מחפש ספרי הלכה של גדולי החסידות

איש ווילנא

משתמש ותיק
HaimL אמר:
אהלי יוסף, לרבי אליהו יוסף ריבלין זצ"ל מדריבין. האמת, כמו שציינו פה כבר, קשה לדעת על כל מחבר ומחבר מי באמת היה חסיד, מי היה רק קרוב משפחה, ומי סתם נסעו בעגלה ביחד בדרך למאריינבאד.
אפילו צדיקי החסידים בעצמם, קשה לדעת מה הייתה זיקתם לחסידות עצמה. למשל, זכורני שקראתי על מרן הדברי חיים מצאנז זצ"ל, שאמר תכלית החסידות היא ללמוד ש"ס ופוסקים בעיון. מה בין זה לבין גאון ליטאי, זאת לא אדע.

זה נכון שההגדרה של חסידות התשנתה ממדינה למדינה והתאימה את עצמה לכל מקום. אבל עדיין יסוד הדברים קיים. ובמציאות רואים שיש קווי דמיון בין החסידויות בכל המקומות ואכמ"ל.  
הגם שהדברי חיים הכניס את לימוד התורה לדבר מרכזי בחסידות. [כמו גם בפולין שנכנס על ידי הקוצקר והחידושי הרי"מ ושאר תלמידי קוצק. ובחב"ד כך היה מלכתחילה] 


רק הערה מענינת ראיתי בדרשותיו של השפע חיים [נכד הדברי חיים] שטוען בשם זקניו בעד דרך הפלפול. והוא טוען שהמשכילים רצו להכניס שלא צריך ללמוד רק קיצור הלכות והעיקר שנדע מה צריך לעשות. והמטרה שלהם להוציא את החיות וההתלהבות מהלימוד. ואילו דרך החסידות היא לעשות פלפולים [וקוב"ה חדי וכו'] 
מאידך בספרי חסידים הראשונים. יש מהם שאומרים שהעיקר ללמוד את ההלכה למעשה ונגד הפלפול כידוע. שלא נועדו אלא להתפאר. 
 

וחי בהם

משתמש ותיק
ארצות החיים על מסכת ברכות לבעל הבאר מים חיים.
בת עיני לבעל מבשר צדק.
ספרי הבני יששכר כמו ברכה משולשת, והיה ברכה, מגיד תעלומה, ועוד.
זכותא דאברהם לרבי אברהם מטשעכנוב.
בית ישראל על הש"ס מבעל עבודת ישראל.
יש גם חידושי ש"ס מבעל קדושת לוי.
 

נפתולי

משתמש ותיק
יש את הספר תפארת צבי על יו"ד
שחיברו הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
נפתולי אמר:
יש את הספר תפארת צבי על יו"ד
שחיברו הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין
הפתחי תשובה מביאו הרבה פעמים
התפארת צבי שהפתחי תשובה מביא זה ספר קדום יותר שיצא בשנת תקנח על הלכות נדה והוא לתלמידו של השב יעקב 
וכן מביא עוד שו"ת תפארת לרבי צבי הירש מגלונא [שמתכתב עם הנודע ביהודה] 
ולא ספרו של רבי צדוק. וזה לא מסתדר עם השנים [אפילו את החתם סופר לא הספיק המחבר להכניס בפ"ת ורק בנו הוסיף את זה בסוגרים] 
[אולי התכוונת שמובא בדרכי תשובה]
 
 

נבשר

משתמש ותיק
יש ספר על הל' שבת בשו"ע "מנורה הטהורה" יש שם דברים נפלאים, לא כ"כ מצוי ללמודו.
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
אבני גזית (על תחילת אהע"ז), עדות ביעקב (על הש"ס) - ר' יעקב מאיר שפילמן (בעל 'טל אורות' בקבלה), תלמידו של רש"ז מוויליפולי
 

יחיד ורבים

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
HaimL אמר:
אפילו צדיקי החסידים בעצמם, קשה לדעת מה הייתה זיקתם לחסידות עצמה. למשל, זכורני שקראתי על מרן הדברי חיים מצאנז זצ"ל, שאמר תכלית החסידות היא ללמוד ש"ס ופוסקים בעיון. מה בין זה לבין גאון ליטאי, זאת לא אדע.

