'אמר רב ששת אמר רבי יוחנן'

חכמת שלמה

משתמש ותיק
כידוע לכל בר בי רב, רב ששת היה אמורא בבלי, ואילו רבי יוחנן היה אמורא מארץ ישראל.
וא"כ יש לשאול, מתי ראה רב ששת את רבי יוחנן, שיכול הוא לומר דברים בשמו.
ואין לומר ששמע זאת בשם רבי יוחנן, שהרי קיי" - וכ"כ בכללי התלמוד - שכל היכא דאיתא 'אמר רב... אמר רב...' הפשט הוא שהוא היה תלמידו, ורק היכא דכתיב 'אמר רב... משמיה דרב...' אזי הכוונה ששמע בשמו, אולםבדוגמא הנ"ל הכוונה שהוא היה תלמידו.
 

בחור צעיר

משתמש ותיק
רבי יוחנן כיהן כראש המתיבתא בארץ ישראל כחמישים שנה, וכל גדולי בבל היו כפופים אליו, כרב הונא ורב יהודה ורב חסדא ועוד, ואף רבים הלכו לקבל ממנו תורה, והיו שיירות מצויות מהכא להתם. וא"כ רב ששת גם עלה לא"י לקבל תורה מפי רב יוחנן.
 

יהודי אחד

משתמש ותיק
ח.ש. אמר:
כידוע לכל בר בי רב, רב ששת היה אמורא בבלי, ואילו רבי יוחנן היה אמורא מארץ ישראל.
וא"כ יש לשאול, מתי ראה רב ששת את רבי יוחנן, שיכול הוא לומר דברים בשמו.
ואין לומר ששמע זאת בשם רבי יוחנן, שהרי קיי" - וכ"כ בכללי התלמוד - שכל היכא דאיתא 'אמר רב... אמר רב...' הפשט הוא שהוא היה תלמידו, ורק היכא דכתיב 'אמר רב... משמיה דרב...' אזי הכוונה ששמע בשמו, אולםבדוגמא הנ"ל הכוונה שהוא היה תלמידו.

תסתכל בערך שכתבו עליו במכלול
תמצא בהרחבה ממה שכתבו פה
 

חכמת שלמה

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודי אחד אמר:
ח.ש. אמר:
כידוע לכל בר בי רב, רב ששת היה אמורא בבלי, ואילו רבי יוחנן היה אמורא מארץ ישראל.
וא"כ יש לשאול, מתי ראה רב ששת את רבי יוחנן, שיכול הוא לומר דברים בשמו.
ואין לומר ששמע זאת בשם רבי יוחנן, שהרי קיי" - וכ"כ בכללי התלמוד - שכל היכא דאיתא 'אמר רב... אמר רב...' הפשט הוא שהוא היה תלמידו, ורק היכא דכתיב 'אמר רב... משמיה דרב...' אזי הכוונה ששמע בשמו, אולםבדוגמא הנ"ל הכוונה שהוא היה תלמידו.

תסתכל בערך שכתבו עליו במכלול
תמצא בהרחבה ממה שכתבו פה
לא מצאתי שם משהו שמדבר על הקשר שלו עם רבי יוחנן
 
 

חכמת שלמה

משתמש ותיק
פותח הנושא
בחור צעיר אמר:
רבי יוחנן כיהן כראש המתיבתא בארץ ישראל כחמישים שנה, וכל גדולי בבל היו כפופים אליו, כרב הונא ורב יהודה ורב חסדא ועוד, ואף רבים הלכו לקבל ממנו תורה, והיו שיירות מצויות מהכא להתם. וא"כ רב ששת גם עלה לא"י לקבל תורה מפי רב יוחנן.
לעניות דעתי רב ששת לא נמנה בין ה'נחותי' שהיו מעבירים תורה מבבל לא"י ולהיפך.
ה'נחותי' הידועים הם - רבה בר בר חנה, רבי ירמיה, רב כהנא, רב זירא, רב דימי, רב שמואל בר יצחק, רב חלבו, עולא, רבין.
שעליהם היו אומרים בגמ' 'כי אתא' / 'כי סליק' וכו'
 
 

