היכן ?
לכאו' יש להוכיח שלא כדבריו מדאין מברכים על קריאת פרשת זכור, ויתכן שהביאור בזה דכיון שהמצוה היא קריאת התורה יוצא בברכת התורה גרידא.משה נפתלי כתב: ↑21 אפריל 2020, 21:12פוק קרי קראך לברא! רבי ראובן מרגליות לאו בר סמכא הוא!
תדע, דהוא אמר 'ברור כי לפני קריאתו בירך המלך ברכה מיוחדת על הקריאה ההיא במטבעת אקב"ו, כי ברכת התורה שאנחנו מברכים אינה ברכת המצוה אך ברכת הודאה'; ורבנו משה בר מימון אמר בהלכות חגיגה:
הברכה הפנטסטית 'בא"י אמ"ה שבחר בדוד עבדו ובזרעו אחריו וצונו לקרות' וגו', נעלמה מידיעתו של בעל 'משנה תורה'.כֵּיצַד הוּא קוֹרֵא? פּוֹתֵחַ וְרוֹאֶה וּמְבָרֵךְ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרֵךְ כָּל קוֹרֵא בַּתּוֹרָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְקוֹרֵא הַפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁאָמַרְנוּ עַד שֶׁהוּא גּוֹמֵר, וְגוֹלֵל וּמְבָרֵךְ לְאַחֲרֶיהָ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרְכִין בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמוֹסִיף שֶׁבַע בְּרָכוֹת.
ואולי עפי"ז י"ל דאין לברך על מקרא ביכורים ווידוי מעשר מפני שמצוותם היא קריאת פרשה בתורה אין לתקן להם ברכה בפ"ע שכבר בירך ברכת התורה.
ויל"ע בקריאת פרשת סוטה, ובזה י"ל סברא נוספת, שאם לא תענה האשה אמן לא תתקיים המצוה, א"כ אין לברך על מצוה התלויה באחרים.
וכן יל"ע בקריאת פרשת חליצה [דהסברא הראשונה ל"ש למ"ד דאין נשים מברכות ברכה"ת,] אמנם בזה נראה דאי"צ לזה דהקריאה היא רק הכשר מצוה דחליצה. (ומה עם חליצה עצמה צ"ע ואולי משום שתלוי ביבם, וכן זה תלוי במה שדנו הפוסקים האם כשאינה חפצה להינשא לשוק צריכה חליצה למצוה או שהחליצה היא רק להתירה כגט).