ברכה על משחת שיניים

ברוך שאמר

משתמש רשום
הסיבה שלא מברכים על משחת שיניים בעת הצחצוח או על מי פה הוא משום שלא בולעים אותו,

השאלה היא לגבי ילדים הקטנים בולעים באופן קבוע, והם נהנים מאוד מהטעם של המשחה, האם לחנך אותם לברך ?
 

HaimL

משתמש ותיק
ברוך שאמר אמר:
הסיבה שלא מברכים על משחת שיניים בעת הצחצוח או על מי פה הוא משום שלא בולעים אותו,

השאלה היא לגבי ילדים הקטנים בולעים באופן קבוע, והם נהנים מאוד מהטעם של המשחה, האם לחנך אותם לברך ?
בפשטות, הטעם שלא מברכים על משחת שיניים היא מפני שהיא מזיקה לגוף (וכמו שמה"ט אין מברכים על שמנ"ז כששותהו בפנ"ע). ואם כן, נראה שאין טעם לחנך (סליחה על משחק המילים הכפול) את הילדים בברכה על משחת שיניים, גם שלהם, שהרי לא יעשו כך כשיהיו גדולים (וכמובא מעשה בשם הגאון הרה"ק מסוכטשוב, בילדותו, בנוגע ליעו"י ביוהכ"פ, אף שהלכה כמדומני שכן אומרים, וכמו גדול חולה).
 
 

ברוך שאמר

משתמש רשום
פותח הנושא
HaimL אמר:
ברוך שאמר אמר:
הסיבה שלא מברכים על משחת שיניים בעת הצחצוח או על מי פה הוא משום שלא בולעים אותו,

השאלה היא לגבי ילדים הקטנים בולעים באופן קבוע, והם נהנים מאוד מהטעם של המשחה, האם לחנך אותם לברך ?
בפשטות, הטעם שלא מברכים על משחת שיניים היא מפני שהיא מזיקה לגוף (וכמו שמה"ט אין מברכים על שמנ"ז כששותהו בפנ"ע). ואם כן, נראה שאין טעם לחנך (סליחה על משחק המילים הכפול) את הילדים בברכה על משחת שיניים, גם שלהם, שהרי לא יעשו כך כשיהיו גדולים (וכמובא מעשה בשם הגאון הרה"ק מסוכטשוב, בילדותו, בנוגע ליעו"י ביוהכ"פ, אף שהלכה כמדומני שכן אומרים, וכמו גדול חולה).
 

אני מבין מדבריך - 1] שלא מברכים על ממתקים כי הם מזיקים לגוף ? 2] שאתה בטוח שילדיך בעזרהי"ת יאכלו רק דברים בריאים לכשיגדלו, ולכן אין טעם לחנך אותם לברך על דברים שהם אמנם טעימים אך מזיקים ?

אם הבנתי לא נכון, אז תעמידני על טעותי.
 

HaimL

משתמש ותיק
ברוך שאמר אמר:
HaimL אמר:
ברוך שאמר אמר:
הסיבה שלא מברכים על משחת שיניים בעת הצחצוח או על מי פה הוא משום שלא בולעים אותו,

השאלה היא לגבי ילדים הקטנים בולעים באופן קבוע, והם נהנים מאוד מהטעם של המשחה, האם לחנך אותם לברך ?
בפשטות, הטעם שלא מברכים על משחת שיניים היא מפני שהיא מזיקה לגוף (וכמו שמה"ט אין מברכים על שמנ"ז כששותהו בפנ"ע). ואם כן, נראה שאין טעם לחנך (סליחה על משחק המילים הכפול) את הילדים בברכה על משחת שיניים, גם שלהם, שהרי לא יעשו כך כשיהיו גדולים (וכמובא מעשה בשם הגאון הרה"ק מסוכטשוב, בילדותו, בנוגע ליעו"י ביוהכ"פ, אף שהלכה כמדומני שכן אומרים, וכמו גדול חולה).

