סיפורים שלא היו

איש ווילנא

משתמש ותיק
פותח הנושא
אחד מן הגולה אמר:
עיקר סיפור הגר צדק מובא ברשומות של תלמיד הגר"א הג"ר מנחם מנדל משיקלוב ברשימותיו מירושלים.

אייזה רשימות מדובר
אולי תוכל להסביר לי באייזה ספר אני רואה את הרשימות הללו
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
אחד מן הגולה אמר:
עיקר סיפור הגר צדק מובא ברשומות של תלמיד הגר"א הג"ר מנחם מנדל משיקלוב ברשימותיו מירושלים.

אייזה רשימות מדובר
אולי תוכל להסביר לי באייזה ספר אני רואה את הרשימות הללו
לא ראיתי את הרשימות בפנים, כתבתי מתוך הזיכרון שראיתי בספר הגאון. זה עתה שבתי לעיין בזה, והוא בח"ג עמ' 1107, אך ראיתי שטעיתי ואינו ברשימות ר' מנדל עצמו, אלא מבוא שם שהוא ברשימות יוסף וולף יהודי מומר שהתעמת עם הג"ר מנדל ז"ל, ומזכיר שם בתוך הדברים כי ר' מנדל הזכיר את סיפורו של הגר צדק ממשפ' פוטוצקי שהועלה על המוקד עיי"ש.
 
 

לודאי

משתמש חדש
מענין לענין
למישהו יש מקור למה שמספרים בגן
שבקריעת ים סוף הענן החזיר את האבנים והחיצים למצרים
במקורותינו כתוב שהוא קיבל ולא הוזכר זריקתם חזרה
אולי התערבב ענין מלחמת אברהם עם המלכים
חיפשתי תוספת זו ולא מצאתיה
 

ההוא טייעא

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
אני שמעתי מיהודי חוקר חושב, שטען כי האגדה על התגירותו של ה"גרף פוטוצקי" הינה אגדה שאין לה בסיס, ושהמקורות המצויים בגינה אינם הולמים מציאות היסטורית.
מה דעתכם?
(איני מבין בזה)
כמדומני שבקולמוס פעם כתב על זה מישהו בשם שמואל לבינזון והוא לא מכחיש הסיפור מכל וכל אלא משנה הרבה פרטים חשובים ביותר.
 

מהרילניק

משתמש ותיק
אחד מן הגולה אמר:
כמו"כ הגרא"ז היה שר עד זקנותו שיר מיוחד שזימרו בישיבת וולאז'ין על המילים "אבל אנחנו עמך בני בריתך, בני אברהם אהובך, שנשבע לו בהר המוריה, זרע יצחק יחידו שנעקד ע"ג המזבח", שהיה מקובל שכך שר הגר צדק בעת שלקחוהו לעבר המקום להעלותו על המוקד.
כמו"כ כולנו מנגנים ניגון כל נדרי שמקובל שהושר ע"י האנוסים בשעה שהובאו אל המוקד, ולכן וודאי וודאי שכך הווה.
 

ההוא טייעא

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
גם ר"י מונדשיין ז"ל, חלק גדול מפקפוקיו היה בגדר "לא נשמע לי".
(כמובן ישנם דברים שבאמת חשוב לדעתם ולסקלם, כמו מעשיית "שלא ניכשל" שכמדומני מונדשיין הראשון שמצא את מקורו, או מעשה 93 בנות בית יעקב שבאמת כבר שנים ארוכות שאינו מסופר, ור' צבי וולף זכרונו לברכה היה אומר בסמינר שאינו נכון, ורק שליימזליותה של עיריית ב"ב היא שלא שינו את שם הגן למשהו יותר נורמלי).

