לימוד חלק ה׳אגדה׳ שבתורה

בחור_צעיר

משתמש ותיק
מדוע לדעתכם פחות משקיעים בלימוד חלק האגדה? 
אשמח לשמוע כמה מקורות, וכמה שיותר זוויות.
ומדוע כן צריך?

(בספרות האגדה אני מתכוון לכל המדרשים שיש מימי קדמונים ובבבלי בירושלמי בתנחומא ברבה פ׳ דרבי אליעזר בשמעוני וכו׳ וכו׳ כל המדרשים והאגדות שנחשבים של חז״ל)
 

יוסף ה'

משתמש ותיק
אולי כי לא יודעים איך ללמוד אגדה.

אולי כי מתנגדים ללמוד כדרך הרבה ראשונים ספרדיים והרמב"ם בראשם וכפי שפרטה בנו ר"א במלחמות ה' (היות ודרך הישיבות הליטאיות מתנגדת לכך ע"פ הגר"א), וכדרך בעלי התוספות שנראה שלמדו את האגדה ע"פ רוב כפשטם קשה לבן דורינו לקבל ולא נותר לנו אלא כדרך בעלי הקבלה או כדרך בעלי הרמזים (מהר"ל ודומיו) שדרכם קשה וצריכה הרבה לימוד.
 

מחשבות

משתמש ותיק
לימוד האגדה ב99% אינו בבאור דברי הסוגיא כהלכה
אלא כל אחד אומר את דעתו והשקפותיו ומתאימם לגמ'
ובמילים אחרות: בסוגיות ההלכה אנו מתעמקים בסוגיית הגמ'
מבינים את כוונתם (לפחות מנסים באמת) ומגיעים למסקנות,
באגדה אנו באים עם מטען של רעיונות ומדביקים לגמ'.
הרוצה להכחיש יכחיש אך המציאות ברורה.
ולכן הלכה= עיסוק בסוגיות תורה שבע"פ
אגדה= עיסוק בדעתנו והשקפתנו הפרטיים.
 

א. ל. חנן

משתמש ותיק
בחור_צעיר אמר:
מדוע לדעתכם פחות משקיעים בלימוד חלק האגדה? 
אשמח לשמוע כמה מקורות, וכמה שיותר זוויות.
ומדוע כן צריך?

(בספרות האגדה אני מתכוון לכל המדרשים שיש מימי קדמונים ובבבלי בירושלמי בתנחומא ברבה פ׳ דרבי אליעזר בשמעוני וכו׳ וכו׳ כל המדרשים והאגדות שנחשבים של חז״ל)
[הדיון ילך ויתפתח בכיוון של האשכול 'למה לא לומדים תנ"ך'. רק שכאן לא נראה לי שמישהו יאמר שאכן היתה אידיאולוגיה לא ללמוד זאת].
אך אצטט קטע מאוד מרתק מספר הזכרון למרן בעל הפחד יצחק זצ"ל מהזיכרונות שכתבה בתו היחידה הרבנית דייויד.
"עמל ב"שבעים פנים בתורת העבודה" סמוך ורצוף לעמלות ויגיעה רבה בהלכותיה של תורה. ולא במקרה בא סדר דברים כזה בראשית קביעותו בארה"ב. אולי משתקף בזה הד דבריו ברשימה (משנת תרצ"ח) "בדברי חז"ל 'משען לחם' - זה הלכה, ו'משען מים' - זה אגדה. רואים אנו מן הניסיון כי אכילת סעודה לשם השקטת הרעב גוררת אחריה צמאון, אבל שתיית משקה לשם השקטת הצמאון לעולם לא תגרור אחריה רעב. והוא הדין בצורה הרוחנית של הדברים. מתוך השתקעות בעיון ההלכה של תורה נולד צורך טבעי לשתיית יינה של תורה המתבטא בחלק האגדה שבתורה. ואילו מתוך ההשתקעות בחלק האגדה, לעולם לא תיוולד דרישה להתדבק בחלק העיון שבהלכה. ובאמת רואים אנו כמה גדולים שהתחילו דרכם בחלק ההלכה ולבסוף השתקעו באגדה. וגדולים שהתחלת דרך עלייתם תיכף היתה מיניקת האגדה, לא עברו לעולם לרעות בשדה ההלכה".
כמובן שיש לדון בדברים אבל ברור שיש כאן פתח להבנת הדיון.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בחור_צעיר אמר:
מדוע לדעתכם פחות משקיעים בלימוד חלק האגדה? 
אשמח לשמוע כמה מקורות, וכמה שיותר זוויות.
ומדוע כן צריך?

