אתר צריך עיון

שאר לעמו

משתמש ותיק
שלומי טויסיג אמר:
יהודי אחד אמר:
רק לחולים שהשקפתם נעכרה ויראתם התעממה כי אז ואולי

מה כוונתך פרט בסס ונמק
מי עומד בראש האתר
מה הסגנון של האנשים
מטרת האשכול לפתוח דיון אודות אתר זה? (וזה לא ראוי, כי הם מחוץ למחנה וטמא טמא יקרא).
שאלת, וענו על כך. האם נחפור על אדם נושא קורונה כמה הנגיף חזק אצלו - או נברח ממנו, ונשאיר לאחרים לנמק, לחקור, לברר..
 
 

שמח בחור

משתמש ותיק
כיוון שאתה בנטפרי יש הפניה אוטומטית להמכלול באותו ערך. רק שהערך צריך עיון בהמכלול הוא בעל משמעות אחרת מהערך בויקיפדיה בעל אותו שם. (גם אני בנטפרי אבל עשיתי הפניה מתוצאות החיפוש בלי להיכנס לאתר, כיון שאם אני יכנס לקישור אני יופנה אוטומטית להמכלול)
 

חוזר ומגיד

משתמש ותיק
האתר מבחינת ספרותית לא מתאים לקורא החרדי הממוצע בן ימינו הרבה מלים בלועזית.
וגם מאמרים ארוכים ומעייפים.
באופן כללי לא ברור מה הם רוצים ולאן הם חותרים.
תמהיל הנושאים הוא די מוכר.
 

שלומי טויסיג

משתמש ותיק
פותח הנושא
כעת ראיתי באנציקלופדיה יהודית

צריך עיון (כתב עת)

צריך עיון הוא כתב עת ובמה אינטרנטית העוסקים בדיון ביסודות ההגות, המדיניות, האידאולוגיה והסוציולוגיה החרדית. כתב העת יוצא לאור על ידי קרן תקווה.

לפי הצהרת עורכי כתב העת, הם פועלים מתוך תחושת פתיחות ומוכנות לעסוק בשאלות מורכבות, ומתוך תחושת צורך בהבהרת וניסוח עקרונות החברה החרדית שלפי תפיסתם השתנתה והתגבשה מחדש בשנות ה-50 של המאה ה-20, וחסרה מאז ניסוח קוהרנטי ואיכותי של עקרונותיה שיאפשר בחינה של שאלות העולות בתחומים שונים לאור עקרונות אלו. להערכתם, ניסוח מחודש זה, אם יתקבל, יאפשר דיון מעמיק יותר בחברה החרדית בכלי התקשורת ובאקדמיה.

כחלק מתפיסת המערכת בדבר חשיבות העיסוק העצמי בעקרונות החברה החרדית, עורכי כתב העת הם חרדים בעצמם. אך בין כותבי המאמרים נמנים גם מי שאינם חרדים. כתב העת מעסיק גם כותבות, אך באתר האינטרנט שלו (שמציג את תמונותיהם של רוב העורכים הקבועים) מוצגות תמונותיהן של כותבות בודדות בלבד.

כתב העת
כתב העת נוסד בניסן ה'תשע"ז (2017). הוא מופיע בעיקרו ככתב עת מקוון, אך מתחילת חורף תשע"ט קיימת גרסת דפוס שלו ותכנית מנויים.

העורך הראשי של כתב העת הוא הרב יהושע פפר, והעורך בפועל הוא אליהו לוי נכדו של רבי גדליה נדל, שערך בעבר כתב עת פרטי שעסק בנושאים דומים. מערכת כתב העת מקבלת מאמרים מהציבור באופן חופשי, כשהם תואמים את קווי היסוד של כתב העת. כתב העת מתמקד מדי חודש בתחום מסוים, עליו נסובים מספר מאמרים הכוללים מאמר ראשי ומאמרים נוספים של תגובה וביקורת. בין הנושאים שנידונו בכתב העת: לימודים אקדמיים, האישה העובדת, פסיכולוגיה, מעמד הביניים, פרשנות הפשט למקרא, צניעות, עיתונות, זיכרון השואה; כולם מתוך התמקדות בחברה החרדית.

האתר ממומן ומופעל על ידי קרן תקווה המזוהה עם הימין השמרני בארצות הברית, ומפעילה לצדו גם את כתב העת השילוח וסמינרים להטמעת תפיסותיה הערכיות של הקרן בציבוריות החרדית הישראלית.