רק הערה מענינת ראיתי בדרשותיו של השפע חיים [נכד הדברי חיים] שטוען בשם זקניו בעד דרך הפלפול. והוא טוען שהמשכילים רצו להכניס שלא צריך ללמוד רק קיצור הלכות והעיקר שנדע מה צריך לעשות. והמטרה שלהם להוציא את החיות וההתלהבות מהלימוד. ואילו דרך החסידות היא לעשות פלפולים [וקוב"ה חדי וכו'] 
מאידך בספרי חסידים הראשונים. יש מהם שאומרים שהעיקר ללמוד את ההלכה למעשה ונגד הפלפול כידוע. שלא נועדו אלא להתפאר. 
לא אטריח עצמי להגיב על דברי (ההבל של) HaimL, רק אציין לתשובתו בשו"ת 'דברי חיים' (אורח חיים חלק ב סימן ח) "אך לאחר שנחית עיר וקדיש מן שמיא הבעל שם טוב ז"ל אשר גדלו מבואר בספר יכין ובועז [פרק ב'] להגאון בעל מאיר נתיבים שהעיד על גודל קדושתו ונפלאותיו וכן שם הגדולים [ערך אור החיים וערך צפנת פענח] סיפר בשבחו וכמה גאונים קדמונים שהעידו שמן השמים נשלח לתקן דורו והבין ששורש נשמתו אינו משער נוסח אשכנז ולכן אחז בנוסח האר"י ז"ל וגם ראה שמזמנו ואילך כמה נפשות שראוים לאחוז בנוסח האר"י ז"ל ולזה תיקן שיתפללו הנוהים אחריו בנוסח האר"י ז"ל וכן הנהיגו אחריו ראשי הדורות הקדושים תלמידיו ותלמידי תלמידיו גאונים גדולים בנגלה ובנסתר, ולכן כל המאמין בבעל שם טוב ובתלמידיו ראוי לאחוז בנוסח האר"י ז"ל ומיניה לא יזיע. דברי שפל המצב נכנע לתלמידי הבעל שם טוב להבין דבריהם הקדושים".
וראה עוד שם (יורה דעה חלק ב סימן קל) "אולם אין דעתי נוחה בעניני הקבלה הנמצאת בספרים ישנים אפילו מביאן אדם גדול, כי דשו בהמכתבים רבים מכת הש"צ ימ"ש ואפיקורסים וכתבו לתוך ספרים ישינים דברים בדויים ואפיקורסת כאשר ראו עיני... ודעתי אין נוחה לשמוע רק הספרים אשר הורוני רבותי תלמידי בעש"ט ז"ל לא זולת".

לגבי דברי איש ווילנא אודות דרך הפלפול במשנת הרה"ק מצאנז, אציין לדבריו בשו"ת דברי חיים (יורה דעה חלק ב סימן מז) הכותב בזה"ל "להרב הגאון הנ"ל ב"ה ד' בשלח תרכ"ב. מכתבו קבלתי, ואת אשר שאל מחילה על דבר פלפולו בפשטי התורה, לא ידעתי למה, הלא זה חיינו לעסוק כל היום בגופי תורה והלכות ופלפול ולהשיב לשואלי דבר, ואין אנו עוסקים בחכמת הקבלה מתורה הקדושה רק בשעה שבני אדם על מטתם ואנחנו מנדדים שינה, אבל עיקר עסקינו בש"ס ופוסקים. לא כאשר הוציאו איזה בני בליעל ממדינתכם שם שבמדינתינו אין לומדין פשטי התורה ח"ו, והוא מחמת שבהפקירא ניחא להו, וכאשר מוכיחין אותם בבואם למדינתינו למה המה בלא דעת בלא יראה, ואומרים שכנגד זה המה בעלי תורה, ובאמת אפילו ריח תורה אין בהם, והבל פלפולם בשטותים והבלים כאשר שמעתי מהם ואינם יודעים מאומה, רק בגסות רוחם הערימו לדבר עתק על יראי ה' ובפרט על חסידים - לומר שאינם בעלי פלפול ועוסקי תורה, והבל יפצה פיהם שעוסקים בתורה יומם ולילה בגופי ופשטי הלכות בש"ס ושולחן ערוך וספרי מוסר. האמת שאין מנהג במדינות פולין לפלפל ולחדש חידושים זולת גדול הדור או צורבא מרבנן הראוי להיות גדול, ויתר הלומדים עוסקים בתורה ש"ס ופוסקים להבין היטב, ומייגעים על חידושי מהרש"א ז"ל או מגן אברהם להבין כראוי, ולא עלתה על לבם לחדש, כי יודעים ומכירים ערך עצמם שאין בכחם לחדש דבר אמת ונכון, לא כן במדינות אחרות מפלפלים בהבלים, וכל מי שיודע רק מימרא בש"ס תיכף אומר חידושים. וגם ישיבות אין מצוי במדינתינו מכמה טעמים נכונים, כאשר שמעתי ממו"ח ז"ל [ה'ברוך טעם'] מלייפניק הטעם לזה, אבל יושבים חבורות חבורות בבית-המדרש ועוסקים בתורה בגפ"ת. כל זה ראיתי להודיע לכ"ת, מחמת ששמעתי מבני בליעל מאונגרין שמוציאים דיבה על מדינות פולין שאין עוסקים בפשטי התורה ובפרט החסידים, לכן באהבתי אליו הודעתיו שלא יאמין לשפתי שווא, כי לחסידים חביבים פשטי התורה עד למאוד, בפרט מי שזכהו ה' בחכמת האמת יודע מעלות פשטי התורה ושכל דברי הש"ס בנוי על סודות התורה כידוע ליודעי ח"ן".