(בספרות האגדה אני מתכוון לכל המדרשים שיש מימי קדמונים ובבבלי בירושלמי בתנחומא ברבה פ׳ דרבי אליעזר בשמעוני וכו׳ וכו׳ כל המדרשים והאגדות שנחשבים של חז״ל)
 
כפי שאני מבין כונת שאלתך היא בנוגע ללימוד העיוני בחלק האגדה בציבור שלנו. למעט בתי מדרשות חריגים [ומנגד בציבור הדתל"י מרבים לעסוק בה כפי הוראת רבם הראי"ה קוק ששם דגש בישיבתו על לימוד האגדה בצורה עיונית] ובפרט לאור דברי הרמב"ם בהקדמתו לפיה"מ על מדרשי חז"ל וז"ל: "אין לחשוב שמעלתו מעטה ותועלתו חסרה. אבל יש בו תכונה גדולה, מפני שהוא כולל חידות פליאות וחמודות נפלאות... הדרשות ההן כשיסתכלו בהן הסתכלות שכלית, יובן בהן מהטוב האמיתי מה שאין למעלה ממנו". כשהרמב"ם כותב כשיסתכלו בהן הסתכלות שכלית' בא ללמדנו שצורת לימוד המדרשות היא על דרך העיונית והעומק בדבריהם. וזה במענה לשאלתך השניה.

ומסתבר שבכל זאת מה שלא משקיעים בלימוד מתוך עיון בחלק האגדתי היא סיבה פרקטית, מה שהלב חושק הזמן עושק והזמן כיום מוקדש לעיון בחלקים העיקריים של התורה הלא הם עיון סוגיות והלכה, שלא כמו דורות קדמונים שצורת לימודם העיונית היתה פחות נמרחת, ולא פלא שהמהר"ל מגדולי הפרשנים על אגדות חז"ל הוא שצעק נגד המפלפלים. ומה שכתבתי שהתלמוד וההלכה הם עיקר מזון הנפש. ראה בגמ' חגיגה יד. מה שנדרש על הפסוק כל משען לחם וכל משען מים, משען לחם אלו בעלי תלמוד ומשען מים אלו בעלי אגדה. וכתב שם המהרש"א וז"ל: ואמר משען לחם אלו בעלי תלמוד כמו שהלחם הוא עיקר מזון הגוף כך התלמוד מזון הנפש וקראו משען בלשון זכר שיש לסמוך על תורה שבע"פ כמ"ש תלמוד אין לך מדה גדולה מזו ומייתי שנאמר לכו לחמו בלחמי גו' כמ"ש שהתלמוד הוא עיקר מזון הנפש להשען עליו כמו שהלחם עיקר מזון הגופני וכפרש"י עכ"ל.

