בתפילת עלינו לשבח פניית אוה"ע לע"ז מוגדרת - שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל וכו'.
ואילו פניית ישראל לקב"ה מוגדרת בנוסח אחר - ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים.
בישראל התווספה הכריעה, והתפילה הוחלפה בהודאה.
בביאור החלפת התפילה בהודאה נראה פשוט, שאצל העכו"ם הע"ז הוא כח חיצוני ששולט בעולם, ובעל כרחם הם צריכים לפנות אליו כדי לקבל את צרכיהם.
משא"כ אצלינו התפילה אינה רק למטרת בקשת הצרכים, אלא למטרת ההכרה שהקב"ה הוא המשפיע והכל בא ממנו, ובקשת הצרכים היא רק היכ"ת.
אך בענין תוספת הכריעה גבי ישראל אין לי ביאור מבורר, ואשמח לתשובות בענין.
ואילו פניית ישראל לקב"ה מוגדרת בנוסח אחר - ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים.
בישראל התווספה הכריעה, והתפילה הוחלפה בהודאה.
בביאור החלפת התפילה בהודאה נראה פשוט, שאצל העכו"ם הע"ז הוא כח חיצוני ששולט בעולם, ובעל כרחם הם צריכים לפנות אליו כדי לקבל את צרכיהם.
משא"כ אצלינו התפילה אינה רק למטרת בקשת הצרכים, אלא למטרת ההכרה שהקב"ה הוא המשפיע והכל בא ממנו, ובקשת הצרכים היא רק היכ"ת.
אך בענין תוספת הכריעה גבי ישראל אין לי ביאור מבורר, ואשמח לתשובות בענין.