ביסוד נפש האדם אם משהו רע הוא מחויב להימנע מעשותו, זהו הערך הפנימי בנפשו שדוחפו להימנעות זו. וזה בגדר חיוב מעצם הרע שבמעשה ולכך אני קורא איסור יש אומנם כל מיני סוגי איסורים אבל כולם בגדר מחייבים ולא מניעים גרידה שוב להבהרת התמונה אצרף קטע קטן מתוך סיכומי בעניין.אליעזר ג אמר:
יסודות החיוב והמניעים האפשריים :
הנחת היסוד של האמור לקמן היא שעל בסיס דברים שהם חלק הכרחי בהתייחסות האדם לעולם, מובנים בתוכו, משמשים בהכרח כנקודת מבט בכל אורחות חייו ויש בו שכנוע פנימי חזק בנכונותם. כלומר הם חלק ממה שהוא אדם באשר הוא אדם וכשם שאינו יכול לצאת מעצמו אינו יכול לצאת מהם , אפשר לחייב אדם. כל החיובים מסתמכים על מושכלות ראשונים של האדם חלקם עליהם בלבד וחלקם עם תוספת נתונים או פעולות נוספות.
כשאנו דנים על השאלה מה יכול להניע אדם אפשר לדבר על כמה סוגים של מניעים ומחייבים.
- מניעים: מניעים שאינם במהותם מחייבים שהם טובתו שלו לגרום לעצמו עונג ולהימלט מצער, שהוא מניע ראשוני הקיים בטבעו של כל אדם באשר הוא אדם. אכן חלק משמעותי מתחושת אושרו של האדם זה הרגשת השלמות המשמעות מעמידה בעקרונות מוסריים והיפוכה הוא סבל של רגשות אשם, ממילא חיים בהתאם למושכלותיו הראשונים הללו מקבלים תמריץ מהאמור ,וכן יכולים להתפתח ולהתחזק לאורך שנות חייו מחינוכו חברתו או עבודתו ובדרך זו גם מתפתחת יראת הרוממות . עוד ישנם כוחות מניעים נוספים, שיכולים להתפתח בו בהמשך חייו כמו אהבה . יתכן שלעניין נזק עצמי [לא רק לאני-ראה לקמן] יהיה גם מושכל ראשון מחייב.
- מחייבים ממושכלות ראשונים: מצד מושכלותיו הראשונים של האדם לגבי טוב ורע שיישומם יונק מהמושכלות של אמת ושקר, צירופיהם ותולדותיהם. וכן תפישת המציאות המשותפת לכל בני האדם. ללא מושכלות ראשונים כלשהם אין בסיס לשום חיוב ,כי מהיכן תתחיל בכלל תודעת חיוב. המושכלות הראשונים המחייבים את החיוב הבסיסי, חייבים להיות משותפים לכל בני האדם בטבעם הראשוני ללא תלות בתרבות, חינוך, ידע, או עבודה עצמית , למרות שאפשר שיהיו מקרים לגבי מושכלות מסוימים, בהם תרבות תגרום לסילוף תפישה חיצוני ,עדיין התפישה הפנימית של המושכל תישאר וזה יבצבץ במשך הזמן לתוך המציאות. [1]
[1] דוגמא יפה מהמחצית הראשונה של המאה העשרים ,היא הקומוניזם שניסה לכפור במושכל הקניין וראינו מה היה בסופו.