מי שלא יכול להתפלל בתחילת הלילה (אלא רק יותר מאוחר) האם עליו לקרוא קריאת שמע לפני ערבית?

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
למה כן?
כי מפורש במ"ב שיש לקרוא בתחילת הלילה, גם מצד זריזין וגם שזהו עיקר הדין של ק"ש מצד עצמו (כך זכורני, תקנו אותי אם אני טועה).

למה לא? 
כי מפסידים שיהיו ברכות ק"ש סמוכות לק"ש של עיקר הדין. 

למה בכל זאת כן? 
כי בדיוק כך עשו אבותינו, (אבל הפוך...) 
הם התפללו ערבית מבעוד יום, ובלילה קראו את הק"ש האמיתי - בלי ברכותיה. 

מי יודע מה אומרים הפוסקים על זה וכן נימוקים. 
תודה מראש. 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
לאבותינו היה צד שיוצאים בזה ידי חובה [שטת התוס' ריש ברכות] ולא הפסידו בודאי את הברכות ק"ש עם הק"ש

ועוד שלאבותינו יה עניין של שעה"ד שלא היו יכולים לאסוף הציבור בלילה בשופי ולולי זה היו מספידים את עניין תפילה בציבור [ואולי להרבה מן הציבור ק"ש ותפילה בכלל]

באופן כללי זריזין נדחה בפני מצווה כתקנה וא"כ הרי כאן לקרא ק"ש בלא ברכותיה הוא ודאי מצווה שלא כתקנה ואין זריזין דוחה אותה
לגבי עיקר הדין אכן הוא כך לכמה פוסקים אבל גם לדבריהם הרי תקנו לנו חז"ל ברכות ק"ש ואינו כתקנה מצד אחר
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
פותח הנושא
נכון שהם תיקנו לברך עם סדר של ק"ש ותפילה ונכון שעומדים בתפילה מתוך ד"ת ומתוך סמיכת גאולה לתפילה.
אבל מי יימר שזה חייב לבוא יחד עם הק"ש הראשון המחוייב מדאורייתא?

נ. ב. הרי בשחרית ברור שכן יקרא לפני הנץ אפילו בלי תפילה ותפילין ובלי ברכות כמבואר במשנה "יתכסה במים ויקרא". וכפי שהוכיח מזה המ"ב
 

חיים ליצא

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
נ. ב. הרי בשחרית ברור שכן יקרא לפני הנץ אפילו בלי תפילה ותפילין ובלי ברכות כמבואר במשנה "יתכסה במים ויקרא". וכפי שהוכיח מזה המ"ב
לא מדויק 
הביאור הלכה למד מזה על עדיפות תפילה ביחידות בנץ
אז אומנם זה בלי תפילין אבל זה בהחלט עם ברכותיה
 

אבי חי

משתמש ותיק
חיים ליצא אמר:
מתאהב על ידך אמר:
נ. ב. הרי בשחרית ברור שכן יקרא לפני הנץ אפילו בלי תפילה ותפילין ובלי ברכות כמבואר במשנה "יתכסה במים ויקרא". וכפי שהוכיח מזה המ"ב
לא מדויק 
הביאור הלכה למד מזה על עדיפות תפילה ביחידות בנץ
אז אומנם זה בלי תפילין אבל זה בהחלט עם ברכותיה
ר' יונה בפ"ק דברכות הוכיח מהתם דענין תפלה בנץ בשביל לקרוא ק"ש קודם הנץ,
דהתם מבואר שיקרא ק"ש קודם הנץ אע"ג שודאי יתפלל אח"כ ולא באופן כזה.

והראשונים דפליגי אר"י מבארים שם שבאמת גם מתפלל במים, [אולי הגר"א מבאר כן בדעתם, איני זוכר]

עכ"פ לא הבנתי הקשר בין זה לק"ש של ערבית [לר' יונה סוף זמן ק"ש של שחרית בנץ, ואח"כ הוא רק בדיעבד].

