אתרוג: כל דיני ופרטי ענין 'נקודה שחורה'

הבוחן

משתמש ותיק
יש שאלה שמטרידה אותי, אשמח לשמוע מהיסטוריונים ות"ח שבקיאים בכך:
כיצד יתכן שהיום רבנים מתיחסים לכל מיני נקודות באתרוגים כנקודות שחורות שפוסלות, בשעה שלכאורה (או שאולי לא...) לפני מאה ומאתיים שנה באירופה לא היו אתרוגים שמתקרבים לאלפית מרמת האתרוגים היום?
האם פשוט אכשר דרא וישנם אתרוגים מהודרים ולכן מחמירים יותר, או שכך הוא הדין שיוצא לנו מהשו"ע כיום, ומה שהיה פעם לא מענין אותנו?
אשמח לשמוע תגובות.
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
עקב ההנחה המוזרה שהנחת כביכול פעם לא היו פוסלים בכה"ג קשה לענות לך, רק אומר שכיום ב"ה הראייה השתכללה לאין ערוך בזכות המוצר המשוכלל שנקרא "משקפיים" שהן אמנם אינו עוזר בעניין צבעים אבל בהחלט יתכן שנקודות שפעם במבט ראשון לא ראו היום רואים.
 

כרם

משתמש ותיק
הנקודות השחורות - לפי מה ששמעתי - הן תוצר של הדורות האחרונים ממש, כתוצאה מריסוסים וטיפולים שונים בעצים.
בדורות עברו אכן לא היו מצויות הנקודות הללו.
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
מעניין, אני חשבתי שהנקודות השחורות בגלל ריסוס וכד' הם אותם הנקודות שיורדות על ידי שפשוף ואילו הנקודות המחוברות באופן שאם ינטלו יהיה האתרוג חסר הם נמצאים בכל גידול טבעי.
 

אברך

משתמש ותיק
יוסף יצחק אמר:
עקב ההנחה המוזרה שהנחת כביכול פעם לא היו פוסלים בכה"ג קשה לענות לך, רק אומר שכיום ב"ה הראייה השתכללה לאין ערוך בזכות המוצר המשוכלל שנקרא "משקפיים" שהן אמנם אינו עוזר בעניין צבעים אבל בהחלט יתכן שנקודות שפעם במבט ראשון לא ראו היום רואים.

ההנחה הזו לא מוזרה בכלל. ידוע ומפורסם שבאירופה בעבר לא היו מצויים אתרוגים כלל, והיה אתרוג אחד לכל קהילה, וקשה מאד להאמין שאותו אתרוג נדיר היה נקי לגמרי.

מה שכתבת לגבי "משקפיים" - להזכירך, גם היום וגם בעבר יש אנשים שאינם צריכים משקפיים... (כמוני למשל...)

