ראשון לחשבון עוונות

אוריאל

משתמש ותיק
מה הכוונה שיו"ט ראשון של סוכות הוא ראשון לחשבון עוונות?
על העבירות שבין יוה"כ לסוכות לא נענשים?!
 

אלימלך

משתמש ותיק
בטור או"ח תקפא' כותב "...במוצאי יוה"כ עוסקים במצות סוכה ולולב ואין עושין עונות לכך קורא י"ט ראשון ראשון לחשבון עונות"- א"כ נענשים על עבירות שנעשו, רק שלא עושים עוונות. [אולי הסיבה לכך כי "יפה ת"ת עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון" הרי שיגיעת הגוף אפ' בדבר הרשות משכחת עוון ק"ו יגיעה במצוה, ולפי"ז יתכן ששגגות כן עושים]
אמנם בב"י הביא שבתנחומא כתוב "...ומיום הכפורים עד החג כל ישראל עסוקים במצות זה עוסק בסוכתו וזה עוסק בלולבו, וביום הראשון של חג כל ישראל עוברים לפני הקדוש ברוך הוא ולולביהן בידן ואתרוגיהן בידן ומקלסין לשמו והקדוש ברוך הוא אומר להם מאן דאזל אזל ומן הכא ולהלאה חושבנא לפיכך קורא אותו יום הראשון"- הרי שנמחלין העוונות [וצ"ע אי בעי תשובה].
 

ערך רב

משתמש ותיק
בודאי שהפירוש המקובל הוא כפי שהובא כאן לעיל, שלפני כן אין חשבון עוונות כיון שאין זמן לחטוא.
והשל"ה האריך מאד לדחות את מי שרוצה לומר שהותרה הרצועה ח"ו.
אולם אעפ"כ מצאתי בספר המנהגים קלויזנר סי' מד וז"ל:

בין כיפור לסוכות אין נופלין, לפי שאותן ד' ימים נתן הקדוש ברוך הוא מתנה לישראל שאינו מונה להם עונות באלו ד' ימים ואינו מתחיל להם למנות אלא מיום ראשון של סוכות שנאמר ולקחתם לכם ביום הראשון, פי' ראשון לחשבון (עונות) עבירות כך יש במדרש, עכ"ל ליקוט [נמצא בכ"י י-ם]
 

כרם

משתמש ותיק
בעלי הדרוש אומרים:
בראש השנה ויום כפור עושים תשובה מיראה, מפחד יום הדין והחתימה לכל השנה, ואז הזדונות נעשות כשגגות. ואין אנחנו רוצים גם שגגות, ומתפללים ותשליך במצולות ים כל חטאתינו. אבל בסוכות אנחנו עושים תשובה מאהבה, מתוך שמחה וריקודים, ואז הזדונות נעשות כזכויות. ואנחנו רוצים הרבה זכויות. ולכן מתחילים למצוא את העבירות הישנות כדי לקבל אותם בחזרה כזכויות.
וזה ראשון לחשבון עוונות: היום הראשון שאנחנו עושים חשבון מהעבירות הישנות שלנו.
 

תלמיד חבר

משתמש ותיק
כרם אמר:
בעלי הדרוש אומרים:
בראש השנה ויום כפור עושים תשובה מיראה, מפחד יום הדין והחתימה לכל השנה, ואז הזדונות נעשות כשגגות. ואין אנחנו רוצים גם שגגות, ומתפללים ותשליך במצולות ים כל חטאתינו. אבל בסוכות אנחנו עושים תשובה מאהבה, מתוך שמחה וריקודים, ואז הזדונות נעשות כזכויות. ואנחנו רוצים הרבה זכויות. ולכן מתחילים למצוא את העבירות הישנות כדי לקבל אותם בחזרה כזכויות.
וזה ראשון לחשבון עוונות: היום הראשון שאנחנו עושים חשבון מהעבירות הישנות שלנו.

אוסיף על דבריך שכידוע על כל עבירה יש שני תביעות א' עצם המעשה ב' זה שבאותו הזמן לא עשה מצווה.
החלק הראשון הוא הדין שאדם נותן בעולם הבא והחלק השני הוא החשבון שמחשבנים לו שיכל לעשות מעשה מצווה
וזהו ראשון לחשבון עוונות שאז החשבון העניין שבאותו הזמן לא עשית מצווה גם הוא מתכפר כיון שזה נעשה לזכויות.
הערה. שעניין זכות לא בדיוק קשור למצווה א"כ לא נראה לומר שעדען אין עליו תביעה על החלק של עשיית המצווה.
 

