מה פירוש חלקים מבניין המקדש. היש בימינו איזה דבר שנשאר מהמקדש?כבוד שמים אמר:א' הנידונים באיסור ההליכה למוזיאון ישראל הוא העמדת חלקים מבנין המקדש אשר יתכן שיש בהם מעילה, והעמדתם לתצוגה בדרישת תשלום היא הנאת ממון, והתשלום ע"ז הוא שותפות בהנאת ממון זו, וא"כ בכה"ג יש לדון שיש מעילה גם בקול מראה וריח, וצ"ע.
HaimL אמר:מה פירוש חלקים מבניין המקדש. היש בימינו איזה דבר שנשאר מהמקדש?כבוד שמים אמר:א' הנידונים באיסור ההליכה למוזיאון ישראל הוא העמדת חלקים מבנין המקדש אשר יתכן שיש בהם מעילה, והעמדתם לתצוגה בדרישת תשלום היא הנאת ממון, והתשלום ע"ז הוא שותפות בהנאת ממון זו, וא"כ בכה"ג יש לדון שיש מעילה גם בקול מראה וריח, וצ"ע.
אני אפילו לא מתייחס להלכה. אני שואל על המציאות. האם נמצא איזה דבר מבניין בית המקדש, בימינו אלה?סתם איש אמר:HaimL אמר:מה פירוש חלקים מבניין המקדש. היש בימינו איזה דבר שנשאר מהמקדש?כבוד שמים אמר:א' הנידונים באיסור ההליכה למוזיאון ישראל הוא העמדת חלקים מבנין המקדש אשר יתכן שיש בהם מעילה, והעמדתם לתצוגה בדרישת תשלום היא הנאת ממון, והתשלום ע"ז הוא שותפות בהנאת ממון זו, וא"כ בכה"ג יש לדון שיש מעילה גם בקול מראה וריח, וצ"ע.
וגם אם מצאו, האם אין בזה היתר של באו פריצים וחיללוה?
סלקא דעתך אמר:במוזיאון ישראל ישנם הרבה פסלים ואלילים. ובשו"ע קמב טו דאסור להסכל בנוי עבודת כוכבים, דכתיב אל תפנו אל האלילים.
אבל בחרסים ומטבעות אין שום קדושה. או שאתה טוען שהם יכולים להיות כסף קדשים או כלי שרת וכיוצא בזהמחשבות אמר:סלקא דעתך אמר:במוזיאון ישראל ישנם הרבה פסלים ואלילים. ובשו"ע קמב טו דאסור להסכל בנוי עבודת כוכבים, דכתיב אל תפנו אל האלילים.
ומי ביקש ממך להיכנס לחלקים אלו
יש שם מקומות אחרים שאמורים לעניין אותך
ולגבי השאלה אם נשאר מהמקדש
חד משמעית כן חרסים מחפירות שנעשו במקום המקדש ומטבעות.
מחשבות אמר:סלקא דעתך אמר:במוזיאון ישראל ישנם הרבה פסלים ואלילים. ובשו"ע קמב טו דאסור להסכל בנוי עבודת כוכבים, דכתיב אל תפנו אל האלילים.
ומי ביקש ממך להיכנס לחלקים אלו
יש שם מקומות אחרים שאמורים לעניין אותך
ולגבי השאלה אם נשאר מהמקדש
חד משמעית כן חרסים מחפירות שנעשו במקום המקדש ומטבעות.
יש שם אבן שכתוב עליה בלע"ז אזהרה לגויים שמותר להם לעבור עד כאן וכידוע היה כן לפני החילHaimL אמר:מה פירוש חלקים מבניין המקדש. היש בימינו איזה דבר שנשאר מהמקדש?כבוד שמים אמר:א' הנידונים באיסור ההליכה למוזיאון ישראל הוא העמדת חלקים מבנין המקדש אשר יתכן שיש בהם מעילה, והעמדתם לתצוגה בדרישת תשלום היא הנאת ממון, והתשלום ע"ז הוא שותפות בהנאת ממון זו, וא"כ בכה"ג יש לדון שיש מעילה גם בקול מראה וריח, וצ"ע.
מחשבות אמר:לא רק שהם יכולים להיות
סביר להניח שמדובר בקדשים
לפחות חלק מהם
הרי מחצית השקל היה במקדש והוא הקדש
וסביר שהוא רוב המטבעות מכונסות שבעזרה ובמחילות תחת ההר
בניגוד למטבעות המפוזרות בהר שהם מעשר שני
שאר לעמו אמר:מ"מ אין איסור מעילה ממראה, ומותר להנות מן המראה.
אז מה המסקנה מזה? הבאתי גמ' מפורשת לאיסורשאר לעמו אמר:הראו לישראל את הכלים בהיכל במועד.
שאר לעמו אמר:על קה"ק כתוב שמשלשלים האומנין בתיבות שלא יזונו עיניהם. אבל זהו משום כבודו של קה"ק.