לגופו של עניין:
עיין בספר חידושים וביאורים סוכה לו. (ד"ה נראה פשוט) שכתב וז"ל: נראה פשוט דכל שינוי מראה הפוסל היינו שהאתרוג בתולדתו יש בו שינוי מראה, או שנעשה בו כן מחמת חבלה, אבל מה שמצוי הדבר שיש על האתרוגים נקודות שחורות קטנות, שאינם מגוף האתרוג, אלא שנפלו עליו אם ע"י רוח או זבובים, או שאר סיבות, אף שגדלו עמו ונדבקו עד שא"א להורידם אא"כ יקלוף משהו מן הקליפה עמהם, דלאו כלום הוא, ואין צריך לקלפם, ואינם פוגמים בהידור, עכ"ל.
ובס' הלכות חג בחג (להגאון ר' משה מרדכי קארפ שליט"א מרבני קרית ספר) (פרק ד' הערה 62) צידד להקל מצד סברא אחרת, דכן הוא הרגילות באתרוגים במקומינו ובזמנינו, ע"ש, ועע"ש הערה 63 שהיקל גם מצד שרוב הנקודות לא חשיבי שנראות לעין בלא עיון והסתכלות, אך מכל מקום כתב (שם סוף סעיף מ"א) שכ"ז מדינא אבל למעשה רבים מהדרין בזה.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
אברך אמר:
ההנחה הזו לא מוזרה בכלל. ידוע ומפורסם שבאירופה בעבר לא היו מצויים אתרוגים כלל, והיה אתרוג אחד לכל קהילה, וקשה מאד להאמין שאותו אתרוג נדיר היה נקי לגמרי.
בשנים כתיקונם, כשהדרכים לא היו משובשות מגייסות מלחמה, היו מייבאים אתרוגים לאירופה מאיי קורפו וממקומות נוספים, ואין סיבה להניח שלא היו אתרוגים מצויים כלל, או שהיה רק אתרוג אחד לכל קהילה.
אם ניקח לדוגמא את אתרוגי קורפו ידוע שהם היו מהודרים מאד, אלא שנתעורר עליהם חשש "מורכב". מכל מקום, גם אם הם לא היו נקיים מבלעטלעך, אולי בעיית הנקודות השחורות לא היתה קיימת.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
אברך אמר:
ההנחה הזו לא מוזרה בכלל. ידוע ומפורסם שבאירופה בעבר לא היו מצויים אתרוגים כלל, והיה אתרוג אחד לכל קהילה, וקשה מאד להאמין שאותו אתרוג נדיר היה נקי לגמרי.
בשנים כתיקונם, כשהדרכים לא היו משובשות מגייסות מלחמה, היו מייבאים אתרוגים לאירופה מאיי קורפו וממקומות נוספים, ואין סיבה להניח שלא היו אתרוגים מצויים כלל, או שהיה רק אתרוג אחד לכל קהילה.
אם ניקח לדוגמא את אתרוגי קורפו ידוע שהם היו מהודרים מאד, אלא שנתעורר עליהם חשש "מורכב". מכל מקום, גם אם הם לא היו נקיים מבלעטלעך, אולי בעיית הנקודות השחורות לא היתה קיימת.
דוקא אתרוגי קרפו היו ידועים להיות נקיים מבלעטלעך.
 

שומע כעונה

משתמש רגיל
נקודה שחורה הפוסלת באתרוג, היא שחרורית הבאה מחמת תחילת ריקבון האתרוג, ונקודה שחורה זהו סימן לכך שהאתרוג מתחיל להירקב ולכן אתרוג זה פסול.
לכן כל עוד הנקודה השחורה אינה באה מגוף האתרוג אלא מחמת סיבות אחרות אפי' שהנקודה לא יורדת הרי האתרוג כשר, וניתן לראות אצל מומחים לד' מינים שמכשירים נקודות שחורות מחמת שאין זה מגוף האתרוג,
מה שקורה שהמון העם [המהדרין והמדקדקין] אינם בקיאים במראות האתרוג מה מגופו ומה אינו מגופו וכך כל נקודה שחורה פוסלת לשיטתם את האתרוג.
 

הבוחן

משתמש ותיק
פותח הנושא
שומע כעונה אמר:
נקודה שחורה הפוסלת באתרוג, היא שחרורית הבאה מחמת תחילת ריקבון האתרוג, ונקודה שחורה זהו סימן לכך שהאתרוג מתחיל להירקב ולכן אתרוג זה פסול.
לכן כל עוד הנקודה השחורה אינה באה מגוף האתרוג אלא מחמת סיבות אחרות אפי' שהנקודה לא יורדת הרי האתרוג כשר, וניתן לראות אצל מומחים לד' מינים שמכשירים נקודות שחורות מחמת שאין זה מגוף האתרוג,
מה שקורה שהמון העם [המהדרין והמדקדקין] אינם בקיאים במראות האתרוג מה מגופו ומה אינו מגופו וכך כל נקודה שחורה פוסלת לשיטתם את האתרוג.
כמדומני (תקן אותי אם אני טועה) שנקודה שחורה לא פוסלת בגלל שזה התחלת ריקבון אלא משום שאין זה 'הדר' ולכן היא פוסלת רק בחלק העליון ['חוטמו' כפי שכתוב בהלכה].
 

