קידושין דף ב.
בס"ד התחלנו ללמוד בכולל מס' קידושין, וכבר בדף הראשון שמתי לב לכמה טעויות (אכן, יש מהן שהן קטנות בחומרתן...).
א.
כולם בוודאי מכירים את המשנה "האשה נקנית בשלוש דרכים", והגמ' ששואלת ונתני שלושה, ועונה הגמ' "משום דקא בעי למתני דרך" וכו'.
כללו של דבר, הגמ' הקדישה מו"מ שלם להסביר מדוע במשנה יש לכתוב "שלוש דרכים" ולא שלושה דרכים. (אגב, כך גם מקובל לכתוב ע"פ כללי הדקדוק המקובלים עד היום).
לכן הופתעתי מאוד לקרוא בהקדמה למסכת שבגמרות מתיבתא ש"בשלושה דרכים האשה נקנית". טעות כזו יש גם במדור אליבא דהלכתא.
דין אחד הוא לטועה בדקדוק הלשון, ודין שונה הוא לטעות בסוגיא שהגמ' טרחה כל כך לפרש את העניין הזה בדיוק בו נעשתה הטעות.
יותר מזה, במדור "כפתור ופרח" הם ציטטו את הגמ' שלוש פעמים תוך שהם משנים את המילה "שלוש" ל"שלושה".
ב.
בהגהת הב"ח הראשונה למסכת הוא מציין לשו"ת הב"ח סימן קפ"ב. בחלק מהמהדורות עוז והדר מציינים "לא מצאנו". ובחלק מציינים לחידושי הב"ח שנדפסו בסוף כרך הגמ' במסכת קידושין ששם הוא כתב בעניין זה.
למיטב הבנתי הציונים הללו לוקים בחסר, כי זה לא נכון לכתוב "לא מצאנו" כשיש לנושא התייחסות מהמחבר, ומאידך לציין לחידשי הב"ח בלבד גם לא נכון כי סוף סוף אין זה במקום שהב"ח ציין בהגהתו (שו"ת סימן קפב),
מן הראוי היה לכתוב בנוסח כזה: (לא מצאנו, ועי' בחי' הב"ח הנדפסים בסוף המסכת).
ג.
בתוס' ד"ה דאסר לה אכו"ע כהקדש. תוס' יסודי להבנת מהות הקידושין, לא אכנס להסברים ולפלפולים. רק ברצוני לציין שיש כמה דרכים בהבנת פירוש התוס', יש המפרשים שהחל מהמילים "ופשטא דמלתא" תוס' מתחילים פירוש חדש ששונה בהבנה ממה שכתבו עד כה. ויש אומרים שזהו המשך לדברי התוס' עד כה.
בגמרות המבוארות מתיבתא נחלקו בזה "גאוני תקיפי קמאי" רבני ההוצאה לאור בביאורים שבסוף המסכת נקטו בדרך אחת, ורבני ההוצאה במדור תוס' המבואר נקטו בדרך אחרת...
[בכולל פלפלנו בזה טובא והדעת נוטה למה שנקטו בביאורי התוס', אך לא כן המקום להאריך],
בתפילה שנזכה תמיד להעמיד דברי תורה באור האמת. אכי"ר.