בשנת 1990 מתח הרב יוסף ביקורת על המשיחיות של הרבי מליובאוויטש, תוך שהוא מצדיק את ביקורתו של הרב שך על המשיחיות של הרבי. הוא טען כי "ההוא בעצמו, האדמו"ר הזה, אמר על עצמו דברים נוראים שאסור להוציאם בפה, זו כפירה ממש, זו עבודה זרה, והטעה את אלה הנמצאים בחצר שלו שעושים אותו אלוה, אלוהים אחרים"[95]. עם זאת בהזדמנויות אחרות שיבח את הרבי ואת פעילותם של חסידי חב"ד בעולם ואמר כי הרבי "הוא היה יחיד בדור בהרבצת התורה בישראל, לא קם כמוהו, עד עכשיו כל העולם כבודו, כל יושבי תבל נענים לבשורתו"[96].
יחסו למדינת ישראל ולאזרחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לרב יוסף היה יחס אמביוולנטי בנוגע לראיית הציונות כ"אתחלתא דגאולה"[97]. בפסיקה מפורסמת בנוגע לאמירת הלל ביום העצמאות הוא כתב שהקמת המדינה היא נס לעם ישראל וחובה עלינו להודות על נס זה[98], ו"רבים ועצומים מגדולי ישראל רואים בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה". עם זאת, מאחר שהנס לא כלל את כל העם היהודי אלא רק את אלה שישבו בארץ ישראל, וכן נס הקמת המדינה אינו נס מחוץ לטבע אלא 'נס בתוך הטבע', "ועדיין רב הדרך לפנינו כדי להגיע אל המנוחה ואל הנחלה, הן מבחינה מדינית וצבאית, והן מבחינה מוסרית ורוחנית" – אין לברך על אמירת הלל זה. הוא פוסק כי הרוצה לומר הלל ביום העצמאות בלא ברכה, רשאי לעשות כן, וכך היה מנהגו מדי שנה בבית הכנסת שלו[דרוש מקור], ואף האומרו לאחר תפילת שמונה עשרה בלא ברכה – אין למחות בידו"[99],
עמדה זו ניצבת, בקווים כלליים, בין עמדת הציונים הדתיים המחייבים אמירת הלל בברכה, ובין עמדת החרדים שבכלל אינם אומרים הלל.
לאחר שש"ס הואשמה באנטי-ציונות, השיב הרב יוסף בראיון עיתונאי:
"אלה סתם באו לנגח. מה זה אנטי-ציוני? זה הבל הבלים זה מושג שהם בדו מלבם. אני הרי שימשתי עשר שנים רב ראשי – תפקיד ממלכתי בכיר במדינה. במה אנו לא ציונים? אנו מתפללים על ציון, על ירושלים ועל תושביה, על ישראל ועל רבנן ועל תלמידהון. מה זה ציונים? לפי המושגים שלנו, ציוני הוא אדם האוהב את ציון ומיישם את המצווה של יישוב הארץ. תמיד אני מטיף בחו"ל לעלייה, במה הם יותר ציונים מאיתנו?"[100].
בני ישיבות ושירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב יוסף סבור שלמלחמות ישראל יש תוקף של "מלחמת מצווה"[101]. עם זאת, הוא אינו סבור שבחורי ישיבות צריכים להתגייס לצבא והוא מדריך את שומעי לקחו להישאר ללמוד בישיבה. הוא השמיע בפומבי ביקורת נוקבת ביחס להצעה לגייס בחורי ישיבות לתקופה קצרה. עם זאת, בשיחות אישיות הוא מברך על גיוס בחורים שלא הצליחו בלימודם לנח"ל החרדי[102]. בשיעור בינואר 2013 אמר שאם יהיה צורך בכך – יש לרדת מישראל כדי למנוע גיוס בחורי ישיבות[103].
נכדו של הרב יוסף הצביע על יחסו החיובי של סבו לחיילי צה"ל, בכך שבכל פתיחת ההיכל היה אומר תפילה לשלום חיילי צה"ל[104] בנו של הרב יוסף, הרב אברהם יוסף, שירת בצה"ל כרב צבאי במשך כ-13 שנה.
יחסו לחילונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב יוסף כינה את דורו "דור החופש והדרור", דהיינו דור שרבים מאנשיו אינם רואים עצמם מחויבים להלכה ולסמכות הרבנית. במציאות זו ערך הרב יוסף הבחנה בין חילונים להכעיס, לבין "חילונים" שראה, למשל, במצרים, אשר לצד מחויבות פרקטית חלשה או לא מלאה, הייתה להם אמונה חזקה באלוהים ובחוקי התורה:
וידעתי בבירור בהיותי במצרים, כי הרבה מן האנשים הללו (העובדים בשבת לצורך פרנסתם), בצאתם מן העבודה, נזהרים שלא לחלל שבת, וכן אינם מעשנים בשבת וכיוצא בזה. וחלק מהם מתפללים בשבת במניין הראשון כדי להגיע למקום עבודתם בזמן, ובמסתרים תבכה נפשם על שהם מוכרחים לחלל שבת לצורך פרנסה[105].
את ה"מסורתיים" מבקש הרב יוסף לקרב, כל זאת, בין השאר, בעזרת פסיקה מקילה. למשל, בפסיקתו כי מחללי שבת אינם בחזקת מומרים לכל התורה, דהיינו אינם בחזקת גוי, ולכן אם נגעו ביין אינם פוסלים אותו[106], בניגוד לדעת פוסקים חרדים אחרים.