שומע כעונה

משתמש רגיל
אני שולה מזכרוני ולכן איני יכול להיות בטוח במאת האחזוים, אך אכן טעם הפסול בנקודה שחורה הוא מחמת "הדר", אך הסיבה שבשלה נפגם ההדר מחמת אותה נקודה שחורה כיון שהנקודה מסמנת לנו את תחילת הריקבון, ולכן כשיש נקודה שחורה שאינה יורדת אך אינה מגוף הפרי אין בזה פסול של הדר,
הגע בעצמך, אם היה זה רק ענין של הדר ותו לא מה איכפ"ל אם הנקודה על הפרי או שדבוק לו וא"א להסירה.
 

הבוחן

משתמש ותיק
פותח הנושא
שומע כעונה אמר:
אני שולה מזכרוני ולכן איני יכול להיות בטוח במאת האחזוים, אך אכן טעם הפסול בנקודה שחורה הוא מחמת "הדר", אך הסיבה שבשלה נפגם ההדר מחמת אותה נקודה שחורה כיון שהנקודה מסמנת לנו את תחילת הריקבון, ולכן כשיש נקודה שחורה שאינה יורדת אך אינה מגוף הפרי אין בזה פסול של הדר,
הגע בעצמך, אם היה זה רק ענין של הדר ותו לא מה איכפ"ל אם הנקודה על הפרי או שדבוק לו וא"א להסירה.
נשמעים דברי טעם,
אם כי לדבריך מדוע יש הבדל בין החלק העליון לתחתון?
 

שומע כעונה

משתמש רגיל
מצו"ב צילום ספר הליכות שלמה מהגרשז"א בענין הנ"ל,
[מש"כ בס"ק ל, ההדגשות הם תוצאה של החיפוש באוה"ח ואין להם משמעות]
תמונה1.png
ומצו"ב ההערה על הנ"ל בתחתית העמוד
תמונה2.png

ולגבי החילוק בין חוטם האתרוג לגופו, פשוט שבחוטם אנו מקפידים טפי על ההדר משאר חלקי האתרוג.
ועי' ביאור הלכה סי' תרמח סעיף י"ג ד"ה אבעבועות.
 

גאלד

משתמש ותיק
מה הגדר של נקודה שחורה על אתרוג?
איזה נקודה שחורה פוסלת אתרוג?
 

גאלד

משתמש ותיק
האם 2 נקודות שחורות בתחתית האתרוג, משני הצדדים, יפסלוהו?
 

גאלד

משתמש ותיק
יישר כח על המראה מקום.

אגב, ישבתי וחיפשתי בשולחן ערוך ומשנ"ב, ולא הצלחתי למצוא הלכה בענין נקודה שחורה.
 

גאלד

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
אברך אמר:
ההנחה הזו לא מוזרה בכלל. ידוע ומפורסם שבאירופה בעבר לא היו מצויים אתרוגים כלל, והיה אתרוג אחד לכל קהילה, וקשה מאד להאמין שאותו אתרוג נדיר היה נקי לגמרי.
בשנים כתיקונם, כשהדרכים לא היו משובשות מגייסות מלחמה, היו מייבאים אתרוגים לאירופה מאיי קורפו וממקומות נוספים, ואין סיבה להניח שלא היו אתרוגים מצויים כלל, או שהיה רק אתרוג אחד לכל קהילה.
אם ניקח לדוגמא את אתרוגי קורפו ידוע שהם היו מהודרים מאד, אלא שנתעורר עליהם חשש "מורכב". מכל מקום, גם אם הם לא היו נקיים מבלעטלעך, אולי בעיית הנקודות השחורות לא היתה קיימת.
במקומות רבים באירופה נטלו למצווה אתרוגי יאנעווע, כמו שכתב החתם סופר וכן כתב המשנה ברורה ועוד פוסקים, שיש מסורת עליהם שאינם מורכבים.
אבל על אתרוגי קורפו היו הרבה פקפוקים שהם מורכבים [עם אגס, וצורתם דומה לאגס].
ומסתבר מאוד שהאתרוגים המועטים שהגיעו לקהילות לא היו כ"כ נקיים.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
גאלד אמר:
האם 2 נקודות שחורות בתחתית האתרוג, משני הצדדים, יפסלוהו?
אם יש שתי נקודות שחורות הסמוכות זו לזו, שכל נקודה בפ"ע אינה נראית לעין ורק בגלל סמיכותן נראות לעין, דעת הגריש"א אשרי האיש עמ' ריא אות טו וכ"כ בשו"ת שבט הלוי ח"ט סי' מז אות ג' שפסול, משום שעכשיו הן ניכרות לעין ואי"ז הדר. וכל דבריהם שם מיירי מחטמו ואילך.
 