הקדמת הרמב"ם לפירוש המשניות - וזה הענין הרביעי, ר"ל הדרש הנמצא בתלמוד, איו ראוי לחשוב שמעלתו מעוטה ותועלתו חסרה, אבל יש בו תבונה גדולה, מפני שהוא כולל חידות פליאות וחמודות נפלאות. כי הדרשות ההם, כשיסתכלו בהם הסתכלות שכלי, יובן בהם מהטוב האמתי, מה שאין למעלה ממנו, ויגלה מהם מן הענינים האלקיים, ואמתות הדברים, מה שהיו אנשי החכמה מעלימים אותו ולא רצו לגלותו, וכל מה שכלו בו הפילוסופים דורותיהם. ואם תביט אותו על פשוטו, תראה בו ענינים רחוקים מן השכל, שאין למעלה מהם. ועשו דבר זה לענינים נפלאים, האחד מהם, ללטוש רעיוני התלמידים וללבב לבותם. ועוד כדי לעוור עיני הכסילים, שלא יזהירו לבותם לעולם, ואילו היו מראים להם זוהר האמתות, יסבו פניהם מהם, כפי חסרון טבעיהם, שנאמר בהם ובדומיהם, אין מגלין להם את הסוד, מפני שאין שכלם שלם כדי לקבל האמתות על בוריים:
וכן החכמים לא היו רוצים לגלות קצתם לקצתם סודות החכמה. וכבר זכרו (חגיגה פ"ב, דף יג), שאיש מן החכמים נכבד [פיתה] לאנשים בקיאים בחכמת מעשה בראשית, והוא היה בקי במעשה מרכבה, ואמר להם, למדוני מעשה בראשית ואלמדכם מעשה מרכבה, ואמרו טוב הדבר. וכאשר למדוהו מעשה בראשית, נמנע הוא מללמוד להם מעשה מרכבה. וחס ושלום שעשה זה מפני רוע לב, למנוע החכמה, או בשביל שיהיה לו יתרון עליהם, שחמדות האלה מגונים באחד מהטפשים, קל וחומר באלו החסידים הנכבדים. אבל עשה הדבר, בשביל שראה בעצמו ראוי לקבל מה שיש אצלם, ושאינם ראוים לקבל מה שיש אצלו. והביא על ענין זה דברי שלמה, (שיר ד), דבש וחלב תחת לשונך. ופירשו עליהם השלום ואמרו, שענין דבר זה שהחכמות המתוקות שהנפש תנעם בהם, כמו שינעם החיך בדבש וחלב, צריכים להסתירם, ושלא ידובר בהם, ואל יעלו על שפת לשון בשום פנים. וזהו שאמר תחת לשונך, שהענינים האלה אינם ממה שראוי ללמוד ולהגות בם בישיבות החכמה. ואולם ירמזו בכתוב מהם רמזים נעלמים, וכשיגלה הקב"ה מסוה הסכלות, מלב מי שירצה, אחרי אשר ייגע וירגיל בחכמות, אז יבין מהם כפי שכלו:
 

יהודי אחד

משתמש ותיק
בחור_צעיר אמר:
מדוע לדעתכם פחות משקיעים בלימוד חלק האגדה? 
אשמח לשמוע כמה מקורות, וכמה שיותר זוויות.
ומדוע כן צריך?

(בספרות האגדה אני מתכוון לכל המדרשים שיש מימי קדמונים ובבבלי בירושלמי בתנחומא ברבה פ׳ דרבי אליעזר בשמעוני וכו׳ וכו׳ כל המדרשים והאגדות שנחשבים של חז״ל)
סימת ש"ס וארבע חלקי שולחן ערוך?
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
יהודי אחד אמר:
סימת ש"ס וארבע חלקי שולחן ערוך?
מי אמר שזה קודם?
(אין כוונתי ללמוד את כל המדרשים הנ"ל ואח"כ להתחיל ש"ס ושו"ע, אלא במקביל)
 

בחור_צעיר

משתמש ותיק
פותח הנושא
מחשבות אמר:
לימוד האגדה ב99% אינו בבאור דברי הסוגיא כהלכה
אלא כל אחד אומר את דעתו והשקפותיו ומתאימם לגמ'
ובמילים אחרות: בסוגיות ההלכה אנו מתעמקים בסוגיית הגמ'
מבינים את כוונתם (לפחות מנסים באמת) ומגיעים למסקנות,
באגדה אנו באים עם מטען של רעיונות ומדביקים לגמ'.
הרוצה להכחיש יכחיש אך המציאות ברורה.
ולכן הלכה= עיסוק בסוגיות תורה שבע"פ
אגדה= עיסוק בדעתנו והשקפתנו הפרטיים.

מפני כך צריך ללמוד את דברי האגדה ע"פ פירושם של גדולי הדורות. כמו שלומדים תנ"ך וגמרא. אינך חושב כך?
 

בחור_צעיר

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודי אחד אמר:
בחור_צעיר אמר:
מדוע לדעתכם פחות משקיעים בלימוד חלק האגדה? 
אשמח לשמוע כמה מקורות, וכמה שיותר זוויות.
ומדוע כן צריך?