השחצנות והטיפשות של החוקרים, היא שהם חושבים שתוך כדי לשבת היום רגל על רגל באיזה אוניברסיטה, הם יכולים עם החומר המאוד חסר שלהם, ללמוד את הדמויות של לפני מאות עד אלפי שנים, ועד כדי להחליט מה היה מתאים ומה לא מתאים שיהיה. בשלמא לפעמים כשהם מקשים קושיות של אמת (שגם אותם אפשר ליישב, ורוב דחוקים אמת), אבל הרבה פעמים יש כאן פשוט הכרזה: פאסט נישט! סיפור כזה לא מתאים לדמויות הספיציפיות או הכלליות של אותה תקופה. מאיפה אתה יודע, חתיכת שחצן.

אני מצרף קובץ חביב שממחיש את העניין הזה.

תקופת הנחמניזם.pdf
דווקא הטיעונים של מודנשיין מבוססים מאד על פי רוב.

השחצנות של החוקרים דומה להפליא לכמה ישיבערשעס ולצערינו גם כמה אנשים עם חלוקה דרבנן שיושבים רגל על רגל באיזה שטיבל ועל פי סברות כריסם חולקים עם מומחים בנוגע לקורונה.
 

עמיקא וטמירא

משתמש ותיק
ישנו ניגון אצל חסידים רבים המקובל ש יעקב אבינו שר בעת שרעה את הצאן
מתי התחיל מסורת זו ומה הביא לכך?
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
עמיקא וטמירא אמר:
ישנו ניגון אצל חסידים רבים המקובל ש יעקב אבינו שר בעת שרעה את הצאן
מתי התחיל מסורת זו ומה הביא לכך?



זה כבר משהו אחר. אחד מצדיקי החסידות אמר שהוא היה בגלגול קודם אחת מכבשותיו של יאע"ה, והוא ניגן את הניגון (אם רצונך, הניגון נוגן ע"י ליפא שמעלצר באלבום "לעילא ולעילא")
רצונך קבל רצונך זלזל (רצונך תבין כוונה עמוקה) אבל אי"ז שייך לאשכול זה.
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
גבריאל פולארד אמר:
פיילוט 0.4 אמר:
הרבה סיפורים נשתלשלו מאגדות ערביות ונוצריות ושאר סיפורי עם מארצות שנדדו בהם יהודים.
אין לי לא פנאי נפשי ולא פנאי בזמני [מלבד מה שאני נופש קמעה בין כתלי הפורום] בשביל להביא ראיות להשערתי, אבל אירע לי בעבר שזיהיתי כמה השתלשליות מעין אלו.
ואין כוונתי לשפע הסיפורים חסרי השחר שתופחים מעלון לעלון וממגיד למגיד מלאי ישועות פלאיות ושאר בדיות לקדם כל מיני אג'נדות למיניהם.

יש אגדה שבד''כ מסופרת ע''י נשים: אדם רואה את נתיב חייו, זוג עקבות לאורך הדרך ולצידו זוג עקבות של אביו, ואז הוא שם לב שבזמנים קשים יש רק זוג עקבות אחד, והוא שואל - אבי, למה עזבתני בזמנים הקשים? -לא עזבתיך, אלו פסיעותי, ואותך נשאתי על כפי... - משום מה הסיפור מצלצל לי ממקור גויי.
הרגשת הלב, וזה סך הכל משל, ואפשר שאני טועה.
נכון לגמרי.
מקור הסיפור "עקבות בחול" (ששמו המקורי הוא העקבות של א...) הוא אדם בשם קנט בראון. הוא היה נוצרי לגמרי.
להבדיל בין הטמא ובין הטהור - - -