בחור צעיר

משתמש ותיק
ח.ש. אמר:
בחור צעיר אמר:
רבי יוחנן כיהן כראש המתיבתא בארץ ישראל כחמישים שנה, וכל גדולי בבל היו כפופים אליו, כרב הונא ורב יהודה ורב חסדא ועוד, ואף רבים הלכו לקבל ממנו תורה, והיו שיירות מצויות מהכא להתם. וא"כ רב ששת גם עלה לא"י לקבל תורה מפי רב יוחנן.
לעניות דעתי רב ששת לא נמנה בין ה'נחותי' שהיו מעבירים תורה מבבל לא"י ולהיפך.
ה'נחותי' הידועים הם - רבה בר בר חנה, רבי ירמיה, רב כהנא, רב זירא, רב דימי, רב שמואל בר יצחק, רב חלבו, עולא, רבין.
שעליהם היו אומרים בגמ' 'כי אתא' / 'כי סליק' וכו'
צודק, לא כתוב עליו כי אתא ולא מוזכר שהוא נחותי.
אבל, כי אתא כתוב על כאלה שעקרו את מרכז חייהם, ועתה באו למקום חדש, כגון רב דימי ורבין שנחתו ביומי דאביי ורבא, מחמת הגזרות בא"י של הרומאים הנוצרים, או רב ירמיה רב כהנא ורב זירא שעלו מבבל לארץ ישראל לחלוטין, ולא שבו לבבל.  ורבב"ח שירד לחלוטין, ועולא שלא ברור היכן היה מרכז חייו. 
אבל ברור מאידך, שרבו האמוראים שאזלו מהכא להתם רק כדי לקבל תורה ולחזור, ביחוד ביומי דריו"ח, שרב הונא הוה כייף ליה, ומתיבתא דיליה הות יחידאה כמתיבתא דרבי.
 
 

חכמת שלמה

משתמש ותיק
פותח הנושא
בחור צעיר אמר:
ח.ש. אמר:
בחור צעיר אמר:
רבי יוחנן כיהן כראש המתיבתא בארץ ישראל כחמישים שנה, וכל גדולי בבל היו כפופים אליו, כרב הונא ורב יהודה ורב חסדא ועוד, ואף רבים הלכו לקבל ממנו תורה, והיו שיירות מצויות מהכא להתם. וא"כ רב ששת גם עלה לא"י לקבל תורה מפי רב יוחנן.
לעניות דעתי רב ששת לא נמנה בין ה'נחותי' שהיו מעבירים תורה מבבל לא"י ולהיפך.
ה'נחותי' הידועים הם - רבה בר בר חנה, רבי ירמיה, רב כהנא, רב זירא, רב דימי, רב שמואל בר יצחק, רב חלבו, עולא, רבין.
שעליהם היו אומרים בגמ' 'כי אתא' / 'כי סליק' וכו'
צודק, לא כתוב עליו כי אתא ולא מוזכר שהוא נחותי.
אבל, כי אתא כתוב על כאלה שעקרו את מרכז חייהם, ועתה באו למקום חדש, כגון רב דימי ורבין שנחתו ביומי דאביי ורבא, מחמת הגזרות בא"י של הרומאים הנוצרים, או רב ירמיה רב כהנא ורב זירא שעלו מבבל לארץ ישראל לחלוטין, ולא שבו לבבל.  ורבב"ח שירד לחלוטין, ועולא שלא ברור היכן היה מרכז חייו. 
אבל ברור מאידך, שרבו האמוראים שאזלו מהכא להתם רק כדי לקבל תורה ולחזור, ביחוד ביומי דריו"ח, שרב הונא הוה כייף ליה, ומתיבתא דיליה הות יחידאה כמתיבתא דרבי.
נראה לי שרב דימי היה יורד ועולה ולא עקר את מרכז חייו לא"י כרב בזירא, וכן גם רבין היה עולה ויורד
 
 