כתבתי מהזכרון בל"ע במ"ב וכו', ואקוה שלא טעיתי.
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
נכון שהם תיקנו לברך עם סדר של ק"ש ותפילה ונכון שעומדים בתפילה מתוך ד"ת ומתוך סמיכת גאולה לתפילה.
אבל מי יימר שזה חייב לבוא יחד עם הק"ש הראשון המחוייב מדאורייתא?

נ. ב. הרי בשחרית ברור שכן יקרא לפני הנץ אפילו בלי תפילה ותפילין ובלי ברכות כמבואר במשנה "יתכסה במים ויקרא". וכפי שהוכיח מזה המ"ב
אם ברכות ק"ש הם כברכת המצוות הרי פשוט שזה מחוייב להיות יחד עם קיום המצווה מדאורייתא 
וגם אם לא הרי תקנתם היתה על המצווה דאורייתא ולא רק מכח לעמוד לתפילה מתוך ד"ת

 
 

אבי חי

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
מתאהב על ידך אמר:
נכון שהם תיקנו לברך עם סדר של ק"ש ותפילה ונכון שעומדים בתפילה מתוך ד"ת ומתוך סמיכת גאולה לתפילה.
אבל מי יימר שזה חייב לבוא יחד עם הק"ש הראשון המחוייב מדאורייתא?

נ. ב. הרי בשחרית ברור שכן יקרא לפני הנץ אפילו בלי תפילה ותפילין ובלי ברכות כמבואר במשנה "יתכסה במים ויקרא". וכפי שהוכיח מזה המ"ב
אם ברכות ק"ש הם כברכת המצוות הרי פשוט שזה מחוייב להיות יחד עם קיום המצווה מדאורייתא 
וגם לא הרי תקנתם היתה על המצווה דאורייתא ולא רק מכח לעמוד לתפילה מתוך ד"ת

יעויין ברמ"א סו"ס מו, ובב"י בי' הגר"א וביה"ל שם, [ובברכות יב א],
ועכ"פ אי"ז כ"כ פשוט, ואף להסוברים דאין לעשות כן לכתחילה,
מודו דלא דמי לשאר ברכות המצוות וכדו',

וצ"ל דלא נתקנו דוקא על קיום המצוה דאו', אלא בפנ"ע כחלק מסדר התפלה,
[ועי' גם דסוף זמן הברכות כסו"ז תפלה, ול"ע בזה]
 

אין חכמה

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
אין חכמה אמר:
מתאהב על ידך אמר:
נכון שהם תיקנו לברך עם סדר של ק"ש ותפילה ונכון שעומדים בתפילה מתוך ד"ת ומתוך סמיכת גאולה לתפילה.
אבל מי יימר שזה חייב לבוא יחד עם הק"ש הראשון המחוייב מדאורייתא?

נ. ב. הרי בשחרית ברור שכן יקרא לפני הנץ אפילו בלי תפילה ותפילין ובלי ברכות כמבואר במשנה "יתכסה במים ויקרא". וכפי שהוכיח מזה המ"ב
אם ברכות ק"ש הם כברכת המצוות הרי פשוט שזה מחוייב להיות יחד עם קיום המצווה מדאורייתא 
וגם לא הרי תקנתם היתה על המצווה דאורייתא ולא רק מכח לעמוד לתפילה מתוך ד"ת

יעויין ברמ"א סו"ס מו, ובב"י בי' הגר"א וביה"ל שם, [ובברכות יב א],
ועכ"פ אי"ז כ"כ פשוט, ואף להסוברים דאין לעשות כן לכתחילה,
מודו דלא דמי לשאר ברכות המצוות וכדו',

וצ"ל דלא נתקנו דוקא על קיום המצוה דאו', אלא בפנ"ע כחלק מסדר התפלה,
[ועי' גם דסוף זמן הברכות כסו"ז תפלה, ול"ע בזה]

