כידוע לכל בר בי רב, רב ששת היה אמורא בבלי, ואילו רבי יוחנן היה אמורא מארץ ישראל.
וא"כ יש לשאול, מתי ראה רב ששת את רבי יוחנן, שיכול הוא לומר דברים בשמו.
ואין לומר ששמע זאת בשם רבי יוחנן, שהרי קיי" - וכ"כ בכללי התלמוד - שכל היכא דאיתא 'אמר רב... אמר רב...' הפשט הוא שהוא היה תלמידו, ורק היכא דכתיב 'אמר רב... משמיה דרב...' אזי הכוונה ששמע בשמו, אולםבדוגמא הנ"ל הכוונה שהוא היה תלמידו.
וא"כ יש לשאול, מתי ראה רב ששת את רבי יוחנן, שיכול הוא לומר דברים בשמו.
ואין לומר ששמע זאת בשם רבי יוחנן, שהרי קיי" - וכ"כ בכללי התלמוד - שכל היכא דאיתא 'אמר רב... אמר רב...' הפשט הוא שהוא היה תלמידו, ורק היכא דכתיב 'אמר רב... משמיה דרב...' אזי הכוונה ששמע בשמו, אולםבדוגמא הנ"ל הכוונה שהוא היה תלמידו.