אני מבין מדבריך - 1] שלא מברכים על ממתקים כי הם מזיקים לגוף ? 2] שאתה בטוח שילדיך בעזרהי"ת יאכלו רק דברים בריאים לכשיגדלו, ולכן אין טעם לחנך אותם לברך על דברים שהם אמנם טעימים אך מזיקים ?

אם הבנתי לא נכון, אז תעמידני על טעותי.
זה שלא מברכים בורא פה"ע על שמנ"ז מפני שמזיקו זה לא דבריי, אלא מפורש בפוסקים. וכמובן שיש לחלק בין דבר שתחילת אכילתו או שתייתו לנזק, לבין ראוי למאכל אבל שמזיק באכילה מרובה. שהרי כל אוכל סופו להזיק באכילה גסה
 
 

ברוך שאמר

משתמש רשום
פותח הנושא
שמן זית הוא מאוד בריא להרבה דברים, כשהוא נלקח במידה ובמשקל, והרבה אינו בריא. אך בשמן על אף שבריא - אין מברכים עליו כי אין לו טעם !!!

מאידך - ממתקים גם קצת מזיק לבריאות ומברכים עליו - כי הוא טעים !!!

אם טעיתי באחד הנתונים דלעיל, נא לעדכן אותי וישולם שכרך מן השמים בכפל כפליים !!!
 

אבי חי

משתמש ותיק
ברוך שאמר אמר:
שמן זית הוא מאוד בריא להרבה דברים, כשהוא נלקח במידה ובמשקל, והרבה אינו בריא. אך בשמן על אף שבריא - אין מברכים עליו כי אין לו טעם !!!

מאידך - ממתקים גם קצת מזיק לבריאות ומברכים עליו - כי הוא טעים !!!

אם טעיתי באחד הנתונים דלעיל, נא לעדכן אותי וישולם שכרך מן השמים בכפל כפליים !!!
השותה שמן זית בפנ"ע אין מברך עליו משום דאזוקי מזיק לי'.
ברכות ל"ה ב'
או"ח ר"ב ד'
 
 

ברוך שאמר

משתמש רשום
פותח הנושא
אבי חי אמר:
השותה שמן זית בפנ"ע אין מברך עליו משום דאזוקי מזיק לי'.
ברכות ל"ה ב'
או"ח ר"ב ד'


כבוד הרב @אבי חי - האם כבודו למד הסוגיא שם היטב עם פירושם של גדולי הראשונים והאחרונים ?
 

אבי חי

משתמש ותיק
ברוך שאמר אמר:
אבי חי אמר:
השותה שמן זית בפנ"ע אין מברך עליו משום דאזוקי מזיק לי'.
ברכות ל"ה ב'
או"ח ר"ב ד'


כבוד הרב @אבי חי - האם כבודו למד הסוגיא שם היטב עם פירושם של גדולי הראשונים והאחרונים ?
אודה ולא אבוש, למדתי לפני זמן רב, וטעיתי לסמוך ע"ז.
ייש"כ.
 
 

ברוך שאמר

משתמש רשום
פותח הנושא
אבי חי אמר:
אודה ולא אבוש, למדתי לפני זמן רב, וטעיתי לסמוך ע"ז.
ייש"כ.

איזה גיבור !!! אנשים כמוך הם עוצמתיים !!! ככה בכזו טבעיות ... אתה ענק !!! חיזקת אותי מאוד !!! הלוואי ואני גם אזכה להיות איש אמת. תודה.
 

HaimL

משתמש ותיק
אע"ג דקלסיה מגיב א' למגיב ב', אני לא הצלחתי להבין כלום. אם מישהו יכול ורוצה להסביר, גם ברוך יהיה.
 

נבשר

משתמש ותיק
ברוך שאמר אמר:
הסיבה שלא מברכים על משחת שיניים בעת הצחצוח או על מי פה הוא משום שלא בולעים אותו,

השאלה היא לגבי ילדים הקטנים בולעים באופן קבוע, והם נהנים מאוד מהטעם של המשחה, האם לחנך אותם לברך ?
יש לי תי' ע"ד בריסק,
הרי הקטן אינו מחויב רק משום חינוך, הרי לא יעשה בתור גדול שיאכל משחת שיניים וזה מיועד לילדים. א"כ אין חובה לחנכו את זה. רק אולי חינוך מצד שנהנים ממאכל וע"ז החינןך. אבל אולי הולך על כל מאכל ומאכל. ויש לעיין.
שוב ראיתי שהרב @HaimL כתב כעין זה.
 