כתבתי אחר העיון [בעבר ] שם וכתבתי בזהירות המתבקשת אחר שהוא תלוי בפלוגתא
 
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
פותח הנושא
אז אולי כדאי אופציה אחרת:
לקרוא כעת עם הברכות, ולהתפלל שמונה עשרה של ערבית אח"כ בלי סמיכת גאולה לתפילה.
העיקר לא לדחות המצוה מהזמן המקורי שלה.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
אז אולי כדאי אופציה אחרת:
לקרוא כעת עם הברכות, ולהתפלל שמונה עשרה של ערבית אח"כ בלי סמיכת גאולה לתפילה.
העיקר לא לדחות המצוה מהזמן המקורי שלה.

זה יש לך ראיה מאבותינו שלא נהגו כן לשיטת רש"י שאין יוצאים ידי חובה בק"ש דבית הכנסת למה לא התפללו ערבית בציבור בבית הכנסת ואח"כ שיקראו ק"ש בברכותיה בזמנה
ואמנם יש לך לטעון שק"ש בעיקר זמנה עדיף על ק"ש בברכותיה אבל עדין חזינן שאף סמיכת גאולה לתפילה דערבית לא מבטלינן בכדי 
 

אבי חי

משתמש ותיק
שאלת בור, מה המקור שעיקר מצות ק"ש של ערבית בתחלת הלילה?
 

אין חכמה

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
שאלת בור, מה המקור שעיקר מצות ק"ש של ערבית בתחלת הלילה?
כך יש לומדים בתלמידי רבינו יונה 
וכן אי' בגר"א בשם הירושלמי [אם כי נדמה לי שהוא מדבר על היום אבל לכאו' ל"ש דאינו מדבר על הנץ דווקא אלא שצריך להקדים כמה שיותר וזה עיקר המצווה]
 

אבי חי

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
אבי חי אמר:
שאלת בור, מה המקור שעיקר מצות ק"ש של ערבית בתחלת הלילה?
כך יש לומדים בתלמידי רבינו יונה 
וכן אי' בגר"א בשם הירושלמי [אם כי נדמה לי שהוא מדבר על היום אבל לכאו' ל"ש דאינו מדבר על הנץ דווקא אלא שצריך להקדים כמה שיותר וזה עיקר המצווה]

יש"כ, אשמח למ"מ.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
אין חכמה אמר:
אבי חי אמר:
שאלת בור, מה המקור שעיקר מצות ק"ש של ערבית בתחלת הלילה?
כך יש לומדים בתלמידי רבינו יונה 
וכן אי' בגר"א בשם הירושלמי [אם כי נדמה לי שהוא מדבר על היום אבל לכאו' ל"ש דאינו מדבר על הנץ דווקא אלא שצריך להקדים כמה שיותר וזה עיקר המצווה]

יש"כ, אשמח למ"מ.
תלמידי רבינו יונה בתחילת המסכת  בד"ה וחכמים [אם כי יתכן שהוא נתכוון מדרבנן אבל מטין דלא כן]  
ושנות אליהו במשנה ב' [הוא מובא במשנה ברורה נח ג אבל לא כתוב שם את הטעם והלומד בפשיטות במשנ"ב יכול לחשוב שהוא מדין זריזין והמעיין בשנות אליהו יראה דלא כן הוא]
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
לשון תר"י:
ומיהו בין חכמים בין רבן גמליאל כולהו מודו דלכתחלה צריך לקרותה מיד בצאת הכוכבים תדע דהא אמרינן לקמן כדי שלא יהא אדם בא מן השדה בערב וכו' ורוצה לומר שאפילו כשיבא מן השדה קודם זמנה אין לו לומר כיון שלא הגיע עדיין עונת זמן קריאת שמע אוכל ואשתה תחלה אלא יש לו לקרות תחלה או לשנות עד יציאת הכוכבים ויקרא קריאת שמע ויתפלל ואח"כ יאכל וכיון דחזינן דאפילו כשיבא קודם זמנה חששו שמא יבא לידי פשיעה והצריכוהו לקרות או לשנות כדי שיתפלל מיד שמעינן דדברי הכל שצריך לכתחלה לקרות מיד ביציאת הכוכבים ופלוגתייהו לא הוי אלא בדיעבד דחכמים סבירא להו דאפילו בדיעבד אינו יוצא אלא עד חצות משום סייג ורבן גמליאל ס"ל דבדיעבד יוצא כל הלילה:
לא זכיתי להבין איך אפשר ללמוד הדברים מצד דאו'.