לגבי בקשתו של לישועתך קויתי השם לציין ספרי הלכה וש"ס מגדולי החסידות - אוסיף גם את ספרי הגאון רבי יעקב יאליש בעל מלא הרועים (תלמיד החוזה מלובלין) ועוד; וכן את ספרי בעל הבני יששכר (חידושי מהרצ"א; מגיד תעלומה; ריח דודאים; והיה ברכה; ברכה משולשת; חדושי בני יששכר, ועוד), וכן את ספרי הבאר מים חיים (ארץ החיים חלק ב' על הלכות ואגדות; חידושים ממנו על מסכת בבא קמא הודפסו בקובץ היכל הבעש"ט, ניו יורק תשס"ד, עמ' ו-ח); הקדמתו לספרו 'סידורו של שבת'; שו"ת בסוף ספרו 'שער התפילה').
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יחיד ורבים אמר:
לגבי דברי איש ווילנא אודות דרך הפלפול

קודם כל מחקת מתוך דברי כך ששינת את משמעות דברי כאילו אני מסכים עם טענת הבורות שלד"ח לא היה קשר לחסידות. 

ולגבי שאר הדברים לא הבנתי על מה בדיוק התגובה
זה נראה שאתה עוסק במגננה על החסידות
בעוד שבדברי לא היה אייזה שהוא רמז של התקפה רק ציון עניני למי שמענין אותו להכיר דברים על בורים
 
 

יוספזון

משתמש ותיק
כמה הגהות והוספות.
יש תשובה ארוכה בספר נפש חיה על התורה להגה"ק מצאנז זי"ע בנושא המח' בין צאנז לרוז'ין, קשה לומר שהתערב בלא שיהיה חסיד, אבל זה השערה. (בפרט למי שרואה את התוכן)
דברו כאן על 'נולדו חסידים' אין כזה דבר. ה'פרי מגדים' גם נולד לחסיד, ועוד רבים, שבהחלט לא נשארו חסידים.
אני יוסיף כאן שם מעניין שלא חשבתם עליה לכאורה. "המלבי"ם'... עיין בהקדמת ספרו 'ארצות החיים' על שו"ע או"ח שם מעיד שלמד אצל רבו הרה"ק מזידיטשוב זי"ע ואף מביא משמו בתוך ספר ארה"ח.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
שו"ת קול אריה [מתלמידי החת"ס ואח"כ מגדולי חסידיו של הדברי חיים מצאנז]
שו"ת משנה הלכות
ארץ צבי מקוז'יגלוב
שו"ת צמח צדק
שו"ת ויען יוסף
תהילה לדוד
שו"ת ערוגת הבושם
שו"ת משפטיך ליעקב
נאות דשא
שו"ת קרן לדוד
נזיר השם על אבן העזר רבי שמואל הלוי הורביץ - אח ההפלא"ה.
תוצאות חיים
בית האוצר
אשל אברהם מבוטשאטש
חלקת יואב
אתוון דאורייתא

ספר תוספת שבת?
שו"ת בית יצחק שמעלקיש?
 

יחיד ורבים

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
יחיד ורבים אמר:
לגבי דברי איש ווילנא אודות דרך הפלפול
לא הבנתי על מה בדיוק התגובה
זה נראה שאתה עוסק במגננה על החסידות
בעוד שבדברי לא היה אייזה שהוא רמז של התקפה רק ציון עניני למי שמענין אותו להכיר דברים על בורים
לא הבנתי, הרי דבריו של הדברי חיים נסובים על מה שציינת, לגבי דרך הפלפול אצל החסידים. לכן הדגשתי והבלטתי את הקטעים בהם הוא מביע את דעתו אודות דרך הפלפול בכלל, ואודות דרך הפלפול אצל החסידים בפרט. מה קשור לכאן מגננה ושאר ירקות?
 

