מתאהב על ידך
משתמש ותיק
כידוע יש בכל חג ומועד שני חלקים.
1. חג ומועד = חגיגה ושמחה והתוועדות.
וענינו מה שכולם מתקבצים לעלות לרגל ומתוועדים יחד לפני ה' באוהל מועד, (ומלשון מחוג/מחוגה/עוגה/עיגול) ושמחים ואוכלים 'חגיגה' סביב מקום ההתוועדות שנאמר בו "ונועדתי לך שם".
2. איסור מלאכה, וי"א שזהו הפירוש של מקרא קודש.
וכנראה מזה נגזר המושג "חול המועד" ולעומתו "שבת המועד" ו"ממחרת השבת" היינו שבת המועד (שמעתי מרח"פ ברמן ששמע מסביו הסטייפלר)
והנה בשבועות אין "חול המועד" במובן הזה של שביתה ממלאכה, וממילא המחשבה השגרתית היא שימים אלו אין בהם תוכן מיוחד ובטח שאין להם כל זיקה למשמעות המרוממת שאנו רגילים לייחס לחול המועד.
אבל במחשבה שניה הרי באמת כלפי הנושא הראשון של חגיגה והתוועדות - יש ויש בימים אלו חג לכל דבר וענין, כי ששת ימי ההשלמה היו ויהיו חג לכל בית ישראל שחייבים לעלות לרגל ולהביא עולת ראיה ושלמי חגיגה ולאכול בירושלים ולקיים לינה.
וא"כ יש מקום להביא בחשבון להסתכל על זה כחג ממש, וקודם כל לקרוא לזה חג ולהתייחס לימים אלו בצורה אחרת לגמרי.
ואם תשאלו אז למה אין איסור מלאכה לפחות כמו חול המועד רגיל?
זו אכן שאלה טובה, אבל ממש לא הוכחה!
כי ראיתי בספרי שרבי שמעון בר יוחאי הקשה כן.
ומה הוא תירץ?
רק שבסה"כ המקום חסך מישראל את הקושי לבטל ממלאכה באמצע ימי הקציר העמוסים.
(נעלם ממני לפי שעה מקומו של הספרי הזה מי יכול לעזור?)
1. חג ומועד = חגיגה ושמחה והתוועדות.
וענינו מה שכולם מתקבצים לעלות לרגל ומתוועדים יחד לפני ה' באוהל מועד, (ומלשון מחוג/מחוגה/עוגה/עיגול) ושמחים ואוכלים 'חגיגה' סביב מקום ההתוועדות שנאמר בו "ונועדתי לך שם".
2. איסור מלאכה, וי"א שזהו הפירוש של מקרא קודש.
וכנראה מזה נגזר המושג "חול המועד" ולעומתו "שבת המועד" ו"ממחרת השבת" היינו שבת המועד (שמעתי מרח"פ ברמן ששמע מסביו הסטייפלר)
והנה בשבועות אין "חול המועד" במובן הזה של שביתה ממלאכה, וממילא המחשבה השגרתית היא שימים אלו אין בהם תוכן מיוחד ובטח שאין להם כל זיקה למשמעות המרוממת שאנו רגילים לייחס לחול המועד.
אבל במחשבה שניה הרי באמת כלפי הנושא הראשון של חגיגה והתוועדות - יש ויש בימים אלו חג לכל דבר וענין, כי ששת ימי ההשלמה היו ויהיו חג לכל בית ישראל שחייבים לעלות לרגל ולהביא עולת ראיה ושלמי חגיגה ולאכול בירושלים ולקיים לינה.
וא"כ יש מקום להביא בחשבון להסתכל על זה כחג ממש, וקודם כל לקרוא לזה חג ולהתייחס לימים אלו בצורה אחרת לגמרי.
ואם תשאלו אז למה אין איסור מלאכה לפחות כמו חול המועד רגיל?
זו אכן שאלה טובה, אבל ממש לא הוכחה!
כי ראיתי בספרי שרבי שמעון בר יוחאי הקשה כן.
ומה הוא תירץ?
רק שבסה"כ המקום חסך מישראל את הקושי לבטל ממלאכה באמצע ימי הקציר העמוסים.
(נעלם ממני לפי שעה מקומו של הספרי הזה מי יכול לעזור?)