ישי בן ישראל

משתמש ותיק
ראו איך בחרו תימן אתרוגים...
(מתוך כתביו של הנוסע יעקב ספיר):
 

קבצים מצורפים

  • פיר.png
    פיר.png
    140.3 KB · צפיות: 92

גאלד

משתמש ותיק
בספרי זמנינו ראיתי מביאים, שאם יש 2-3 נקודות שחורות, בתחתית האתרוג - יש למדוד באופן של מתיחת חוט סביב נקודות אלו, ואם זה יוצא רוב האתרוג, הרי האתרוג פסול.
 

אברך

משתמש ותיק
גאלד אמר:
מה הגדר של נקודה שחורה על אתרוג? איזה נקודה שחורה פוסלת אתרוג?
מראה פסול בחוטמו פוסל בכל שהוא [שו"ע סי' תרמ"ח סי"ב].
ואין הכוונה ממש כל שהוא, אלא דוקא אם נראה תיכף למסתכל, בהשקפה ראשונה [שו"ע הרב סי' תרמ"ח סכ"ב, וכ"מ במג"א סקי"ח שכתב דבעי' שיהיה נראה להדיא], אבל אם נראה רק אחר הסתכלות ועיון כשר [מ"ב שם סקמ"ו]. ואף אם לאדם עם ראיה זכה נראה תיכף, כיון שיש אנשים שלהם נראה רק אחר התבוננות, כשר [שו"ת המבי"ט ח"ג סי' מ"ט, הביאו המג"א סקי"ח].
המרחק שממנו צריך שייראה המראה פסול, משמע בשו"ת המבי"ט שרק אם נראה גם ממרחק קצת, אזי פסול, וכ"כ בשעה"צ [סקמ"ט]. והחזו"א [סו"ס קמ"ז] כתב לפרש במבי"ט דאם נראה רק מקרוב ג"כ פסול, וצ"ב. ומ"מ המקובל בין הרבנים הוא שאי"צ לקרב ממש, אלא מסתכלים ממרחק של 30 ס"מ בערך, וכן הורה הגריש"א זצ"ל [ארה"מ למהדרין עמ' שע"ט בשם הגר"ע אויערבאך שליט"א].
ואם יש כמה נקודות קטנות יחד, שבכל אחת מהן אין כדי לפסול, כי היא קטנה מידי, אבל כיון שיש כמה נקודות באותו מקום הן נראות, פסול [ארה"מ למהדרין עמ' שפ"ו בשם הגרנ"ק שליט"א].
ואם יש נקודה שחורה קטנה שאינה נראית כ"כ ואינה פוסלת, והיא מחוברת לכתם גדול יותר בצבע אחר שאינו פוסל כגון חום שאינו כהה, אין אומרים שע"י הכתם החום ניכר הנקודה השחורה, אלא דנים את הנקודה השחורה בפני עצמה ואינה פוסלת [מעדני שלמה עמ' ק' בשם הגרשז"א זצ"ל, ובהערה נ' שכן הורה גם הגרנ"ק שליט"א].
ויש מקילים לכתחילה בכל הנקודות השחורות הקטנות המצויות אף שנראות היטב לעין ואף שאפשר להסירן [חו"ב סוכה לה: מטעם דאינם מגוף האתרוג אלא שנדבקו בו מבחוץ [וזה דלא כמ"ש בס' כשרות ארה"מ [עמ' כ"א] דבמציאות קשה לקבוע אם הנקודה היא מריסוס וכדו' או מעצמותו של האתרוג, ולכן יש להקל רק אם הנקודה יורדת, וע"ע הליכות שלמה פרק י' ארחות הלכה 74], וכ"כ בס' הלכות חג בחג [פרק ד' הערה 62] מצד סברא אחרת, דכן הוא הרגילות באתרוגים במקומינו ובזמנינו, ע"ש, ועע"ש הערה 63 שהיקל גם מצד שרוב הנקודות לא חשיבי שנראות לעין בלא עיון והסתכלות, אך מ"מ כתב [שם סוף אות מ"א] שכ"ז מדינא אבל למעשה רבים מהדרין בזה].