אבי חי

משתמש ותיק
HaimL אמר:
אע"ג דקלסיה מגיב א' למגיב ב', אני לא הצלחתי להבין כלום. אם מישהו יכול ורוצה להסביר, גם ברוך יהיה.

אכתוב בקצרה ע"פ הזכרון, כי איני מונח בזה כלל כנ"ל.

פשטות הגמ' ל"ה ב' דהשותה שמן זית בפנ"ע אין מברך כלל משום דמזיק, וכן פירש"י שם.
אבל בסמוך ל"ו א' מבואר דאצטריך לאשמועינן דאקמחא דשערי מברכים (שהכל) דאע"ג דקשה לקוקיאני כיון דאית לי' הנאה מיני' בעי לברוכי.
וביישוב הדבר נחלקו הראשונים, דד' רש"י [כנ"ל] דיש לחלק בין מזיק לקשה, או חילוקים כיו"ב, וכמדומני שכן פסק הטור.
אבל ד' הר"מ דמ"ש בדף ל"ה אין הכונה שלא מברכים כלל אלא שברכתו רק שהכל ולא בופה"ע.

ובאמת מ"ש הרב ברוך שאמר שאין מברכים על שמן זית משום שאין לו טעם לא זכור לי שיטה כזאת, אבל כאמור איני מונח כלל בנושא ויכול להיות שגם במה שכתבתי כעת טעיתי, ואשמח לעמוד על טעותי.
 

HaimL

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
HaimL אמר:
אע"ג דקלסיה מגיב א' למגיב ב', אני לא הצלחתי להבין כלום. אם מישהו יכול ורוצה להסביר, גם ברוך יהיה.

אכתוב בקצרה ע"פ הזכרון, כי איני מונח בזה כלל כנ"ל.

פשטות הגמ' ל"ה ב' דהשותה שמן זית בפנ"ע אין מברך כלל משום דמזיק, וכן פירש"י שם.
אבל בסמוך ל"ו א' מבואר דאצטריך לאשמועינן דאקמחא דשערי מברכים (שהכל) דאע"ג דקשה לקוקיאני כיון דאית לי' הנאה מיני' בעי לברוכי.
וביישוב הדבר נחלקו הראשונים, דד' רש"י [כנ"ל] דיש לחלק בין מזיק לקשה, או חילוקים כיו"ב, וכמדומני שכן פסק הטור.
אבל ד' הר"מ דמ"ש בדף ל"ה אין הכונה שלא מברכים כלל אלא שברכתו רק שהכל ולא בופה"ע.

ובאמת מ"ש הרב ברוך שאמר שאין מברכים על שמן זית משום שאין לו טעם לא זכור לי שיטה כזאת, אבל כאמור איני מונח כלל בנושא ויכול להיות שגם במה שכתבתי כעת טעיתי, ואשמח לעמוד על טעותי.
מיהרת לחזור בך, והוא באמת מחלוקת הפוסקים (אני זכרתי את הפוסקים בפשיטות כרש"י, אבל חיפשתי עכשיו, ובאמת יש בזה מחלוקת). אבל מעבר לזה שאתה הרווחת מחמאה נלבבת עוד סייעת אותי. שמה שהבאת לחלק בין מזיק לבין קשה, הוא בדיוק התשובה לשאלה על החילוק שבין שמנ"ז ומשחת שיניים, שהוא מזיק. לבין ממתקים, שהוא קשה.
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
חזרתי בי מהציון בפשיטות.

לענ"ד ממתקים לא דמו אף לקמחא דשערי, דאינם קשים אלא לא בריאים. [קשה לקוקיאני היינו שגורם לקוקיאני כתוצאה ישירה, משא"כ ממתקים שאפילו לחורים בשיניים אינם גורמים בצורה ישירה]. ונ"מ אין בזה שקשה לקוקיאני הוא רק ס"ד כנ"ל.
 