(בספרות האגדה אני מתכוון לכל המדרשים שיש מימי קדמונים ובבבלי בירושלמי בתנחומא ברבה פ׳ דרבי אליעזר בשמעוני וכו׳ וכו׳ כל המדרשים והאגדות שנחשבים של חז״ל)
סימת ש"ס וארבע חלקי שולחן ערוך?
איפה כתוב שזה תנאי ללימוד אגדה?
בכל זאת אני מסכים שצריך יראת שמים, ועדיף לסיים ש"ס ושולחן ערוך כדבריך לפני שלומדים אגדה.
 
 

א. ל. חנן

משתמש ותיק
בחור_צעיר אמר:
איפה כתוב שזה תנאי ללימוד אגדה?
בכל זאת אני מסכים שצריך יראת שמים, ועדיף לסיים ש"ס ושולחן ערוך כדבריך לפני שלומדים אגדה.
יראת שמים היא תנאי לפני כל לימוד, וכמבואר בגמ' דשבת.
 

ד.מ.

משתמש ותיק
בא' משיעוריו של הגר"מ שפירא זצ"ל שאלוהו בענין העסק בפנימיות דבעי' ירא"ש, והקשה כנגדם דהיאך אפשר לבא לירא"ש בלא עסק בפנימיות התורה
ובגמ' מבואר דעסק האגדה הוא כהיכ"ת להכיר את מי שאמר והיה העולם, ופשוט הוא דמשו"ה צריך הוא לבא בד בבד עם העסק בנגלה, שהרי זו היא אחת מבעיות הדור שיש בלי עין הרע הרבה עסק בנגלות אלא שחסרים חיבור פנימי לקב"ה, וזה בא ע"י העסק באגדות חז"ל - בדוק ומנוסה
אמנם תושבע"פ אף אחר שכתבוה חתמוה בחותם בתוך חותם שלא כל הרוצה ליטול את השם יבא ויטול, וע"כ צריכים אנו את המפתחות לחכמה בדרך תושבע"פ, וכשם שבנגלות התורה קבלנו המפתחות מרבותינו ורק עי"ז אנו יודעים לעסוק בה [מה שאינו כן בפקולטה לתלמוד], כמו"כ בנושאים אלו צריך לקבל את המפתחות מרבותינו, וכיום פשוט וברור דהמפתחות לנושאים אלו הם ביד חכמי האמת ומהם צריך ללמוד הדרך והגישה [כ"ה במבחן התוצאה דקודם שבאו חכמי האמת היו דברי אגדה דברים זרים ומוזרים וחכמי האמת פתחו פתח גדול להבין דברים נפלאים בד' חז"ל], וח"ו להמציא ו'להכניס' מה שחושב בדברי חז"ל.
וכאמור באשכול על לימוד תנ"ך - היום עוסקים גם עוסקים בנושאים אלו וכמעט ומתגשמים ד' הזוה"ק לנגד עינינו שכ' דבזמן הגאולה יעסקו אף הנערים בפנימיות התורה
 

א. ל. חנן

משתמש ותיק
ד.מ. אמר:
בא' משיעוריו של הגר"מ שפירא זצ"ל שאלוהו בענין העסק בפנימיות דבעי' ירא"ש, והקשה כנגדם דהיאך אפשר לבא לירא"ש בלא עסק בפנימיות התורה
ובגמ' מבואר דעסק האגדה הוא כהיכ"ת להכיר את מי שאמר והיה העולם, ופשוט הוא דמשו"ה צריך הוא לבא בד בבד עם העסק בנגלה, שהרי זו היא אחת מבעיות הדור שיש בלי עין הרע הרבה עסק בנגלות אלא שחסרים חיבור פנימי לקב"ה, וזה בא ע"י העסק באגדות חז"ל - בדוק ומנוסה
אמנם תושבע"פ אף אחר שכתבוה חתמוה בחותם בתוך חותם שלא כל הרוצה ליטול את השם יבא ויטול, וע"כ צריכים אנו את המפתחות לחכמה בדרך תושבע"פ, וכשם שבנגלות התורה קבלנו המפתחות מרבותינו ורק עי"ז אנו יודעים לעסוק בה [מה שאינו כן בפקולטה לתלמוד], כמו"כ בנושאים אלו צריך לקבל את המפתחות מרבותינו, וכיום פשוט וברור דהמפתחות לנושאים אלו הם ביד חכמי האמת ומהם צריך ללמוד הדרך והגישה [כ"ה במבחן התוצאה דקודם שבאו חכמי האמת היו דברי אגדה דברים זרים ומוזרים וחכמי האמת פתחו פתח גדול להבין דברים נפלאים בד' חז"ל], וח"ו להמציא ו'להכניס' מה שחושב בדברי חז"ל.
וכאמור באשכול על לימוד תנ"ך - היום עוסקים גם עוסקים בנושאים אלו וכמעט ומתגשמים ד' הזוה"ק לנגד עינינו שכ' דבזמן הגאולה יעסקו אף הנערים בפנימיות התורה

