נדיב לב אמר:
יהודי רציני אמר:
רש"י בע"ז יז. כותב על האי מעשה במפורש דמיירי שנשקם על החזה,
והסיבה שלא הפריעה לו שאלתך משום שלשאול שלא נוהגים לנשק כך משום שכך לא נהגו בימיך (אך לפני אלפיים שנה כנראה שזה היה מנהג נפוץ), אינה שאלה.
רש"י כותב כך בע"ז ומכאן שאלתו. ומדברי הסוגיא [שמביאה במיוחד מעשה דעולא להקשות מוכח שלא היה נהוג דאל"כ הגמ' הייתה מעירה ממנהג ולא ממעשהו הייחודי של עולא] וכן משמע קצת מקושיית תוס' בשבת ד"ה פליגא.
עכ"פ בדברי רש"י שכתב: אבי חדייהו - חזה דרך בני אדם כשיוצאין מבית הכנסת מיד הוא נושק לאביו ולאמו ולגדול ממנו בארכובה או בפס ידיו [משום כבוד] עכ"ל. רש"י מפרש את מעשה דעולא שכך דרך כבוד לנשק ידי אדם גדול וצ"ב א. וכי היכן מצינו באחותו הגדולה שצריך לכבדה ב. מדברי רש"י משמע שדרך כבוד לנשק בפס ידו או בארכובה ואילו מעשה דעולא היה במקום אחר.
א. שאלתו היתה מהסוגיה בשבת ולא ציין כלל לדברי רש"י בע"ז, ומכאן תמיהתי מנין העוז לשאול כזו שאלה ואפילו לא לטרוח לציין את דברי רש"י (ומינה דלרש"י לא קשיא האי קושיא וסגי בהכי למימר דאינה שאלה כלל וכלל).
ב. מה שכתבת להוכיח שאינו מנהג מקובל באותם ימים מכך שהגמרא מביאה מעשה דעולא להקשות גם הוא אינו נכון דהגמ' מביאה מעשה דעולא כדי לומר ופליגא דידיה אדידיה והוא פשוט.
ג. מה שכתבת בנוגע לכיבוד אחיות גדולות-נחלקו דעות הפוסקים אם חובת כבוד אחיו הגדול נאמרה אף בנוגע לאחיות, או שמא לא נאמר אלא באחים. כמו כן נחלקו בעניין אחיו הגדול שאינו בכור: האם חיוב כבוד אחיו הגדול נאמר רק באחיו הבכור, או שמא יש חובה לכבד כל אח שגדול ממנו.
בשאלות אלו ציין ב"
פתחי תשובה"
[21] לדברי שו"ת
שבות יעקב[22], שנקט שאין אדם מחויב בכבוד אחותו הגדולה, וכמו כן נאמרה המצווה רק באח הגדול ביותר, שהוא הבכור. בטעם הדבר ביאר שם שיסוד המצווה הוא לכבד את הבן (הבכור) היורש, שכך הוא כבוד ההורים לכבד הבן הבכור שממשיך את דרכם, ולכן לא נאמר החיוב אלא בבן זכר, ובבכור ממש.
אולם ב"ברכי יוסף" חלק עליו הן בנוגע לכבוד אחותו הגדולה והן בנוגע לאח גדול שאינו בכור, ונקט שנאמרה המצווה גם באחותו הגדולה וגם בכל אח שגדול ממנו. את יסוד דבריו תמך בדברי הרמב”ן שהובאו לעיל, שכן "שגנאי לאביו ואמו שיתבזו תולדותם", וסברא זו נכונה בין בבן ובין בבת, וגם בכל האחים שגדולים ממנו.
ביושר הורי הביא בשם ספר יד שאול[23] שהביא ראיה מדברי הגמרא[24] שיש חובת כבוד לאחיות גדולות, שכן עולא כיבד את אחיותיו הגדולות.
להלכה, מסיק ב"ברכי יוסף": "חייב לכבד כל אחיו הגדולים ממנו, זכרים ונקבות, ואף לאחר מיתת אב ואם. והכי משמע לפי הפשט מסתמות דברי הפוסקים, והן לפי דרך האמת שכתב רבינו האר”י ז”ל.
ד. מה שהבאת שמדברי התוס' נראה יותר לפרש דמיירי על החזה כי בזה יש יותר הרהור, אינו מוכרח כלל, ולא היה לך להביא מדברי התוס' אלא מדברי רש"י שציינתי דהוא מפורש ולכך תמהתי עליך.