ז"ל רש"י פרשת בשלח עה"פ - ויבא עמלק וגו'
סמך פרשה זו למקרא זה, לומר תמיד אני ביניכם ומזומן לכל צרכיכם, ואתם אומרים (פסוק ז) היש ה' בקרבנו אם אין, חייכם שהכלב בא ונושך אתכם ואתם צועקים אלי ותדעון היכן אני.
משל לאדם שהרכיב בנו על כתפו ויצא לדרך, היה אותו הבן רואה חפץ ואומר, אבא טול חפץ זה ותן לי, והוא נותן לו, וכן שניה וכן שלישית, פגעו באדם אחד, אמר לו אותו הבן ראית את אבא, אמר לו אביו אינך יודע היכן אני, השליכו מעליו ובא הכלב ונשכו:
אמנם לא אותו דבר - אבל באזור...
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
בספר מאיר עיני ישראל, המלא בהמצאות כביכול על הח"ח זיע"א מסופר על גנב שפרץ לביתו של הח"ח וגנב את גביעו. ע"פ הסיפור הח"ח קם רדף אחריו תוך שהוא צוער "מחול לך מחול לך".
נכדו של הח"ח הג"ר הלל זקס ז"ל תמיד הוקשה על המעשה, והרי מה מועיל מחילה זו מאחר ובאיסורא אתא לידיה. הלך ושאל את אמו בת הח"ח שדרה עמו בבית בתקופה בה כביכול ארע הסיפור. לשמע הסיפור צחקה ואמרה שאכן פרץ גנב לביתו של הח"ח וגנב את גביעו, ואכן הח"ח רדף אחריו בנסיון להשיגו, ואולם מעולם לא צעק לו "מחול לך", אלא ניסה לתופסו וזעק עליו כי גנב הוא ותובע אותו לבי"ד.
 

חילך לאורייתא

משתמש ותיק
אחד מן הגולה אמר:
בספר מאיר עיני ישראל, המלא בהמצאות כביכול על הח"ח זיע"א מסופר על גנב שפרץ לביתו של הח"ח וגנב את גביעו. ע"פ הסיפור הח"ח קם רדף אחריו תוך שהוא צוער "מחול לך מחול לך".
נכדו של הח"ח הג"ר הלל זקס ז"ל תמיד הוקשה על המעשה, והרי מה מועיל מחילה זו מאחר ובאיסורא אתא לידיה. הלך ושאל את אמו בת הח"ח שדרה עמו בבית בתקופה בה כביכול ארע הסיפור. לשמע הסיפור צחקה ואמרה שאכן פרץ גנב לביתו של הח"ח וגנב את גביעו, ואכן הח"ח רדף אחריו בנסיון להשיגו, ואולם מעולם לא צעק לו "מחול לך", אלא ניסה לתופסו וזעק עליו כי גנב הוא ותובע אותו לבי"ד.
מלבד מעשה זה (שאף הוא מפי השמועה...) מנין לך שספר זה מלא בהמצאות
אין לי כעת את הספר תח"י אך זכורני שהוא מלא בראיונות עם גדול"י שסיפרו את הסיפורים
 

עמיקא וטמירא

משתמש ותיק
אחד מן הגולה אמר:
בספר מאיר עיני ישראל, המלא בהמצאות כביכול על הח"ח זיע"א מסופר על גנב שפרץ לביתו של הח"ח וגנב את גביעו. ע"פ הסיפור הח"ח קם רדף אחריו תוך שהוא צוער "מחול לך מחול לך".
נכדו של הח"ח הג"ר הלל זקס ז"ל תמיד הוקשה על המעשה, והרי מה מועיל מחילה זו מאחר ובאיסורא אתא לידיה. הלך ושאל את אמו בת הח"ח שדרה עמו בבית בתקופה בה כביכול ארע הסיפור. לשמע הסיפור צחקה ואמרה שאכן פרץ גנב לביתו של הח"ח וגנב את גביעו, ואכן הח"ח רדף אחריו בנסיון להשיגו, ואולם מעולם לא צעק לו "מחול לך", אלא ניסה לתופסו וזעק עליו כי גנב הוא ותובע אותו לבי"ד.
ישנו תוס' בגמ'  שמחלק שייאוש מהני אף באיסורא אתי לידיה משא"כ הפקר 
איני זוכר היכן תוס' זה
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
פותח הנושא
אחד מן הגולה אמר:
בספר מאיר עיני ישראל, המלא בהמצאות כביכול על הח"ח זיע"א מסופר על גנב שפרץ לביתו של הח"ח וגנב את גביעו. ע"פ הסיפור הח"ח קם רדף אחריו תוך שהוא צוער "מחול לך מחול לך".
נכדו של הח"ח הג"ר הלל זקס ז"ל תמיד הוקשה על המעשה, והרי מה מועיל מחילה זו מאחר ובאיסורא אתא לידיה. הלך ושאל את אמו בת הח"ח שדרה עמו בבית בתקופה בה כביכול ארע הסיפור. לשמע הסיפור צחקה ואמרה שאכן פרץ גנב לביתו של הח"ח וגנב את גביעו, ואכן הח"ח רדף אחריו בנסיון להשיגו, ואולם מעולם לא צעק לו "מחול לך", אלא ניסה לתופסו וזעק עליו כי גנב הוא ותובע אותו לבי"ד.