דברי השנו"א בשם הירו' אמורים לענין ק"ש של שחרית, וכמו שכתב הרב @אין חכמה, ואף אם אינם מצד זריזין, בק"ש של שחרית יש ענין מיוחד של יראוך עם שמש עי' רש"י ט ב ד"ה דכתיב.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
לא זכיתי להבין איך אפשר ללמוד הדברים מצד דאו'.
פירוש הדברים הוא [לאלו שלמדו כך] שהביא ראיה שיש דין לכתחילה בתחילת הלילה    והראיה לזה שאם חששו חכמים על קודם הזמן שלא יאכל הוא ודאי כיון מדאו' בעינן שיקרא מיד חיישינן שמא ימשך באכילתו ולא יקיים את הדין הזה דלכתחילה דלולי זה אינו מובן מה כ"כ חששו
אבל האמת שבפשטות אתה צודק  וכן משמע מדברי הגר"א בביאורו רל"ה שלמד כן ברבינו יונה

 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
דברי השנו"א בשם הירו' אמורים לענין ק"ש של שחרית, וכמו שכתב הרב @אין חכמה, ואף אם אינם מצד זריזין, בק"ש של שחרית יש ענין מיוחד של יראוך עם שמש עי' רש"י ט ב ד"ה דכתיב.
רש"י קאי אנץ ואיך תוציא משם לכל הקדמה אחרת
והפשטות היא כל הוא יותר קיום של בקומך וא"כ ה"ה שהוא יותר קיום של בשכבך
 

אבי חי

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
חיישינן שמא ימשך באכילתו ולא יקיים את הדין הזה דלכתחילה
וע"ז אמרו ונמצא ישן כל הלילה?

ובלא"ה תמוה איך אפשר להמציא כזה חידוש מכח ספק דיוק בתר"י, ומנא לר"י האי.
 

אבי חי

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
אבי חי אמר:
דברי השנו"א בשם הירו' אמורים לענין ק"ש של שחרית, וכמו שכתב הרב @אין חכמה, ואף אם אינם מצד זריזין, בק"ש של שחרית יש ענין מיוחד של יראוך עם שמש עי' רש"י ט ב ד"ה דכתיב.
רש"י קאי אנץ ואיך תוציא משם לכל הקדמה אחרת
והפשטות היא כל הוא יותר קיום של בקומך וא"כ ה"ה שהוא יותר קיום של בשכבך
כשהגר"א [דהיינו הירו'] כותב דד' ר' יהושע אמורים דוקא בשוכח, לכ' ר"ל שיש לכתחילה שהוא עם הנץ, ויש דיעבד עד ג' שעות.
[להבנת מר הקורא בשעה ג' שכח לקרוא בשעה ב'?]


ד"א אין שום השוואה בין בשכבך שפי' כל זמן שישנים, לבקומך שפי' כל זמן שעומדים מהשינה [ולא כל זמן שערים].
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
כעת עיינתי במ"ב סי' נח שצויין לעיל, ולכ' גם בדבריו יל"פ כן. ומסתמא כבר נכתב בזה.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
ד"א אין שום השוואה בין בשכבך שפי' כל זמן שישנים, לבקומך שפי' כל זמן שעומדים מהשינה [ולא כל זמן שערים].
יש בשכבך ב' משמעויות א' זמן שישנים וא' זמן שהולכים לישון ושיטת ר"א היא כמשמעות השניה ויתכן ששיטת רבנן לכתחילה כמשמעות השניה וכן יש מטין בי' מדרשא וה"נ בקומך
 

