[הדיון ילך ויתפתח בכיוון של האשכול 'למה לא לומדים תנ"ך'. רק שכאן לא נראה לי שמישהו יאמר שאכן היתה אידיאולוגיה לא ללמוד זאת].בחור_צעיר אמר:מדוע לדעתכם פחות משקיעים בלימוד חלק האגדה?
אשמח לשמוע כמה מקורות, וכמה שיותר זוויות.
ומדוע כן צריך?
(בספרות האגדה אני מתכוון לכל המדרשים שיש מימי קדמונים ובבבלי בירושלמי בתנחומא ברבה פ׳ דרבי אליעזר בשמעוני וכו׳ וכו׳ כל המדרשים והאגדות שנחשבים של חז״ל)
בחור_צעיר אמר:מדוע לדעתכם פחות משקיעים בלימוד חלק האגדה?
אשמח לשמוע כמה מקורות, וכמה שיותר זוויות.
ומדוע כן צריך?
(בספרות האגדה אני מתכוון לכל המדרשים שיש מימי קדמונים ובבבלי בירושלמי בתנחומא ברבה פ׳ דרבי אליעזר בשמעוני וכו׳ וכו׳ כל המדרשים והאגדות שנחשבים של חז״ל)
סימת ש"ס וארבע חלקי שולחן ערוך?בחור_צעיר אמר:מדוע לדעתכם פחות משקיעים בלימוד חלק האגדה?
אשמח לשמוע כמה מקורות, וכמה שיותר זוויות.
ומדוע כן צריך?
(בספרות האגדה אני מתכוון לכל המדרשים שיש מימי קדמונים ובבבלי בירושלמי בתנחומא ברבה פ׳ דרבי אליעזר בשמעוני וכו׳ וכו׳ כל המדרשים והאגדות שנחשבים של חז״ל)
מי אמר שזה קודם?יהודי אחד אמר:סימת ש"ס וארבע חלקי שולחן ערוך?
מחשבות אמר:לימוד האגדה ב99% אינו בבאור דברי הסוגיא כהלכה
אלא כל אחד אומר את דעתו והשקפותיו ומתאימם לגמ'
ובמילים אחרות: בסוגיות ההלכה אנו מתעמקים בסוגיית הגמ'
מבינים את כוונתם (לפחות מנסים באמת) ומגיעים למסקנות,
באגדה אנו באים עם מטען של רעיונות ומדביקים לגמ'.
הרוצה להכחיש יכחיש אך המציאות ברורה.
ולכן הלכה= עיסוק בסוגיות תורה שבע"פ
אגדה= עיסוק בדעתנו והשקפתנו הפרטיים.
איפה כתוב שזה תנאי ללימוד אגדה?יהודי אחד אמר:סימת ש"ס וארבע חלקי שולחן ערוך?בחור_צעיר אמר:מדוע לדעתכם פחות משקיעים בלימוד חלק האגדה?
אשמח לשמוע כמה מקורות, וכמה שיותר זוויות.
ומדוע כן צריך?
(בספרות האגדה אני מתכוון לכל המדרשים שיש מימי קדמונים ובבבלי בירושלמי בתנחומא ברבה פ׳ דרבי אליעזר בשמעוני וכו׳ וכו׳ כל המדרשים והאגדות שנחשבים של חז״ל)
יראת שמים היא תנאי לפני כל לימוד, וכמבואר בגמ' דשבת.בחור_צעיר אמר:איפה כתוב שזה תנאי ללימוד אגדה?
בכל זאת אני מסכים שצריך יראת שמים, ועדיף לסיים ש"ס ושולחן ערוך כדבריך לפני שלומדים אגדה.
