בפשטות, הטעם שלא מברכים על משחת שיניים היא מפני שהיא מזיקה לגוף (וכמו שמה"ט אין מברכים על שמנ"ז כששותהו בפנ"ע). ואם כן, נראה שאין טעם לחנך (סליחה על משחק המילים הכפול) את הילדים בברכה על משחת שיניים, גם שלהם, שהרי לא יעשו כך כשיהיו גדולים (וכמובא מעשה בשם הגאון הרה"ק מסוכטשוב, בילדותו, בנוגע ליעו"י ביוהכ"פ, אף שהלכה כמדומני שכן אומרים, וכמו גדול חולה).ברוך שאמר אמר:הסיבה שלא מברכים על משחת שיניים בעת הצחצוח או על מי פה הוא משום שלא בולעים אותו,
השאלה היא לגבי ילדים הקטנים בולעים באופן קבוע, והם נהנים מאוד מהטעם של המשחה, האם לחנך אותם לברך ?
עקביא בן מהלל אומר אמר:משחת שנים לא משמשת להנאת החך
HaimL אמר:בפשטות, הטעם שלא מברכים על משחת שיניים היא מפני שהיא מזיקה לגוף (וכמו שמה"ט אין מברכים על שמנ"ז כששותהו בפנ"ע). ואם כן, נראה שאין טעם לחנך (סליחה על משחק המילים הכפול) את הילדים בברכה על משחת שיניים, גם שלהם, שהרי לא יעשו כך כשיהיו גדולים (וכמובא מעשה בשם הגאון הרה"ק מסוכטשוב, בילדותו, בנוגע ליעו"י ביוהכ"פ, אף שהלכה כמדומני שכן אומרים, וכמו גדול חולה).ברוך שאמר אמר:הסיבה שלא מברכים על משחת שיניים בעת הצחצוח או על מי פה הוא משום שלא בולעים אותו,
השאלה היא לגבי ילדים הקטנים בולעים באופן קבוע, והם נהנים מאוד מהטעם של המשחה, האם לחנך אותם לברך ?
זה שלא מברכים בורא פה"ע על שמנ"ז מפני שמזיקו זה לא דבריי, אלא מפורש בפוסקים. וכמובן שיש לחלק בין דבר שתחילת אכילתו או שתייתו לנזק, לבין ראוי למאכל אבל שמזיק באכילה מרובה. שהרי כל אוכל סופו להזיק באכילה גסהברוך שאמר אמר:HaimL אמר:בפשטות, הטעם שלא מברכים על משחת שיניים היא מפני שהיא מזיקה לגוף (וכמו שמה"ט אין מברכים על שמנ"ז כששותהו בפנ"ע). ואם כן, נראה שאין טעם לחנך (סליחה על משחק המילים הכפול) את הילדים בברכה על משחת שיניים, גם שלהם, שהרי לא יעשו כך כשיהיו גדולים (וכמובא מעשה בשם הגאון הרה"ק מסוכטשוב, בילדותו, בנוגע ליעו"י ביוהכ"פ, אף שהלכה כמדומני שכן אומרים, וכמו גדול חולה).ברוך שאמר אמר:הסיבה שלא מברכים על משחת שיניים בעת הצחצוח או על מי פה הוא משום שלא בולעים אותו,
השאלה היא לגבי ילדים הקטנים בולעים באופן קבוע, והם נהנים מאוד מהטעם של המשחה, האם לחנך אותם לברך ?
אני מבין מדבריך - 1] שלא מברכים על ממתקים כי הם מזיקים לגוף ? 2] שאתה בטוח שילדיך בעזרהי"ת יאכלו רק דברים בריאים לכשיגדלו, ולכן אין טעם לחנך אותם לברך על דברים שהם אמנם טעימים אך מזיקים ?
אם הבנתי לא נכון, אז תעמידני על טעותי.
