מהו ביניתא דבי כרבא

במבי

משתמש ותיק
ההוא דאכל ביניתא דבי כרבא ונגדיה ר' יהודה (מכות טז:)

רש"י מסביר שזהו תולעת הנמצאת בכרוב, אך לערוך יש הסבר שונה והוא כותב - מי שאכל דג קטן שנמצא כשחורש את הארץ וכו' (ערך בניתא)

ומאימתי בחרישה יש דגים?

צפו !

הצג קובץ מצורף VID-20200522-WA0030.mp4
 

HaimL

משתמש ותיק
למיטב הבנתי ישנם גידולים הגדלים על שדות המוצפים במים, כגון האורז.
זה פחות שייך בארץ הצחיחה שלנו, אבל בגמרא כתוב שזה היה רב יהודה (לא רבי יהודה), ואם כן, זה היה מן הסתם בבבל (מסופוטמיה, הלא היא ארם נהריים), ארץ הנהרות.
 

תיובתא

משתמש ותיק
במבי אמר:
ההוא דאכל ביניתא דבי כרבא ונגדיה ר' יהודה (מכות טז:)

רש"י מסביר שזהו תולעת הנמצאת בכרוב, אך לערוך יש הסבר שונה והוא כותב - מי שאכל דג קטן שנמצא כשחורש את הארץ וכו' (ערך בניתא)

ומאימתי בחרישה יש דגים?

צפו !

VID-20200522-WA0030.mp4
אם אין כאן טריק, זה מרשים מאוד. כאן אין מדובר בחרישה, אלא בבקיעים הנוצרים מחמת יובש השמש, מכ"מ מסתמא גם בחרישה אפשר להיתקל בהם. תודה לרב @במבי

 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
הריטב"א שם במקום כותב:

גמרא א"ר יהודה האי מאן דאכיל בניתא דבי כרבא מלקינן לי׳ משום רמש האדמה. פי׳ רש"י ז"ל שאכל תולעת הגדלה בכרוב הנקר׳ קנויל"ר. והקשו עליו בתוספות חדא דהא פשיטא דשרץ גמור הוא ולוקה משום שרץ השורץ על הארץ כדאיתא בפ׳ אלו טרפות על קישות שהתליע באיביה ואלו הכא נקיט ליה לחדוש וכדאמרינן הוה עובדא ונגדיה רב יהודה ונקיט לה נמי משום רמש האדמה. ועוד דלישנא דבניתא לא מיתמר. אלא על דג בשום דוכתא ולדידי נמי קשיא לי מאי דבי כרבא דכרב׳ הוה לי למימ׳ ורבי׳ מאיר הלוי ז"ל סבר לחדש חדוש גדול כאן דבניתא דבי כרבא שהוא שרץ הנוצר מן העפר עצמו דהא לא נפקא מלשון שרץ השורץ על הארץ או הרומש על האדמה דלישנא דעל משמע שרוחש ורומש עליה אבל אינו נוצר ממנה אבל רמש האדמה בלא על משמע שנוצר ממנה ולכן למדנו ר׳ יהודה שהוא לוקה משום רמש האדמה ממה שאמר הכתוב ולא תטמאו את נפשותיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמוש האדמה. וכתב ז"ל כד מעיינת בהאי פירושא ובזו רמינן תדע חשיבותא דהאי פי׳ דידן. ואנן בעניות דעתין גברא רבא חזינן חשיבותא דפירושא לא חזינן חדא דאמאי נקט בניתא דבי כרבא דהא איכא טובא שנוצרין מן העפר. ועוד דאשר תרמוש האדמה במסכ׳ מעילה דריש לה בשרצים. ועוד דלשון ביניתא לא איתמר אלא על דג וכדאמור לעיל בתוספות. וכבוד רבינו ז"ל מונח במקומו כי אין לנו בזה אלא מה שפי׳ ר"ת ז"ל שעליו הסכימו בתוספות ורבינו הרמב"ן ז"ל ורבותי הרא"ה ז"ל והרשב"א ז"ל דבניתא דבי כרבא הוא דג שיש לו סימני טהרה ועיקר תולדתו מן המים אבל הוא חיה וגדל במקום החרש בלחות תלם המחרישה וקמ"ל דלאו משרץ המים הוא נדון כדי שנתירנו בסימני טהרה אלא מכלל רמש האדמה ומלקין עליו כמו על רמש האדמה:

ובאיזה ציור הוא מדבר שדג עם סימני טהרה לא נתירהו, כבסירטון דידן או בציור שונה ?
 

HaimL

משתמש ותיק
לא ייתכן. בסרטון הוא דג גמור. וחידוש עצום לומר שדג אשר גדל בין התלמים ייחשב שרץ האדמה, אלא ודאי הוא דג, רק שאין צריך מים רבים (וכמו שבדגים בכלל, יש דגי נהרות, דגי ימים וכו', ואין דומה טעם דג העולה במקום פלוני וכו'). אלא נראה שמדובר על דגים קטנים מאוד, שהם ספק דג ספק שרץ ולכן, גם אם יש בהם סימני טהרה כדגים, מידי שרץ מיהא לא נפיק, ודנים אותם כשרץ האדמה, מחמת שעיקר גידולם הוא באדמה (הלחה). אבל אם היו עיקר במים, שוב לא היינו יכולים להבדילם משאר דגים.
 

beri

משתמש ותיק
עיין חזון איש שכיוון ש''נוצר'' מאויר ולחות ולא ממים (דן שם על דגי בריכות או כלשונו דגים הגדלים בכלים ) נחשב שרץ . וצריך לעיין בלשון הריטב''א גמשמע קצת שעיקר תולדתו מן המים כלומר נוצר בים וצ''ל לשיטת החזו''א דפעמים נוצר בים ופעמים נוצר ביבשה וכשנוצר ביבשה הוי שרץ אותו דג ממש !
 
חלק עליון תַחתִית