ד.מ. אמר:בא' משיעוריו של הגר"מ שפירא זצ"ל שאלוהו בענין העסק בפנימיות דבעי' ירא"ש, והקשה כנגדם דהיאך אפשר לבא לירא"ש בלא עסק בפנימיות התורה
ובגמ' מבואר דעסק האגדה הוא כהיכ"ת להכיר את מי שאמר והיה העולם, ופשוט הוא דמשו"ה צריך הוא לבא בד בבד עם העסק בנגלה, שהרי זו היא אחת מבעיות הדור שיש בלי עין הרע הרבה עסק בנגלות אלא שחסרים חיבור פנימי לקב"ה, וזה בא ע"י העסק באגדות חז"ל - בדוק ומנוסה
אמנם תושבע"פ אף אחר שכתבוה חתמוה בחותם בתוך חותם שלא כל הרוצה ליטול את השם יבא ויטול, וע"כ צריכים אנו את המפתחות לחכמה בדרך תושבע"פ, וכשם שבנגלות התורה קבלנו המפתחות מרבותינו ורק עי"ז אנו יודעים לעסוק בה [מה שאינו כן בפקולטה לתלמוד], כמו"כ בנושאים אלו צריך לקבל את המפתחות מרבותינו, וכיום פשוט וברור דהמפתחות לנושאים אלו הם ביד חכמי האמת ומהם צריך ללמוד הדרך והגישה [כ"ה במבחן התוצאה דקודם שבאו חכמי האמת היו דברי אגדה דברים זרים ומוזרים וחכמי האמת פתחו פתח גדול להבין דברים נפלאים בד' חז"ל], וח"ו להמציא ו'להכניס' מה שחושב בדברי חז"ל.
וכאמור באשכול על לימוד תנ"ך - היום עוסקים גם עוסקים בנושאים אלו וכמעט ומתגשמים ד' הזוה"ק לנגד עינינו שכ' דבזמן הגאולה יעסקו אף הנערים בפנימיות התורה
מעניין מאוד. דחף חדש ללימוד התורה - להיחשב ת"ח!!!אין חכמה אמר:עיקר לימוד האדם הוא מה שמחשיב אותו כת"ח ועד שהוא נחשב כת"ח הרי לימודו דוחה אף קיום מצוות [הגם שבעלמא ת"ת נדחה מפני מצוות] כמבואר בתוס' בכתובות יז בביאור מעשה דר"ע
וכיון שמה שהופך אדם לת"ח הוא לימוד ההלכה ומי שבקי [אף בקי גדול] באגדה אין לו תואר חכם הרי שודאי הדין להיות חכם דוחה לימוד זה בקדימה דזמן ואיכות ופשוט
א. ל. חנן אמר:מעניין מאוד. דחף חדש ללימוד התורה - להיחשב ת"ח!!!אין חכמה אמר:עיקר לימוד האדם הוא מה שמחשיב אותו כת"ח ועד שהוא נחשב כת"ח הרי לימודו דוחה אף קיום מצוות [הגם שבעלמא ת"ת נדחה מפני מצוות] כמבואר בתוס' בכתובות יז בביאור מעשה דר"ע
וכיון שמה שהופך אדם לת"ח הוא לימוד ההלכה ומי שבקי [אף בקי גדול] באגדה אין לו תואר חכם הרי שודאי הדין להיות חכם דוחה לימוד זה בקדימה דזמן ואיכות ופשוט
תמיד חינכו אותי ואת חברי ורוב מכרי ללמוד כי כך צווה ה', וכך נדבקים בה'.
וכל התורה היא תורת ה', וא'נא נ'פשי כ'תיבת י'הבית.
ואמרו לי תמיד שמי שיש לו את החישוב להיות ת"ח בלימודו נוח לו שתתהפך שלייתו וכו'...
ורצונך להכיר את מי שאמר והיה העולם למוד אגדה...
וכאן זה פשוט.
ואגב; במש"כ מהתוס' כתובות יעויין שם היטב
תוספות כתובות דף יז/א
והר"ר יהודה מקורבי"ל תירץ דהתם משום דביטל עצמו משימוש ת"ח קאמר דגדול שימושה יותר מלימודה:
אולי כבודו אינו צריך ראיות.אין חכמה אמר:ופשוט שכל לימוד התורה הוא להתגדל בתורה ואי"צ אפי' לראיות ע"ז שכל הלכות ת"ת בנויים סביב לזה
על זה צווחו...אין חכמה אמר:ופשוט שכל לימוד התורה הוא להתגדל בתורה
א. ל. חנן אמר:מעניין מאוד. דחף חדש ללימוד התורה - להיחשב ת"ח!!!אין חכמה אמר:עיקר לימוד האדם הוא מה שמחשיב אותו כת"ח ועד שהוא נחשב כת"ח הרי לימודו דוחה אף קיום מצוות [הגם שבעלמא ת"ת נדחה מפני מצוות] כמבואר בתוס' בכתובות יז בביאור מעשה דר"ע
וכיון שמה שהופך אדם לת"ח הוא לימוד ההלכה ומי שבקי [אף בקי גדול] באגדה אין לו תואר חכם הרי שודאי הדין להיות חכם דוחה לימוד זה בקדימה דזמן ואיכות ופשוט
תמיד חינכו אותי ואת חברי ורוב מכרי ללמוד כי כך צווה ה', וכך נדבקים בה'.