יחיד ורבים

משתמש ותיק
יוספזון אמר:
כמה הגהות והוספות.
יש תשובה ארוכה בספר נפש חיה על התורה להגה"ק מצאנז זי"ע בנושא המח' בין צאנז לרוז'ין, קשה לומר שהתערב בלא שיהיה חסיד, אבל זה השערה. (בפרט למי שרואה את התוכן)
רבותי, זה הזוי!
האם צריך מקורות לכך שהרה"ק מצאנז היה חסיד?
הדבר ברור כשמש גם בלי התשובות בשו"ת 'דברי חיים' שציינתי לעיל. הוא הסתופף אצל צדיקי החסידות, הלך בדרכם, נהג במנהגיהם, ניהל "רביסטעווע" והמוני חסידים הסתופפו בצילו, בניו וצאצאיו המשיכו באדמורו"ת ובהנהגת חצרות חסידיות, ועוד יש למישהו ספק האם הוא היה חסיד רק על סמך "זכורני שקראתי על מרן הדברי חיים מצאנז זצ"ל, שאמר תכלית החסידות היא ללמוד ש"ס ופוסקים בעיון. מה בין זה לבין גאון ליטאי, זאת לא אדע" (מתוך דברי הבורות של HaimL).
לא אכנס כעת לעצם הענין האם כן אמר זאת או לא, ומה המשמעות של האמירה הזאת, אך האם יש ספק שאי מי מצדיקי החסידות לא הדריך ללימוד ש"ס ופוסקים בעיון? האם קיימת מחלוקת בזה? (מספיק להציץ בספר "תורתם משתמרת" ובעוד הרבה מקורות). אלא מאי, יתכן שהוא אמר שזו תכלית החסידות, ובכן, האם זה שולל את עצם ההנהגה בדרכי החסידות עד כדי שאין כל הבדל בינו לבין גאון ליטאי? זו אכן תכלית החסידות, אך ראשית כל צריך לנהוג בחסידות, ואז לזכור שזו התכלית...
 

יחיד ורבים

משתמש ותיק
היות שיש הכופלים כאן שוב ושוב את הספרים או השמות שכבר צויינו בתגובות הקודמות (גם אני כפלתי..), אשמח אם אי מי יתנדב לערוך כאן בצורה מסודרת את כל הספרים שכבר הוזכרו עד כה, ומי שירצה להוסיף מכאן ואילך - יתכבד לעיין ברשימה המעודכנת ולראות האם אינו כופל ספרים או שמות לחינם.
תודה מראש
 

יוספזון

משתמש ותיק
יחיד ורבים אמר:
יוספזון אמר:
כמה הגהות והוספות.
יש תשובה ארוכה בספר נפש חיה על התורה להגה"ק מצאנז זי"ע בנושא המח' בין צאנז לרוז'ין, קשה לומר שהתערב בלא שיהיה חסיד, אבל זה השערה. (בפרט למי שרואה את התוכן)
רבותי, זה הזוי!
האם צריך מקורות לכך שהרה"ק מצאנז היה חסיד?
הדבר ברור כשמש גם בלי התשובות בשו"ת 'דברי חיים' שציינתי לעיל. הוא הסתופף אצל צדיקי החסידות, הלך בדרכם, נהג במנהגיהם, ניהל "רביסטעווע" והמוני חסידים הסתופפו בצילו, בניו וצאצאיו המשיכו באדמורו"ת ובהנהגת חצרות חסידיות, ועוד יש למישהו ספק האם הוא היה חסיד רק על סמך "זכורני שקראתי על מרן הדברי חיים מצאנז זצ"ל, שאמר תכלית החסידות היא ללמוד ש"ס ופוסקים בעיון. מה בין זה לבין גאון ליטאי, זאת לא אדע" (מתוך דברי הבורות של HaimL).
לא אכנס כעת לעצם הענין האם כן אמר זאת או לא, ומה המשמעות של האמירה הזאת, אך האם יש ספק שאי מי מצדיקי החסידות לא הדריך ללימוד ש"ס ופוסקים בעיון? האם קיימת מחלוקת בזה? (מספיק להציץ בספר "תורתם משתמרת" ובעוד הרבה מקורות). אלא מאי, יתכן שהוא אמר שזו תכלית החסידות, ובכן, האם זה שולל את עצם ההנהגה בדרכי החסידות עד כדי שאין כל הבדל בינו לבין גאון ליטאי? זו אכן תכלית החסידות, אך ראשית כל צריך לנהוג בחסידות, ואז לזכור שזו התכלית...
הציטוט שלי, לא במקום.
אני ציינתי לדברי 'הנפש חיה' בלי קשר להרה"ק מצאנז זי"ע.
 
 

יצחק

משתמש ותיק
יוספזון אמר:
אני יוסיף כאן שם מעניין שלא חשבתם עליה לכאורה. "המלבי"ם'... עיין בהקדמת ספרו 'ארצות החיים' על שו"ע או"ח שם מעיד שלמד אצל רבו הרה"ק מזידיטשוב זי"ע ואף מביא משמו בתוך ספר ארה"ח.


