להתפלל מנחה אחרי השקיעה

במבי

משתמש ותיק
מקובל שבתוך 13 דקות עדיין אפשר להתפלל מנחה, וכן להתחיל לאכול סעודה שלישית.
 

וחי בהם

משתמש ותיק
מיימון אמר:
ביאור נפלא מאורם של חז''ל.pdf

הרב מיימון, ברוך בואך לפורום!
חשוב שתדע שבפורום לתורה מכבדים את דעת כל הפוסקים, וחבל שתטרח להעלות קבצים וקונטרסים המתעלמים מדעת הגאונים ומנסים להציג שקר כאילו כל הפוסקים סוברים כדעת ר"ת...
לגופו של ענין:
ראיתי באשכול "2 דקות לפני השקיעה, הייתי אמור להתחיל להתפלל?", שדוד ריזל צירף שם קונטרס שלם בנושא תפילת מנחה בשקיעה, ובסוף התכתבויות עם גדולי הרבנים שליט"א.
מצו"ב גם כאן קישור לקונטרס זה, ויש שם מאמר שלם בענין זה בעמ' ק"י עם דעת כל הפוסקים. כמו"כ תוכל לראות שם לאורך כל הקונטרס בירורים יסודיים בכל ענין בין השמשות, ותבין לבד שכל אלו הקונטרסים שהעלית כתבו דברים שאין להם כלל מקום.
 

יהושע

משתמש ותיק
וחי בהם אמר:
מיימון אמר:
ביאור נפלא מאורם של חז''ל.pdf

הרב מיימון, ברוך בואך לפורום!
חשוב שתדע שבפורום לתורה מכבדים את דעת כל הפוסקים, וחבל שתטרח להעלות קבצים וקונטרסים המתעלמים מדעת הגאונים ומנסים להציג שקר כאילו כל הפוסקים סוברים כדעת ר"ת...
איזה קונטרס טוען שאין שיטה החולקת על ר"ת? וכי מישהו חולק שדעת המהרם אלשקר הוא שהגאונים חולקים על ר"ת, ודעת הרדבז והמהריף ועוד שאין מי שחולק? 
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
שאלת פותח האשכול אינה נוגעת למחלוקת ר"ת והגאונים, שכן הם נחלקו מתי מתחיל בין השמשות האם בתחילת שקיעה, או בסוף שקיעה שהיא י"ג דקות ומחצה קודם צאה"כ.
והשאלה לענין זמן תפילת המנחה האם בין השמשות [מר כדאית ליה ומר כדאית ליה] הוא זמנה או לא- היא מחלוקת הפוסקים.
אלא שבמ"ב סימן רל"ג נראה שהיקל לסמוך על השיטות שזמן תפילת המנחה הוא עד צאה"כ רק עד בין השמשות של ר"ת, דהיינו בצירוף ב' השיטות א' דזמן תפילת המנחה הוא עד צאה"כ, ב' שלר"ת עדיין לא הוי אפילו בין השמשות. אך מזמן בין השמשות דר"ת לא היקל. ולפי"ז במקומנו שאין מצרפין כלל שיטת ר"ת אפילו לספק [וכמו ששמעתי מעצמי מהרב אלישיב] ודאי אין להתפלל אחר השקיעה, וזהו ביאור הוראת ר' שלמה זלמן בציטוט מהרב נבנצאל.
אך אם נצרף את דעת ר"ת, נמצא שאפשר להתפלל מנחה בדיעבד עד 58 דקות ומחצה אחרי השקיעה. אך זהו בתנאי שלא יצאו הכוכבים בפועל כדאיתא במ"ב שם.
ולדעת ר' משה פינשטיין דאנן קי"ל כרבינו תם, אלא שמחשבין עד זמן הכוכבים שהוא [בניו יארק] 40 דק', ורביע מזמן זה הוי בין השמשות, נמצא שאפשר להתפלל עד חצי שעה לאחר השקיעה בדיעבד. וכעין זה הורה הרב מבריסק לבנותיו [מפי מרת רבקה שיף תחי'].
 