גאלד אמר:
האם 2 נקודות שחורות בתחתית האתרוג, משני הצדדים, יפסלוהו?
מראה פסול בשאר האתרוג [מתחת למקום החוטם], יש בזה שני אופנים:
א) אם המראה פסול הוא במקום אחד בלבד - פוסל רק אם התפשט על פני שטח רובו של האתרוג (שו"ע סי' תרמ"ח ס"ט).
ב) ואם הוא בשנים או שלשה מקומות - דינו חמור בשני דברים מהאופן הקודם: א] השטח שסביבות המראות הפסולים מצטרף לשיעור רוב האתרוג, משום שהוא 'מנומר' במראות פסולים . ב] אף אם אין השטח המנומר מהווה רוב שטח האתרוג כולו אלא רק רוב היקפו, פסול (מ"ב שם סקמ"א ע"פ המג"א סקי"ג וכ"ד ש"פ. ובשו"ע הרב (ס"כ) דאין חילוק בין רוב היקפו לרוחב או לאורך) [ולדעת החזו"א (סי' קמ"ז סק"ה ד"ה ספק חסר) גם באופן שהמראה פסול נמצא בכמה מקומות אינו פוסל עד שיהיה השטח המנומר ברוב שטח האתרוג].
[ולדעת השו"ע (ס"י) לכתחילה יש להחמיר שאף אם רק מיעוט האתרוג מנומר פסול [והיינו אפילו פחות מרביע האתרוג (כה"ח סקע"ח)], ובשעת הדחק אפשר להקל שדוקא מנומר ברוב היקף האתרוג פסול [ולעניין ברכה אין לברך אא"כ במקום שנהגו לברך (כה"ח סקע"ד בדעת השו"ע)].
ואם הנימור הוא בארבעה מקומות [ולא רק בשנים או שלשה], אף אם אינו ברוב היקפו של האתרוג אלא במיעוטו, כתב הבה"ל (סעי' י' ד"ה שכולם) שבכל ימי הסוכות לבד מיו"ט ראשון בודאי יש להקל בזה, אך ביו"ט ראשון אין הדבר ברור כ"כ.
בספר פרי הדר (עמ' 42) כתב עצה פשוטה לבדוק בקלות אם המנומר הוא ברוב ההיקף לרוחב – שהרי כאשר האדם מחזיק את האתרוג הוא רואה מולו את חציו של האתרוג, ואם מכל צד שמסתכל על האתרוג הוא רואה חלק מן המראה הפסול, א"כ המראה פסול הוא ברוב ההיקף, אך אם ישנו צד באתרוג שכאשר הוא מולו אין בו מראה פסול כלל, הרי שלפחות חצי מהיקף האתרוג נקי ממראות פסולים ואין בו רוב היקף של מראות פסולים. אך הדגיש שלפעמים בצד השני יש יותר שקיעות ובליטות ועל ידי זה יתכן שיש בו רוב היקף מראות פסולים, ולכן צריך לבדוק דבר זה.
אם הנימור ברוב היקפו הוא במקום העוקץ, כשר [לדידן דנקטינן שרק ברוב היקפו פסול], כיון שאינו נראה לעין כשמחזיק האתרוג כרגיל דהיינו כשהחוטם למעלה (ארה"מ למהדרין עמ' שפ"ט בשם הגרנ"ק שליט"א והגר"ע אויערבאך שליט"א ועוד).
יש שכתבו להקל שאין פסול מנומר אם מקומות המראה פסול הם קטנים ומפוזרים, שיש באתרוג כנגדם פי עשרים ואפי' פחות (חו"ב סוכה לה:, וכעי"ז שמעתי בשם הגרי"י פוזן שליט"א). ולדבריהם אין פסול מנומר מצוי למעשה ברוב האתרוגים הנמכרים בזמנינו.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
יש על זה חוברת נפלאה תמציתית וברורה של הרב יהודה צארום אב"ד חניכי הישיבות בארה"ק.
מופצת חינם קודם החג בבתי הכנסת.
 