הנחות יסוד
בליבת המחקר של כתב העת עומדת מסגרת של הנחות יסוד מוקדמות שעל בסיסן אמור השיח להתנהל. אלו הן לפי אתר כתב העת:

דרישה למצוינות דתית, הן בתחום קיום המצוות והן ביחסי אנוש. ביחס לדרישה זו מציבה מערכת כתב העת את אחוזי הנשירה, שיעורי העוני והמחלוקות הפנימיות כמי שמאתגרים את "הדרישה הגורפת לרמה גבוהה ומחמירה של לימוד תורה וקיום מצוות".
התבדלות מהחברה המערבית כדי לקיים את הערכים שבבסיס התפיסה החרדית, אך תוך הימנעות מפיתוח שנאה כלפי האחרים וכפירה לא מוצדקת בחובות אזרחיות. הכלה של קיומו של עולם יהודי בעל גוונים שונים ואי-התעלמות ממנו או תיוגו כמשהו העומד מחוץ לגבולותיה של היהדות.
החרדיות, לפי תפיסת המערכת, אינה בנויה לרפורמה מהירה בלי לאבד את הזהות הפנימית, ולכן לאור השינויים הדרמטיים במרחב בו פועלת הקהילה החרדית יש לשאוף לשינוי שיבוא מבפנים בהליך איטי ושמרני ובהסכמת גדולי הרבנים.
הכרה בכך שמדינת רווחה והסתמכות עליה אמורה להפר את העצמאות הקהילתית בתחום החינוך ותחומים אחרים, ולכן אימוץ תפיסות שמרניות ביחס לתלות קהילתית במדינה, ובמילים אחרות: המערכת מניחה קשר בין שמירה על עצמאות החינוך החרדי ובין ויתור על תקציבי ממשלה שווים לאלו שמקבלת יתר האוכלוסייה.
החרדים, אמורים להשפיע על צביונה של המדינה ולהשמיע את קולם בציבוריות הישראלית, אך לא לפעול מתוך תחושת אמת יחידה וכפועל יוצא לנסות ולבקש מונופול על ההגדרה הלאומית של מדינת ישראל.
מתן אפשרות למוסדות חינוך בקהילה להכניס כחלק מובנה מבתי הספר הכנה לקראת חיים מקצועיים לפי בחירת הקהילה המקומית. הדרישה היחידה מבתי הספר תהיה חינוך לערכים חרדיים שיעמדו במבחן מפגש עם העולם שמחוץ לקהילה, מעבר לכך לא תוטלנה מגבלות על חומרי הלימוד.
כדי לאפשר קיום משותף עם יתר החברה הישראלית, דתיים כחילוניים, יהודים כשאינם, החברה החרדית תהיה "מוכנה לפשרות חברתיות עם קבוצות שאינן חולקים את תפיסת העולם החרדית", כבוד והבנה הדדיים, גם אם "תוך אי-הסכמה עמוקה בנושאי ליבה".
 

חזק

משתמש ותיק
לעניות דעתי אמר:
יוסל'ה אמר:
קרן תקווה עומדת מאחורי זה.
יהושע פפר בעל האתר
יהושע פפר הוא חתנו של הרב ראובן לויכטר שליט"א

 ל המשמעות
הרב עו"ד יהושע פפר - מתחת למגבעת - על חרדיות וליברליזם
JANUARY 02, 2020 תמיר דורטל
על המשמעות
הרב עו"ד יהושע פפר - מתחת למגבעת - על חרדיות וליברליזם
00:00|41:41
Rewind Speed Forward
Info Share
























SHARE EPISODE
Share on Facebook Share on Twitter Download
SUPPORT PODCAST
Support
SUBSCRIBE
Apple PodcastsSpotifyMore
Apple Podcasts
Spotify
Google Podcasts
Overcast
Stitcher
iHeart Radio
TuneIn + Alexa
Podcast Addict
Castro
Castbox
Podchaser
Pocket Casts
Deezer
Listen Notes
Player FM
Podcast Index
Podfriend
RSS Feed
Buzzsprout
LISTEN ON
Apple PodcastsSpotifyGoogle PodcastsOvercastStitcheriHeart Radio+
SHARE EPISODE
Share on Facebook
Share on Twitter
SHOW NOTES
בפרק זה תמיר דורטל אירח את הרב יהושע פפר, יחד הם עסקו בשילוב בין החברה החרדית בישראל לבין תפיסה ליברלית.
החברה החרדית, לתפיסתו של הרב יהושע פפר, היא החברה ה"ליברלית ביותר" בישראל מבחינה פוליטית. ליברליזם, במובן הזה, הוא כמובן לא זה שידוע מהצד השמאלי של המפה, אלא ליברליזם פוליטיקי קלאסי - כפי שתשמעו בפרק.