חיים ליצא

משתמש ותיק
לגבי המחלוקת בין ר"ת לגאונים לא נראה לי שיש עוד מחלוקת שהוכרעה באופן כל כך ברור {אולי למעט בצאנז וסאטמאר}
ולגופם של דברים אני הורדתי רק קונטרס אחד שעיקר הטיעון שלו זה אין חושך מוחלט עד זמן רב מהשקיעה וכמו שבעלות השחר הוא 72 דק' אז גם צאה"כ
והדבר קשה מירושלמי מפרש שכתב שעלות לא שווה באורו ובזמנו לצאת הכובים
ב72 דקות לא קורה כלום לא מצד הכוכבים ולא מצד האור

ולגבי מנחה הרי קמ"ל שמנחה כנגד תמיד של בין הערביים ואם את התמיד של בין הערביים אי אפשר להקריב אחרי השקיעה הראשונה אז גם מנחה אף לר"ת צריך לגמור עד השקיעה הראשונה
 

דרומאי

משתמש ותיק
חיים ליצא אמר:
א. לגבי המחלוקת בין ר"ת לגאונים לא נראה לי שיש עוד מחלוקת שהוכרעה באופן כל כך ברור {אולי למעט בצאנז וסאטמאר}
ב. ולגופם של דברים אני הורדתי רק קונטרס אחד שעיקר הטיעון שלו זה אין חושך מוחלט עד זמן רב מהשקיעה וכמו שבעלות השחר הוא 72 דק' אז גם צאה"כ
ג. והדבר קשה מירושלמי מפרש שכתב שעלות לא שווה באורו ובזמנו לצאת הכובים
ד. ב72 דקות לא קורה כלום לא מצד הכוכבים ולא מצד האור

ה. ולגבי מנחה הרי קמ"ל שמנחה כנגד תמיד של בין הערביים ואם את התמיד של בין הערביים אי אפשר להקריב אחרי השקיעה הראשונה אז גם מנחה אף לר"ת צריך לגמור עד השקיעה הראשונה

א. לא הוכרעה, אלא שכאן בא"י המנהג היה מימות עולם דלא כר"ת, וזה אחד הדברים שקבלנו את מנהג המקום, כפה"נ בהשפעת תלמידי הגר"א שסבר להלכה דלא כרבינו תם. אבל הרבה פוסקי זמננו סוברים שקי"ל כר"ת, ביניהם ר' משה פינשטיין ודברי יציב והבאר משה ועוד ועוד, כך שקשה לומר שהמחלוקת 'הוכרעה'.
ד. מכח קושיא זו אתה בא להכריע במחלוקת הראשונים?!
ה. זו טענה שמוזכרת במהר"ם שיק, ולהלכה הוא מסיק לא כך, וגם המ"ב נקט לא כן.
 

חיים ליצא

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
חיים ליצא אמר:
א. לגבי המחלוקת בין ר"ת לגאונים לא נראה לי שיש עוד מחלוקת שהוכרעה באופן כל כך ברור {אולי למעט בצאנז וסאטמאר}
ב. ולגופם של דברים אני הורדתי רק קונטרס אחד שעיקר הטיעון שלו זה אין חושך מוחלט עד זמן רב מהשקיעה וכמו שבעלות השחר הוא 72 דק' אז גם צאה"כ
ג. והדבר קשה מירושלמי מפרש שכתב שעלות לא שווה באורו ובזמנו לצאת הכובים
ד. ב72 דקות לא קורה כלום לא מצד הכוכבים ולא מצד האור

ה. ולגבי מנחה הרי קמ"ל שמנחה כנגד תמיד של בין הערביים ואם את התמיד של בין הערביים אי אפשר להקריב אחרי השקיעה הראשונה אז גם מנחה אף לר"ת צריך לגמור עד השקיעה הראשונה

א. לא הוכרעה, אלא שכאן בא"י המנהג היה מימות עולם דלא כר"ת, וזה אחד הדברים שקבלנו את מנהג המקום, כפה"נ בהשפעת תלמידי הגר"א שסבר להלכה דלא כרבינו תם. אבל הרבה פוסקי זמננו סוברים שקי"ל כר"ת, ביניהם ר' משה פינשטיין ודברי יציב והבאר משה ועוד ועוד, כך שקשה לומר שהמחלוקת 'הוכרעה'.
ד. מכח קושיא זו אתה בא להכריע במחלוקת הראשונים?!
ה. זו טענה שמוזכרת במהר"ם שיק, ולהלכה הוא מסיק לא כך, וגם המ"ב נקט לא כן.
שמות של עוד פוסקים שסוברים כר"ת לא מוסיפים הרבה אלא שהמחלוקת הוכרעה ואני רואה את זה עפ"י המנהג  ולא משנה לי הטעם ואייך 
באם תצליח לשנות את דעת החכמים ההלכה יוכרעה אחרת 

ד. לא אני שצריך להכריע כבר הכריעו גדולי עולם וכן המנהג בכל אופן אשמח לתשובה 
ה. המשנ"ב מצרף את ר"י שזה מתאים לגאונים ולא לר"ת 
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
במבי אמר:
מקובל שבתוך 13 דקות עדיין אפשר להתפלל מנחה, וכן להתחיל לאכול סעודה שלישית.
 
