבורא ללא שינוי].
אמנם עי' בנפה"ח שער ג' פרק י"א [וכמדומני בעוד מקומות ואיני זכור כעת] דגם שם אלוקים כוונתו שהוא מהווה את הכוחות, אבל פירש שם "אבל עכ"ז לפי פירושו וענינו של זה השם משמע שיש במציאו גם עולמו' וכחות מחודשים מרצונו הפשוט יתברך שצמצם כבודו והניח מקום כביכול למציאות כחות ועולמות" ונראה שזה עומק הדברים הנ"ל.
ולפ"ז שם אדנות בקריאת שם הוי"ה הוא משום שבעוה"ז גם מצד ההוי"ה המחודשת בכל רגע הרי יש כאן עדיין הסתר פנים ואינה ניכרת, וע"כ בקריאה נקרא אדנות דהיינו רק שהוא אדון המציאות הקיימת כבר וזהו דין.
וא"כ לעתיד לבא שיתגלה שם הוי"ה על פני כל הארץ וידעו כולם שהקב"ה מהווה עולמו כל רגע הרי אין כאן אלא רחמים והוי"ה מחודשת. ומכאן מקום הנידון לגבי מקומו של שם אלוקים לעת"ל.
 

אברהם משה

משתמש ותיק
דחד יומא אמר:
שמחה מנתניה אמר:
לעתיד לבא יתאחדו שם הוי"ה ושם אלהים

לזה גופא אני מחפש מקור. אכן כך מסתבר לי לפי דלות הבנתי בכוונת השמות.

לקוטי מוהר"ן (תורה ד):
(שמות כ') אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים: 

א כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו. זאת הבחינה היא מעין עוה"ב. כמ"ש (תהלים נ"ו) בה' אהלל דבר באלהים אהלל דבר וזאת הבחינה היא מעין עולם הבא. כשאחז"ל (פסחים נ'.) ביום ההוא יהיה ה' אחד וכו'. והקשו, וכי האידנא לאו הוא אחד. ותרצו חז"ל, האידנא מברכין על הטובה הטוב והמטיב. ועל הרעה דיין אמת. ולעתיד. כולו הטוב והמטיב. שיהיה שם ה', ושם אלקים, אחדות אחד.

ב וזאת הבחינה אי אפשר להשיג, אלא כשמעלה בחי' מלכות דקדושה מהגלות מבין העכו"ם. כי עכשיו המלכות והממשלה להעכו"ם, ובשביל זה נקראים ע"א שלהם בשם אלהים, כי יונקים מבחי' מלכות, הנקרא אלהים, כמ"ש (תהלים ע"ד) אלהים מלכי מקדם. וכשמעלין בחי' מלכות מבין העכו"ם, אזי נתקיים כי מלך כל הארץ אלהים. (שם מ"ז): 

ג ואי אפשר להשיב המלוכה להקב"ה, אלא על ידי ווידוי דברים לפני ת"ח, עי"ז מתקן ומעלה בחי' מלכות לשרשה. וזהו פירוש (הושע י"ד) קחו עמכם דברים, זהו ווידוי דברים, זה בחי' מלכות, כמו דבר אחד לדור (סנהדרין ח'.). דבר, לשון מנהיג ומושל. ושובו אל ה', שיתקנו ויעלו את הדברים את בחי' מלכות בחי' אלהים, אל ה'. היינו כנ"ל, בה' אהלל דבר, באלהים אהלל דבר. היינו שידע שכל מאורעותיו כולם לטובתו, ויברך על כל הדברים הטוב והמטיב: 

ד וכשידע כל זאת, נקרא ידיעה שלימה. כי עיקר הדעת הוא אחדות של חו"נ, זה נקרא דעת. היינו שלא יחלוק בין חסד לדין, ויברך על כולם הטוב והמטיב. וזה נקרא, ה' אחד ושמו אחד. כמאמר חז"ל שלעתיד יהי' אחדות גמור. שיהי' כולו הטוב והמטיב. וזה ה' אחד, ושמו, זה בחי' אלהים מלכות. כמ"ש (שמואל ב' ח') ויעש דוד שם. אחד גימ' אהבה היינו הן ה' שהוא רחמים, הן שמו שהוא בחי' אלהים, בחי' דין. כולם לטובתך. מחמת אהבה שהקב"ה אוהב אותך, כמ"ש (משלי ג') את אשר יאהב ה' יוכיח, וכתיב (עמוס ג') רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקוד עליכם עוונותיכם: 


 
 