שרביה

משתמש ותיק
כרם אמר:
בעלי הדרוש אומרים:
בראש השנה ויום כפור עושים תשובה מיראה, מפחד יום הדין והחתימה לכל השנה, ואז הזדונות נעשות כשגגות. ואין אנחנו רוצים גם שגגות, ומתפללים ותשליך במצולות ים כל חטאתינו. אבל בסוכות אנחנו עושים תשובה מאהבה, מתוך שמחה וריקודים, ואז הזדונות נעשות כזכויות. ואנחנו רוצים הרבה זכויות. ולכן מתחילים למצוא את העבירות הישנות כדי לקבל אותם בחזרה כזכויות.
וזה ראשון לחשבון עוונות: היום הראשון שאנחנו עושים חשבון מהעבירות הישנות שלנו.

קדושת לוי פר' וילך:
וז"ל:

ונראה לתרץ דאיתא בגמרא ולקחתם לכם ביום הראשון, וכי ראשון הוא וכו', אלא ראשון לחשבון עונות. שלכאורה אין לו ביאור כאשר האריכו למעניתם המפרשים הקדמונים. והנראה, כי באמת נכון הדבר שבימים האלו מראש השנה עד יום הכפורים כל איש ואיש בודאי עיניו פקוחות על כל דרכיו לשוב אל ה' איש לפי שכלו יהולל ולפי מדריגתו מפחד ה' ומהדר גאונו בקומו לשפוט הארץ כי קרוב יום ה' ומי יכול להצטדק בדין ומי הגבר אשר לא ירא ואיזהו נפש אשר לא תעונה, כי יבא להיות נשפט לפני שופט כל הארץ על כל מעשיו הלא החרד על דבר ה' יעשה במרום הר שכלו לתקן את אשר עוות והתשובה נקרא תשובה מיראה. ואחר יום הכפורים כשעוסקין במצות סוכה ולולב וד' מינים וצדקה כיד ה' הטובה בנדבה וחובה לעבוד את עבודת ה' בשמחה וטוב לב, אזי התשובה הזאת תשובה מאהבה. וידוע מאמר חכמינו ז"ל שעל ידי תשובה מיראה הזדונות נהפכו לשגגות ועל ידי תשובה מאהבה הזדונות נהפכו לזכיות כאשר איתא שם. והקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו וחסדיו הרוצה בתקנות השבים לפניו באמת ובאהבה כאמור ולא תחפוץ במות המת כי אם בשובו מחטאיו וחיה. על כן בחג הזה שאנו באים לחסות בצל שדי על ידי מצות ומעשים טובים מאהבת השם יתברך אז מונה העונות לידע כמה מצות יהיה חילוף העונות, מה שאין כן עד סוכות דהוא מיראה אזי לא ימנה כלל שעדיין הם שגגות. אמנם בסוכות שאז הוא מאהבת השם אז השם יתברך מונה וסופר העונות כדי שיתהפכו לזכיות ויהיו מליצים טובים על ישראל. וזהו פירוש ראשון, הוא שנקרא החג הזה ראשון כי לו משפט להקרא ראשון על שיש בו מעלות חשבון העונות ואזי הוא משפיע לנו טובה וברכה כאשר רצונו יתברך להשפיע תמיד, כי יותר ממה שהעגל רוצה לינק פרה רוצה כו'. עכ"ל.
 
בעלי הדרוש אומרים:
בראש השנה ויום כפור עושים תשובה מיראה, מפחד יום הדין והחתימה לכל השנה, ואז הזדונות נעשות כשגגות. ואין אנחנו רוצים גם שגגות, ומתפללים ותשליך במצולות ים כל חטאתינו. אבל בסוכות אנחנו עושים תשובה מאהבה, מתוך שמחה וריקודים, ואז הזדונות נעשות כזכויות. ואנחנו רוצים הרבה זכויות. ולכן מתחילים למצוא את העבירות הישנות כדי לקבל אותם בחזרה כזכויות.
וזה ראשון לחשבון עוונות: היום הראשון שאנחנו עושים חשבון מהעבירות הישנות שלנו.
קדושת לוי האזינו ג
 

המגדיר

משתמש רגיל
בתנחומא שמביא את ראשון לחשבון עוונות יוצא ממנו שהסליחה נגמרת רק בסוכות שאז אנו מהללים את הקב"ה, עייש דבריו והמשל למלך שמביא.
 
חלק עליון תַחתִית