זו דוגמא טובה שנוגעת לדברים של "איש וילנא" באחת ההודעות הקודמות
העובדה שהמלבי"ם היה תלמיד של הזידיטשובער לא הופכת אותו לחסיד, מצד שני יתכן שישנם כאלו שידעו פחות "תורות חסידיות" ודווקא הם כן נחשבים "חסידיים".
לדעתי נראה שאפילו אם נניח שכל תורת המלבי"ם באגדה יסודה בתורת החסידות עדין קשה לראות אותו "חסיד" כי הוא לא "משועבד" לבית המדרש החסידי, הוא לא ראה את עצמו מצומצם למקום הזה, לא בהלכה לא באגדה ובודאי שלא בהנהגה. 
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יוספזון אמר:
כמה הגהות והוספות.
יש תשובה ארוכה בספר נפש חיה על התורה להגה"ק מצאנז זי"ע בנושא המח' בין צאנז לרוז'ין, קשה לומר שהתערב בלא שיהיה חסיד, אבל זה השערה. (בפרט למי שרואה את התוכן)
דברו כאן על 'נולדו חסידים' אין כזה דבר. ה'פרי מגדים' גם נולד לחסיד, ועוד רבים, שבהחלט לא נשארו חסידים.
אני יוסיף כאן שם מעניין שלא חשבתם עליה לכאורה. "המלבי"ם'... עיין בהקדמת ספרו 'ארצות החיים' על שו"ע או"ח שם מעיד שלמד אצל רבו הרה"ק מזידיטשוב זי"ע ואף מביא משמו בתוך ספר ארה"ח.
שני ההערות במקומם 

בהקשר לנפש חיה גם לדעתי מוכח שהיה לו שייכות לחסידות מהתשובה שהעלה הרב "דוד ריזל" מסגנון הדברים שם 
אבל מה שאתה כותב שממה שהתערב במח צאנז ורוזין מוכח שהיה חסיד זה לא נכון כי יש תשובות בנושא מכל הגדולים באזור גם כאלה שלא היו חסידים משום כיוון כגון השואל ומשיב ור' שמעון סופר [ויתירה מזו שרש"ס בתשובה בנושא זה כותב משהו שנשמע נגד החסידים הגם שכנראה לא התכוון נגד כלל החסידים] ואולי מצד התוכן אבל לא ראיתי. 

אכן המלבי"ם זה דבר מאוד מפתיע [כשסיפרתי על זה פעם לאייזה אדם חשוב הוא לא האמין לי]. הוא מעיד על עצמו שלמד את חכמת הקבלה מפי רבי צבי הירש מזידטשוב [שנודע גאונתו בקבלה] כמדומה כשהיה בן 16 17. קשה לומר על המלבי"ם שהיה חסיד. אבל הוא היה לא מחוייב ל/ף אדם ודרך בדרך עצמאית לחלוטין. 


 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יצחק אמר:
לדעתי נראה שאפילו אם נניח שכל תורת המלבי"ם באגדה יסודה בתורת החסידות עדין קשה לראות אותו "חסיד" כי הוא לא "משועבד" לבית המדרש החסידי, הוא לא ראה את עצמו מצומצם למקום הזה, לא בהלכה לא באגדה ובודאי שלא בהנהגה.

אני לא חושב שמשהו חושב שכל תורת המלבי"ם באגדה יסודה בחסידות
אבל המלבי"ם עצמו מסביר שהגרצ"ה מזידטשוב למדו את מעמקי חכמת הקבלה
ואכן יש בתורת המלבי"ם הרבה מקומות שהוא מסביר בהרחבה מושגים בקבלה
וזה חשוב לדעת שההכרות שלו בא מהגרצ"ה
זה נוגע להבנה איך מסביר את המושגים שזה [שבזה נחלקו בתי מדרש שונים]
ולהגרצ"ה יש בזה דעה ודרך והמלבי"ם צועד בעקבותיו.
 