השאלה אינה מובנת כי הקנאה לגזלן עצמו מהני 
 

הערשל

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
השאלה אינה מובנת כי הקנאה לגזלן עצמו מהני
אמנם הלשון של מחילה צ"ב, דלכאו' צ"ל לך חזק וקני וכיו"ב, ואם מהני זה מדין יאוש דל"מ מאחר דאתא לידי' באיסורא.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
פותח הנושא
הערשל אמר:
איש ווילנא אמר:
השאלה אינה מובנת כי הקנאה לגזלן עצמו מהני
אמנם הלשון של מחילה צ"ב, דלכאו' צ"ל לך חזק וקני וכיו"ב, ואם מהני זה מדין יאוש דל"מ מאחר דאתא לידי' באיסורא.
וכי יש קפידא על הלשון 
ואם אומר לשון מחילה לא יועיל 

זאת מלבד שי"ל שהמספר לא הקפיד על הלשון 

מלבד זאת לא הבנתי נניח שהגזלן לא זכה בגזילה 
ועל כל פנים כל שהנגזל מוחל מכאן ולהבא אינו עובר באיסור 
כי על כל פנים מוחל לו ואינו תובע ממנו להחזיר את הגזילה 
 
 

כדי

משתמש ותיק
הסיפור על "שלמה שלמה שלמה שלמה שלמה" שרש''י דפק אצל ר' יהודה הלוי ובאותו הזמן נגנבה חליפה יקרה מביתם. סברו המשרתים שהעני הדופק הוא הגנב והכוהו מכות נמרצות והכריחוהו לשלם מחיר השמלה. או אז נטל רש''י קולמוסו וכתב על דלת הבית את המשפט הנ'''ל. כשהגיע ריה''ל לביתו שאל מיהו הכותב כי הבין שודאי אדם בעל חכמה הוא. וכששמע שהיה זה גנב השמלה ביקש מייד שילכו לחפשו ברחבי העיר. כאשר נמצא רש''י פיצהו ריה''ל על עגמת הנפש ושאלו מה כוונת הנכתב והשיב "מדוע שלמה שמלה שלמה שילם?"
כמדומה שאין לו כל מקור. ואני במקום ריה''ל אם הייתי רואה כתובת משונה כזו על הקיר הייתי שואל החסר משוגעים אני כאשר שאל אכיש מלך פלישתים.
 

עמיקא וטמירא

משתמש ותיק
אחד מן הגולה אמר:
בספר מאיר עיני ישראל, המלא בהמצאות כביכול על הח"ח זיע"א מסופר על גנב שפרץ לביתו של הח"ח וגנב את גביעו. ע"פ הסיפור הח"ח קם רדף אחריו תוך שהוא צוער "מחול לך מחול לך".
נכדו של הח"ח הג"ר הלל זקס ז"ל תמיד הוקשה על המעשה, והרי מה מועיל מחילה זו מאחר ובאיסורא אתא לידיה. הלך ושאל את אמו בת הח"ח שדרה עמו בבית בתקופה בה כביכול ארע הסיפור. לשמע הסיפור צחקה ואמרה שאכן פרץ גנב לביתו של הח"ח וגנב את גביעו, ואכן הח"ח רדף אחריו בנסיון להשיגו, ואולם מעולם לא צעק לו "מחול לך", אלא ניסה לתופסו וזעק עליו כי גנב הוא ותובע אותו לבי"ד.
תוספות מסכת בבא קמא דף סו עמוד א
כיון דבאיסורא אתי לידיה - מכאן משמע שיאוש אין כהפקר גמור דא"כ אפי' בתר דאתא לידיה באיסורא יוכל לקנות מן ההפקר עכ"ל
אכן מה שכתב הרב איש ווילנא דמ"מ מחילה הוי לכאורה אה"נ 
 