התייחס בשלילה לחילונים נעדרי אמונה לחלוטין. עוד אמר: "מי שחושב מחשבות אוון על בחורי הישיבות וקורא אותם פרזיטים, הוא מנוול, אפיקורוס... מותר להרוג אותו"[107].
לעתים התבטא הרב גם כנגד לבוש לא צנוע בקרב החילונים. בשו"ת יביע אומר, אף העלה את הסברה שלפיה חיילי צה"ל במלחמת יום הכיפורים נהרגו בשל עוונותיהן של בנות הלובשות חצאיות קצרות. וכך אמר: "ראיתי לנכון להסביר בקצרה חומרת הדברים בלבישת חצאיות קצרות כאלה, כי מלבד המכשלה הגדולה שנגרמת לאנשים המסתכלים בבנות הלובשות חצאיות קצרות בגילוי שוק וירך, ובהכרח מלבוש שחץ זה מושך תשומת לב, ועין רואה והלב חומד, ומגרות יצר הרע באנשים, ומה יעשה אותו הבן ולא יחטא... הנה בעוונותינו הרבים אלפי בחורים של צה"ל נהרגו במערכה של מלחמת יוהכ"פ האחרונה, הי"ד, ומי יודע אם לא בעוון החמור הזה" (שו"ת יביע אומר, חלק ו', יו"ד, סימן י"ד).
יחסו למערכת החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב יוסף התנגד להליכה לבתי המשפט הישראלים, מאחר שאינם דנים על פי דין תורה. התנגדותו תואמת את עמדת הרבנות החרדית בישראל וגם זו של חלק מרבני הציונות הדתית (דוגמת הרב הרצוג והרב יעקב אריאל) הרואה בהליכה למערכת המשפט הישראלית איסור מדאורייתא. הרב יוסף כתב:
""ודע כי אף על פי שהסמכות החוקית כיום מטעם הממשלה לדון היא לבתי המשפט החילוניים והשופטים שם יהודים הם, עם כל זה ברור על פי דין תורתנו הקדושה – התובע את חבירו בבתי משפט שלהם גדול עוונו מנשוא, והוא בכלל מה שפסקו הרמב"ם והטור והשולחן ערוך, שכל הדן בערכאות [בתי משפט] שלהם הרי זה רשע וכאילו חרף וגידף והרים יד בתורת משה רבינו"" (שו"ת יחוה דעת חלק ד' סימן ס"ה)
הרב יוסף נמצא בקרב המחנה הרבני המתון בהחילו על המקרה הישראלי את הכלל דינא דמלכותא דינא, ומכאן שאסור להעלים מס וכיוצא בזה. אך בעניינים שבין אדם לחברו הוא אינו מתיר לפסוק בניגוד לדיני התורה.
בפברואר 1999 התבטא הרב יוסף נגד בית המשפט העליון:
"אלו קוראים את עצמם בית משפט עליון? לא שווים. בבית משפט תחתון צריך לשים אותם. הם, בשבילם ברא את כל הייסורים שבעולם. כל מה שישראל סובלים, רק בשביל הרשעים האלה. ריקים ופוחזים. שיפחה כי תירש גבירתה. מה הם יודעים? ילד שלנו בן 7–8 שנה יודע ללמוד יותר טוב מהם ללמוד תורה. אלה שמו אותם בבית משפט עליון. מי בחר בהם, מי עשה אותם שופטים, אלא שר המשפטים, צר ואויב הוא אהב אותם והוא המליץ שצריכים לבוא אצל הנשיא והנשיא שם אותם שופטים. מה, עשו בחירות? מי אמר שהעם רוצה כאלה שופטים רשעים כאלה. כולם סוררים ומורים. אין להם לא דת ולא דין. כולם בועלי נידות. כולם מחללי שבת. אלה יהיו השופטים שלנו? עבדים משלו בנו[108]"
בעקבות התבטאות זו עתרה התנועה למען איכות השלטון בישראל לבג"ץ, בתביעה שיורה להעמיד לדין את הרב יוסף. בג"ץ דחה את העתירה[109] בהסתמכו על עקרון חופש הביטוי, אך מתח ביקורת על דבריו של הרב יוסף. הנשיא אהרן ברק כתב בפסק דינו:
"דבריו של הרב עובדיה יוסף, קשים הם. תוכנם של הדברים פוגע. הוא פוגע במעמדו של הרב עובדיה יוסף עצמו. הוא פוגע באמון ציבור תומכיו בבית המשפט. לא כך מתבטא גדול בתורה ומנהיג פוליטי. לא זהו המסר שדיין לשעבר – המבין והיודע את מורכבותו של התפקיד השיפוטי – צריך להעביר לקהל המתדיינים"
באוגוסט 2009, בעקבות הרשעתו של השר שלמה בניזרי, תקף הרב יוסף את שופטיו של בניזרי, ואמר "צר לנו מאוד על משפט העוול שנעשה לידידנו רב הפעלים, שעוסק בכל ימיו בלהרביץ תורה ולהאדירה. אוי לנו שיש לנו בית משפט מעוות כזה. אין להם לא דת, לא דין, לא מאמינים בשום דבר"[110].
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחיו, נעים ואליהו עובדיה[111], היו חברים באצ"ל.
ב-1944 נישא למרגלית (ה'תרפ"ז, 1927 – י"ט באב תשנ"ד, 27 ביולי 1994), לבית פטאל. נולדה בחלב, סוריה. לאחר פטירתה, הוקמו בתי ספר וסמינר "בית מרגלית" על שמה, ברשת מעיין החינוך התורני.
ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב עובדיה משתתף בטקס הכתרת בנו, הרב יצחק יוסף לראשון לציון בתשרי תשע"ד, כחודש לפני פטירתו.
בתו עדינה בר-שלום – מקימת המכללה החרדית האקדמית הראשונה. בעלה, הרב עזרא בר-שלום, היה חבר בית הדין הרבני הגדול.
בנו הרב יעקב יוסף היה ראש ישיבת "חזון יעקב" וחבר כנסת מטעם ש"ס.
בתו מלכה ששון – עוסקת בחינוך. הייתה נשואה לרב מאיר ששון, שכיהן כרב ההסתדרות.
בנו הרב אברהם יוסף – הרב הראשי של חולון וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
בתו יפה כהן – שימשה מנהלת הלשכה של אריה דרעי בהיותו שר הפנים ולאחר מכן סגנית ממונה של ראש מועצת אלעד. הייתה נשואה לרב שלום כהן, רב שכונות טלביה ורסקו בירושלים.
בנו הרב יצחק יוסף – הראשון לציון ונשיא בית הדין העליון, מחבר ספרי "ילקוט יוסף".
בתו לאה, נשואה לרב אהרן בוטבול – רב אזורי חבל מודיעין.
בנו הרב דוד יוסף – ראש כולל "יחוה דעת", מחבר ספרי הלכה ברורה, רבה של שכונת הר נוף וחבר מועצת חכמי התורה.
בתו רבקה, שימשה כנציגת ש"ס בהסתדרות, נשואה לרב יעקב צ'יקוטאי – רב העיר מודיעין-מכבים-רעות ולשעבר רב ההסתדרות.
בתו שרה, תאומתה של רבקה. ציירת. נשואה לרב מרדכי טולידאנו, ראש בית מדרש "יביע אומר" ואב בית דין בירושלים.
בנו הרב משה יוסף – ראש מכון "מאור ישראל" וראש בד"צ "בית יוסף". נשוי ליהודית יוסף.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
קונטרס יביע אומר – העוסק במסכת הוריות ( הודפס גם בסוף ספר יחוה דעת חלק ו').
שו"ת יביע אומר – ספר השו"ת המרכזי של הרב יוסף (אחד עשר כרכים). בשנת תשס"ט יצא כרך מפתחות לעשרת החלקים הראשונים. עליו זכה בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית לשנת תשל"ח.
שו"ת יחוה דעת – שאלות ותשובות שנשאל הרב בקול ישראל (ששה כרכים).
חזון עובדיה – על הלכות המועדים (פסח וההגדה, סוכות, יו"ט, ארבע תעניות, חנוכה, פורים, ימים נוראים), פרוזבול, תרומות ומעשרות, אבלות (ג' כרכים), שבת (ו' כרכים). 19 כרכים סך הכול.
שו"ת חזון עובדיה - תשובות בעניין פסח, בעיקר ענייני ליל הסדר (2 כרכים)
קול סיני(הקישור אינו פעיל, 23 באוקטובר 2017) – ספר ליקוטי הלכות שפורסם בירחון קול סיני.
לוית חן – השגות על ספר משנה ברורה על הלכות שבת על סדר השו"ע.
טהרת הבית – שלושה כרכים על הלכות נידה וטבילה.
מאור ישראל – שני כרכים, על הש"ס, כולל ביאורים וחידושים על סדר מועד ומסכת ברכות.
מאור ישראל – טבעת המלך – על משנה תורה להרמב"ם (חידושים על ספרי המדע, אהבה וזמנים, וכן על הלכות מאכלות אסורות).
מאור ישראל – דרושים. קובץ דרשות למועדי השנה ולאירועים מסוימים.
הליכות עולם – הערות והשגות על ספר ההלכה "בן איש חי" של הרב יוסף חיים מבגדד (שמונה כרכים).
ענף עץ אבות – על פרקי אבות.
ספרים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כף החיים – הרב יוסף השלים את כתיבת הספר (חלק יורה דעה מסימן קיז אות יג עד סימן קיט) על פי בקשת הרב משה סופר בנו של המחבר הרב יעקב חיים סופר.
משא עובדיה – ספר שנערך ויצא לאור על ידי מוסד הרב קוק. הספר מכיל את נאומיו במשך ארבעים וחמש שנה, בכנסים במוסד הרב קוק.
פיתוחי חותם – ספר מפתחות על פי סדר השו"ע לכל ספרי הרב עובדיה יוסף שנתחבר על ידי בית המדרש הספרדי בניו יורק, כעת יצאו שני ספרים, אחד הלכות שבת ואחד הלכות איסור והיתר.
מעין אומר – סדרת ספרים ובהם תשובות קצרות לשאלות בעל פה. נכתבו על ידי מזכירו האישי במשך 22 שנה, הרב יהודה נקי, 12 כרכים.
משנת יוסף – תמצית שיעוריו של הרב כפי שנאמרו על ידו מדי מוצ"ש בבית הכנסת היזדים בשנים תש”ס–תשס”ד, 5 כרכים
משוש תבל – אוסף מאוצרו של הרב על סדר פרשיות השבוע, 5 כרכים
יפה ללב (הרב רחמים נסים יצחק פלאג'י) – בשנת תשע"ז נסדר הספר מחדש ונכלל בו הערות מגליונות היפה ללב של הרב עובדיה יוסף.
קיצור שו"ע הרב עובדיה (ג"ח), קיצור שו"ע חזון עובדיה - שבת (ב"ח), שלחן יוסף (א"ח)
מנהגי הראש"ל - מנהגים והנהגות, הלכות והליכות, 2 כרכים.