הרמ"א [או"ח רל"ג א'] כתב שאפשר להתפלל מנחה עד צאת הכוכבים, וכן נראה מלשון השו"ע שכתב שזמן מנחה עד הלילה, וכן כתב המהרי"ק [קע"א]. וגם השאג"א [י"ז] האריך להוכיח שזמן מנחה הוא עד צאה"כ. אבל דעת הגר"א [רס"א] שזמן מנחה הוא עד השקיעה. ובסדר זמנים להגרי"א חבר [סי' ה'] מאריך להוכיח כשיטת הגר"א, ודחה את הראיות של השאג"א. וכן נקט החזו"א, והיה מזהיר שצריך לגמור את כל השמו"ע קודם השקיעה.  והנה בראשונים משמע שאפשר להתפלל עד צאת הכוכבים, וכן כתבו ספר המנהיג ואורחות חיים [הל' תפילת מנחה]. וכך מתבאר בפי' ר"ח [ברכות כ"ז ב'] ע"פ הירושלמי שתפילת מנחה לא הוקשה לתמיד של בין הערביים אלא לקטורת, שנא' מתיכון תפילתי קטורת לפניך, והיינו קצת קודם סוף השקיעה, ומשמע שלמ"ד תפילת מנחה כנגד תמיד של בין הערביים זמן מנחה הוא עד השקיעה.

איברא שבספר הישר לר"ת [חלק החידושים סי' רכ"א] נראה שסובר שדם נפסל בשקיעה היינו בסוף השקיעה, וכבר עמד על כך התורת חסד [ח"א ט"ו], והעיר על המנחת כהן [מאמר ב' פ"ח] והפני יהושע [ברכות כ"ד ב'] שסוברים שלרבנן שתפילת מנחה היא כנגד התמיד, הדם נפסל רק בלילה, ולא בשקיעה. והמ"ב [רל"ג ס"ק י"ד] כתב שעד הלילה לאו דוקא שאין להתפלל בבין השמשות שזה מרבע שעה קודם צאת הכוכבים, ואף שמהשו"ע והרמ"א משמע שלדידן שמתפללים מעריב רק בצאה"כ מותר להתפלל מנחה אפילו אחר השקיעה עד סמוך לצאה"כ, יש פוסקים רבים שחולקים בזה ודעתם שזמן תפילת מנחה הוא רק עד השקיעה. והביאוה"ל [בד"ה דהיינו] הביא שבסדר זמנים כתב לעשות תנאי שאם ביה"ש זה יום יחשב מנחה, ואם הוא לילה יחשב ערבית, והתפילה שיתפלל אח"כ יהיה תשלומין.

ואמנם יש לדון אם זה נקרא סמוך שהמ"ב ק"ח ס"ק ט"ו] הביא שרק סמוך לתפילה אפשר לעשות תשלומין ואם כן יתנה שזה יהיה תפילת נדבה.  ודעת הרב פעלים [ח"א ה'] והחזו"א [דינים והנהגות פ"ח ה'. וארחות רבנו ח"ג עמ' רכ"ה] להחמיר אפילו בדיעבד, שלא להתפלל אחר השקיעה, והוסיף החזו"א שאם משער שלא יוכל לסיים את המילה האחרונה של התפילה עד השקיעה שלא יתחיל להתפלל. וביאר הגרח"ק שליט"א שהחזו"א חשש שביה"ש מקצתו יום ומקצתו לילה, ולכן לא יוכל לעשות את התנאי של הביה"ל, שאין זה זמן שלם שיש ספק אם הוא של מנחה או של ערבית. 
 

