גאלד אמר:
מה הגדר של נקודה שחורה על אתרוג? איזה נקודה שחורה פוסלת אתרוג?
מראה פסול בחוטמו פוסל בכל שהוא [שו"ע סי' תרמ"ח סי"ב].
ואין הכוונה ממש כל שהוא, אלא דוקא אם נראה תיכף למסתכל, בהשקפה ראשונה [שו"ע הרב סי' תרמ"ח סכ"ב, וכ"מ במג"א סקי"ח שכתב דבעי' שיהיה נראה להדיא], אבל אם נראה רק אחר הסתכלות ועיון כשר [מ"ב שם סקמ"ו]. ואף אם לאדם עם ראיה זכה נראה תיכף, כיון שיש אנשים שלהם נראה רק אחר התבוננות, כשר [שו"ת המבי"ט ח"ג סי' מ"ט, הביאו המג"א סקי"ח].
המרחק שממנו צריך שייראה המראה פסול, משמע בשו"ת המבי"ט שרק אם נראה גם ממרחק קצת, אזי פסול, וכ"כ בשעה"צ [סקמ"ט]. והחזו"א [סו"ס קמ"ז] כתב לפרש במבי"ט דאם נראה רק מקרוב ג"כ פסול, וצ"ב.
ומ"מ המקובל בין הרבנים הוא שאי"צ לקרב ממש, אלא מסתכלים ממרחק של 30 ס"מ בערך, וכן הורה הגריש"א זצ"ל [ארה"מ למהדרין עמ' שע"ט בשם הגר"ע אויערבאך שליט"א].
ואם יש כמה נקודות קטנות יחד, שבכל אחת מהן אין כדי לפסול, כי היא קטנה מידי, אבל כיון שיש כמה נקודות באותו מקום הן נראות, פסול [ארה"מ למהדרין עמ' שפ"ו בשם הגרנ"ק שליט"א].
ואם יש נקודה שחורה קטנה שאינה נראית כ"כ ואינה פוסלת, והיא מחוברת לכתם גדול יותר בצבע אחר שאינו פוסל כגון חום שאינו כהה, אין אומרים שע"י הכתם החום ניכר הנקודה השחורה, אלא דנים את הנקודה השחורה בפני עצמה ואינה פוסלת [מעדני שלמה עמ' ק' בשם הגרשז"א זצ"ל, ובהערה נ' שכן הורה גם הגרנ"ק שליט"א].
ויש מקילים לכתחילה בכל הנקודות השחורות הקטנות המצויות אף שנראות היטב לעין ואף שאפשר להסירן [חו"ב סוכה לה: מטעם דאינם מגוף האתרוג אלא שנדבקו בו מבחוץ [וזה דלא כמ"ש בס' כשרות ארה"מ [עמ' כ"א] דבמציאות קשה לקבוע אם הנקודה היא מריסוס וכדו' או מעצמותו של האתרוג, ולכן יש להקל רק אם הנקודה יורדת, וע"ע הליכות שלמה פרק י' ארחות הלכה 74], וכ"כ בס' הלכות חג בחג [פרק ד' הערה 62] מצד סברא אחרת, דכן הוא הרגילות באתרוגים במקומינו ובזמנינו, ע"ש, ועע"ש הערה 63 שהיקל גם מצד שרוב הנקודות לא חשיבי שנראות לעין בלא עיון והסתכלות, אך מ"מ כתב [שם סוף אות מ"א] שכ"ז מדינא אבל למעשה רבים מהדרין בזה].
גאלד אמר:
האם 2 נקודות שחורות בתחתית האתרוג, משני הצדדים, יפסלוהו?
מראה פסול בשאר האתרוג [מתחת למקום החוטם], יש בזה שני אופנים:
א) אם המראה פסול הוא במקום אחד בלבד - פוסל רק אם התפשט על פני שטח רובו של האתרוג (שו"ע סי' תרמ"ח ס"ט).
ב) ואם הוא בשנים או שלשה מקומות - דינו חמור בשני דברים מהאופן הקודם: א] השטח שסביבות המראות הפסולים מצטרף לשיעור רוב האתרוג, משום שהוא 'מנומר' במראות פסולים . ב] אף אם אין השטח המנומר מהווה רוב שטח האתרוג כולו אלא רק רוב היקפו, פסול (מ"ב שם סקמ"א ע"פ המג"א סקי"ג וכ"ד ש"פ. ובשו"ע הרב (ס"כ) דאין חילוק בין רוב היקפו לרוחב או לאורך) [ולדעת החזו"א (סי' קמ"ז סק"ה ד"ה ספק חסר) גם באופן שהמראה פסול נמצא בכמה מקומות אינו פוסל עד שיהיה השטח המנומר ברוב שטח האתרוג].
[ולדעת השו"ע (ס"י) לכתחילה יש להחמיר שאף אם רק מיעוט האתרוג מנומר פסול [והיינו אפילו פחות מרביע האתרוג (כה"ח סקע"ח)], ובשעת הדחק אפשר להקל שדוקא מנומר ברוב היקף האתרוג פסול [ולעניין ברכה אין לברך אא"כ במקום שנהגו לברך (כה"ח סקע"ד בדעת השו"ע)].
ואם הנימור הוא בארבעה מקומות [ולא רק בשנים או שלשה], אף אם אינו ברוב היקפו של האתרוג אלא במיעוטו, כתב הבה"ל (סעי' י' ד"ה שכולם) שבכל ימי הסוכות לבד מיו"ט ראשון בודאי יש להקל בזה, אך ביו"ט ראשון אין הדבר ברור כ"כ.
בספר פרי הדר (עמ' 42) כתב עצה פשוטה לבדוק בקלות אם המנומר הוא ברוב ההיקף לרוחב – שהרי כאשר האדם מחזיק את האתרוג הוא רואה מולו את חציו של האתרוג, ואם מכל צד שמסתכל על האתרוג הוא רואה חלק מן המראה הפסול, א"כ המראה פסול הוא ברוב ההיקף, אך אם ישנו צד באתרוג שכאשר הוא מולו אין בו מראה פסול כלל, הרי שלפחות חצי מהיקף האתרוג נקי ממראות פסולים ואין בו רוב היקף של מראות פסולים. אך הדגיש שלפעמים בצד השני יש יותר שקיעות ובליטות ועל ידי זה יתכן שיש בו רוב היקף מראות פסולים, ולכן צריך לבדוק דבר זה.
אם הנימור ברוב היקפו הוא במקום העוקץ, כשר [לדידן דנקטינן שרק ברוב היקפו פסול], כיון שאינו נראה לעין כשמחזיק האתרוג כרגיל דהיינו כשהחוטם למעלה (ארה"מ למהדרין עמ' שפ"ט בשם הגרנ"ק שליט"א והגר"ע אויערבאך שליט"א ועוד).
יש שכתבו להקל שאין פסול מנומר אם מקומות המראה פסול הם קטנים ומפוזרים, שיש באתרוג כנגדם פי עשרים ואפי' פחות (חו"ב סוכה לה:, וכעי"ז שמעתי בשם הגרי"י פוזן שליט"א).
ולדבריהם אין פסול מנומר מצוי למעשה ברוב האתרוגים הנמכרים בזמנינו.