בחור צעיר

משתמש ותיק
ח.ש. אמר:
בחור צעיר אמר:
ח.ש. אמר:
לעניות דעתי רב ששת לא נמנה בין ה'נחותי' שהיו מעבירים תורה מבבל לא"י ולהיפך.
ה'נחותי' הידועים הם - רבה בר בר חנה, רבי ירמיה, רב כהנא, רב זירא, רב דימי, רב שמואל בר יצחק, רב חלבו, עולא, רבין.
שעליהם היו אומרים בגמ' 'כי אתא' / 'כי סליק' וכו'
צודק, לא כתוב עליו כי אתא ולא מוזכר שהוא נחותי.
אבל, כי אתא כתוב על כאלה שעקרו את מרכז חייהם, ועתה באו למקום חדש, כגון רב דימי ורבין שנחתו ביומי דאביי ורבא, מחמת הגזרות בא"י של הרומאים הנוצרים, או רב ירמיה רב כהנא ורב זירא שעלו מבבל לארץ ישראל לחלוטין, ולא שבו לבבל.  ורבב"ח שירד לחלוטין, ועולא שלא ברור היכן היה מרכז חייו. 
אבל ברור מאידך, שרבו האמוראים שאזלו מהכא להתם רק כדי לקבל תורה ולחזור, ביחוד ביומי דריו"ח, שרב הונא הוה כייף ליה, ומתיבתא דיליה הות יחידאה כמתיבתא דרבי.
נראה לי שרב דימי היה יורד ועולה ולא עקר את מרכז חייו לא"י כרב בזירא, וכן גם רבין היה עולה ויורד
רב דימי עקר את מרכז חייו מא"י לבבל, ביומי דאביי ורבא, מעט לפני רבין. ושניהם לא היו עולים ויורדים, כי כבר לא היה לאן לחזור מחמת הגזרות בארץ ישראל.
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
ח.ש. אמר:
כידוע לכל בר בי רב, רב ששת היה אמורא בבלי, ואילו רבי יוחנן היה אמורא מארץ ישראל.
וא"כ יש לשאול, מתי ראה רב ששת את רבי יוחנן, שיכול הוא לומר דברים בשמו.
ואין לומר ששמע זאת בשם רבי יוחנן, שהרי קיי" - וכ"כ בכללי התלמוד - שכל היכא דאיתא 'אמר רב... אמר רב...' הפשט הוא שהוא היה תלמידו, ורק היכא דכתיב 'אמר רב... משמיה דרב...' אזי הכוונה ששמע בשמו, אולםבדוגמא הנ"ל הכוונה שהוא היה תלמידו.

רק שכחת לציין איפוא כתוב אמר רב ששת אמר רבי יוחנן 
 
 

חכמת שלמה

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש ווילנא אמר:
ח.ש. אמר:
כידוע לכל בר בי רב, רב ששת היה אמורא בבלי, ואילו רבי יוחנן היה אמורא מארץ ישראל.
וא"כ יש לשאול, מתי ראה רב ששת את רבי יוחנן, שיכול הוא לומר דברים בשמו.
ואין לומר ששמע זאת בשם רבי יוחנן, שהרי קיי" - וכ"כ בכללי התלמוד - שכל היכא דאיתא 'אמר רב... אמר רב...' הפשט הוא שהוא היה תלמידו, ורק היכא דכתיב 'אמר רב... משמיה דרב...' אזי הכוונה ששמע בשמו, אולםבדוגמא הנ"ל הכוונה שהוא היה תלמידו.

רק שכחת לציין איפוא כתוב אמר רב ששת אמר רבי יוחנן 
הינך צודק ביותר!!!

בגמ' שבת דף לז: 'אמר רב ששת אמר ר' יוחנן כירה שהסיקוה בגפת ובעצים משהין עליה חמין שלא הוחמו כל צורכן ותבשיל שלא בישל כל צורכו עקר לא יחזיר עד שיגרוף או עד שיתן אפר'
 
 

בחור צעיר

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
ח.ש. אמר:
כידוע לכל בר בי רב, רב ששת היה אמורא בבלי, ואילו רבי יוחנן היה אמורא מארץ ישראל.
וא"כ יש לשאול, מתי ראה רב ששת את רבי יוחנן, שיכול הוא לומר דברים בשמו.
ואין לומר ששמע זאת בשם רבי יוחנן, שהרי קיי" - וכ"כ בכללי התלמוד - שכל היכא דאיתא 'אמר רב... אמר רב...' הפשט הוא שהוא היה תלמידו, ורק היכא דכתיב 'אמר רב... משמיה דרב...' אזי הכוונה ששמע בשמו, אולםבדוגמא הנ"ל הכוונה שהוא היה תלמידו.