דרומאי

משתמש ותיק
חיים ליצא אמר:
דרומאי אמר:
חיים ליצא אמר:
ה. ולגבי מנחה הרי קמ"ל שמנחה כנגד תמיד של בין הערביים ואם את התמיד של בין הערביים אי אפשר להקריב אחרי השקיעה הראשונה אז גם מנחה אף לר"ת צריך לגמור עד השקיעה הראשונה


ה. זו טענה שמוזכרת במהר"ם שיק, ולהלכה הוא מסיק לא כך, וגם המ"ב נקט לא כן.

ה. המשנ"ב מצרף את ר"י שזה מתאים לגאונים ולא לר"ת 
לא הבנתי. המ"ב מסיק שאפשר להתפלל מנחה בשעת הדחק עד כ57 דק' אחרי השקיעה. דהיינו כיון שלרבנו תם עדיין לא הוי אפילו בין השמשות יש לסמוך ע"ז ולהתפלל. איך זה שייך לפי הגאונים- הרי לדידם אחרי לכל היותר כ"ד מינוט מהשקיעה כבר הוי לילה גמור!
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
חיים ליצא אמר:
שמות של עוד פוסקים שסוברים כר"ת לא מוסיפים הרבה אלא שהמחלוקת הוכרעה ואני רואה את זה עפ"י המנהג  ולא משנה לי הטעם ואייך 
באם תצליח לשנות את דעת החכמים ההלכה יוכרעה אחרת 

ד. לא אני שצריך להכריע כבר הכריעו גדולי עולם וכן המנהג בכל אופן אשמח לתשובה 
נכון שכאן בא"י נוהגים רוב העולם בהחלט דלא כרבינו תם, וכאמור זו היא דעת הרב אלישיב כפי ששמעתי מפיו, אך עדיין המחלוקת רחוקה מהכרעה, שכן בהרבה מקומות וקהילות בחוצה לארץ נוהגים כדעת רבינו תם, ואין כאן שום הכרעה.
 
 

יהושע

משתמש ותיק
חיים ליצא אמר:
לגבי המחלוקת בין ר"ת לגאונים לא נראה לי שיש עוד מחלוקת שהוכרעה באופן כל כך ברור {אולי למעט בצאנז וסאטמאר}
ולגופם של דברים אני הורדתי רק קונטרס אחד שעיקר הטיעון שלו זה אין חושך מוחלט עד זמן רב מהשקיעה וכמו שבעלות השחר הוא 72 דק' אז גם צאה"כ
והדבר קשה מירושלמי מפרש שכתב שעלות לא שווה באורו ובזמנו לצאת הכובים
ב72 דקות לא קורה כלום לא מצד הכוכבים ולא מצד האור

ולגבי מנחה הרי קמ"ל שמנחה כנגד תמיד של בין הערביים ואם את התמיד של בין הערביים אי אפשר להקריב אחרי השקיעה הראשונה אז גם מנחה אף לר"ת צריך לגמור עד השקיעה הראשונה
בנוגע למנהג הנה בארץ ישראל ברוב הקהילות נוהגים כהגאונים, לדעת הרב עובדיה יש להחמיר בדאורייתא כר"ת, יש כמה קהילות שנוהגים כר"ת כמו צאנז סאטמר אמשינוב בעלז באבוב ראחמיסטריבקה, גם השבט הלוי פוסק לדחות ברית בתינוק שנולד בערב שבת אחר צאת הכוכבים של הגאונים. 

בחוץ לארץ רוב קהילות חסידים ובני תורה נוהגים כר"ת, גם הנוהגים לפני 72 זה בגלל שיטת המנחת כהן, כמעט כל גדולי הפוסקים בחו"ל פסקו כר"ת, כמו האדמו"רים מסאטמר צאנז רבי אהרן קוטלר רבי יונתן שטייף הגריא הענקין, חוץ מרבי משה פיינשטיין שפסק שמעיקר הדין יש להקל כמנחת כהן אבל לא בגלל שיטת הגאונים. 

הקושיא מהירושלמי שואל הרשבא על ר"ת ונשאר בצריך עיון, בתוספת הראש רעש ברכות תירץ שקושית הירושלמי הוא למה בין השמשות מתחיל יותר מוקדם מזמן עלות השחר בבקר. 
 