ברוך שאמר

משתמש רשום
פותח הנושא
אבי חי אמר:
ובאמת מ"ש הרב ברוך שאמר שאין מברכים על שמן זית משום שאין לו טעם לא זכור לי שיטה כזאת

בלי להיכנס כעת לסוגיא ולדברי הראשונים והאחרונים שם, עיין בקצרה בסי' רב' ובמ"ב בס"ק כז', וע"ע בסי' רד' ס"א ובמ"ב שם ס"ק טו'
 

אבי חי

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
ונ"מ אין בזה שקשה לקוקיאני הוא רק ס"ד כנ"ל.

לכ' נ"מ לד' הר"מ שהשוה קמחא דשערי לשמן זית, ואם ממתקים היו קשים כקמחא דשערי הי' צריך לברך על צ'יפס שהכל, ודוק.

 
 

ברוך שאמר

משתמש רשום
פותח הנושא
אבי חי אמר:
לענ"ד ממתקים לא דמו אף לקמחא דשערי, דאינם קשים אלא לא בריאים. [קשה לקוקיאני היינו שגורם לקוקיאני כתוצאה ישירה, משא"כ ממתקים שאפילו לחורים בשיניים אינם גורמים בצורה ישירה].

תשאל כל רופא מתחיל מה הגורם מס' א' של תולעים במעיים ? ממתקים !!! ועכ"פ הרבה יותר מקמח שעורים, וכמדומה שהטעם בזה, שקמח שעורים נהפך במעיים ל"סוכרים", ובממתקים א"צ לעבור את השלב הנ"ל, כי זה "סוכרים" "מהירים".

אבי חי אמר:
ונ"מ אין בזה שקשה לקוקיאני הוא רק ס"ד כנ"ל

יפה דיברת, והמ"ב הביא הגמ' הנ"ל בציון שציינתי לעיל בסי' רד ס"טו'

חזק ואמץ !!
 

בחור צעיר

משתמש ותיק
אני לא כ"כ מבין מה הנידון.
אף אחד לא רוצה לאכול את משחת השיניים,
ואין על מה לברך.
וילדים, בדרך כלל אינם אוכלים משחת שיניים,
וכאשר בא להם ממתק ואמא לא מרשה,
הם לא ילכו לאבמטיה ויקחו את השפופרת וימצצו.
רק אחרי שזה בתוך הפה, הם אינם נמנעים מלבלוע.
איני סבור שזה נקרא אכילה בכלל.
וביחס לחינוך, עד שאב יחנך את ילדו לברך על המשחה,
יחנך אותו שלא לבלוע אותה.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
נבשר אמר:
ברוך שאמר אמר:
הסיבה שלא מברכים על משחת שיניים בעת הצחצוח או על מי פה הוא משום שלא בולעים אותו,

השאלה היא לגבי ילדים הקטנים בולעים באופן קבוע, והם נהנים מאוד מהטעם של המשחה, האם לחנך אותם לברך ?
יש לי תי' ע"ד בריסק,
הרי הקטן אינו מחויב רק משום חינוך, הרי לא יעשה בתור גדול שיאכל משחת שיניים וזה מיועד לילדים. א"כ אין חובה לחנכו את זה. רק אולי חינוך מצד שנהנים ממאכל וע"ז החינןך. אבל אולי הולך על כל מאכל ומאכל. ויש לעיין.
שוב ראיתי שהרב @HaimL כתב כעין זה.


מדד החינוך - אם הקטן יעשה בתור גדול הוא בנוגע לצורת חיוב כשיהיה גדול, ולא בגלל בגרותו השכלית. לדוגמה גם כשיגדל לא יקדש ביום כיפור ולא יזכיר יעו"י ולכן גם עתה לא נחנכו לכך, משא"כ דבר שבתור גדול לא יעשה רק בגלל שאין דרך אנשים בוגרים בכך, בזה לא מיירי האחרונים במפורש.
 