 

הערשל

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
וכי יש קפידא על הלשון 
ואם אומר לשון מחילה לא יועיל
לכאו' צ"ל לשון הקנאה, דאל"ה אינו מקנה, וזכורני שהתוס' בריש חזקת הבתים כתבו על חזקה שאין עמה טענה שתולים שמחל, ור"ח מוואלזין כותב שצריך לשנות הגירסא ולומר שהקנה במקום שמחל,
ולכאו' אתה צודק שלא יעבור איסור מכאן ולהבא, אך אם יחזור ממחילתו יצטרך להשיב, וכן י"ל שהיורשים יוכלו לתבוע, (ואולי זו היתה התוכנית של ר' הלל).
 

הערשל

משתמש ותיק
וזה חוץ ממה שיתכן ואינו יכול להוכיח בב"ד את היותו צאצא ביולוגי של הח"ח, כי שמעתי (ממקורות שאינם מוסמכים כלל) שבפנקס הח"ק של ראדין כתוב שאמו של ר"ה היתה בת אשתו של הח"ח מנישואיה הקודמים.
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
כל מה דמהני יאוש ולך חזק וכו' אי"ז אלא כלפי הקניין, אבל עדיין עבר בזה על איסור גזל בעצם הלקיחה דבאיסורא אתי לידיה. ורק דע"י יאוש בטל בזה חובת ההשבה. [ואולי אילו רצה הח"ח שלא יהא עליו איסור כלל היה מבקש ממנו להחזיר לו הגביע ולאחמ"כ מקנה לו מחדש.] ואי"ז שייך לדברי התוס' שם וללשון זה או אחר.

לעניין מה שכתבתי על הספר בכלליותו, הוא מפי הגר"ה ששמעתי מעשה זה על הגביע כדוגמא לעוד סיפורים רבים שלפי דבריו בירר אצל אמו ועוד עד אשר הגיע למסק' זו לגבי הספר מאיר עיני ישראל. [כמובן אי"ז מכריח שכל סיפור שם לא היה ולא נברא, אלא שהוא מצריך בי' על כ"א מהסיפורים.]
[מאמר המוסגר לגבי שאלת הרב איש ווילנא, לא ידוע על עוד צאצאים שותו"מ מבניו האחרים של הח"ח אלא רק מבתו וחתנו הג"ר מנדל ז"ל, אמנם הגר"ה אינו היורש היחיד שכן היו לו אחים ואחיות. ויתכן כי יש לח"ח עוד יו"ח ברוסיה ומקומות אחרים שכידוע חלק מבניו של הח"ח נסחפו להשכלה והקומניזם עוד בחיי חיותו, ומאד יתכן כי חלק מילדיהם שרדו. וגם אם כן ככל הנראה הם עצמם כלל אינם יודעים שהם צאצאיו.]
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
הערשל אמר:
וזה חוץ ממה שיתכן ואינו יכול להוכיח בב"ד את היותו צאצא ביולוגי של הח"ח, כי שמעתי (ממקורות שאינם מוסמכים כלל) שבפנקס הח"ק של ראדין כתוב שאמו של ר"ה היתה בת אשתו של הח"ח מנישואיה הקודמים.
אמו של ר"ה הייתה מאשתו השלישית של הח"ח שלא הייתה נשואה קודם לכן, ועל כן מקורות אלו אינם רק לא מוסמכים אלא אף שקרנים.
ידוע בזה שבטרם נישואיה עם הח"ח ביקשה הבטחה ממנו שיהיו לה ילדים יען כי חששה מפאת גילו של הח"ח שלא יוולדו להם ילדים, והיא הייתה צעירה יחסית. ואחר שהח"ח הבטיח אכן נולדה אמו של ר"ה.
 