יהושע

משתמש ותיק
חיים ליצא אמר:
לגבי המחלוקת בין ר"ת לגאונים לא נראה לי שיש עוד מחלוקת שהוכרעה באופן כל כך ברור {אולי למעט בצאנז וסאטמאר}
ולגופם של דברים אני הורדתי רק קונטרס אחד שעיקר הטיעון שלו זה אין חושך מוחלט עד זמן רב מהשקיעה וכמו שבעלות השחר הוא 72 דק' אז גם צאה"כ
והדבר קשה מירושלמי מפרש שכתב שעלות לא שווה באורו ובזמנו לצאת הכובים
ב72 דקות לא קורה כלום לא מצד הכוכבים ולא מצד האור

ולגבי מנחה הרי קמ"ל שמנחה כנגד תמיד של בין הערביים ואם את התמיד של בין הערביים אי אפשר להקריב אחרי השקיעה הראשונה אז גם מנחה אף לר"ת צריך לגמור עד השקיעה הראשונה
הפר"ח כותב שעינינו רואות שעד שעה ועוד אין עדיין כוכבים בינונים, מה שנראה לנו שב72 דקות יש כבר כל הכוכבים, זה בגלל האור החזק שיש בימינו בעיר וגם זיהום האוויר והליחות, המציאות כפי שכתבו התוכניים הוא שרוב המכריע של הכוכבים לא יוצאים לפני 72 דקות.

במדבר רחוק מן העיר ביום שאין ערפל ואין זיהום אויר ואין ירח, ניתן לראות הרבה מאוד כוכבים פצפונים מאוד שלא רואים בזמן 72 דקות, ולא בחינם כתבו הראשונים שאין אנו בקיאים בבינונים, ובתשובת מהר"ם מסתפק גם כשיש כוכבים קטנים מאוד, אם יש עדיין מעט אור ברקיע שעדיין יום. 

כל זה מצד הכוכבים, מצד הכסיף העניין יותר ברור, כמו שכמה אנשים שבדקו את זה, וכן כותב המהריף שבדק את זה שעד כשעה אחר השקיעה יש אדמימות במערב, ואח"כ עוד כרבע שעה יש עדיין קצת אור ברקיע בקצה המערב.

והמהריף כתב שבדק בחודשי הקיץ שזה נמשך כרבע שעה יותר, ואני תמה איך אפשר לומר שלא קורה כלום מצד האור ב72, הרי זמן עלות השחר הוא לכו"ע ב72, והאי זמן עלות השחר הוא כשיש קצת אור בקצה המזרח. 

ואדרבה לשיטת הגאונים קשה מאוד, שבג' רבעי מיל לא קורה כלום ברקיע, ומכש"כ לפי מה שכתבו הגאונים שכשתי דקות אחר השקיעה מסתלק האדמימות וכבר נראים שתי כוכבים בינונים שלא נראו לפני השקיעה, וכל זה רחוק מן המציאות כרחוק מזרח ממערב. 

לגבי מנחה זה שיטת רבינו יונה, אבל הוא דעת יחיד אה נגד כל הראשונים שמוכח מדבריהם שזמן תפילת מנחה עד צאת הכוכבים, ובפרט שיש לצרף שיטת רבי יוסי. 
 

חיים ליצא

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
חיים ליצא אמר:
שמות של עוד פוסקים שסוברים כר"ת לא מוסיפים הרבה אלא שהמחלוקת הוכרעה ואני רואה את זה עפ"י המנהג  ולא משנה לי הטעם ואייך 
באם תצליח לשנות את דעת החכמים ההלכה יוכרעה אחרת 

ד. לא אני שצריך להכריע כבר הכריעו גדולי עולם וכן המנהג בכל אופן אשמח לתשובה 
נכון שכאן בא"י נוהגים רוב העולם בהחלט דלא כרבינו תם, וכאמור זו היא דעת הרב אלישיב כפי ששמעתי מפיו, אך עדיין המחלוקת רחוקה מהכרעה, שכן בהרבה מקומות וקהילות בחוצה לארץ נוהגים כדעת רבינו תם, ואין כאן שום הכרעה.
בתור ישובי אר"י -אני חושב שכל כותבי הפורום- אין זה מענייננו מה נוהגים בחו"ל וכמשנת ר"א דמילה והדברים פשוטים 
 
 

וחי בהם

משתמש ותיק
אני רואה שחלק גדול מהכותבים באשכול זה, אין להם ידיעה מקיפה לא בענין בין השמשות בכללו ולא בענין סוף זמן תפילת מנחה.
על כן הנני ממליץ שוב לעיין בקונטרס המצו"ב, שם יוכל כל אחד לקבל ידיעה מקיפה בכל ענין בין השמשות ומחלוקת הגאונים ור"ת (יש שם מבוא ותקציר ברור עם יסודות הענין) וכן בענין סוף זמן תפילת מנחה (בעמוד ק"י).
 