וכל התורה היא תורת ה', וא'נא נ'פשי כ'תיבת י'הבית.
ואמרו לי תמיד שמי שיש לו את החישוב להיות ת"ח בלימודו נוח לו שתתהפך שלייתו וכו'...
ורצונך להכיר את מי שאמר והיה העולם למוד אגדה...
וכאן זה פשוט.
ואגב; במש"כ מהתוס' כתובות יעויין שם היטב
תוספות כתובות דף יז/א
והר"ר יהודה מקורבי"ל תירץ דהתם משום דביטל עצמו משימוש ת"ח קאמר דגדול שימושה יותר מלימודה:
אבר כיונה אמר:מי אמר שזה קודם?יהודי אחד אמר:סימת ש"ס וארבע חלקי שולחן ערוך?
(אין כוונתי ללמוד את כל המדרשים הנ"ל ואח"כ להתחיל ש"ס ושו"ע, אלא במקביל)
א. ל. חנן אמר:על זה צווחו...אין חכמה אמר:ופשוט שכל לימוד התורה הוא להתגדל בתורה
וע"ז שיש דחף ללמוד ע"מ להיקראות חכם ורבי כמבואר בחז"ל.
וע"ע בהודעותי לעיל.
שאל את עצמך מי שלומד משנה אחת כל היום וחוזר עליה כל ימי חייו [לשמה ,אנא נפשי כתבית יהבית, וכל המילים הגבוהות] אם קיים מצוות ת"ת בשלמות או שהוא ע"ה מדאו' ומדרבנן וכשיעל לשמים וישאלו אותו פלפלת בחכמה ,מה יענה ,הבנת דבר מתוך דבר, מה יענהאבינועם אמר:אולי כבודו אינו צריך ראיות.אין חכמה אמר:ופשוט שכל לימוד התורה הוא להתגדל בתורה ואי"צ אפי' לראיות ע"ז שכל הלכות ת"ת בנויים סביב לזה
אבל לאלו שדבריך להם הם כעשן לעיניים, צריך גם צריך.
לית מאן דפליג שעניין התורה היא לדבק בו יתברך ובכל חלקי התורה ניתן לידבק בו יתברךא. ל. חנן אמר:כדי שהדיון יהיה ענייני ארצה לסכם מה הבנתי מדבריך ועל מה צווחתי.
מדבריך נראה שהדחף ללמוד תורה הוא הרצון או הצורך להיות תלמיד חכם.
והשבת לי מכך שמצוות תלמוד תורה היא ללמוד את כל חלקי התורה.
אני טענתי כנגדך שהדחף ללמוד תורה הוא לקיים את רצון ה' או להידבק בו [יתכן שזה מחלוקת ואין כאן מקומו כמו שכבר כתב הרב 'מחשבות'].
והמצווה ללמוד את כל התורה אינה כדי להקראות חכם ורבי. וזה אינו דחף ללימוד תורה.
הבאת הגדרה שמצוות ת"ת כוללת רק את מה שמגדיר את הלומד כחכם.
אז כך.
מצוות ת"ת כוללת לימוד של כל התורה על מנת להידבק בו ית' עם כל המילים הגבוהות. [איני יודע מניין הזלזול ב'מילים הגבוהות'...]
ואת חלק האגדה וגם הנסתר צריך ללמוד בדיוק באותה מדה ובאותו חשיבות כמו חלק יורה דעה וחושן משפט.
בדיני הקדימה יעשה כל אחד כהבנתו. כי גם בזה יש חילוקי דעות לאורך ההסטוריה...
מה שטענו שעיוותי את דבריך איני מבין. ואשמח להסבר.