מוסר טבעי מול מצוות התורה

בחור_צעיר

משתמש ותיק
1. האם כשאדם מקיים מצוה הוא צריך לעשות זאת מתוך ציווי ה׳ או מתוך נטייה טבעית כשיש לו כזו?
(למשל צדקה- מתוך רגש טבעי וחמלה, או מתוך ציווי ה׳? או אולי שניהם?)

2. מה הסכנות בלקיים מצוה מתוך מוסר טבעי בלבד?

3. מה הסכנות בלקיים מצוה מתוך ציווי ה׳ בלבד?
 

יוספזון

משתמש ותיק
בחור_צעיר אמר:
1. האם כשאדם מקיים מצוה הוא צריך לעשות זאת מתוך ציווי ה׳ או מתוך נטייה טבעית כשיש לו כזו?
(למשל צדקה- מתוך רגש טבעי וחמלה, או מתוך ציווי ה׳? או אולי שניהם?)

2. מה הסכנות בלקיים מצוה מתוך מוסר טבעי בלבד?

3. מה הסכנות בלקיים מצוה מתוך ציווי ה׳ בלבד?

רש"י ויקרא פרק כ פסוק כו  ואבדל אתכם מן העמים להיות לי - אם אתם מובדלים מהם הרי אתם שלי ואם לאו הרי אתם של נבוכדנצר וחביריו. רבי אלעזר בן עזריה אומר מנין שלא יאמר אדם נפשי קצה בבשר חזיר אי אפשי ללבוש כלאים אבל יאמר אפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי ת"ל ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי שתהא הבדלתכם מהם לשמי פורש מן העבירה ומקבל עליו עול מלכות שמים:

 
 

בעל כנפיים

משתמש ותיק
יוספזון אמר:
בחור_צעיר אמר:
1. האם כשאדם מקיים מצוה הוא צריך לעשות זאת מתוך ציווי ה׳ או מתוך נטייה טבעית כשיש לו כזו?
(למשל צדקה- מתוך רגש טבעי וחמלה, או מתוך ציווי ה׳? או אולי שניהם?)

2. מה הסכנות בלקיים מצוה מתוך מוסר טבעי בלבד?

3. מה הסכנות בלקיים מצוה מתוך ציווי ה׳ בלבד?

רש"י ויקרא פרק כ פסוק כו  ואבדל אתכם מן העמים להיות לי - אם אתם מובדלים מהם הרי אתם שלי ואם לאו הרי אתם של נבוכדנצר וחביריו. רבי אלעזר בן עזריה אומר מנין שלא יאמר אדם נפשי קצה בבשר חזיר אי אפשי ללבוש כלאים אבל יאמר אפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי ת"ל ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי שתהא הבדלתכם מהם לשמי פורש מן העבירה ומקבל עליו עול מלכות שמים:

נראה לכאורה לדחות הראיה, שהרגש הטבעי שלא לאכול בשר חזיר, אינו תחושה שזה לא מוסרי, אלא פשוט דבר מגעיל.

 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יוספזון אמר:
רבי אלעזר בן עזריה אומר מנין שלא יאמר אדם נפשי קצה בבשר חזיר אי אפשי ללבוש כלאים אבל יאמר אפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי ת"ל ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי שתהא הבדלתכם מהם לשמי פורש מן העבירה ומקבל עליו עול מלכות שמים:

הרמב"ם בשמונה פרקים פרק השישי מביא מאמר זה
וכותב שהיינו דווקא במצוות שאינם שכליות
אבל המצוות השכליות כגון שפיכות דמים וגניבה וגזילה ואונה ולהיזק מי שלא הרע ולגמול רע למטיב לו ולבזות אב ואם.
הרי ראוי שלא שיעשה אותם מצד עצמו שנפשו לא תשתוקק כלל לאותם עבירות
מה שאין כן המצוות השמעיות כגון בשר וחלב ושעטנז שהם מצוות שמעיות אותם יעשה מצד מצוות ד'. 
 

אליעזר ג

משתמש ותיק
המטרה העיקרית של המצוות המוסריות היא שאדם יפתח בעצמו את שלמות המידות וההרגשים המוסריים הטבעיים , בדר"כ אדם אינו בשלמות מלאה בתחומים אלו אלא רק יש בו את שורשיהם כפי שכותב המסילת ישרים , לכן הציווי נועד להדריך אותו ואם ידקדק בו יצליח להימנע מהרמאות העצמית הפרושה על פני עולם ומלואו, וללא ההדרכה המדויקת אין כמעט סיכוי להגיע לכך. לכן צריך לעשות בתחילה גם מצד הכניעה לדין, אבל המטרה לבנות לב שלם שהמוסר המדויק של התורה יהיה לו טבעי ופנימי בהנהגתו.
 

כדי

משתמש ותיק
מסופר על הבריסקער רב (הגרי''ז) שנתן צדקה לעני ואח''כ חזר ונתן שוב.
וביאר שבתחילה נתן בגלל רגש הרחמים ואח''כ חזר ונתן לקיים מצוות ה'.

וברור שהדברים תמוהים...
 

כפשוטו

משתמש ותיק
(אני מצטט את שכתבתי באשכול אחר אך נראה לי שזה גם רלונטי לפה:)
נראה לי שזה בכלל דיון בספרי היהדות גופא: אם נעיין למשל בדעתו של הסבא מקלם - גדלות האדם, נראה שבפירוש ישנם שני קוים של חשיבה החשיבה התורנית והחשיבה האנושית ובכלל החשיבה האנושית - ההבנה המוסרית שבטבע האדם. לעומת זאת הסבא מנובהרדוק שהיא שיטת שפלות האדם - יסבור שמכל הנחת יסוד של העולם צריך להתנתק (וכידוע מעשה שהסתגר בחדרו למשך שנה ותשעה חדשים), וצריך לפעול רק לפי מה שכתוב בתורה ואין ענין כלל להקשיב ליצר המוסרי (וכיון שבתורה כתוב שאסור להיות אכזרי ושאר תכונות רק בגלל זה צריך לפעול כך). ובספרי החסידים כתוב שעצם הנחת היסוד שיש בעולם הגיון מוסרי (שכידוע חכמי הפילוסופים הגיעו למסקנא שאי אפשר באמת להסביר את המוסריות, וזוהי הנחת יסוד שאדם נולד עמה) הסיבה לזה היא מצד "אסתכל באורייתא וברא עלמא", וכל הנחות היסוד המוסריות הם רק בגלל שכך הקב"ה כתב בתורה והטביע אותם גם בטבעו של האדם ואפילו גוי.
 
חלק עליון תַחתִית