יש ווארט שראיתיו גם בספרי חסידות, ולאחרונה ראיתי מביאים זאת גם מהגר"א או הגר"ח מוואלאז'ין, שיש מקומות בש"ס שא"א להבינם בלי חלק הנסתר.
ואולי צריך לפתוח עוד אשכול שכותרתו תהיה : למי ולמה נתנו בסיני את העץ-חיים ומפרשיו, ואת כל ספרי הקבלה הממלאים ארונות ספרים למאות...
 
 

אבינועם

משתמש ותיק
אין אדם לומד אלא מה שלבו חפץ.
ומי שליבו חפץ באגדה, איש לא מנע זאת ממנו.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
עיקר לימוד האדם הוא מה שמחשיב אותו כת"ח ועד שהוא נחשב כת"ח הרי לימודו דוחה אף קיום מצוות [הגם שבעלמא ת"ת נדחה מפני מצוות] כמבואר בתוס' בכתובות יז בביאור מעשה דר"ע
וכיון שמה שהופך אדם לת"ח הוא לימוד ההלכה ומי שבקי [אף בקי גדול] באגדה אין לו תואר חכם הרי שודאי הדין להיות חכם דוחה לימוד זה בקדימה דזמן ואיכות ופשוט
 

א. ל. חנן

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
עיקר לימוד האדם הוא מה שמחשיב אותו כת"ח ועד שהוא נחשב כת"ח הרי לימודו דוחה אף קיום מצוות [הגם שבעלמא ת"ת נדחה מפני מצוות] כמבואר בתוס' בכתובות יז בביאור מעשה דר"ע
וכיון שמה שהופך אדם לת"ח הוא לימוד ההלכה ומי שבקי [אף בקי גדול] באגדה אין לו תואר חכם הרי שודאי הדין להיות חכם דוחה לימוד זה בקדימה דזמן ואיכות ופשוט
מעניין מאוד. דחף חדש ללימוד התורה - להיחשב ת"ח!!!
תמיד חינכו אותי ואת חברי ורוב מכרי ללמוד כי כך צווה ה', וכך נדבקים בה'.
וכל התורה היא תורת ה', וא'נא נ'פשי כ'תיבת י'הבית.
ואמרו לי תמיד שמי שיש לו את החישוב להיות ת"ח בלימודו נוח לו שתתהפך שלייתו וכו'...
ורצונך להכיר את מי שאמר והיה העולם למוד אגדה...
וכאן זה פשוט.

ואגב; במש"כ מהתוס' כתובות יעויין שם היטב 
תוספות כתובות דף יז/א 
והר"ר יהודה מקורבי"ל תירץ דהתם משום דביטל עצמו משימוש ת"ח קאמר דגדול שימושה יותר מלימודה:
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
א. ל. חנן אמר:
אין חכמה אמר:
עיקר לימוד האדם הוא מה שמחשיב אותו כת"ח ועד שהוא נחשב כת"ח הרי לימודו דוחה אף קיום מצוות [הגם שבעלמא ת"ת נדחה מפני מצוות] כמבואר בתוס' בכתובות יז בביאור מעשה דר"ע
וכיון שמה שהופך אדם לת"ח הוא לימוד ההלכה ומי שבקי [אף בקי גדול] באגדה אין לו תואר חכם הרי שודאי הדין להיות חכם דוחה לימוד זה בקדימה דזמן ואיכות ופשוט
מעניין מאוד. דחף חדש ללימוד התורה - להיחשב ת"ח!!!
תמיד חינכו אותי ואת חברי ורוב מכרי ללמוד כי כך צווה ה', וכך נדבקים בה'.
וכל התורה היא תורת ה', וא'נא נ'פשי כ'תיבת י'הבית.
ואמרו לי תמיד שמי שיש לו את החישוב להיות ת"ח בלימודו נוח לו שתתהפך שלייתו וכו'...
ורצונך להכיר את מי שאמר והיה העולם למוד אגדה...
וכאן זה פשוט.

ואגב; במש"כ מהתוס' כתובות יעויין שם היטב 
תוספות כתובות דף יז/א 
והר"ר יהודה מקורבי"ל תירץ דהתם משום דביטל עצמו משימוש ת"ח קאמר דגדול שימושה יותר מלימודה:

אינו דחף חדש אלא ישן נושן לא להיחשב ת"ח אלא להיות ת"ח 
בביאור דברי התוס' הנ"ל ישנו מאמר של הגר"י הוטנר שמאריך לבאר שחפצא דתורה דוחה את המצוות רק בד"כ כיוון שצריך ללמוד ע"מ לעשות זהו גופא התורה אבל להיות ת"ח זוהי התורה עצמה וזה דוחה מצוות 
אינני יודע מי אמר לך תמיד שמי שרוצה להיות ת"ח שנאמרו בו כל המעלות ראוי לו שנהפכה וכו' 
אותי לימדו [כמו שכתוב בתוס' ] שזה מי שלומד ע"מ לקנטר
ופשוט שכל לימוד התורה הוא להתגדל בתורה ואי"צ אפי' לראיות ע"ז שכל הלכות ת"ת בנויים סביב לזה

 
 

אבינועם

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
ופשוט שכל לימוד התורה הוא להתגדל בתורה ואי"צ אפי' לראיות ע"ז שכל הלכות ת"ת בנויים סביב לזה
אולי כבודו אינו צריך ראיות.
אבל לאלו שדבריך להם הם כעשן לעיניים, צריך גם צריך.
 

מחשבות

משתמש ותיק
נראה שהמצווחים דכאן לא ראו מעולם הלכות ת"ת לשו"ע הרב
ודאי שעיקר גדר ת"ת זה לדעת את התורה
ואמרו חז"ל ושננתם לבניך שלא תגמגם ותאמר לו וכו'
וכתבו התוס' שזה דוחה שאר מצוות.
ומה עניין לכל זה סוגיית תורה לשמה
גם הלומד ע"מ לדעת ולקיים
וגם הלומד אגדה וכד'
יכולים ללמוד לשמה ולא לשמה.
 

א. ל. חנן

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
ופשוט שכל לימוד התורה הוא להתגדל בתורה
על זה צווחו...
וע"ז שיש דחף ללמוד ע"מ להיקראות חכם ורבי כמבואר בחז"ל.
וע"ע בהודעותי לעיל.
 

יהודי אחד

משתמש ותיק
א. ל. חנן אמר:
אין חכמה אמר:
עיקר לימוד האדם הוא מה שמחשיב אותו כת"ח ועד שהוא נחשב כת"ח הרי לימודו דוחה אף קיום מצוות [הגם שבעלמא ת"ת נדחה מפני מצוות] כמבואר בתוס' בכתובות יז בביאור מעשה דר"ע
וכיון שמה שהופך אדם לת"ח הוא לימוד ההלכה ומי שבקי [אף בקי גדול] באגדה אין לו תואר חכם הרי שודאי הדין להיות חכם דוחה לימוד זה בקדימה דזמן ואיכות ופשוט
מעניין מאוד. דחף חדש ללימוד התורה - להיחשב ת"ח!!!
תמיד חינכו אותי ואת חברי ורוב מכרי ללמוד כי כך צווה ה', וכך נדבקים בה'.
וכל התורה היא תורת ה', וא'נא נ'פשי כ'תיבת י'הבית.
ואמרו לי תמיד שמי שיש לו את החישוב להיות ת"ח בלימודו נוח לו שתתהפך שלייתו וכו'...
ורצונך להכיר את מי שאמר והיה העולם למוד אגדה...
וכאן זה פשוט.