הכרך הראשון מסדרת הספרים ילקוט יוסף (תשמ"ד) כלל בעיקר תשובות ופסקים שכתב שטרם התפרסמו. הרב יוסף בעצמו התייחס לספר זה כספר שלו[112].
ספרים שנערכו על פי פסקיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילקוט יוסף פסקי דינים – מאת בנו הרב יצחק יוסף (לימים הרב הראשי לישראל). בסדרה, הכוללת 30 כרכים, מובאים רבים מפסקי הרב עובדיה.
בנו של הרב עובדיה, הרב דוד יוסף, הקים מכון להוצאת ספרי הלכה על פי פסקי אביו, כשהוא עורכם הראשי. במכון יצאו:
הלכה ברורה – כעין משנה ברורה, י"ד כרכים
תורת המועדים – אוצר הלכות ומנהגי מועדי ישראל, ה' כרכים
תורת הטהרה – הלכות טהרת המשפחה לפי פסקי אביו מספר טהרת הבית.
אורחות מרן – עדויות על הנהגותיו של אביו, לפי סדר השולחן ערוך (תשע"ו).
קונטרס ציוני יוסף המלקט את כל פסקיו מספריו על סדר השולחן ערוך יוצא לאור בהוצאת אור ודרך ושולב בתוך מהדורת שולחן ערוך - אוצרות ספרד.
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
דמותו של הרב עובדיה עמדה במרכז תעמולת הבחירות של מפלגת ש"ס וברבים מזמריריה. עשרות שירים נכתבו עליו, בחייו, בעת חוליו האחרון ולאחר פטירתו. בין הבולטים שבהם יעקב שוואקי ("מרן שלי", 2016), עמיר בניון ("אבא ורב") ועוזיה צדוק (כוכב מאיר) איציק אשל ("שר ישראל")[113].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
יואב פלד (עורך), ש"ס – אתגר הישראליות, הוצאת ידיעות אחרונות, 2001
רונן קדם ושאול מייזליש, הרב עובדיה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2002
ניצן חן ואנשיל פפר, מרן – עובדיה יוסף, הביוגרפיה, הוצאת כתר, 2004
צבי אלוש ויוסי אליטוב, בן פורת יוסף – חייו, משנתו ומהלכיו הפוליטיים של הרב עובדיה יוסף, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2004
בנימין לאו, ממרן עד מרן – משנתו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף, הוצאת ידיעות אחרונות, 2005
אביעזר רביצקי, (עורך), ש"ס – היבטים תרבותיים ורעיוניים, הוצאת עם עובד, 2006
אריאל פיקאר, משנתו של הרב עובדיה יוסף בעידן של תמורות, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2007
חיים שמעון רביע, מלך ביופיו, הוצאת מכון ממלכת המזרח ביתר עילית, תשס"ט
מעדני המלך, חלק א' סיפורים מקורות חייו בלשון שסיפרם בשיעוריו, תשע"א. חלק ב' השקפה מוסר והלכות לנשים, מתוך שיחותיו. חלק ג' מוסר, והדרכה ללומדי תורה, תשע"ג.
משה סופר, המנהיג, פרקי מופת – תרפ"א–תשע"ד ביוגרפיה מלווה בתמונות, מסמכים ויומנים אישיים, שני כרכים, תשע"ב–תשע"ד
הרב יעקב ששון (נכדו), אביר הרועים, ביוגרפיה מקיפה וניתוח השקפתו של הרב, הוצאה עצמית, 2012; חלק שני: "כתוב חזון" בהוצאת מאור ישראל, ירושלים 2014
הרב יעקב צדקה, פוסק הדור – פרקי חיים וסיפורים בתוספת תמונות וקטעי עיתונות, עמותת 'קול יהודה', תשע"ב
חיים שיין, מדינת היהודים: שלב הסיכומים - הרב עובדיה יוסף והנשיא אהרן ברק, שערי משפט, 2006
אליהו שטרית, רבנו, 2014. יומן אישי שכתב הרב שטרית במשך שנות עבודתו עם הרב יוסף בתפקידו כעורך ספריו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: עובדיה יוסף
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עובדיה יוסף
אודותיו
שיעורים בלוויין של הרב עובדיה יוסף
הלכה יומית מפסקיו של הרב עובדיה יוסף, נערך על ידי נכדו של הרב, הרב יעקב ששון
אתר מורשת מרן, אתר המוקדש למורשתו של הרב עובדיה יוסף
שיעורים של הרב באתר ישיבה
"הרב עובדיה יוסף", בתוך: יאיר שלג, אחרי רבים – להטות? עמדות רבנים בישראל כלפי הדמוקרטיה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
רשימת המאמרים של עובדיה יוסף, באתר רמבי"ש
סרטונים עובדיה יוסף, ב"וידאופדיה" - אנציקלופדיית הווידאו של חדשות 2 באינטרנט
רשימת ספרים על הרב עובדיה יוסף ומשנתו ההלכתית בקטלוג הספרייה הלאומית
עובדיה יוסף, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
כללי הפסיקה של הרב עובדיה יוסף – הליכה על פי מרן בבלוג תורתך שעשועי
הספדים בשבעה ובשלושים, באתר בינינו קובץ וידאו
סרטונים הרב עובדיה יוסף ויהודי אתיופיה – ד"ר חיים בורגנסקי, סרטון, באתר YouTube
סרטונים הרב עובדיה יוסף: מרב ראשי לראשון לציון – על בחירתו הפוליטית של הרב עובדיה יוסף – ד"ר נסים ליאון, סרטון, באתר YouTube
גבריאל יצחק רוונה, יצירתו של הרב עובדיה יוסף כחטיבה מובחנת בספרות ההלכה (בעלון ספרני היהדות, גיליון לא)
גבריאל יצחק רוונה, מידע, ספרנות וביבליוגרפיה במשנת הרב עובדיה יוסף (בעלון ספרני היהדות, גיליון מ).
