הסיבה שאין חוה"מ שבועות, והאם נכון לקרוא ל"ימי ההשלמה" שעדיין אנו בתוכם - "חג השבועות"?

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
כידוע יש בכל חג ומועד שני חלקים.
1. חג ומועד = חגיגה ושמחה והתוועדות.
וענינו מה שכולם מתקבצים לעלות לרגל ומתוועדים יחד לפני ה' באוהל מועד, (ומלשון מחוג/מחוגה/עוגה/עיגול) ושמחים ואוכלים 'חגיגה' סביב מקום ההתוועדות שנאמר בו "ונועדתי לך שם". 

2. איסור מלאכה, וי"א שזהו הפירוש של מקרא קודש.
וכנראה מזה נגזר המושג "חול המועד" ולעומתו "שבת המועד" ו"ממחרת השבת" היינו שבת המועד (שמעתי מרח"פ ברמן ששמע מסביו הסטייפלר)

והנה בשבועות אין "חול המועד" במובן הזה של שביתה ממלאכה, וממילא המחשבה השגרתית היא שימים אלו אין בהם תוכן מיוחד ובטח שאין להם כל זיקה למשמעות המרוממת שאנו רגילים לייחס לחול המועד. 

אבל במחשבה שניה הרי באמת כלפי הנושא הראשון של חגיגה והתוועדות - יש ויש בימים אלו חג לכל דבר וענין, כי ששת ימי ההשלמה היו ויהיו חג לכל בית ישראל שחייבים לעלות לרגל ולהביא עולת ראיה ושלמי חגיגה ולאכול בירושלים ולקיים לינה. 
וא"כ יש מקום להביא בחשבון להסתכל על זה כחג ממש, וקודם כל לקרוא לזה חג ולהתייחס לימים אלו בצורה אחרת לגמרי. 

ואם תשאלו אז למה אין איסור מלאכה לפחות כמו חול המועד רגיל? 
זו אכן שאלה טובה, אבל ממש לא הוכחה! 
כי ראיתי בספרי שרבי שמעון בר יוחאי הקשה כן.
ומה הוא תירץ?
רק שבסה"כ המקום חסך מישראל את הקושי לבטל ממלאכה באמצע ימי הקציר העמוסים.

(נעלם ממני לפי שעה מקומו של הספרי הזה מי יכול לעזור?)
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
תודה על החידוש מהספרי, האם המשמעות היא שבגלל סיבה מקרית לחלוטין, אן חול המועד, האם לא "הסתדר" לבורא עולם עם הלוח, והוכרח למצוא זמן לא נוח, ולכן ויתר על חוה"מ??
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
פותח הנושא
לא יודע. לכל דבר יש הרבה סיבות.

אבל מה שבטוח שכעת יש ויש חג = חגיגה, ומועד = התוועדות. וראיה לראות וליראות, וחיבת הרגלים שמראין להם כרובים מעורים זה בזה.

ורק איסור מלאכה אין. ומי יימר שהוא העיקר?
 

HaimL

משתמש ותיק
מצאתי עכשיו בתוספות חגיגה, שכתבו להדיא שימי התשלומין דעצרת הם חול גמור ולכו"ע ל"ה תשלומין זה לזה (ואולי לפי"ז הא דרשב"י יחידאה הוא, אבל דבר זה ניתן רק להידרש)

תשלומין זה לזה. וההיא דלקמן (דף יז.) דילפינן תשלומין לחג השבועות מחג המצות כל ז' לא מסתבר למימר תשלומין זה לזה כיון דחול גמור הוא:
 

לבי במערב

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
(נעלם ממני לפי שעה מקומו של הספרי הזה מי יכול לעזור?)
הוא בפ' ראה (פסקא קמ), עה"פ (טז, יג) 'חג הסכות תעשה לך שבעת ימים':
ר' שמעון אומר: פסח וחג, שאין [בהם] עונת מלאכה - עשה זה ז' וזה ח' (ימים); עצרת, שהיא עונת מלאכה - אינה אלא יום אחד בלבד. מלמד, שחסך הכתוב על ישראל.
 

יעקוב

משתמש רגיל
זה נקרא רגל בגמ',
מה בשתי הלחם רגל ותחילת רגל אף העומר רגל ותחילת רגל.
ואם הימים הבאים אינם רגל לא שייך ללמוד משתי הלחם שהם בתחילת רגל.
ועוד שחג שבועת פירושו חג במשך שבוע וכמו שכתוב ביחזקאל ובחמישה עשר בו חג שבועת ימים מצות יאכל אלא שאיסור מלאכה הוא רק ביום הביכורים, והתורה מדגישה שיום הביכורים הוא בשבועתיכם והכוונה שהוא בתוך חג השבועת שנמשך שבוע.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אחרי ככלות הכל צריך לעשות סדר. ולא לאבד את הפוקוס - שהרי בתורה עסקינן ולא ברגשות מוטעים.
(כמו שיש כאלה שחושבים שאם אמרו פורים ככיפורים אזי באמת פורים הוא כיפורים.. לכל זמן, וכל יום בשנה יש בו את הקביעות שלו! לא צריך להזכיר לאף אחד את ההלכה שברגל לא נושאים נשים וביום טבוח נושאים נשים..)

אחרי שהתורה קבעה, ולא משנה הטעם, ששבועות הוא יום אחד בלבד, אזי הימים שאחריו ימי חול בלבד.
אמנם קבעו חז"ל שאלו משמשים כימי השלמה, וכל יום הקרבת קרבן, ובפרט קרבן שקבוע לו זמן, הוא חג מצד הקרבת הקרבן. אך איננו חג מצד היום עצמו.
בימי החג של סוכות ופסח הגם ש'חג' הוא בגלל הקרבן - הימים עצמם חג ממש. משא"כ בימי ההשלמה של חג השבועות.
 
חלק עליון תַחתִית