ואגב; במש"כ מהתוס' כתובות יעויין שם היטב 
תוספות כתובות דף יז/א 
והר"ר יהודה מקורבי"ל תירץ דהתם משום דביטל עצמו משימוש ת"ח קאמר דגדול שימושה יותר מלימודה:
 

לא הוגן לעוות את דברי קודמך
 

יהודי אחד

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
יהודי אחד אמר:
סימת ש"ס וארבע חלקי שולחן ערוך?
מי אמר שזה קודם?
(אין כוונתי ללמוד את כל המדרשים הנ"ל ואח"כ להתחיל ש"ס ושו"ע, אלא במקביל)

אף אחד לא אמר
אם בארוחה אתה מתחיל מהקינוח אז שיהיה לך בתאבון
 

אין חכמה

משתמש ותיק
א. ל. חנן אמר:
אין חכמה אמר:
ופשוט שכל לימוד התורה הוא להתגדל בתורה
על זה צווחו...
וע"ז שיש דחף ללמוד ע"מ להיקראות חכם ורבי כמבואר בחז"ל.
וע"ע בהודעותי לעיל.

כמו שכבר כתבו לך לא הכוונה להקראות רבי אלא להיות רבי וההבדל בינהם ברור לכל בר דעת
 

אין חכמה

משתמש ותיק
אבינועם אמר:
אין חכמה אמר:
ופשוט שכל לימוד התורה הוא להתגדל בתורה ואי"צ אפי' לראיות ע"ז שכל הלכות ת"ת בנויים סביב לזה
אולי כבודו אינו צריך ראיות.
אבל לאלו שדבריך להם הם כעשן לעיניים, צריך גם צריך.
שאל את עצמך מי שלומד משנה אחת כל היום וחוזר עליה כל ימי חייו [לשמה ,אנא נפשי כתבית יהבית, וכל המילים הגבוהות] אם קיים מצוות ת"ת בשלמות או שהוא ע"ה מדאו' ומדרבנן     וכשיעל לשמים וישאלו אותו פלפלת בחכמה ,מה יענה ,הבנת דבר מתוך דבר, מה יענה
וכשישאל אותו הקב"ה אם למד ששה סדרי משנה ויהפוך פניו ממנו וישלטו בו כל מיני גהנום כמבואר במדרש המובא בהקדמת הח"ח לא יועילו לו כל כוונותיו של לשמה 
 
 