בנימין לאו, "להחזיר עטרה ליושנה" – מאבקי חוץ ופנים של הרב עובדיה יוסף, אקדמות ח', עמ' 9–24
* ירון ליבוביץ' השתקפות הקבלה אצל הרב עובדיה יוסף, באתר אימגו
כתבות
אבישי בן חיים, סופשבוע, אין עוד מלבדו, באתר nrg, 29 בדצמבר 2007
אמנון לוי, פנים אמיתיות – הרב עובדיה יוסף, באתר nana10, 10 בפברואר 2011קובץ וידאו
יאיר אטינגר, רגע לפני יום הולדת 90: מי הרב עובדיה יוסף האמיתי?, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2010
כיכר השבת, 90 שנה למרן הרב עובדיה יוסף: קורות חייו המרתקים, באתר כיכר השבת, 19 בספטמבר 2010
שרי רוט, מרן הגר"ע יוסף מדבר: על אריה דרעי, הבן רבי דוד, ו'התקרית' • בקודש פנימה , באתר בחדרי חרדים, 27 בדצמבר 2010
תמונות פאר, באתר כיכר השבת
במלאת 90 שנה, "כיכר השבת" ליקט תמונות מחייו. מיוחד
הרב עובדיה יוסף שליט"א – כל מה שרציתם לדעת, באתר כיכר השבת
מישאל לוי, מרתק: רבי עובדיה יוסף משחזר את הניצחון ב"יום ירושלים", באתר כיכר השבת
קובי נחשוני, רבני ארה"ב נגד הרב עובדיה: דרכיו מכוערות, באתר ynet, 18 ביוני 2013
אבישי בן חיים, מיוחד: יומנו האישי של הרב עובדיה יוסף, באתר nana10, 9 באוקטובר 2013
יהודה גולן, "אבא היה סטנדאפיסט גדול" – ראיון עם רבקה צ'יקוטאי, בתו של הרב עובדיה יוסף באתר "מודיעין ניוז", 31 באוקטובר 2013
קובץ וידאו מרן – מסע חייו, סרט בהפקת ערוץ הידברות
קובץ וידאו פרק העוסק בדמותו בסדרה "הולכים לפני המחנה", ערוץ 20, 1 בנובמבר 2016
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
^ פרסי ישראל – תש"ל, באתר משרד החינוך
^ מרבית יהודי עיראק נקראו בשמם ובשם אביהם, ללא המילה "בן". בארץ ישראל הפך פעמים רבות שם האב לשם המשפחה. עובדיה היה שם המשפחה של חלק מבני משפחתו. אחיו של הרב עובדיה יוסף, למשל, נקרא נעים עובדיה. ראו: אריאל פיקאר, משנתו של הרב עובדיה יוסף בעידן של תמורות, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2007, עמ' 52; הרב יצחק יוסף, אנציקלופדיה תלמודית, כרך ל' עמוד 1
^ "הרב עובדיה שלא הכרתם" – עדינה בר שלום, בראיון לאתר כדורינט
^ מקורות אחדים מציינים שעלה ב-1923, בהיותו בן 3. ראו: נרי הורוביץ. 2006. הרב עובדיה יוסף – השנים המעצבות, בתוך אביעזר רביצקי, (עורך), ש"ס – היבטים תרבותיים ורעיוניים, תל אביב: הוצאת עם עובד. וכן: רונן קדם ושאול מייזליש, הרב עובדיה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2002.
^ בפתיחה כתב: "בהיות שהייתי בן תשע שנים השמעתי לרב הגאון הגדול מעוז ומגדול כבוד קדושת שם תפארתו ר' שלמה עבו שליט"א ולרב הגאון ר' עמרם בלוי את המשניות של מסכת שבת, פסחים, אבות, סוכה, מכות, וגם גמרא מסכת בבא מציעא פרק שניים אוחזין בטלית, ופרק אלו מציאות והמפקיד והזהב – בעל פה, לכן נתנו לי הספר הזה במתנה כדי ללמוד בו ואנוכי הדל העירותי כאשר השיגה ידי". מובא אצל בנימין לאו, 'ממרן עד מרן'.
^ בחיבור נוסף שכתב באותה שנה הוא חתם עבדי' יוסף בן יעקב יצ"ו, יבי"ע אומר. יבי"ע הם ראשי התיבות של שמות במהופך, ו"יביע אומר" הוא שמה של יצירתו ההלכתית המרכזית (מתוך הפסוק "יום ליום יביע אומר").