אין חכמה

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
כעת עיינתי במ"ב סי' נח שצויין לעיל, ולכ' גם בדבריו יל"פ כן. ומסתמא כבר נכתב בזה.
במשנ"ב כתב שאסור להתאחר עד אותו הזמן ולא משמע כלל שהוא קאי אנץ שע"ז כתוב רק מצווה מן המובחר
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
אין חכמה אמר:
חיישינן שמא ימשך באכילתו ולא יקיים את הדין הזה דלכתחילה
וע"ז אמרו ונמצא ישן כל הלילה?

ובלא"ה תמוה איך אפשר להמציא כזה חידוש מכח ספק דיוק בתר"י, ומנא לר"י האי.
ישן כל הלילה הוא תוצאה אפשרית שלא היו חוששים לה לולי עיקר דין תורה

ואם למדו רבינו יונה מן הירושלמי הנ"ל מובן מקורו

ועיקר דברי רבינו יונה כברבשיטת ר"א דעד סוף אשמורה הראשונה וכלומר שעיקר ק"ש הוא בשעה שהולכם לישון ולא רחוק לומר שהדין הוא אתחילת זמן השכיבה
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
לסיכום הענין [מה שנכתב בינתיים]:

בזמן שכיבה פליגי תנאי אי ר"ל זמן שהולכים לישון או כל זמן השינה. והל' כרבנן דכל זמן השינה. בזמן קימה ליכא פלוגתא דרק בזמן שקמים מהשינה.

יש [מי?] שהעלו סברא דאף רבנן מודו לר"א לענין לכתחילה, ושאף לר"א יש ענין כמה שיותר להקדים שיהי' תחלת זמן שכיבה, וזה חידוש גדול א. מסברא דבשכבך מתפרש לב' צדדים, ושיש לכתחילה בדאו', (וע"ז כמובן אפשר להתווכח), ב. דלא משתמיט הגמ' לאשמועינן בפירוש כזה דבר יסודי.

הראיות שהביאו, א. מדברי רבינו יונה, דמוכיח מהא דחששו אף קודם זמן החיוב שלא יאכל וישתה אלא ילך ללמוד עד שמגיע הזמן, דודאי לכו"ע לכתחילה יש לקרוא בתחילת הלילה. ומשום מה נוטים מההבנה הפשוטה בד' תר"י דכל הנושא בדרבנן, ומפרשים שלר"י הי' איזה חשבון בהא דחיישינן שמא ימצא ישן כל הלילה, דמסתמא זה הי' בצירוף ענין אחר שעיקר זמן המצוה בתחלת הלילה, ושוב יש כאן דבר מחודש שאינו נצרך להבין את הגמ' וא"כ אינו כתוב בגמ', וגם בל' תר"י אי"ז חלק.

ב. מד' הירו' שהובאו בשנו"א, דד' ר' יהושע דשרי לקרוא ק"ש של שחרית עד ג' שעות [ופליג אר"א דאמר עד הנץ החמה] אינם אלא בשוכח, ובפשוטו מתפרש דלכתחילה מודה ר"י לר"א (או עכ"פ כעין ד' ר"א) דעיקר זמנה עם הנה"ח, וטעמא משום דכתיב יראוך עם שמש וכדאי' ברכות ט ב וברש"י שם. והנה נטו מפי' זה ופירשו בד' הירו' דיש להקדים קריאתה ככל האפשר [וזה דוחק בלשון בשוכח כנ"ל], ונקטו דמסתמא אי"ז משום זריזין [כנראה משום דא"כ אינו דין מיוחד לק"ש] אלא דיש הידור בובקומך לקרוא דוקא בתחלת זמן קימה.
ובאמת בפשטות ל' המ"ב סי' נח משמע כהבנה זו, [ואפשר להתווכח גם ע"ז].
והנה אף אם נפרש כן לא אשכחן אלא בשחרית דבקומך היינו תחילת זמן קימה, אבל לא מצאנו רמז לחידוש המוזר דה"ה בערבית מודו רבנן לר"א לענין לכתחילה. [וא"כ לכתוב דמכאן מקור לד' תר"י לההבנה ההיא, צ"ע].