א. ל. חנן

משתמש ותיק
כדי שהדיון יהיה ענייני ארצה לסכם מה הבנתי מדבריך ועל מה צווחתי.
מדבריך נראה שהדחף ללמוד תורה הוא הרצון או הצורך להיות תלמיד חכם.
והשבת לי מכך שמצוות תלמוד תורה היא ללמוד את כל חלקי התורה.
אני טענתי כנגדך שהדחף ללמוד תורה הוא לקיים את רצון ה' או להידבק בו [יתכן שזה מחלוקת ואין כאן מקומו כמו שכבר כתב הרב 'מחשבות'].
והמצווה ללמוד את כל התורה אינה כדי להקראות חכם ורבי. וזה אינו דחף ללימוד תורה.
הבאת הגדרה שמצוות ת"ת כוללת רק את מה שמגדיר את הלומד כחכם.
אז כך.
מצוות ת"ת כוללת לימוד של כל התורה על מנת להידבק בו ית' עם כל המילים הגבוהות. [איני יודע מניין הזלזול ב'מילים הגבוהות'...]
ואת חלק האגדה וגם הנסתר צריך ללמוד בדיוק באותה מדה ובאותו חשיבות כמו חלק יורה דעה וחושן משפט.
בדיני הקדימה יעשה כל אחד כהבנתו. כי גם בזה יש חילוקי דעות לאורך ההסטוריה...
מה שטענו שעיוותי את דבריך איני מבין. ואשמח להסבר.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
א. ל. חנן אמר:
כדי שהדיון יהיה ענייני ארצה לסכם מה הבנתי מדבריך ועל מה צווחתי.
מדבריך נראה שהדחף ללמוד תורה הוא הרצון או הצורך להיות תלמיד חכם.
והשבת לי מכך שמצוות תלמוד תורה היא ללמוד את כל חלקי התורה.
אני טענתי כנגדך שהדחף ללמוד תורה הוא לקיים את רצון ה' או להידבק בו [יתכן שזה מחלוקת ואין כאן מקומו כמו שכבר כתב הרב 'מחשבות'].
והמצווה ללמוד את כל התורה אינה כדי להקראות חכם ורבי. וזה אינו דחף ללימוד תורה.
הבאת הגדרה שמצוות ת"ת כוללת רק את מה שמגדיר את הלומד כחכם.
אז כך.
מצוות ת"ת כוללת לימוד של כל התורה על מנת להידבק בו ית' עם כל המילים הגבוהות. [איני יודע מניין הזלזול ב'מילים הגבוהות'...]
ואת חלק האגדה וגם הנסתר צריך ללמוד בדיוק באותה מדה ובאותו חשיבות כמו חלק יורה דעה וחושן משפט.
בדיני הקדימה יעשה כל אחד כהבנתו. כי גם בזה יש חילוקי דעות לאורך ההסטוריה...
מה שטענו שעיוותי את דבריך איני מבין. ואשמח להסבר.
לית מאן דפליג שעניין התורה היא לדבק בו יתברך ובכל חלקי התורה ניתן לידבק בו יתברך 
וחלילה לי לזלזל בזה ובדומה לזה 
וחלילה לי לומר ולא אמרתי מעולם וצער גדול יש לי שהבנת בדברי שעיקר עניין ת"ת הוא ע"מ להקראות בפי ההמון ת"ח 
ונראה מדבריך שכך פירשת את דברי וזה וודאי עיוות ומדבריך אני מבין שהוא נעשה בשגגה
כוונתי היתה שמצוות ת"ת היא כלשונה כן היא והיא ללמוד ע"מ לדעת [ולשמור ולעשות] והוא מה שקורין בפינו ת"ח 
וזו חובתו הגדולה של האדם וזה עמלו בזה העולם וזה מה ששואלים אותו למעלה פלפלת בחכמה וכו' כמבואר בגמ'
וכן שואלים אותו על ידיעת התורה מבואר במדרש 
וכיון שכך פשוט שדרך לימוד התורה הוא במה שנעשה בו ת"ח ועד אז הוא פטור מכל המצוות בזמן שעוסק בתורה ואפי' מפריה ורביה הרי פשוט שצריך להקדים את הלימוד שהופך אותו לת"ח בזה
וחילוקי הדעות שהיו במהלך ההיסטוריה הם מה המינימום הנדרש כדי ליקרא ת"ח ולעסוק בשאר חלקי התורה
ואין לך שוטה גדול מזה שהולך ועוסק בלימודים צדדיים כשהוא עדין לא בגדר ת"ח לפחות במינימום ולא כמו שהוצג כאן שהם שוים בדרגת חשיבותם
וכמו שמבואר בסדר המדרש שכסא כבודי היאך הוא עומד הוא בסוף השאלות
א"כ ביחס למילא כרסו בש"ס ופוסקים  נחלקו הדעות  ביחס למינון המדוייק
מה שכתבתי  ביחס למילים הגבוהות שאין ת"ת מנטרה שחוזרים עליה לשמה ונדבקים בבורא והבאתי לזה דוגמה שאם יהיה שוטה שינסה בדמיונו ללמוד כל חייו משנה אחת בדבקות גדולה בנותן התורה ימצא למעלה שאסף רוח ועיקר מצוות ת"ת ביטל 
ואם עניין התלמוד הוא בידיעה שומה עלינו לדעת מה הופך אדם ליודע והמבואר בפוסקים שדרגת ת"ח הוא ביחס ללימוד ההלכה
ואה"נ ודאי שמצוות ת"ת כוללת את כל חלקי התורה אך יש קדימויות [ל"ד בחשיבות אלא בסדר תפיסת האדם את הדברים ] וכמ"ש

 
 
חלק עליון תַחתִית