בשלהבת גם אין בה ממש אבל איסורא מדרבנן איכא. צלה"ב מה הכוונה מראה, מסתמא הכוונה לשום הנאה ממש, אבל ראיה בעלמא, הרי הראו לעם את יופי הכלים כדאיתא בשלהי שקלים.
(לשמוע ניגון כלי שיר ע"י ניגון בו, או לשמוע קול המנגן בו בחולין, זה הנאה מקול. צ"ע מהי הנאת מראה דשם).
לפני זמן פורסם שמצאו חלקי מרצפות יפהפיים ומייחסים אותם לרצפת העזרהסלקא דעתך אמר:יש שם אבן שכתוב עליה בלע"ז אזהרה לגויים שמותר להם לעבור עד כאן וכידוע היה כן לפני החילHaimL אמר:מה פירוש חלקים מבניין המקדש. היש בימינו איזה דבר שנשאר מהמקדש?
Soreg_inscription.jpg
וגם לבית התקיעה להכ... שנחלקו החוקרים במשמעותה
שאר לעמו אמר:על קה"ק כתוב שמשלשלים האומנין בתיבות שלא יזונו עיניהם. אבל זהו משום כבודו של קה"ק.
בשלהבת גם אין בה ממש אבל איסורא מדרבנן איכא. צלה"ב מה הכוונה מראה, מסתמא הכוונה לשום הנאה ממש, אבל ראיה בעלמא, הרי הראו לעם את יופי הכלים כדאיתא בשלהי שקלים.
(לשמוע ניגון כלי שיר ע"י ניגון בו, או לשמוע קול המנגן בו בחולין, זה הנאה מקול. צ"ע מהי הנאת מראה דשם).
כלל לא הבינותי דבריך, אף שהייתי שם לפני שנים רבות.יצחק אמר:בנוגע לגופו של אשכול, יורשה לי במחילה, אחרי שהייתי פעם במוזיאון ישראל בכל התצוגות והרגשתי שיצאתי מאד מאד טמא
האגף היחיד שיש מה לראות בו הוא ביודאיקה כל השאר מלא טומאה
שאר לעמו אמר:עדיין מהו מראה המביא לידי הנאה. הרי פרוכת וכלים מותרים בהנאה ראיה.
(מ"מ אין שם דברים האסורים במעילה שהם או מקדש ועזרות או כלים).
מחשבות אמר:איננו יודעים מקום הלשכות וכל קבוע כמחצה על מחצה
וודאי שהיה רוב הכסף שבמקדש מחצית השקל בלשכות וזה אף בלא מחצה על מחצה
וכל מה שדברו זה בכסף שפרש ונמצא בהר הבית.
אמנם יתכן שאתה צודק מדין באו בה פריצים אך יש לדון
שהרי בכסף הזה לא נגעו (עובדא שהוא שם..)
על המקדש וודאי היה מותר להסתכל כמו שהביאו. וצריך לומר כי זה מכבוד המקדש ובמקום כבוד המקדש הותר איסור מראה כמו שאיתא בתוס' שבת כא וכאן כנראה שזה סברא פשוטה יותר.בחור צעיר אמר:לא הבינותי כלל את הדיון כאן, על הנאה מראיית חלקי המקדש הקדושים בקדושת בד"ה או קדוה"ג,
וכי אם היה בא אדם ומביט מתוך סקרנות (כמו כל אדם מן הישוב) על המקדש כאשר הוא על מכונו,
היה עובר על איסור, וכי אסור להביט על המקדש. ואין להקשות מהגמ' בפסחים שם שדברה על איסור לזון עיניו מבית קה"ק
כי שם ע"כ הוא עניין אחר, אולי משום שיופיו היה מיוחד כי היה כולו זהב, וצ"ע.
אבל ברור שכל הסתכלות מתוך סקרנות לראות את הדבר עצמו אין בה משום איסור הנאה כלל.
ולכן כל הסתכלות בממצאים מוזיאוניים קדושים אין בו עניין לאיסור הנאה.
גם בדבר שיש בו קדושת הגוף שייך פדיון אם נפסל או נטמא אבל לא נאמר פדיון אלא בבהמה, וכלי שרת אין בהם פדיון אפי' פסלו או נטמאו כמבואר בריש פרק י"ב דמנחות ונפסק ברמב"ם איסורי מזבח ועוד א' אמר:מה עם פדיון? אולי שמישהו יחלל את כל הקדשים שם ואז לא יהיה איסור?
[איני מכיר כלל הסוגיות, אבל מעניין אותי אם זה אפשרי, ולכאורה לא מסתבר שכ"א יוכל לקחת כלי מביהמ"ק ע"י פדיון ואולי כלי שימושי הוא כקדושת הגוף, אבל כאן שמדובר בשברים שאני.]
עוד א' אמר:מה עם פדיון? אולי שמישהו יחלל את כל הקדשים שם ואז לא יהיה איסור?
[איני מכיר כלל הסוגיות, אבל מעניין אותי אם זה אפשרי, ולכאורה לא מסתבר שכ"א יוכל לקחת כלי מביהמ"ק ע"י פדיון ואולי כלי שימושי הוא כקדושת הגוף, אבל כאן שמדובר בשברים שאני.]