יחיד ורבים

משתמש ותיק
יוספזון אמר:
יחיד ורבים אמר:
יוספזון אמר:
כמה הגהות והוספות.
יש תשובה ארוכה בספר נפש חיה על התורה להגה"ק מצאנז זי"ע בנושא המח' בין צאנז לרוז'ין, קשה לומר שהתערב בלא שיהיה חסיד, אבל זה השערה. (בפרט למי שרואה את התוכן)
רבותי, זה הזוי!
האם צריך מקורות לכך שהרה"ק מצאנז היה חסיד?
הדבר ברור כשמש גם בלי התשובות בשו"ת 'דברי חיים' שציינתי לעיל. הוא הסתופף אצל צדיקי החסידות, הלך בדרכם, נהג במנהגיהם, ניהל "רביסטעווע" והמוני חסידים הסתופפו בצילו, בניו וצאצאיו המשיכו באדמורו"ת ובהנהגת חצרות חסידיות, ועוד יש למישהו ספק האם הוא היה חסיד רק על סמך "זכורני שקראתי על מרן הדברי חיים מצאנז זצ"ל, שאמר תכלית החסידות היא ללמוד ש"ס ופוסקים בעיון. מה בין זה לבין גאון ליטאי, זאת לא אדע" (מתוך דברי הבורות של HaimL).
לא אכנס כעת לעצם הענין האם כן אמר זאת או לא, ומה המשמעות של האמירה הזאת, אך האם יש ספק שאי מי מצדיקי החסידות לא הדריך ללימוד ש"ס ופוסקים בעיון? האם קיימת מחלוקת בזה? (מספיק להציץ בספר "תורתם משתמרת" ובעוד הרבה מקורות). אלא מאי, יתכן שהוא אמר שזו תכלית החסידות, ובכן, האם זה שולל את עצם ההנהגה בדרכי החסידות עד כדי שאין כל הבדל בינו לבין גאון ליטאי? זו אכן תכלית החסידות, אך ראשית כל צריך לנהוג בחסידות, ואז לזכור שזו התכלית...
הציטוט שלי, לא במקום.
אני ציינתי לדברי 'הנפש חיה' בלי קשר להרה"ק מצאנז זי"ע.
אכן, היתה פה אי הבנה. היו כאן שני נידונים: אחד אודות הרה"ק מצאנז, ושני אודות הנפש חיה. העובדה שהזכרת את שניהם כאחד, והעובדה שהייתי בתוך ה'מוזה' של להגיב אודות צאנז, גרמו לי לחשוב שגם אתה מתכוון על צאנז. וט.ל.ח
ולגבי הנידון על הנפש חיה, כבר ציינו כאן כמה מראי מקומות. אך לעניות דעתי, עצם העובדה ששתי נשותיו הגיעו ממשפחות חסידיות, וכן חתניו לוקחי בנותיו היו חסידים וביניהם אף אדמורי"ם (רבי יוסף מאמשינוב) - אומרת הרבה.
 

יהודי אחד

משתמש ותיק
יחיד ורבים אמר:
היות שיש הכופלים כאן שוב ושוב את הספרים או השמות שכבר צויינו בתגובות הקודמות, אשמח אם אי מי יתנדב לערוך כאן בצורה מסודרת את כל הספרים שכבר הוזכרו עד כה, ומי שירצה להוסיף מכאן ואילך - יתכבד לעיין ברשימה המעודכנת ולראות האם אינו כופל ספרים או שמות לחינם.
תודה מראש

קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא ..

הליטאים כאן לא צריכים לעשות בשבילך את כל העבודה ..
 

עתניאל בן קנז

משתמש רגיל
יוספזון אמר:
כמה הגהות והוספות.
יש תשובה ארוכה בספר נפש חיה על התורה להגה"ק מצאנז זי"ע בנושא המח' בין צאנז לרוז'ין, קשה לומר שהתערב בלא שיהיה חסיד, אבל זה השערה. (בפרט למי שרואה את התוכן)
דברו כאן על 'נולדו חסידים' אין כזה דבר. ה'פרי מגדים' גם נולד לחסיד, ועוד רבים, שבהחלט לא נשארו חסידים.
אני יוסיף כאן שם מעניין שלא חשבתם עליה לכאורה. "המלבי"ם'... עיין בהקדמת ספרו 'ארצות החיים' על שו"ע או"ח שם מעיד שלמד אצל רבו הרה"ק מזידיטשוב זי"ע ואף מביא משמו בתוך ספר ארה"ח.

מנין שהפמ"ג נולד ל'חסיד'? מהו 'חסידותו של אביו'?

המלבי"ם מעולם לא נחשב כ'חסיד'. הוא למד אצל רצ"ה מזידטשוב את תורת הקבלה, ולא עניני חסידות כלל.
 

יוספזון

משתמש ותיק
עתניאל בן קנז אמר:
יוספזון אמר:
כמה הגהות והוספות.
יש תשובה ארוכה בספר נפש חיה על התורה להגה"ק מצאנז זי"ע בנושא המח' בין צאנז לרוז'ין, קשה לומר שהתערב בלא שיהיה חסיד, אבל זה השערה. (בפרט למי שרואה את התוכן)
דברו כאן על 'נולדו חסידים' אין כזה דבר. ה'פרי מגדים' גם נולד לחסיד, ועוד רבים, שבהחלט לא נשארו חסידים.
אני יוסיף כאן שם מעניין שלא חשבתם עליה לכאורה. "המלבי"ם'... עיין בהקדמת ספרו 'ארצות החיים' על שו"ע או"ח שם מעיד שלמד אצל רבו הרה"ק מזידיטשוב זי"ע ואף מביא משמו בתוך ספר ארה"ח.

מנין שהפמ"ג נולד ל'חסיד'? מהו 'חסידותו של אביו'?

המלבי"ם מעולם לא נחשב כ'חסיד'. הוא למד אצל רצ"ה מזידטשוב את תורת הקבלה, ולא עניני חסידות כלל.
שכחתי את שמו של אביו כרגע, אבל למיטב זכרוני היה מתלמידי הבעש"ט זי"ע. עיין מה שכתב בהלכות תענית במכתב ר"ג מקיטוב לבעש"ט. כדומני בשם אביו.
אם למד 'קבלה' אצל מהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע אז לימד אותה כפי שהחסידים ביארו זאת, ופשוט.
 
 

עתניאל בן קנז

משתמש רגיל
יוספזון אמר:
עתניאל בן קנז אמר:
יוספזון אמר:
כמה הגהות והוספות.
יש תשובה ארוכה בספר נפש חיה על התורה להגה"ק מצאנז זי"ע בנושא המח' בין צאנז לרוז'ין, קשה לומר שהתערב בלא שיהיה חסיד, אבל זה השערה. (בפרט למי שרואה את התוכן)
דברו כאן על 'נולדו חסידים' אין כזה דבר. ה'פרי מגדים' גם נולד לחסיד, ועוד רבים, שבהחלט לא נשארו חסידים.
אני יוסיף כאן שם מעניין שלא חשבתם עליה לכאורה. "המלבי"ם'... עיין בהקדמת ספרו 'ארצות החיים' על שו"ע או"ח שם מעיד שלמד אצל רבו הרה"ק מזידיטשוב זי"ע ואף מביא משמו בתוך ספר ארה"ח.

מנין שהפמ"ג נולד ל'חסיד'? מהו 'חסידותו של אביו'?

המלבי"ם מעולם לא נחשב כ'חסיד'. הוא למד אצל רצ"ה מזידטשוב את תורת הקבלה, ולא עניני חסידות כלל.
שכחתי את שמו של אביו כרגע, אבל למיטב זכרוני היה מתלמידי הבעש"ט זי"ע. עיין מה שכתב בהלכות תענית במכתב ר"ג מקיטוב לבעש"ט. כדומני בשם אביו.
אם למד 'קבלה' אצל מהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע אז לימד אותה כפי שהחסידים ביארו זאת, ופשוט.
אולי תזכיר לי מה כתב בשם הבעש"ט? למיטב ידיעתי בסה"כ מצטט שם איזה אמרה בשם ר' גרשון מקיטוב. (ר' גרשון היה גאון מפורסם, בלי שייכות להיות גיסו של הבעש"ט).
ההגדרה חסיד מאוד 'נזילה', לא כל מי שציטט איזה אימרה מגדולי החסידות נהפך לחסיד.
האם יש איזה מידע עליו שהסתופף בצל הבעש"ט או תלמידיו, האם קנה מהם דרכים והנהגות בעבודת השם, או שמא רק הכירם, והעריכם לפי מעלתם ותל"מ ('מתנגד' לא היה וזהו...).

גם ביחס למלבי"ם, מה שלמד קבלה מא' מגדולי החסידות אין בו שום הגדרה של חסידות. בכל ארחותיו התנהג כפי שאר הרבנים. אין ידיעה על שום הנהגה 'חסידות'. ואף לא מובא כן בכל ספריו הרבים. זאת ועוד, כל סגנון כתיבתו וחקירותיו היה רחוק רחוק מעולמם של חסידים. כך שלהגדירו כ'חסיד' רק בגלל לימודו את כתבי האריז"ל בסגנון חסידי, אינו אלא פטומי מילי.
 
 

עתניאל בן קנז

משתמש רגיל
ואוסיף עוד.
למיטב זכרוני, הקשר של הפמ"ג עם החסידות. (לא של אביו). היה ע"י שאמו נישאת בזוו"ש להמגיד הגדול ממעזריטש, והוא בא להסתופף בצילו לעתים, כאשר בא לבקר את אמו.
אבל לא נחשב מבין התלמידים בכלל.
 