^ מסופר שהוא נאלץ לעזוב את הישיבה כדי לעזור לאביו בחנות המכולת. הרב עטייה (ועל פי גרסה אחרת: תלמידים ששלח) הגיע למכולת וביקש מאביו שיחזירו לישיבה בשל כוח הלימוד שלו. ראו: בנימין לאו ממרן עד מרן, ולגרסה אחרת, ניצן חן ואנשיל פפר, מרן – עובדיה יוסף, הביוגרפיה
^ בני לאו, ממרן עד מרן – משנתו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף, הוצאת ידיעות אחרונות, 2005. לגרסה המקדימה את התחלת מתן השיעורים מגיל 16, ראו: נרי הורוביץ. 2006. הרב עובדיה יוסף – השנים המעצבות, בתוך אביעזר רביצקי, (עורך), ש"ס – היבטים תרבותיים ורעיוניים, תל אביב: הוצאת עם עובד
^ אבישי בן חיים, סופשבוע, 29 בדצמבר 2007
^ 10.0 10.1 בני לאו, ממרן עד מרן – משנתו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף, הוצאת ידיעות אחרונות, 2005
^ פטאל, שהיה איש מיוחס, לא היה מאושר בתחילה משידוך זה, מאחר שמשפחתו של הרב יוסף הייתה ענייה ולא מיוחסת, אבל לבסוף התרצה. לימים יזם חתנו את הוצאת ספרו על התורה "ויאמר אברהם" בשלושה כרכים. (ירושלים: מאור ישראל, תש"ס).
^ נרי הורוביץ. 2006. הרב עובדיה יוסף – השנים המעצבות, בתוך אביעזר רביצקי, (עורך), ש"ס – היבטים תרבותיים ורעיוניים, תל אביב: הוצאת עם עובד
^ קימי קפלן, 2006. החרדיות המזרחית והדת העממית: שני מקרי מבחן בתוך אביעזר רביצקי (עורך) ש"ס – היבטים תרבותיים ורעיוניים, הוצאת עם עובד, 2006, הערה 24.
^ מרן: עובדיה יוסף, הביוגרפיה, עמודים 101–102
^ חולקו פרסים לח"י עילויי ישיבות, שערים, 10 ביוני 1952.
^ ראו סרט מארכיון המדינה: http://www.youtube.com/watch?v=BUSIooCGaC0&feature=c4-overview&list=UUyeZ3LVU_0ZIP-Pj_xFDDbQ
^ 'הפרדס', כסלו ה'תשל"ג, עמוד 28
^ בנימין לאו, ממרן עד מרן מתאר זאת כך: "הדימוי הקרוב ביותר לטיב היחסים בין שני אישים אלו הוא יחסי שאול ודוד: תערובת של קרבה גדולה עם קנאה שמביאה לשנאה".
^ יביע אומר חלק ח, אבן העזר סימן י"ב; מכתב שפורסם אצל: מיכאל קורינאלדי, המעמד האישי של הקראים, ירושלים תשמ"ד, עמוד 139; הובא גם אצל: בני לאו, 'על משמרתי אעמודה להחזיר עטרה ליושנה', בתוך: מרדכי בר-און (עורך), אתגר הריבונות, ירושלים 1999, עמוד 226.
^ יאיר אטינגר, הקרב שאחרי שביתת הנשק ביום כיפור, באתר הארץ, 5 במאי 2014.
^ שמות שניים מספריו החשובים של הרב יוסף לקוחים מתהילים, יט', ג': "יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת".
^ בג"ץ 343/87 ח"כ יאיר צבן נ' השר לענייני דתות, ניתן ב-15 בספטמבר 1988
^ אביעזר רביצקי, 2006. מבוא, בתוך אביעזר רביצקי, (עורך), ש"ס – היבטים תרבותיים ורעיוניים, תל אביב: הוצאת עם עובד, עמוד 12.
^ עימות דרעי-ישי: "אתה מסלף דרכו של מרן", "חדשות 2", 26 בפברואר 2015.
^ הרב עובדיה: כל ההתבטאויות, באתר ynet, 15 ביוני 2000
^ אפרת פורשר ואבישי בן-חיים, "הרב עובדיה יוסף רק ייחל למותו של שרון", באתר nrg מעריב, 9 במרץ 2005
^ ענת רואה, היועץ תקף את דברי הרב עובדיה על השואה, באתר ynet, 6 בספטמבר 2000
^ אמנון מרנדה, סערת עובדיה: "חיילים נהרגו כי לא שמרו מצוות", באתר ynet, 27 באוגוסט 2007
^ אילן מרסיאנו, "ההוריקן – עונש לבוש על שתמך בהתנתקות", באתר ynet, 7 בספטמבר 2005
^ ריקי רט, "לש"ס יש מנהיגה – קוראים לה יהודית יוסף", באתר nrg, 9 באוקטובר 2013
^ http://www.kikarhashabat.co.il/הרב-חיים-עובדיה-יוסף-בן-גורגיה.html
^ http://news.walla.co.il/?w=/90/2680496 ידיעה על פטירתו של הרב עובדיה יוסף באתר וואלה
^ [הרשת גועשת: עם ישראל מספיד את מרן]
^ הרב דוד יוסף צורף למועצת החכמים של ש"ס, באתר כיכר השבת, 13 באוקטובר 2013
^ פרס על שם הראשון לציון הגר"ע יוסף 29.7.2015
^ http://www.jdn.co.il/gallery/899238
^ http://www.israelpost.co.il/mall.nsf/prodsbycode/844
^ מקור ביטוי זה הוא בתלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ס"ט, עמוד ב' על אנשי כנסת הגדולה שהחזירו לנוסח התפילה את מטבע הלשון שנזנח "הגדול הגבור והנורא". כך אמר רבי יהושע בן לוי "למה נקרא שמם אנשי כנסת הגדולה - שהחזירו עטרה ליושנה"
^ תשל"א, עמוד ר"ז.
