י-ה יושיעך אמר:בענין תיקון הנרות ע"י הבעל (אף שמקומו באשכול נפרד...)
אינני מבין בענין כלל, רק מחשבה,
במשנ"ב הביא שהטעם שאשה מדליקה משום שכיבתה נרו שלעולם שגרמה מיתה לאד"ה, ומ"מ טוב שהאיש יתקן הנרות.
בפשטות גם לאדם יש חלק בחטא ולכן צריך להשתתף.
אבל לפי"ז הרי מי שבפועל חטא זה האדם והאשה רק גרמה לחטא,
נמצא שהיה צריך להיות להיפך.
ובאמת זה צ"ע על עצם הטעם דהרי כל הטעם בא להסביר למה האשה מדליקה ולא האיש.
אשמח אם אחד מהחכמים יבאר ענין זה. ואולי יוציא לאשכול חדש.
הנה מקור הטעם נתפרש בירושלמי שבת ובמדרש רבה.
א. האור חיים מרחיב להסביר על כל השתלשלות חטא עץ הדעת, ועל החלק הפעיל שנטלה חוה בגרימת החטא במזיד שלא כמו האדם שחטא בשגגה מחוסר ידיעה עיי"ש. וממילא האחריות להדליק נרות שבת מוטלת על האישה, לתקן את מה שקלקלה.
ב. עוד אפשר לומר, שבידי האישה לתקן את גרימת החטא ואין בידי האיש לתקן את החטא בעצם.
ג. עוד אפש"ל לאור מה שנתקלל אדם הראשון בזעת אפיך תאכל לחם, אבל ביום השבת כשהאדם שובת הרי סרה ממנו הקלקלה ומגיע ביום זה לתיקונו משא"כ האישה שנתקללה בקללות אחרות.
בראשית רבה יז ח שאלו את רבי יהושע: מפני מה וכו'. ומפני מה ניתן לה מצות נדה, ע"י ששפכה דמו של אדם הראשון, לפיכך ניתן לה מצות נדה. ומפני מה ניתן לה מצות חלה, על ידי שקלקלה את אדם הראשון, שהיה גמר חלתו של עולם, לפיכך ניתן לה מצות חלה. ומפני מה ניתן לה מצות נר שבת אמר להן: על ידי שכבתה נשמתו של אדם הראשון. לפיכך, ניתן לה מצות נר שבת.
ירושלמי מסכת שבת פרק ב הלכה ו אדם הראשון דמו של עולם. דכתיב בראשית ב ואד יעלה מן הארץ וגרמה לו חוה מיתה לפיכך מסרו מצות נדה לאשה. ובחלה אדם הראשון חלה טהורה לעולם היה. דכתיב בראשית ב וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה. ותייא כיי דמר רבי יוסי בר קצרתה כיון שהאשה מקשקשת עיסתה במים היא מגבהת חלתה. וגרמה לו חוה מיתה. לפיכך מסרו מצות חלה לאשה. ובהדלקת הנר. אדם הראשון נרו של עולם היה שנאמר משלי כ נר אלהים נשמת אדם. וגרמה לו חוה מיתה. לפיכך מסרו מצות הנר לאשה. תני רבי יוסי אומר ג' דיבקי מיתה הן ושלשתן נמסרו לאשה ואלו הן מצות נדה. ומצות חלה. ומצות הדלקה:
ב. עוד אפשר לומר, שבידי האישה לתקן את גרימת החטא ואין בידי האיש לתקן את החטא בעצם.
ג. עוד אפש"ל לאור מה שנתקלל אדם הראשון בזעת אפיך תאכל לחם, אבל ביום השבת כשהאדם שובת הרי סרה ממנו הקלקלה ומגיע ביום זה לתיקונו משא"כ האישה שנתקללה בקללות אחרות.
בראשית רבה יז ח שאלו את רבי יהושע: מפני מה וכו'. ומפני מה ניתן לה מצות נדה, ע"י ששפכה דמו של אדם הראשון, לפיכך ניתן לה מצות נדה. ומפני מה ניתן לה מצות חלה, על ידי שקלקלה את אדם הראשון, שהיה גמר חלתו של עולם, לפיכך ניתן לה מצות חלה. ומפני מה ניתן לה מצות נר שבת אמר להן: על ידי שכבתה נשמתו של אדם הראשון. לפיכך, ניתן לה מצות נר שבת.
ירושלמי מסכת שבת פרק ב הלכה ו אדם הראשון דמו של עולם. דכתיב בראשית ב ואד יעלה מן הארץ וגרמה לו חוה מיתה לפיכך מסרו מצות נדה לאשה. ובחלה אדם הראשון חלה טהורה לעולם היה. דכתיב בראשית ב וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה. ותייא כיי דמר רבי יוסי בר קצרתה כיון שהאשה מקשקשת עיסתה במים היא מגבהת חלתה. וגרמה לו חוה מיתה. לפיכך מסרו מצות חלה לאשה. ובהדלקת הנר. אדם הראשון נרו של עולם היה שנאמר משלי כ נר אלהים נשמת אדם. וגרמה לו חוה מיתה. לפיכך מסרו מצות הנר לאשה. תני רבי יוסי אומר ג' דיבקי מיתה הן ושלשתן נמסרו לאשה ואלו הן מצות נדה. ומצות חלה. ומצות הדלקה: