טבילת אצבע הכהן בדם החטאת

[הערשל]

בפרשת שמיני פ"ט פס' ט' בענין עשיית החטאת של יום השמיני כתוב "ויקריבו בני אהרן את הדם אליו" ובפס' יב בענין עשיית העולה כתוב "וימציאו בני אהרן אליו את הדם" וצ"ב שינוי הלשון. ושמעתי לבאר שבחטאת שאופן עבודתה הוא ע"י נתינה על הקרנות היה הכלי של הדם ביד בניו והוא טבל האצבע בכלי, ואילו בעולה שעבודתה בזריקה הוזקקו ליתן את הכלי לידו של אהרן, ולכן בחטאת לא היה אלא הקרבה ואילו בעולה המציאו, ומבואר בב"מ דף ב. דומצאתה דאתא לידיה משמע.

ורציתי לברר האם זה מוכרח להיות באופן זה שכהן אחר אוחז את הכלי, או שגם הוא עצמו יוכל לאוחזו, והטעם לומר שלא, זה מפני שאולי אחיזת הכלי היא עבודה וזקוקה לימין.    

[הכהן]

ושמעתי לבאר שבחטאת שאופן עבודתה הוא ע"י נתינה על הקרנות היה הכלי של הדם ביד בניו והוא טבל האצבע בכלי, ואילו בעולה שעבודתה בזריקה הוזקקו ליתן את הכלי לידו של אהרן, ולכן בחטאת לא היה אלא הקרבה ואילו בעולה המציאו, ומבואר בב"מ דף ב. דומצאתה דאתא לידיה משמע.

כן כתב בהעמק דבר

[איש ווילנא]

סתם שאלה מענינת
כאן כל העבודה נעשתה על ידי אהרון הכהן כמו ביום הכיפורים
וכבר כתב הרמב"ן את הדמיון של יום זה ליום הכיפורים
מאידך את קבלת הדם לא עשה אהרון אלא בניו כמו שכתוב בפסוקים
בשונה מיום הכיפורים שקבלת הדם גם כן נעשת על ידי הכה"ג

[משה נפתלי]

שמעתי לבאר שבחטאת שאופן עבודתה הוא ע"י נתינה על הקרנות היה הכלי של הדם ביד בניו והוא טבל האצבע בכלי, ואילו בעולה שעבודתה בזריקה הוזקקו ליתן את הכלי לידו של אהרן, ולכן בחטאת לא היה אלא הקרבה ואילו בעולה המציאו, ומבואר בב"מ דף ב. דומצאתה דאתא לידיה משמע.
   

מספר 'פנים יפות':

ומ"ש גבי חטאת 'ויקריבו' וגבי עולה ושלמים 'וימציאו', שמעתי לפרש, מפני שבחטאת שהיה מתן דם בטבילת אצבע, היו בני אהרן אוחזים את הכלי ואהרן טבל אצבעו, אבל בעולה ושלמים שהיה על ידי זריקה, ע"כ שנתנו הכלי ליד אהרן, לכך כתיב 'וימציאו', כדאמרינן בריש ב"מ 'ומצאתה' דאתי לידיה משמע.

ולענ"ד א"צ לזה, כי גבי חטאת שהיתה שחיטתו בצפון, והתחיל בקרן דרומית מערבית, א"כ היו צריכין להוליך את הכלי מצפון לדרום, לכך כתיב 'ויקריבו', שהוא לשון הולכה ברגל, אבל בעולה ושלמים שהיתה מתנתן בקרן מזרחית צפונית בתחילה, לא היה צריך הולכה ברגל אלא הושטה בלבד, ולכך כתיב 'וימציאו'.

המפרש שאדוננו בעל 'הפלאה', תלמידו של רבי שמעלקא, לא רצה להזכיר בספרו, הוא נפתלי הירץ וייזל, מאבות תנועת ההשכלה, כמובן מהספר 'הכתב והקבלה'.
(ובלתי מופרך שגם בעל 'העמק דבר' שאב את הפירוש משם, אלא שלא רצה להזכירו בספרו.)
 

[משה נפתלי]

אולי אחיזת הכלי היא עבודה וזקוקה לימין.    

לא סלקא אדעתא! תדע, שהרי מתן הדמים בהיכל של החטאות הנשרפות לא היה אלא על ידי כהן אחד, כאמור: 'וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו'.

[הערשל]

אולי אחיזת הכלי היא עבודה וזקוקה לימין.    

לא סלקא אדעתא! תדע, שהרי מתן הדמים בהיכל של החטאות הנשרפות לא היה אלא על ידי כהן אחד, כאמור: 'וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו'.

ודלמא שאני התם דכך היא מצוותו.

[משה נפתלי]

הלוא תודה, כי בהעדר ראיה או דמות ראיה אין ניתן לחדש עבודה מדעתנו.

[הערשל]

הלוא תודה, כי בהעדר ראיה או דמות ראיה אין ניתן לחדש עבודה מדעתנו.

אתה צודק. ומה שהתעוררתי לחשוב כך זה בעקבות הגמ' במנחות דף ז. שאם אין קומצין ומקדשין מכלי שע"ג קרקע הוצרכתה לג' כהנים, ומפרש"י לאחיזת הכלי, שאין כהן אחד יכול לאחוז ולקמוץ שאין עבודה בשמאל.