ברוך שאמר

משתמש רשום
פותח הנושא
בחור צעיר אמר:
אני לא כ"כ מבין מה הנידון.
אף אחד לא רוצה לאכול את משחת השיניים,
ואין על מה לברך.
וילדים, בדרך כלל אינם אוכלים משחת שיניים,
וכאשר בא להם ממתק ואמא לא מרשה,
הם לא ילכו לאבמטיה ויקחו את השפופרת וימצצו.
רק אחרי שזה בתוך הפה, הם אינם נמנעים מלבלוע.
איני סבור שזה נקרא אכילה בכלל.

התחלתי לחפש קצת מקורות, אז הנה הראשון: ‏‏ספר וזאת הברכה עמוד' 332 .PNG ‏‏ספר וזאת הברכה עמוד' 333 .PNG

לענ"ד במה שכ' שם "ואם בלע בכוונת הנאה אולי יתחייב ברכה", בהחלט שייך לכאן.

ולגבי המשך דבריכם:

בחור צעיר אמר:
וביחס לחינוך, עד שאב יחנך את ילדו לברך על המשחה,
יחנך אותו שלא לבלוע אותה.

יתכן שאולי כדאי לכבודו להתיעץ עם איש חינוך מובהק שבקי בעניני חינוך ושאתם סומכים עליו, ולברר איתו מה הם גדרי החינוך, ועל מה מחנכים !!!

וידוע שחינוך יהודי אמיתי - אינו שיהיה ילד מנומס ושקט, אלא לחנך אותו לכשיגדל יעשה את הטוב והישר בעיני אלוקים ואדם, וימנע מן המאוס והמשוקץ ... האם כבודו חושב שילד של יחנכו אותו להפסיק לאכול / לבלוע - משחת שיניים, אז לכשיגדל ימשיך לנהוג כן ??? אם כבודו חושב שכן ... אז אדרבא תחכים אותנו !

וכבר התפרסם הסיפור הנפלא עם האסיפת הרבנים שהתקיימה בביתו של מרן רשכבה"ג הגרי"ז זצ"ל וא' מצאציו טיפס על ברכיו תוך כדי האסיפה, שכל הרבנים יושבים, וכך חצה את כל השולחן וירד ושוב עלה על ברכיו של הבריסקר רב, וחצה את השולחן וכו' וכו' והדבר חזר על עצמו כמה פעמים, והיה שם רב נכבד אחד שלא יכל להתאפק, ואמר בטענה - כך שותקים ולא מעירים - מה עם "דרך ארץ" ? והבריסקר רב ענה שזה לא קשור לחינוך הילד, כי הילד הרי לא יעשה כן לכשיגדל, אלא מאי, זה מפריע למבוגרים ? אז הנה יש למבוגרים הזדמנות לחנך את עצמם לסבלנות ורוגע. [יתכן שאיני מדייק בכל הפרטים, חיפשתי את הסיפור, ולא מצאתי כעת, אך כך זכור לי שראיתי פעם] אבל הנה ציטוטים בעניין דרכי החינוך של מרן זצ"ל :

141 - ‏‏ספר הרב מבריסק - חלק ג' - עמ' .PNG 158 - ‏‏ספר הרב מבריסק עמ' .PNG ‏‏ספר הרב מבריסק - חלק א' - עמ 156 ' .PNG
 

ברוך שאמר

משתמש רשום
פותח הנושא
בחור צעיר אמר:
איני סבור שזה נקרא אכילה בכלל.

יעויין בלשונו הטהור של מרן החפץ חיים בסי' רד' ס"ק ה' וז"ל "ועל המלח - הואיל ויש לו מזה עכ"פ הנאה קצת כשנותן לתוך פיו".
 

בחור צעיר

משתמש ותיק
ברוך שאמר אמר:
ולגבי המשך דבריכם:

בחור צעיר כתב: ↑היום, 15:19
וביחס לחינוך, עד שאב יחנך את ילדו לברך על המשחה,
יחנך אותו שלא לבלוע אותה.