אברך

משתמש ותיק
גאלד אמר:
האם נקודה שחורה הוא מראה פסול?
מראה פסול היינו כגון צבע שחור (שו"ע סי' תרמ"ח סט"ז), חום כהה מאד ונוטה לשחור (ס' חיים וברכה אות ש"ב, וכ"כ בחוט שני עמ' רפג. ובס' הלכות חג בחג פרק ד' הערה *62 כתב דכשר), כחול כהה ונוטה לשחור (חוט שני שם), ובאדום כהה נחלקו הפוסקים (עיין בה"ל שם סט"ז ד"ה אם).
אבל חום וכחול ואדום שאינם כהים כ"כ, כשר [ולעניין הידור לכתחילה לכאו' זה תלוי אם זה פוגם ביופיו של האתרוג].
צבע לבן הפסול [וכמ"ש בשו"ע שם] הוא דוקא לבן צח [ואינו מצוי כ"כ בזמנינו], עיין בדע"ת (סי' תרמ"ח סט"ו) דביום הראשון יש להחמיר בכל לבן, ובשאר הימים רק בלבן כקליפת הביצה. אמנם עיין בחוט שני (עמ' רפד רפה) דלבן שנוצר מחמת שהשמש לא הגיעה לשם אינו לבן ממש, והביא שאומרים בשם הגר"ש ברמן שהחזו"א היה מקרב את האתרוג לחולצה לבדוק אם זה לבן. וכן הורה הגריש"א זצ"ל דלבן היינו לבן ממש, ולא נוטה ללבן – ס' פרי הדר עמ' 33 בשם הגרי"מ רובין שליט"א, וכן הביא בס' ארה"מ למהדרין (עמ' תו) בשם הגר"ע אויערבאך שליט"א בשם חמיו הגריש"א זצ"ל. והוסיף הגר"ע שא"ל הגריש"א דהיום לא מצוי כלל מראה לבן שפוסל. וכלשון הזו אמר הגרש"צ רוזנבלט שליט"א שאין זה מצוי היום, וכנראה שגם הוא מורה דבעינן לבן צח, וכן מקובל.

בנוגע לנקודות שחורות קטנות, עי' מה שכתבתי לעיל.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ר' אברך, אתה ממש שופע מקורות וידיעות נפלאות בכל הנוגע לפסולי האתרוג. מן הסתם כתבת בענין בצורה מורחבת ומקיפה, ועל כן מן הראוי, שנזכה כל חו"ר הפורום, לראות את דבריך הנפלאים בענין זה. אשמח אם תעלה, את כלל דבריך בזה. ואיישר חילך והבן.
 