רק שכחת לציין איפוא כתוב אמר רב ששת אמר רבי יוחנן 
שבת לז: אמר רב ששת אמר ר' יוחנן כירה שהסיקוה בגפת ובעצים משהין עליה חמין שלא הוחמו כל צורכן ותבשיל שלא בישל כל צורכו עקר לא יחזיר עד שיגרוף או עד שיתן אפר.
רציתי להוסיף שהוא נמצא שוב עם אמורא ארצישראלי מפורסם, יבמות ד: 
ואמר רב ששת אמר ר' אלעזר משום רבי אלעזר בן עזריה מנין ליבמה שנפלה לפני מוכה שחין שאין חוסמין אותה וכו'. 
והוא רבי אלעזר בן פדת מרא דארעא דישראל אחר רבי יוחנן. אמנם כמדומה מוצאו של ר"א היה מבבל, ואולי שם שמועה זו מפיו, אבל לא נראה כן כי זו שמועה מראב"ע, שהוא שמועה שכנראה קיבל בא"י שהיו שמועות התנאים מצויות שם. 
ולגופה של מימרא דר"ש משמיה דריו"ח, יש לי הערה בזה, כי בסוגיא שם הובאו שתי מימרות משמיה דריו"ח הפוכות משמועתו של רב ששת, שמועת רבב"ח ושמועת רב שמואל בר יהודה, ואמר שם רבא דכוותיה דרב ששת דייקי מתני' אמנם ההלכה שם אינה מבוררת. רק רציתי להעיר בזה את התופעה המצויה מאד ששמועות ריו"ח באו בכמה פנים וכמה פעמים יש להם כמה גירסאות ואמוראי נינהו ואליבא דריו"ח.
 

יאיר אור

משתמש ותיק
ראיתי להביא דברי הירושלמי על מימרות של רב ששת בשם אחר (כמובן שאין לנו ח"ו שמץהשגה בדברי האמוראים כמלאכים)
ירושלמי שבת ו ב
ואיש אמונים מי ימצא זה רבי זעירא. דמר רבי זעירא לית אנן צריכין חששין לשמועתיה דרב ששת דהוא גברא מפתחה
ופירשו שם שהוא סגי נהור לא יכול לכוין מי אמרם עי"ש
 

מהרילניק

משתמש ותיק
יאיר אור אמר:
ראיתי להביא דברי הירושלמי על מימרות של רב ששת בשם אחר (כמובן שאין לנו ח"ו שמץהשגה בדברי האמוראים כמלאכים)
ירושלמי שבת ו ב
ואיש אמונים מי ימצא זה רבי זעירא. דמר רבי זעירא לית אנן צריכין חששין לשמועתיה דרב ששת דהוא גברא מפתחה
ופירשו שם שהוא סגי נהור לא יכול לכוין מי אמרם עי"ש
זה רלוונטי רק בין אנשים שהיו בסביתו שמתוך שלא ראה אולי התבלבל אבל אין שום סיבה שיתבלבל עם ר' יוחנן שהיה במרחק עצום ממנו
 
 

מָרְדֳּכַי

משתמש ותיק
מהרילניק אמר:
יאיר אור אמר:
ראיתי להביא דברי הירושלמי על מימרות של רב ששת בשם אחר (כמובן שאין לנו ח"ו שמץהשגה בדברי האמוראים כמלאכים)
ירושלמי שבת ו ב
ואיש אמונים מי ימצא זה רבי זעירא. דמר רבי זעירא לית אנן צריכין חששין לשמועתיה דרב ששת דהוא גברא מפתחה
ופירשו שם שהוא סגי נהור לא יכול לכוין מי אמרם עי"ש
זה רלוונטי רק בין אנשים שהיו בסביתו שמתוך שלא ראה אולי התבלבל אבל אין שום סיבה שיתבלבל עם ר' יוחנן שהיה במרחק עצום ממנו
 

ידוע הוא,
שאם חוש אחד לא עובד.
השני מתחזק!
אז האם השמיעה (והזכרון שלו.) לא התחזקו יותר?!
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
בחור צעיר אמר:
ואמר רב ששת אמר ר' אלעזר משום רבי אלעזר בן עזריה מנין ליבמה שנפלה לפני מוכה שחין שאין חוסמין אותה וכו'.
בכ"י אוקספורד הגירסא רב ששת משום ר' אלעזר בן עזריה, וקרוב לזה בכת"י וטיקן מצו"ב קישור
ונראה נכון, שכן בכל הש"ס [עירובין סד: פסחים קיח.*2 מכות כג. *4] הגירסא תמיד אמר רב ששת משום ר' אלעזר בן עזריה, ללא אמצעי.
 
חלק עליון תַחתִית