http://bit.ly/mashma 💰💰💰 נשמח לעזרתכם בכיסוי עלויות הפודקאסט

הרב פפר הוא איש רב-פעלים. הוא דיין ומשפטן, מלמד בישיבת "חדוות התורה", מנהל המחלקה החרדית ב"קרן תקווה", ומקים ועורך ראשי של "צריך עיון", כתב העת האינטלקטואלי הראשון לציבור החרדי.
בין המאמרים שפרסם במגזין זה תוכלו לקרוא על מעמד הביניים החרדי ההולך ומתהווה, על מטרת העשייה הפוליטית של הנציגים החרדים בכנסת לפי תפיסתו, על הפיכת לימודי התורה למקצוע ("תורתו אינה אומנותו: מעלות התורה הן מעלות אישיות שניתן לקנות ע"י יגיעה בלימוד התורה וקיום מצוותיה"), על רב-תרבותיות והחברה החרדית, ועוד.
הרב פפר טוען, ובצדק, שהמאמרים שמפורסמים ב"צריך עיון" פונים אמנם בעיקר לציבור החרדי, אך הם מאפשרים לכלל הציבור הרחב גישה ותובנות רבות לדיון פנים-חרדים מרתק. נחשפים אליו מידי חודש אלפי קוראים מכל הסוגים.
"הכוונה [מאחורי "צריך עיון"] היא באמת לפתוח את האפיקים של המחשבה החרדית. מעולם לא היה, למיטב הבנתי וידיעתי, כתב עת אינטלטקטואלי חרדי שהוא אגב BY חרדים ו-FOR חרדים - כל הכותבים שלנו חרדים! - ובו אנחנו פשוט מעלים סוגיות בליבה של העולם החרדי. מהיחס לפסיכולוגיה, ועד ספרות חרדית, ואפילו עד הגישה הכלכלית של האדם החרדי או הציבור החרדי.
"אנחנו מפרסמים בו כל פעם כמה מאמרי עומק, ואחריהם יש מאמרי תגובה לאותו מאמר ראשי, וככה נוצר דיון פנים-חרדי מרתק. יש לנו גם המון קוראים לא חרדים."
על השאלה "מדוע צריך בכלל כתב עיון כזה, אם אפשר למצוא את כל התובנות והשיעורים בתוך התורה?" עונה הרב פפר: "האימרה הזו היא נכונה אבל היא שטחית מעט, במובן הזה שיכול להיות שהכל נמצא בתורה, ושאכן אפשר למצוא חוכמה אלוקית, נצחית ועמוקה מאוד בתורה ביחס לכל סוגיה, אבל אם אתה לא מכיר את השפה של אותה סוגיה, אם אתה בכלל לא מבין את השדה הרעיוני שלה, אז אתה גם לא תוכל למצוא את התובנות האלו והידע הזה מתוך התורה.
למשל, אתה צריך קודם כל להכיר את עולם המושגים של מדעי המדינה, להכיר אישים בולטים וגישות שונות, להיות מודע לסוגיות במדעי המדינה, כדי למצוא תובנות ורעיונות בתורה שעוסקים בזה."
תמיר: "בוא נדבר על מדינת הלכה. הנושא הזה תפס הרבה מאוד כותרות מאז שסמוטריץ' התראיין כשר חינוך ואמר שמדינת הלכה זאת השאיפה שלנו, של הציבור הדתי. ואז הציבור הישראלי בכללותו בטח מסיק שאם הדתיים רוצים מדינת הלכה אז בטח גם החרדים רוצים מדינת הלכה! אז האם זה מה שאתם בעצם רוצים, שישראל תהיה מדינת הלכה?"
הרב פפר: "וואו. בוא נתחיל בהנחת היסוד הראשונה – שאם סמוטריץ' מהציבור הדתי-לאומי מעוניין במדינת הלכה, אז גם החרדים מעוניינים. זאת הנחה שגויה מאוד. הציבור החרדי לא חי בתוך תפיסת עולם או אווירה ציבורית, מהסוג הזה שבא ואומר 'הלוואי שנקים מחר מדינת הלכה. איך אנחנו מקדמים את ישראל שתלך לכיוון של מדינת הלכה?'.
בציבור הדתי לאומי יש חלקים מתוכו שבהחלט נמצאים במקום הזה, מתוך תפיסה אידיאולוגית, אם זו התפיסה של הרב קוק, או תפיסות של כל מיני תלמידים של הרב קוק, וכו'. והציבור החרדי לא שם!

כבר בקום המדינה אם תרצה, עוד לפני שהתפיסות של הרב קוק בכלל חדרו לתוך העולם של הציונות הדתית, הייתה מחלוקת מרתקת בין הרב הרצוג [הרב הראשי הראשון לישראל] לבין רב חיים עוזר גרודזנסקי שהיה באמת מגדולי הטור החרדי מליטא

"ולכן כל הרעיון הזה של הרבנות הראשית והדברים שאנחנו סובלים מהם – הציבור הדתי לאומי היה שותף עמוק לתפיסה הזאת.

הציבור החרדי בעניין הזה הוא יותר ליברלי! הוא ליברלי במובן הזה שהוא לא מצפה מהמדינה שהיא תוכל באמת לדייק בכל ענייני ההלכה, כלומר אין שום ציפייה -מלכתחילה - שהמדינה תהפוך להיות הדום רגליו של הקב"ה ותשליט הלכה על כל האזרחים. אין מחשבה כזאת בכלל.

מאשימים את החרדים בניסיון לכפייה דתית, ואני לא אומר שכל אדם חרדי או כל הציבור חרדי הוא לגמרי חף מפשע, אבל הם עדיין בגדול לא שם. הם בגדול רוצים מדינה רזה, שלא תתערב בחיי הפרט, כי זה לתפיסתם שייך
 
חלק עליון תַחתִית