אברך

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
ר' אברך, אתה ממש שופע מקורות וידיעות נפלאות בכל הנוגע לפסולי האתרוג. מן הסתם כתבת בענין בצורה מורחבת ומקיפה, ועל כן מן הראוי, שנזכה כל חו"ר הפורום, לראות את דבריך הנפלאים בענין זה. אשמח אם תעלה, את כלל דבריך בזה. ואיישר חילך והבן.
כתבתי חוברת על הלכות ד' מינים, לפני שאני אעלה אותה כאן, אצטרך לעבור ע"ז. ועוד חזון למועד אי"ה בל"נ, והבן.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
חן חן..ואכן אכן..ראוי לעבור על הדברים..מספיק "נקודה שחורה"..בשביל שבעיני אינשי דעלמא..יהיו שאר החלקים הגדולים שבחוברת..פסולים...יישר כח. מצפים לזה ל' יום קודם סוכות. קח את הזמן והבן..
 

גאלד

משתמש ותיק
יישר כח גם על מה שכתבת כאן https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=28&t=1551#p13460
אברך אמר:
לגופו של עניין:
עיין בספר חידושים וביאורים סוכה לו. (ד"ה נראה פשוט) שכתב וז"ל: נראה פשוט דכל שינוי מראה הפוסל היינו שהאתרוג בתולדתו יש בו שינוי מראה, או שנעשה בו כן מחמת חבלה, אבל מה שמצוי הדבר שיש על האתרוגים נקודות שחורות קטנות, שאינם מגוף האתרוג, אלא שנפלו עליו אם ע"י רוח או זבובים, או שאר סיבות, אף שגדלו עמו ונדבקו עד שא"א להורידם אא"כ יקלוף משהו מן הקליפה עמהם, דלאו כלום הוא, ואין צריך לקלפם, ואינם פוגמים בהידור, עכ"ל.
ובס' הלכות חג בחג (להגאון ר' משה מרדכי קארפ שליט"א מרבני קרית ספר) (פרק ד' הערה 62) צידד להקל מצד סברא אחרת, דכן הוא הרגילות באתרוגים במקומינו ובזמנינו, ע"ש, ועע"ש הערה 63 שהיקל גם מצד שרוב הנקודות לא חשיבי שנראות לעין בלא עיון והסתכלות, אך מכל מקום כתב (שם סוף סעיף מ"א) שכ"ז מדינא אבל למעשה רבים מהדרין בזה.
 

גאלד

משתמש ותיק
ושם כתב סברא מעניינת:
שומע כעונה אמר:
נקודה שחורה הפוסלת באתרוג, היא שחרורית הבאה מחמת תחילת ריקבון האתרוג, ונקודה שחורה זהו סימן לכך שהאתרוג מתחיל להירקב ולכן אתרוג זה פסול.
לכן כל עוד הנקודה השחורה אינה באה מגוף האתרוג אלא מחמת סיבות אחרות אפי' שהנקודה לא יורדת הרי האתרוג כשר, וניתן לראות אצל מומחים לד' מינים שמכשירים נקודות שחורות מחמת שאין זה מגוף האתרוג,
מה שקורה שהמון העם [המהדרין והמדקדקין] אינם בקיאים במראות האתרוג מה מגופו ומה אינו מגופו וכך כל נקודה שחורה פוסלת לשיטתם את האתרוג.

שומע כעונה אמר:
אני שולה מזכרוני ולכן איני יכול להיות בטוח במאת האחזוים, אך אכן טעם הפסול בנקודה שחורה הוא מחמת "הדר", אך הסיבה שבשלה נפגם ההדר מחמת אותה נקודה שחורה כיון שהנקודה מסמנת לנו את תחילת הריקבון, ולכן כשיש נקודה שחורה שאינה יורדת אך אינה מגוף הפרי אין בזה פסול של הדר,
הגע בעצמך, אם היה זה רק ענין של הדר ותו לא מה איכפ"ל אם הנקודה על הפרי או שדבוק לו וא"א להסירה.
ולפי זה נמצא שנקודה שחורה אינה ענין לשינוי מראה, ואינה פוסלת.
אמנם לפי מה שהובא כאן לעיל נמצא שיש דעות שנקודה שחורה זה כן שינוי מראה הפוסל.

[עוד הביא שם הנ"ל ממרן הגרשז"א, ראה שם https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=28&t=1551#p13492 ]
 
חלק עליון תַחתִית