המקום: ישיבת השרון של הרב אדלשטיין והרב יעקובוביץ זצוק"ל בגבולות רמת השרון- הרצליה (שהם היו גם המרא דאתרא של הערים הללו)
המאורע: ביום זה היה אחה"צ הברית של בנו של מו"ר ר' יעקב אדלשטיין זצוק"ל (כמדומני זה היה בריתו של הבן הבכור הרב מרדכי שמואל שליט"א רב דשכונת נאות יוסף בבני ברק)
החזון איש היה הסנדק וממילא ניצלו את ההזדמנות לבחון את הבחורים בישיבה
(הברית מסביר גם את המצאות הרב דסלר שהיה מורו ורבו של ר' יעקב וכן מסביר את העדרו של ר' יעקב בתמונה שהיה עסוק בהכנות)
והרב הלפרין בא עם החזו"א במטרה שיתמוך בישיבת השרון
י"א אשר זהו הרה"ק הרש"ב מליובאוויטש, לא וודאי כ"כ שהרי ידוע שלא הסכים להצטלם וזאתי תמונת סטודיו. תמונתו הידועה היא משנתו האחרונה מדרכון כאשר רצה לעלות לארץ, והתמונה המצורפת צולמה 12 שנה לפני
י"א אשר זהו הרה"ק הרש"ב מליובאוויטש, לא וודאי כ"כ שהרי ידוע שלא הסכים להצטלם וזאתי תמונת סטודיו. תמונתו הידועה היא משנתו האחרונה מדרכון כאשר רצה לעלות לארץ, והתמונה המצורפת צולמה 12 שנה לפני
הוד תמונת פניו של הגאון האדיר בעל מחבר הגהות 'פורת יוסף' על תלמוד בבלי, המכונה רבי יוסלה מורה הוראה, דיין ומו"צ בווילנא. אחד מההמסכימים על המשנה ברורה
תאריך פטירת הגאון הוא בד' תמוז תר"ן
רבי יוסף ב"ר רפאל שימש כראש המו"צים בווילנה במשך עשרות שנים, משנת ה'תר"ה (1845) ועד לפטירתו, כשבהמשך הצטרף אליו ידידו הצעיר ממנו, רבי בצלאל הכהן. הם גם היו חברים לבית הדין הווילנאי כשלצידם הדיין השלישי, הרב אליהו אליעזר גרודזנסקי, ומאוחר יותר, רבי שלמה הכהן.
חתם על הקונטרס "הוראת היתר" שבו הכשירו את אתרוגי קורפו בעת הפולמוס עליהם בשנות ה-70 של המאה ה-19; נתנו הסכמה לספרו ההלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן, ה"משנה ברורה"; ואסרו את השימוש בספר "סדרי טהרות" של האדמו"ר רבי גרשון העניך ראדזין. היה מכונה "זקן ההוראה". נהג להתהלך עטור בטלית ובתפילין לאורך כל היום, גם בלכתו ברחוב. חתנו היה הרב אפרים זלמן סלוצקי שהתמנה לאחר פטירתו בשנת ה'תר"ן לשמש במקומו כמורה ההוראה בווילנה.
הרב צבי אלימלך קאליש ע"ה, בעמח"ס כבוד חכמים, שלוש קדושות והיכל מלכים(-לא נדפס לע"ע), אב"ד מונקאטש לאחר המלחמה ומתלמידיו הקרובים של כ"ק אדמו"ר הגה"ק המנחת אלעזר ממונקאטש זיע"א