דרומאי

משתמש ותיק
חיים ליצא אמר:
דרומאי אמר:
חיים ליצא אמר:
שמות של עוד פוסקים שסוברים כר"ת לא מוסיפים הרבה אלא שהמחלוקת הוכרעה ואני רואה את זה עפ"י המנהג  ולא משנה לי הטעם ואייך 
באם תצליח לשנות את דעת החכמים ההלכה יוכרעה אחרת 

ד. לא אני שצריך להכריע כבר הכריעו גדולי עולם וכן המנהג בכל אופן אשמח לתשובה 
דא עקא, שראייתך צרה ומצומצמת עד מאד. נכון שכאן בא"י נוהגים רוב העולם בהחלט דלא כרבינו תם, וכאמור זו היא דעת הרב אלישיב כפי ששמעתי מפיו, אך עדיין המחלוקת רחוקה מהכרעה, שכן בהרבה מקומות וקהילות בחוצה לארץ נוהגים כדעת רבינו תם, ואין כאן שום הכרעה.
בתור ישובי אר"י -אני חושב שכל כותבי הפורום- אין זה מענייננו מה נוהגים בחו"ל וכמשנת ר"א דמילה והדברים פשוטים 
האם במקומו של ר"א לא היו שונין דעת חכמים?! והאם אנחנו דלא קי"ל כר' אליעזר אין שונין משנת ר' אליעזר דמילה?!
 
 

חיים ליצא

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
חיים ליצא אמר:
דרומאי אמר:
דא עקא, שראייתך צרה ומצומצמת עד מאד. נכון שכאן בא"י נוהגים רוב העולם בהחלט דלא כרבינו תם, וכאמור זו היא דעת הרב אלישיב כפי ששמעתי מפיו, אך עדיין המחלוקת רחוקה מהכרעה, שכן בהרבה מקומות וקהילות בחוצה לארץ נוהגים כדעת רבינו תם, ואין כאן שום הכרעה.
בתור ישובי אר"י -אני חושב שכל כותבי הפורום- אין זה מענייננו מה נוהגים בחו"ל וכמשנת ר"א דמילה והדברים פשוטים 
האם במקומו של ר"א לא היו שונין דעת חכמים?! והאם אנחנו דלא קי"ל כר' אליעזר אין שונין משנת ר' אליעזר דמילה?!

שונין דאתמר דלא כהלכתא 

ולגוף הנשוא אני חושב שהוא כבר נטחן כגרוגרת דְרַבּי צדוק 
אך בכול אופן לא אכפת לי לדון בו שוב על אף שכתבו פה כמה דברים שנראה שהכותב גר בארץ/עולם אחר 
 

יהושע

משתמש ותיק
חיים ליצא אמר:
דרומאי אמר:
חיים ליצא אמר:
שמות של עוד פוסקים שסוברים כר"ת לא מוסיפים הרבה אלא שהמחלוקת הוכרעה ואני רואה את זה עפ"י המנהג  ולא משנה לי הטעם ואייך 
באם תצליח לשנות את דעת החכמים ההלכה יוכרעה אחרת 

ד. לא אני שצריך להכריע כבר הכריעו גדולי עולם וכן המנהג בכל אופן אשמח לתשובה 
דא עקא, שראייתך צרה ומצומצמת עד מאד. נכון שכאן בא"י נוהגים רוב העולם בהחלט דלא כרבינו תם, וכאמור זו היא דעת הרב אלישיב כפי ששמעתי מפיו, אך עדיין המחלוקת רחוקה מהכרעה, שכן בהרבה מקומות וקהילות בחוצה לארץ נוהגים כדעת רבינו תם, ואין כאן שום הכרעה.
בתור ישובי אר"י -אני חושב שכל כותבי הפורום- אין זה מענייננו מה נוהגים בחו"ל וכמשנת ר"א דמילה והדברים פשוטים 
יש הבדל גדול בין להגיד שזה מנהג המקום, בין להגיד שהשאלה הוכרעה, וגם בארץ זה לא הוכרע אצל כולם כמו שכתבתי אם כי זה מנהג הרוב.
 
 
חלק עליון תַחתִית