^ שו"ת יביע אומר חלק ה – אורח חיים סימן לז: "... והגאון ר' בנימין מרדכי נבון ז"ל... כתב וז"ל: שאע"פ שיש לבני גלות אשכנז פעה"ק ירושלים ת"ו בית דין קבוע בפ"ע, וקהלה קבועה בפ"ע, חייבים לעשות כאן כמנהג בני עדות הספרדים... גם בנ"ד דינא הכי, שאף שבזמן הרב גנת ורדים היה להם קהל בפ"ע וב"ד בפ"ע, הרי אחר כך מרוב החובות ועלילות הגוים ברחו כולם ולא נשאר עד אחד מבני אשכנז, ואפילו כשהיה בא אחד להשתטח על קברי הצדיקים היה בא בהחבא ובאישון לילה מפני רשעת הגוים. ויותר ממאה שנה עברו שלא דרכה רגל אשכנזי פעה"ק ירושלים, עד שמקרוב בא הרב המופלא ר' מענדל אשכנזי מתלמידי הגר"א מווילנא ז"ל, והוא היה הראשון שבא לדור פעה"ק ואחריו באו מעט מעט עד שנעשו לקהל גדול, ה' עליהם יחיו, ואעפ"כ כי יהיה להם דבר למשפט באים לפני דייני העיר הספרדים, אלא שזה שנתיים ימים שרבתה המחלוקת בעוה"ר, והושיבו ב"ד מעדת האשכנזים, וא"כ מאן נימא לן דבכה"ג מותרים לשנות ממנהגי הספרדים שפוסקים עפ"ד מרן ז"ל. וכמ"ש מהרשד"ם הנ"ל. ע"כ".
^ רצון ערוסי, התנגשות הדינים בפסיקת ההלכה הבינעדתית בישראל, עבודה לשם תואר דוקטור בפילוספיה, בר-אילן תשמ"ז.
^ שהרי מסורות ספרדיות ואשכנזיות שהביאו אתם העולים לארץ ישראל שואפות לדחות את המסורות ה"ילידיות", במעין "קולוניאליזם הלכתי".
^ צבי זוהר. "להחזיר עטרה ליושנה" – חזונו של הרב עובדיה, בתוך יואב פלד (עורך), ש"ס אתגר הישראליות, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, 2001, עמוד 199
^ צבי זוהר, האירו פני המזרח, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשס"א, עמוד 351.
^ צבי זוהר. "להחזיר עטרה ליושנה" – חזונו של הרב עובדיה, שם, עמוד 209
^ ביקורת: יצחק בצלאל, חכמי המזרח בפנים מאירות, קתדרה 108, יולי 2003, עמ' 192
^ אריאל פיקאר, משנתו של הרב עובדיה יוסף בעידן של תמורות, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2007. עמוד 49
^ אריאל פיקאר, משנתו של הרב עובדיה יוסף בעידן של תמורות, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2007. עמוד 50
^ בנימין לאו, 2003, תמורות בעולם ההלכה הספרדי, בתוך חרדים ישראלים – השתלבות בלא טמיעה?, מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד: ירושלים, עמוד 11–30
^ "עיקר מצוַת טלית קטן ללובשו על בגדיו, כדי שתמיד יראהו ויזכור המצוות". שולחן-ערוך, אורח-חיים, ח', י"א
^ "מנהגינו שגם הציציות מכוסות תחת הבגדים. וכן נהגו גדולי הדורות הספרדים". ילקוט יוסף, קיצוש"ע, או"ח, ח', מ"ב
^ שולחן-ערוך, אורח חיים, כ"ה, י"א.
^ ילקוט-יוסף קיצוש"ע או"ח, כ"ה, ע"ו.
^ אריאל פיקאר, משנתו של הרב עובדיה יוסף בעידן של תמורות, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2007, עמוד 91
^ צבי זוהר, תשס"א, האירו פני המזרח, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, עמוד 343. אך ראו: נריה גוטל, מהכרעותיו המחמירות של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, פרשת השבוע – משרד המשפטים, גיליון 430 (תשע"ד).
^ בני לאו, ממרן עד מרן – משנתו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף, הוצאת ידיעות אחרונות, 2005, עמוד 94
^ אריאל פיקאר, משנתו של הרב עובדיה יוסף בעידן של תמורות, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2007. וראו גם: פישר, שלמה וצבי בקרמן (2001), "כנסייה" או "כת"? בתוך: פלד, יואב (עורך), ש"ס אתגר הישראליות, תל אביב: ידיעות אחרונות, עמ' 321–342
^ יביע אומר, ג', יו"ד י"ט. העניין נידון באריכות גם בילקוט יוסף – שביעית, תש"ס, עמ' תרל"ט.