כ"ז לענין דאו', אבל לענין דרבנן אכן אשכחן ד' תר"י דלכתחילה חובה לקרוא בתחלת הלילה, וכנראה שזה לא נפסק בהלכה, יודיעונו היודעים.
 

אבי חי

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
אבי חי אמר:
להבנת מר הקורא בשעה ג' שכח לקרוא בשעה ב'?]
למה שכת הנץ יותר מובנת משכחת ג' שעות שלאחריה

אם עיקר המצוה בנץ שיך לומר דאם שכח ולא קרא בנץ יקרא אח"כ עד ג' שעות, אבל אם הענין להקדים כמה שיותר לא כ"כ מתאים הל' שכח [שאין כאן איזה זמן מוגדר שאותו הפסיד, אלא שיש דין להקדים].

כך ענ"ד, וכנראה כת"ר פליג.
 

אוהב ציון

משתמש רגיל
מתאהב על ידך אמר:
למה כן?
כי מפורש במ"ב שיש לקרוא בתחילת הלילה, גם מצד זריזין וגם שזהו עיקר הדין של ק"ש מצד עצמו (כך זכורני, תקנו אותי אם אני טועה).

למה לא? 
כי מפסידים שיהיו ברכות ק"ש סמוכות לק"ש של עיקר הדין. 

למה בכל זאת כן? 
כי בדיוק כך עשו אבותינו, (אבל הפוך...) 
הם התפללו ערבית מבעוד יום, ובלילה קראו את הק"ש האמיתי - בלי ברכותיה. 

מי יודע מה אומרים הפוסקים על זה וכן נימוקים. 
תודה מראש. 

אם הוא קורא קר"ש אחרי הזמן בפשטות אין בזה סמיכת גאולה לתפילה וממילא אין כל ענין בדחית הברכות לאח"כ לכן כנראה שצריך לענ"ד לקרוא קר"ש אם ברכות ואח"כ להתפלל וגם שזה התקנה (עד כמה שזכור לי אין לי כרגע מקורות מול העין) לקרוא קר"ש אם ברכות 
נ.ב. ובלי להכנס לדיון האם הגאולה זה הקר"ש או הברכות שאח"כ
בהצלחה. 
בתפילה לבנין הבית ולגאולה "השלמה" בקרוב
 

אין חכמה

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
כ"ז לענין דאו', אבל לענין דרבנן אכן אשכחן ד' תר"י דלכתחילה חובה לקרוא בתחלת הלילה, וכנראה שזה לא נפסק בהלכה
בשו"ע רל"ה ג לכאו' פסק כן להלכה [כן נראה שהבינו בדבריו הבה"ג והגר"א]
אך באמת במשנ"ב בשם הלבוש הסב דברי השו"ע לעניין זריזין [וכמדומה שכן שיטת כמה ראשונים] 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
וזה חידוש גדול א. מסברא דבשכבך מתפרש לב' צדדים, ושיש לכתחילה בדאו'
אם עניין בשכבך הוא שיהיה בקבלת עול מלכות שמים כל זמן השכיבה הרי שדבר אחד הוא שיהיה בקבלתעול מלכות שמים מתחילת זמן השכיבה עד סופה וכל שעשה כן בתחילת הזמן הרי שקיים הדבר בשלמות יותר ואי"ז שייך לנידון הגדול דלכתחילה בדאו' כיון שהוא קיום יותר שלם של קבלת העול
ואף שדברי חידוש הם לאו דידי נינהו אלא שמעתים בעבר מת"ח מפורסם אחד וכמדומה שהביא לזה עוד ראיות שהעניין הוא להיות בקבלת עול לאורך זמן
 
חלק עליון תַחתִית