 

יציבא בארעא

משתמש ותיק
אחד מן הגולה אמר:
אמו של ר"ה הייתה מאשתו השלישית של הח"ח שלא הייתה נשואה קודם לכן, ועל כן מקורות אלו אינם רק לא מוסמכים אלא אף שקרנים.
לח"ח היה שתי נשים בלבד !!
ואכן לאשתו השניה היה שני בנות מנישואיה הקודמים , מלבד ביתו - אמו של הגר"ה זקס .
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
יציבא בארעא אמר:
אחד מן הגולה אמר:
אמו של ר"ה הייתה מאשתו השלישית של הח"ח שלא הייתה נשואה קודם לכן, ועל כן מקורות אלו אינם רק לא מוסמכים אלא אף שקרנים.
לח"ח היה שתי נשים בלבד !!
ואכן לאשתו השניה היה שני בנות מנישואיה הקודמים , מלבד ביתו - אמו של הגר"ה זקס .
אכן לאשתו השניה היו, אך אמו של הגר"ה הייתה אשתו השלישית. שלש היו לו.
 
 

יציבא בארעא

משתמש ותיק
אחד מן הגולה אמר:
יציבא בארעא אמר:
אחד מן הגולה אמר:
 אמו של ר"ה הייתה מאשתו השלישית של הח"ח שלא הייתה נשואה קודם לכן, ועל כן מקורות אלו אינם רק לא מוסמכים אלא אף שקרנים.
לח"ח היה שתי נשים בלבד !!
ואכן לאשתו השניה היה שני בנות מנישואיה הקודמים , מלבד ביתו - אמו של הגר"ה זקס .
אכן לאשתו השניה היו, אך אמו של הגר"ה הייתה אשתו השלישית. שלש היו לו.


לא ולא .מהיכן אתה לוקח דברים משונים אלו ?
 אשתו השניה היא היא אם אמו של הגר"ה זקס (וגם סבתי זקנתי )
 

חיים ושלום

משתמש ותיק
שמעתי מיהודי חשוב ב"ב שידוע לו שמה שכתוב בהקדמה לקובץ שעורים שר' אלחנן דיבר לפני שהם נרצחו ביער שהם כמו קרבן
אין לכך מקור שאין אף ניצול מאותו טבח (ומסתבר שהרי לקחו ליער בשביל להורגם)
אלא נאמר שמסתמא כך ר' אלחנן דיבר וכמו הרבה סיפורים שמתפתחים ונכתב שכך הוא אמר
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
פותח הנושא
חיים ושלום אמר:
שמעתי מיהודי חשוב ב"ב שידוע לו שמה שכתוב בהקדמה לקובץ שעורים שר' אלחנן דיבר לפני שהם נרצחו ביער שהם כמו קרבן
אין לכך מקור שאין אף ניצול מאותו טבח (ומסתבר שהרי לקחו ליער בשביל להורגם)
אלא נאמר שמסתמא כך ר' אלחנן דיבר וכמו הרבה סיפורים שמתפתחים ונכתב שכך הוא אמר
ואני שמעתי 
שיש ניצול שמעיד שאמנם הדברים נאמרו באותו טבח 
אבל לא על ידי רבי אלחנן אלא על ידי דמות אחרת 
וראה ניצול אחר וחשב שזהו רבי אלחנן 
אני לא זוכר את הפרטים
 
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
יציבא בארעא אמר:
אחד מן הגולה אמר:
יציבא בארעא אמר:
לח"ח היה שתי נשים בלבד !!
ואכן לאשתו השניה היה שני בנות מנישואיה הקודמים , מלבד ביתו - אמו של הגר"ה זקס .
אכן לאשתו השניה היו, אך אמו של הגר"ה הייתה אשתו השלישית. שלש היו לו.


לא ולא .מהיכן אתה לוקח דברים משונים אלו ?
 אשתו השניה היא היא אם אמו של הגר"ה זקס (וגם סבתי זקנתי )

 
 
חלק עליון תַחתִית