השותה שמן זית בפנ"ע אין מברך עליו משום דאזוקי מזיק לי'.ברוך שאמר אמר:שמן זית הוא מאוד בריא להרבה דברים, כשהוא נלקח במידה ובמשקל, והרבה אינו בריא. אך בשמן על אף שבריא - אין מברכים עליו כי אין לו טעם !!!
מאידך - ממתקים גם קצת מזיק לבריאות ומברכים עליו - כי הוא טעים !!!
אם טעיתי באחד הנתונים דלעיל, נא לעדכן אותי וישולם שכרך מן השמים בכפל כפליים !!!
אבי חי אמר:השותה שמן זית בפנ"ע אין מברך עליו משום דאזוקי מזיק לי'.
ברכות ל"ה ב'
או"ח ר"ב ד'
קרננו למעלה אמר:בדרך כלל מצחצחים במקום שאי אפשר לברך שם...
אודה ולא אבוש, למדתי לפני זמן רב, וטעיתי לסמוך ע"ז.ברוך שאמר אמר:אבי חי אמר:השותה שמן זית בפנ"ע אין מברך עליו משום דאזוקי מזיק לי'.
ברכות ל"ה ב'
או"ח ר"ב ד'
כבוד הרב @אבי חי - האם כבודו למד הסוגיא שם היטב עם פירושם של גדולי הראשונים והאחרונים ?
אבי חי אמר:אודה ולא אבוש, למדתי לפני זמן רב, וטעיתי לסמוך ע"ז.
ייש"כ.
יש לי תי' ע"ד בריסק,ברוך שאמר אמר:הסיבה שלא מברכים על משחת שיניים בעת הצחצוח או על מי פה הוא משום שלא בולעים אותו,
השאלה היא לגבי ילדים הקטנים בולעים באופן קבוע, והם נהנים מאוד מהטעם של המשחה, האם לחנך אותם לברך ?
HaimL אמר:אע"ג דקלסיה מגיב א' למגיב ב', אני לא הצלחתי להבין כלום. אם מישהו יכול ורוצה להסביר, גם ברוך יהיה.
מיהרת לחזור בך, והוא באמת מחלוקת הפוסקים (אני זכרתי את הפוסקים בפשיטות כרש"י, אבל חיפשתי עכשיו, ובאמת יש בזה מחלוקת). אבל מעבר לזה שאתה הרווחת מחמאה נלבבת עוד סייעת אותי. שמה שהבאת לחלק בין מזיק לבין קשה, הוא בדיוק התשובה לשאלה על החילוק שבין שמנ"ז ומשחת שיניים, שהוא מזיק. לבין ממתקים, שהוא קשה.אבי חי אמר:HaimL אמר:אע"ג דקלסיה מגיב א' למגיב ב', אני לא הצלחתי להבין כלום. אם מישהו יכול ורוצה להסביר, גם ברוך יהיה.
אכתוב בקצרה ע"פ הזכרון, כי איני מונח בזה כלל כנ"ל.
פשטות הגמ' ל"ה ב' דהשותה שמן זית בפנ"ע אין מברך כלל משום דמזיק, וכן פירש"י שם.
אבל בסמוך ל"ו א' מבואר דאצטריך לאשמועינן דאקמחא דשערי מברכים (שהכל) דאע"ג דקשה לקוקיאני כיון דאית לי' הנאה מיני' בעי לברוכי.
וביישוב הדבר נחלקו הראשונים, דד' רש"י [כנ"ל] דיש לחלק בין מזיק לקשה, או חילוקים כיו"ב, וכמדומני שכן פסק הטור.
אבל ד' הר"מ דמ"ש בדף ל"ה אין הכונה שלא מברכים כלל אלא שברכתו רק שהכל ולא בופה"ע.
ובאמת מ"ש הרב ברוך שאמר שאין מברכים על שמן זית משום שאין לו טעם לא זכור לי שיטה כזאת, אבל כאמור איני מונח כלל בנושא ויכול להיות שגם במה שכתבתי כעת טעיתי, ואשמח לעמוד על טעותי.
