יראתי בפצותי
משתמש ותיק
בפשטות די בכך ששיטה אינה דחויה לחלוטין, כדי לצרפה. שיטת הרמב"ם אינה שיטת יחיד, וגם אם כן הייתה, כמעט תמיד שיטתו מספיק חשובה, עכ"פ כדי לצרפה.שאר לעמו אמר:
יו"ט שני של גלויות - בעיר אילת
- Thread starter כותר
- תאריך התחלה
-
- תגים
- גבולות הארץ יו"ט שני
איש ווילנא
משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
לא הבנתי ברור מה כוונתך לשאול
יש חזקה שהוא שייך לתחום ביתו. ומספק אינו יכול לצאת מתוך תחום ביתו. [כי אזלינן בתר חזקה גם בדרבנן כך מפרש הרשב"א והריטב"א ועוד האי דינא]
איש ווילנא
משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
דברי הרמב"ם עצמו אינם ברורים מה כוונתו
כי דבריו לפו"ר יש בהם סתירה מרישא לסיפא
והחזון איש בספרו מסביר כוונת הרמב"ם [ולא זכור לי מי שמסביר הסבר אחר אבל צריך לחפש]
שבארץ ישראל בסתמא פטור מיום טוב שני
ורק אם נודע שלא הגיעו לשם שלוחים חייב
ואילו בחו"ל בסתמא חייב ביום טוב שני
ורק אם נודע שהגיעו לשם שלוחים פטור
כך שלפי זה גם לפי הרמב"ם יש לנו לפטור את כל ארץ ישראל חוץ מאם נודע בוודאות שלא הגיעו שם שלוחים
ולחייב את כל חוץ לארץ חוץ מאם נדע בוודאות שהגיעו שם שלוחים.
והנה המנהג עצמו הוא מנהג ותיקין
לנהוג בכל ארץ ישראל יום אחד
ולא חשו לדברי הרמב"ם אף שלא מצינו מי שחולק בפירוש רק הריטב"א.
ויתכן והטעם הוא משום דברי החזון איש בכוונת הרמב"ם
איש ווילנא
משתמש ותיק
אדרבה הרי הבאת מקור לכך שספק עירוב כשר הרי שמקלינן מספקשאר לעמו אמר:
ולגוף שאלתך הרשב"א מסביר ששם כיון שהניח עירוב אלא שהספק אם העירוב נפסל על ידי שנטמא התרומה וכו'
הרי כבר יצא מחזקת תחום ביתו ואדרבה חזקתו שעירב.
יראתי בפצותי
משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
גם אם נאמר שאילת ספק, נצטרך להחמיר בה בגלל צירוף שיטת הרמב"ם, שהרי אין מי שיטען שהיא ודאי א"י.
פשטות הרמב"ם שצריך שיוודע שהגיעו השלוחים לכאן, ומה שנהגו שלא כרמב"ם אף שאין מפורש חולקים, חוץ מריטב"א, הוא ראיה שלא פסקו כרמב"ם, גם אם לא כתבו מפורש לחלוק.
איש ווילנא
משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
לא הבנתי כוונתך לשאול
הנפקא מינה בין הרמב"ם להריטב"א הוא במקום שידוע שלא הגיעו השלוחין
שלהרמב"ם חייב ביום טוב שני
ולהריטב"א פטור.
אבל במקום מסופק לכולי עלמא פטור
אבל עינתי פעם נוספת בדברי החזון איש
וראיתי שאמנם נוטה לומר כמו שכ' מדקדוק דברי הרמב"ם
אבל לא בונה זה על עיקר לשון הרמב"ם אמנם כך מנסה לישב את המנהג
בשו"ת אחד שמפני כבודו איני מזכיר שמו כתב ב' טעמים שלא לנהוג יו"ט שני באילת.
א. משום התגרות באומות! שיאמרו לנו לסטים אתם שכבשתם ארץ שאינה שלכם.(כלומר, הכיבוש עצמו ניחא, אבל מה יאמרו הגויים על יו"ט שני? )
ב.שלא לומר לכובשי א"י, בני חו"ל אתם....
ובעיקר עליו נסמכו ברה"ר.
ואגב, לכל תוקפי הרה"ג שאר לעמו.
מדובר בת"ח בעל שיעור קומה, המומחה מאד בכל ענין זיהוי מקומות, גבולות הארץ, ומצוות התלויות בארץ,ועוד
א. משום התגרות באומות! שיאמרו לנו לסטים אתם שכבשתם ארץ שאינה שלכם.(כלומר, הכיבוש עצמו ניחא, אבל מה יאמרו הגויים על יו"ט שני? )
ב.שלא לומר לכובשי א"י, בני חו"ל אתם....
ובעיקר עליו נסמכו ברה"ר.
ואגב, לכל תוקפי הרה"ג שאר לעמו.
מדובר בת"ח בעל שיעור קומה, המומחה מאד בכל ענין זיהוי מקומות, גבולות הארץ, ומצוות התלויות בארץ,ועוד
אחד התלמידים
משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
מה שנהגו בשנחאי אינו שייך ליו"ט שני. שם החמירו מחמת ספק אמיתי, וחשו לזה לרק לגבי דאורייתא. לגבי יו"ט שני אין לנו שום ספק היום שבקיאים בקבעא דירחא. השאלה היא רק אם יש כאן תקנה דרבנן של יו"ט שני. [יש נידון אם זו תקנה או מנהג, ואכ"מ]. בכל אופן יו"ט שני דרבנן, הן לגבי מלאלות דרבנן, והן לגבי מלאכות דאורייתא. וא"כ יש לדון אם יש מקום לחלק ביניהם להחמיר לגבי דאורייתא ולא לגבי דרבנן, כשגם הדאורייתא אינו אלא מדרבנן ביו"ט שני.
אחד התלמידים
משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
מפורש ברמב"ם [קדה"ח פ"ה הל' י"ב] לא כך, וז"ל: מקום שבינו ובין ירושלם עשרה ימים או פחות מעשרה כו' שהיא עיר שנתחדשה במדבר ארץ ישראל, או מקום ששכנו בו ישראל עתה, עושין שני ימים כמנהג רוב העולם.
איש ווילנא
משתמש ותיק
אחד התלמידים אמר:
איפוא מפורש ?
אחד התלמידים
משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
במה שהבאתי. בהלי"א כתב שמקום בא"י הקרוב עד י' ימים מירושלים והיה שם ישראל בזמן כיבוש שני נוהג יום אחד. ובהלי"ב כתב שמקום בא"י שלא היה שם ישראל אז נוהג שני ימים. ומבואר לדבריו להדיא שגם במקום ספק נוהגים שני ימים, חוץ ממקום קרוב י' ימים שהיה ידוע להיות יישוב ישראל בזמנם.
אוי טאטע זיסער
משתמש ותיק
איזה סיבות יש לא לנהוג שם יו''ט שני של גלויות?
חוץ מטיעונים אידיאולוגיים.
הרי לכו''ע אילת אינה בשטח א''י.
עכ''פ לא ראיתי מי שנמנע בשביעית מלאכול תוצרת העדה''ח, שהם לוקחים תוצרת הערבה.
חוץ מטיעונים אידיאולוגיים.
הרי לכו''ע אילת אינה בשטח א''י.
עכ''פ לא ראיתי מי שנמנע בשביעית מלאכול תוצרת העדה''ח, שהם לוקחים תוצרת הערבה.