^ [1]
^ אריאל פיקאר, משנתו של הרב עובדיה יוסף בעידן של תמורות, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2007, עמ' 95
^ יביע אומר, ד, יו"ד ז
^ יביע אומר, ו, יו"ד ג
^ יביע אומר, ו', יו"ד יד
^ יביע אומר, ב' יו"ד יג
^ יביע אומר, ז או"ח טו
^ 1. יחוה דעת, ב, טז
^ אריאל פיקאר, משנתו של הרב עובדיה יוסף בעידן של תמורות, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2007, עמוד 110–114
^ בנימין לאו, אורתודוקסיה ליטאית בגוון מזרחי בתוך שלמון יוסף, אביעזר רביצקי ואדם פרזיגר (עורכים) אורתודוקסייה יהודית – היבטים חדשים. הוצאת מגנס: ירושלים. עמוד 518–519
^ יביע אומר, חלק ב' אורח חיים סימן כה
^ בני לאו, ממרן עד מרן, עמוד 322, 324, 370
^ שו"ת "מעין אומר" חלק א' עמוד רכ"א, מובא כאן
^ אבישי בן חיים, הרב עובדיה נגד הרבי נחמן, באתר ynet, 17.10.00
^ הרב עובדיה יוסף מבהיר: אני לא נגד רבי נחמן מברסלב חלילה! – YouTube
^ http://video.yahadoot.com/8971
^ אבישי בן חיים, אין עוד מלבדו, באתר nrg, 29 בדצמבר 2007
^ יביע אומר חלק ח, אבן העזר סימן י"ב; מכתב שפורסם אצל: מיכאל קורינאלדי, המעמד האישי של הקראים, ירושלים תשמ"ד, עמוד 139; הובא גם אצל: בני לאו, 'על משמרתי אעמודה להחזיר עטרה ליושנה', בתוך: מרדכי בר-און (עורך), אתגר הריבונות, ירושלים 1999, עמוד 226, מעין אומר ח"ח אישות סימן ב
^ דבריו של הרב יוסף בתוך: אריאל פיקאר, משנתו של הרב עובדיה יוסף בעידן של תמורות, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2007, עמוד 157
^ הרב אליהו בירנבוים, חיבוק הלכתי לאחים כהי העור, באתר דעת
^ מנחם ולדמן, דעת חכמי ישראל על יהודי אתיופיה, תחומין, כרך ד', (תשמ"ג) 1983
^ איינאו פרדה סנבטו, מבצע משה, באתר הארץ, 7 במרץ 2006
הרב עובדיה יוסף ז"ל והכרתו ביהודי אתיופיה, באתר "ישראל - הסיפור המתועד" של ארכיון המדינה
^ יביע אומר, חלק ד' אבן העזר סימן ג'. זאת בניגוד לפוסקים אחרים, הסוברים שאין קשר בין פסיקת מהר"ם אלשקר ובין היתר זה
^ יביע אומר חלק ה, אה"ע ה במילואים;ביחס למנהג גור; באתר נענע10
^ "מסירת שטחים מא"י במקום פיקוח נפש", תחומין, י (תשמ"ט) עמוד 47–34; משנתו המדינית של הרב עובדיה יוסף", אנשיל פפר וניצן חן, הוצאת כתר
^ עזרי אור, מאמר אורח, הרב עובדיה דווקא כן התנגד להחזרת שטחים, באתר וואלה! NEWS, 8 באוקטובר 2013
^ יאיר אטינגר, מת הרב עובדיה יוסף, מהפוסקים החשובים בדורות האחרונים, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2013
^ באתר "הלכה יומית"
^ קובי נחשוני, הרב עובדיה יוסף אישר את גיורי צה"ל, באתר ynet, 14.01.11
^ קובי נחשוני, הליטאים: "בצה"ל מלמדים כפירה ולא מצוות", באתר ynet, 16.01.11
^ [2](הקישור אינו פעיל, 1 ביולי 2017)
^ זמן הדלקת נרות שבת, אתר הלכה יומית
^ יהודה שלזינגר, הרב עובדיה: אסור לאכול כבד אווז, באתר "ישראל היום", 25 במרץ 2011
^ קובי נחשוני, הרב עובדיה: חובה מהתורה להתנתק מהאינטרנט, באתר ynet, 26 בינואר 2012
^ מכתב מהרב עובדיה ניסן תשנ"ז
^ אבישי בן חיים, מתיחות בגזרת הרב עובדיה והרב אליהו, באתר nrg, 15/4/2007
^ מקור: הקלטת אודיו שפורסמה ביוטיוב על ידי אנונימי
^ בפני משלחת רבני חב"ד, ב-28 במרץ 2012, ראו וידאו מהפגישה
^ בני לאו, היחס למדינת ישראל ולאזרחיה בכתבי הרב עובדיה יוסף, בתוך אביעזר רביצקי (עורך) ש"ס – היבטים תרבותיים ורעיוניים. עם עובד: תל אביב. עמוד 284–326
^ ראו גם: סרטונים הרב עובדיה יוסף על החובה להודות לה' ביום העצמאות, סרטון, באתר YouTube
^ יביע אומר, ו' או"ח מ"א
^ מתוך מעריב, 6 בדצמבר 1992. הובא אצל: רוני באום-בנאי, 2001, תנועה חרדית-ציונית? בתוך יואב פלד (עורך), ש"ס אתגר הישראליות, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, עמוד 212–213
^ למשל יחווה דעת, ב יד
^ בני לאו, היחס למדינת ישראל ולאזרחיה בכתבי הרב עובדיה יוסף, בתוך: אביעזר רביצקי (עורך), ש"ס: היבטים תרבותיים ורעיוניים, עמוד 298–301
^ הרב עובדיה: "אם נגויס נרד מהארץ", "חדשות 2", 7 בינואר 2013
^ אתר "הלכה יומית"
^ יביע אומר, יו"ד סימן י"א, עמוד קצ"ז
^ יביע אומר, א' יו"ד א'
^ נחמיה שטרסלר, כן. פרזיטים, באתר הארץ
^ איציק וולף, מבגדד לירושלים – דרכו של הרב עובדיה, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1), 7 באוקטובר 2013
^ פסק דין בג"ץ 3087/99
^ רונן מדזיני, הרב עובדיה יוסף: השופטים של בניזרי – כופרים, באתר ynet, 19 באוגוסט 2009
^ מידע מאתר לוחמי האצ"ל
^ ראו למשל: שו"ת יביע אומר חלק ח, יורה דעה סימן יט: "עיין מה שכתבתי בספרי ילקוט יוסף חלק א".
^ זוכרים את הרב עובדיה יוסף בשירים, מאקו. שירי הרב עובדיה: משדר מיוחד, כיכר השבת.