אבי חי אמר:ובאמת מ"ש הרב ברוך שאמר שאין מברכים על שמן זית משום שאין לו טעם לא זכור לי שיטה כזאת
אבי חי אמר:ונ"מ אין בזה שקשה לקוקיאני הוא רק ס"ד כנ"ל.
אבי חי אמר:לענ"ד ממתקים לא דמו אף לקמחא דשערי, דאינם קשים אלא לא בריאים. [קשה לקוקיאני היינו שגורם לקוקיאני כתוצאה ישירה, משא"כ ממתקים שאפילו לחורים בשיניים אינם גורמים בצורה ישירה].
אבי חי אמר:ונ"מ אין בזה שקשה לקוקיאני הוא רק ס"ד כנ"ל
נבשר אמר:יש לי תי' ע"ד בריסק,ברוך שאמר אמר:הסיבה שלא מברכים על משחת שיניים בעת הצחצוח או על מי פה הוא משום שלא בולעים אותו,
השאלה היא לגבי ילדים הקטנים בולעים באופן קבוע, והם נהנים מאוד מהטעם של המשחה, האם לחנך אותם לברך ?
הרי הקטן אינו מחויב רק משום חינוך, הרי לא יעשה בתור גדול שיאכל משחת שיניים וזה מיועד לילדים. א"כ אין חובה לחנכו את זה. רק אולי חינוך מצד שנהנים ממאכל וע"ז החינןך. אבל אולי הולך על כל מאכל ומאכל. ויש לעיין.
שוב ראיתי שהרב @HaimL כתב כעין זה.
בחור צעיר אמר:אני לא כ"כ מבין מה הנידון.
אף אחד לא רוצה לאכול את משחת השיניים,
ואין על מה לברך.
וילדים, בדרך כלל אינם אוכלים משחת שיניים,
וכאשר בא להם ממתק ואמא לא מרשה,
הם לא ילכו לאבמטיה ויקחו את השפופרת וימצצו.
רק אחרי שזה בתוך הפה, הם אינם נמנעים מלבלוע.
איני סבור שזה נקרא אכילה בכלל.
בחור צעיר אמר:וביחס לחינוך, עד שאב יחנך את ילדו לברך על המשחה,
יחנך אותו שלא לבלוע אותה.
בחור צעיר אמר:איני סבור שזה נקרא אכילה בכלל.
ישר כחו של מר שזיכה אותי בכללי חינוך יסודיים, היישר מכבשונו של הרב מלר.ברוך שאמר אמר:ולגבי המשך דבריכם:
בחור צעיר כתב: ↑היום, 15:19
וביחס לחינוך, עד שאב יחנך את ילדו לברך על המשחה,
יחנך אותו שלא לבלוע אותה.
יתכן שאולי כדאי לכבודו להתיעץ עם איש חינוך מובהק שבקי בעניני חינוך ושאתם סומכים עליו, ולברר איתו מה הם גדרי החינוך, ועל מה מחנכים !!!
אין כאן וויכוח על מידת ההנאה, אלא על שם אכילה,ברוך שאמר אמר:בחור צעיר אמר:איני סבור שזה נקרא אכילה בכלל.
יעויין בלשונו הטהור של מרן החפץ חיים בסי' רד' ס"ק ה' וז"ל "ועל המלח - הואיל ויש לו מזה עכ"פ הנאה קצת כשנותן לתוך פיו".
בחור צעיר אמר:ישר כחו של מר שזיכה אותי בכללי חינוך יסודיים, היישר מכבשונו של הרב מלר
בחור צעיר אמר:היישר מכבשונו של הרב מלר
בחור צעיר אמר:ולגופו של עניין,
כנראה קצת קשתה על מר הבנת דברי, אזי אחזור עליהם שנית:
עד שתחנך אותו לברך, חנך אותו שלא יבלע, ואז לא תצטרך לחנך אותו לברך.
בחור צעיר אמר:ומעט ממנו נבלע שלא בכוונה