יתכן שאולי כדאי לכבודו להתיעץ עם איש חינוך מובהק שבקי בעניני חינוך ושאתם סומכים עליו, ולברר איתו מה הם גדרי החינוך, ועל מה מחנכים !!!
ישר כחו של מר שזיכה אותי בכללי חינוך יסודיים, היישר מכבשונו של הרב מלר.
ולגופו של עניין,
כנראה קצת קשתה על מר הבנת דברי, אזי אחזור עליהם שנית:
עד שתחנך אותו לברך, חנך אותו שלא יבלע, ואז לא תצטרך לחנך אותו לברך.
 

בחור צעיר

משתמש ותיק
ברוך שאמר אמר:
בחור צעיר אמר:
איני סבור שזה נקרא אכילה בכלל.

יעויין בלשונו הטהור של מרן החפץ חיים בסי' רד' ס"ק ה' וז"ל "ועל המלח - הואיל ויש לו מזה עכ"פ הנאה קצת כשנותן לתוך פיו".
אין כאן וויכוח על מידת ההנאה, אלא על שם אכילה,
בדבר שמוכנס אל הפה כדי לנקות אותו, ומעט ממנו נבלע שלא בכוונה.
 

ברוך שאמר

משתמש רשום
פותח הנושא
בחור צעיר אמר:
ישר כחו של מר שזיכה אותי בכללי חינוך יסודיים, היישר מכבשונו של הרב מלר

כל הכבוד שמר הוא מוקיר טובה, זו מידה טובה מאוד, והלוואי שגם אני אזכה לכך.

בתוך דבריכם כתבתם:


בחור צעיר אמר:
היישר מכבשונו של הרב מלר

צ"ל - מכבשונו של רבנו הגדול מרן רשכבה"ג הגאון החסיד רבי יצחק זאב הלוי סאלאווייציק זצוקללה"ה, הגאב"ד דבריסק.

הוא רק ה"מלצר" וה"מגיש", ובהחלט נאמר לגביו "חמרא למריה טיבותא לשקייה", ואיננו מורידים מערכו וזכויותיו, אך היין ...

וכעת במה שכתבתם בסוף דבריכם:

בחור צעיר אמר:
ולגופו של עניין,
כנראה קצת קשתה על מר הבנת דברי, אזי אחזור עליהם שנית:
עד שתחנך אותו לברך, חנך אותו שלא יבלע, ואז לא תצטרך לחנך אותו לברך.

הרעיון יפה מאוד !!! אך כעת לפרקטיקה ולמציאות - אתה מוכן להשקיע בזה אנרגיה - יום יום כשהם עם המשחת שיניים המתוקה הזו ??? שיש להם רצון לבלוע, ולרדוף אחריהם שח"ו לא יבלעו, ולא יכשלו וכו' וכו', מה נראה לכבודו, איזה "טעם" ישאר להם מכל הצחצוח שיניים לפני השינה, זה יכניס להם תשוקה גדולה להיות מדקדקי הלכה ועובדי ד', או שזה יגרום להם לזכור שאבא שלהם "חפר" להם [כלשון הילדים בדור דידן], ושיגע אותם, וכידוע לפני השינה המסרים מאוד מחלחלים לתת מודע וכו' וכו' וכשאבא לא הסתכל עליהם ... מה הם עשו ? לכן נלע"ד שכדאי לברר ההלכה הנ"ל בצורה ברורה, ורק אם אין ברירה נשתמש בעצה של מר כברירת מחדל.

אם אתם סוברים אחרת ויש לכם מידע חינוכי או הלכתי שיוכל לעזרני וללמדני, אשמח מאוד !!
 

ברוך שאמר

משתמש רשום
פותח הנושא
בחור צעיר אמר:
ומעט ממנו נבלע שלא בכוונה

קראת את מה שכתבתי לעיל ? כך הבנתם מדברי ? שנבלע שלא בכוונה ? שאנחנו דנים כאן על מי שנבלע לו בטעות ?

אנו דנים כאן על קטנים שרוצים ונהנים מזה.

ועיין בשו"ע סי' רי' ובמ"ב ס"ק יט'.
 
חלק עליון תַחתִית