יוספזון

משתמש ותיק
עתניאל בן קנז אמר:
אולי תזכיר לי מה כתב בשם הבעש"ט? למיטב ידיעתי בסה"כ מצטט שם איזה אמרה בשם ר' גרשון מקיטוב. (ר' גרשון היה גאון מפורסם, בלי שייכות להיות גיסו של הבעש"ט).
ההגדרה חסיד מאוד 'נזילה', לא כל מי שציטט איזה אימרה מגדולי החסידות נהפך לחסיד.
האם יש איזה מידע עליו שהסתופף בצל הבעש"ט או תלמידיו, האם קנה מהם דרכים והנהגות בעבודת השם, או שמא רק הכירם, והעריכם לפי מעלתם ותל"מ ('מתנגד' לא היה וזהו...).

גם ביחס למלבי"ם, מה שלמד קבלה מא' מגדולי החסידות אין בו שום הגדרה של חסידות. בכל ארחותיו התנהג כפי שאר הרבנים. אין ידיעה על שום הנהגה 'חסידות'. ואף לא מובא כן בכל ספריו הרבים. זאת ועוד, כל סגנון כתיבתו וחקירותיו היה רחוק רחוק מעולמם של חסידים. כך שלהגדירו כ'חסיד' רק בגלל לימודו את כתבי האריז"ל בסגנון חסידי, אינו אלא פטומי מילי.
אתה מכניס מילים לפי היפך ממש ממה שכתבתי. כתבתי מפורשות על הפ"מ 'שלא' היה חסיד, דיברתי על אביו כחסיד. אין תח"י כרגע ההוכחות, אבל ישנם ככאלה.
ולגבי המלבי"ם, לא כתבתי שהנהגתו ברבנות היה על פי חסידות. (אגב, למיטב זכרוני, חוץ מתפילה בנוסח ספרד אין נפק"מ גדולה בין חסידים לליטאים לגבי עניני הרבנות), אלא שאם למד את תורת הנסתר ממהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע שיסודות החסידות מושתתים עליה, אז זה אומר הרבה מאוד.
 

יחיד ורבים

משתמש ותיק
עתניאל בן קנז אמר:
ואוסיף עוד.
למיטב זכרוני, הקשר של הפמ"ג עם החסידות. (לא של אביו). היה ע"י שאמו נישאת בזוו"ש להמגיד הגדול ממעזריטש, והוא בא להסתופף בצילו לעתים, כאשר בא לבקר את אמו.
אבל לא נחשב מבין התלמידים בכלל.
לא ידוע שהמגיד ממזריטש נשא בזיוו"ש את אמו של הפרי מגדים.
אולי החלפת עם המגיד מזלאטשוב? אמנם הוא לא נשא את אמו של הפרי מגדים, אך הפרי מגדים היה אצלו.
עיין ב'רמתים צופים' (מאמרי הרר"ב מפשיסחא אות ס') המביא כי הפרי מגדים ביקר אצל המגיד מזלאטשוב וקיבל את ברכתו, וכן כתב בהקדמת 'עצי עדן' (להרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמאנא זי"ע, זרעים): "כשבא אצלו [אל הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב זי"ע] הגאון בעל 'פרי מגדים', כיבד אותו הרה"ק מזלאטשוב ביותר, ואמר לו שהכריזו ברקיע שיזכה לקבוע הלכה כמותו, על שלומד תורה בטהרה לשם אל עולם" (וראה עוד 'סיפורי מרן הרמ"ח' עמ' קמו אות י).


לגבי שייכותו של אבי הפרי מגדים לחסידות - ראו כאן.
 

אלף זעירא

משתמש רגיל
לגבי הנפש חיה. בויקיפדיה כתוב שהיה חתן אחיו של הדברי חיים, ונחשב לתלמידו.
ראיתי בעבר באיזה ספר [אולי חמדה גנוזה להגה''צ ר' סיני הלברשטאם מז'מיגראד נכד הדב''ח] שהנפש חיה אמר על הד''ח שהוא צדיק הדור. והגה''ק משינאווא [בנו בכורו של הד''ח] אמר שמכיר ג' אנשים שלומדים תורה לשמה, אחד הוא אחיו הגה''ק ר' דוד מקשאנוב, והשני הוא בעל הנפש חיה, והשלישי איני זוכר. אשמח אם מאן דהו יכול לבדוק בספר הנ''ל אם אכן מובאים שם שתי מימרות אלו.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
דומני שהלבושי שרד היה חסיד.
אם גם ספר עם רק חלק קטן בהלכה ברשימה, בסוף סידורו של שבת יש קצת תשובות בהלכה.
יש ספר שלם על היתר עגונה מאחד האדמו"רים, דומני החוזה מלובלין.
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
אחד התלמידים אמר:
דומני שהלבושי שרד היה חסיד.

ודאי שהיה חסיד, חיבר את הספר 'ערבי נחל'
תלמיד של ר' מיכל מזלאטשוב ושל בעל היושר דברי אמת
 
חלק עליון תַחתִית