אברהם משה

משתמש ותיק
דחד יומא אמר:
אפרש תוכן שאלתי, כוונת שם הוי"ה היא היה הוה ויהיה, ולפי המבואר בנפש החיים הכוונה שהוא היווה הכל מהווה הכל ויהווה הכל. וזהו שם רחמים.
ואילו שם אלוקים כוונתו היא תקיף בעל הכוחות והיכולות כולם משגיח בפרטות והוא שם דין.
ונראה לבאר היכן בהוי"ה מונח הרחמים ואילו באלוקים מונח הדין, דהוי"ה ראשונית דהיינו עצם הבריאה מאיתו יתברך היא כולה ברחמים ומכח רצונו להיטיב, שהרי אין סיבה לברא עולם אלא מכח הרצון האלוקי להיטיב. וע"כ מכח עצם הכוונה בשם הוי"ה שהוא מהווה את הכל הרי כל רגע הוא מהווה מחדש הבריאה וזה רק מכח רחמיו, כי אין הוית רגע זה מכח הרגע שקדם לו, אלא יש כאן בריאה חדשה, "מחדש בטובו בכל יום" וזה רק מכח רחמים.
ואילו שם אלוקים מתייחס לכוחות קיימים כבר שהוא בעל הכוחות כולם, וכביכול מצמצם הנהגתו לכוחות מסוימים שישנם בעולמו, וזהו דין שאין כאן שינוי מהכללים שנקבעו והעובר על הכללים יענש וכדו'. [וזהו שאמרו חכמים אלהים בגימטריא הטבע היינו הכוחות הטבעיים שכבר קיימים בעולמו של הבורא ללא שינוי].
אמנם עי' בנפה"ח שער ג' פרק י"א [וכמדומני בעוד מקומות ואיני זכור כעת] דגם שם אלוקים כוונתו שהוא מהווה את הכוחות, אבל פירש שם "אבל עכ"ז לפי פירושו וענינו של זה השם משמע שיש במציאו גם עולמו' וכחות מחודשים מרצונו הפשוט יתברך שצמצם כבודו והניח מקום כביכול למציאות כחות ועולמות" ונראה שזה עומק הדברים הנ"ל.
ולפ"ז שם אדנות בקריאת שם הוי"ה הוא משום שבעוה"ז גם מצד ההוי"ה המחודשת בכל רגע הרי יש כאן עדיין הסתר פנים ואינה ניכרת, וע"כ בקריאה נקרא אדנות דהיינו רק שהוא אדון המציאות הקיימת כבר וזהו דין.
וא"כ לעתיד לבא שיתגלה שם הוי"ה על פני כל הארץ וידעו כולם שהקב"ה מהווה עולמו כל רגע הרי אין כאן אלא רחמים והוי"ה מחודשת. ומכאן מקום הנידון לגבי מקומו של שם אלוקים לעת"ל.
גם בבריאת העולם מובא במדרש (ב"ר ח ד, והביאו רש"י) שבתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במידת הדין וראה שאין העולם מתקיים ושיתף מידת הרחמים, ולכן נאמר ה"א. ומבאר בפרי הארץ (מקץ) ה' - חסד, אלוקים - דין, שיתוף שניהם ה"א - רחמים. והיינו שקיום העולם לא מתאפשר ע"י מידת אלוקים בפ"ע וחייב שיתוף של מידת החסד - ה'. 
 
 

דחד יומא

משתמש ותיק
פותח הנושא
אברהם משה אמר:
דחד יומא אמר:
שמחה מנתניה אמר:
לעתיד לבא יתאחדו שם הוי"ה ושם אלהים

לזה גופא אני מחפש מקור. אכן כך מסתבר לי לפי דלות הבנתי בכוונת השמות.

לקוטי מוהר"ן (תורה ד):
(שמות כ') אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים: 

א כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו. זאת הבחינה היא מעין עוה"ב. כמ"ש (תהלים נ"ו) בה' אהלל דבר באלהים אהלל דבר וזאת הבחינה היא מעין עולם הבא. כשאחז"ל (פסחים נ'.) ביום ההוא יהיה ה' אחד וכו'. והקשו, וכי האידנא לאו הוא אחד. ותרצו חז"ל, האידנא מברכין על הטובה הטוב והמטיב. ועל הרעה דיין אמת. ולעתיד. כולו הטוב והמטיב. שיהיה שם ה', ושם אלקים, אחדות אחד.
יישר כח הרי הדברים מפורשים.
מעניין אם נמצא כעין זה בספרים מבית המדרש הליטאי או רק בספרי חסידות.
 
 

דחד יומא

משתמש ותיק
פותח הנושא
אלמוני אמר:
ברמח"ל כללי מאמר החכמה.
ובכללים ראשונים.

האם הכוונה למאמר החכמה על תפילות ימים נוראים?
ומה הכוונה כללים ראשונים.
 

אלמוני

משתמש ותיק
הרמח"ל כתב ספר כללים ראשונים וכן ספר כללי מאמר החכמה אין הכוונה לפי' על תפילות ימים נוראים שני הספרים הובאו בספר הכללים שאספו מדפיסי המהדורה של הגרח"פ.
 

דחד יומא

משתמש ותיק
פותח הנושא
יישר כח!
האם ישנו באוצר החכמה?
וכן האם יש בידך מראה מקום מדויק בתוך הספר.
 

אלמוני

משתמש ותיק
הספר באוצר החכמה נקרא דעת תבונות אבל זה נמצא בספר הכללים בכללי מאמר החכמה (יג) מבאר הרמח"ל את מלאוי השם אבל עיקר מב שקשור לדיון נמצא בכללים ראשונים סי' לד.
 

דחד יומא

משתמש ותיק
פותח הנושא
כהמשך לנידון,
האם יש מקור מפורש לכך שלעתיד לבא לא רק שלא יהיו בשורות רעות,
אלא למפרע נבין שכל מה שהיה לטובה היה.
התעוררתי לכך מכוונת השמות שאנו מכוונים בקריאת שמע,
ה' אחד לעתיד לבא, והיינו דלעתיד לבא שם הוי"ה יהיה השם היחיד,
ושם הוי"ה כולל בתוכו היה הוה ויהיה, דהיינו שלעתיד לבא הנהגת הוי"ה תהיה ההנהגה היחידה והיא כוללת בתוכה גם את העבר.
 
חלק עליון תַחתִית