אשר ברא אמר:כידוע בהושענה רבה נוהגים רבים להפרד מהסוכה ויש לזה גם יהי רצון מיוחד
נתעורתי לחשוב למה אין דבר כזה גם בפסח כפרידה מהמצות?
(אולי יש ואני לא יודע אבל זה הרבה פחות מפורסם מסוכות)
לעניות דעתי אמר:ידוע בשם הגר"א לעשות סעודה שלישית באחרון של פסח, אולי זה סוג של פרידה מהמצות.
לעניות דעתי אמר:ידוע בשם הגר"א לעשות סעודה שלישית באחרון של פסח, אולי זה סוג של פרידה מהמצות.
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:לעניות דעתי אמר:ידוע בשם הגר"א לעשות סעודה שלישית באחרון של פסח, אולי זה סוג של פרידה מהמצות.
כך אני שמעתי, שזה הטעם על פי פשט לסעודה זו.
חילך לאורייתא אמר:שאלה נבונה
אולי משום שבסוכה יש איסור בל תוסיף לישון ולאכול לילה נוסף
לשון המעשה רב קפהנדיב לב אמר:אאל"ט לדעת הגר"א בכל יום טוב עושים סעודה שלישית
לעניות דעתי אמר:לשון המעשה רב קפהנדיב לב אמר:אאל"ט לדעת הגר"א בכל יום טוב עושים סעודה שלישית
"והיה מחבב מאד מצות אכילת מצה כל שבעה, וביום טוב אחרון היה אוכל סעודה שלישית, אעפ"י שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר יום טוב, מפני חביבות מצות אכילת מצה שזמנו הולך לו"
ודאי שזה פשטות הענין, רק שאמרתי שאולי זה גם סוג של פרידה מהמצותנדיב לב אמר:רק יש להעיר, שבהנהגת הגר"א במעשה רב נראה שאזיל לשיטתו, שכל אכילת מצה הרי היא מצוה, ולא משום ענין פרידה
נדיב לב אמר:לעניות דעתי אמר:ידוע בשם הגר"א לעשות סעודה שלישית באחרון של פסח, אולי זה סוג של פרידה מהמצות.
אאל"ט לדעת הגר"א בכל יום טוב עושים סעודה שלישית
זה כמו כל המצוות הקיומיות כשחיטה וכדו' שאם רוצה לאכול בשר מצווה לשחוט. וכן אם רוצה לאכול פת בפסח מצווה לאכול מצה.הערשל אמר:(ובעיקר שיטת הגר"א יש תמיהה לכאו' דהיכן מצינו מצוה שהיא רשות)
לעניות דעתי אמר:ודאי שזה פשטות הענין, רק שאמרתי שאולי זה גם סוג של פרידה מהמצותנדיב לב אמר:רק יש להעיר, שבהנהגת הגר"א במעשה רב נראה שאזיל לשיטתו, שכל אכילת מצה הרי היא מצוה, ולא משום ענין פרידה
מים עליונים, לעניות דעתי בהודעה העליונה הקדימו אותך. ת"ממים עליונים אמר:נדיב לב אמר:לעניות דעתי אמר:ידוע בשם הגר"א לעשות סעודה שלישית באחרון של פסח, אולי זה סוג של פרידה מהמצות.
אאל"ט לדעת הגר"א בכל יום טוב עושים סעודה שלישית
"והיה מחבב מאד מצוות אכילת מצה כל שבעה, וביו"ט אחרון היה אוכל סעודה שלישית אעפ"י שלא היה אוכל שלוש סעודות בשאר יו"ט מפני חביבות מצוות אכילת מצה שזמנו הולך לו." (מעשה רב קפ"ה)
כדי אמר:זה כמו כל המצוות הקיומיות כשחיטה וכדו' שאם רוצה לאכול בשר מצווה לשחוט. וכן אם רוצה לאכול פת בפסח מצווה לאכול מצה.הערשל אמר:(ובעיקר שיטת הגר"א יש תמיהה לכאו' דהיכן מצינו מצוה שהיא רשות)
צודק, משום מה הגבתי מהר מידי לפני שראיתי הכל,נדיב לב אמר:מים עליונים, לעניות דעתי בהודעה העליונה הקדימו אותך. ת"ממים עליונים אמר:נדיב לב אמר:אאל"ט לדעת הגר"א בכל יום טוב עושים סעודה שלישית
"והיה מחבב מאד מצוות אכילת מצה כל שבעה, וביו"ט אחרון היה אוכל סעודה שלישית אעפ"י שלא היה אוכל שלוש סעודות בשאר יו"ט מפני חביבות מצוות אכילת מצה שזמנו הולך לו." (מעשה רב קפ"ה)
הפשטות הוא שיש עוד מצוות שיש בהם חלקים שהם רשות, על אף שעיקר המצוה היא חובה. (למשל תפילין כל היום לשיטת הריטב"א שאין חובה כל היום, מכל מקום יש קיום דאורייתא)הערשל אמר:כדי אמר:זה כמו כל המצוות הקיומיות כשחיטה וכדו' שאם רוצה לאכול בשר מצווה לשחוט. וכן אם רוצה לאכול פת בפסח מצווה לאכול מצה.הערשל אמר:(ובעיקר שיטת הגר"א יש תמיהה לכאו' דהיכן מצינו מצוה שהיא רשות)
זה לא דומה לשחיטה שכשואכל הוא חייב לשחוט, אבל היכן מצינו מצוה שהיא כולה רשות, דהיינו אם רצונך עשה מצוה ואם לא אל תעשה, דבפשטות המצוות הם חיובים ולא מידת חסידות.
ללמוד-וללמד אמר:אני לא יודע איך זה קשור אולי מישהו ימצא קשר
חיוב מצה חל רק בליל יו"ט ראשון... לאחמ"כ אין שום חיוב אכילה
זה לא דומה לתפילין שזה מצוה שאינה מוגבלת בזמן, ויש חיוב להניח תפילין, ולא כתוב כמה ולכן שייך בזה מינימום (שי"א שזה פעם ביום) ומקסימום, וכל הזמן שייך החיוב, ולכן בכל פעם מקיים מצוה חיובית, משא"כ בזה שזה מין מצוה שכל מציאותה זה רק כעין ריוח.אב בבינה אמר:הפשטות הוא שיש עוד מצוות שיש בהם חלקים שהם רשות, על אף שעיקר המצוה היא חובה. (למשל תפילין כל היום לשיטת הריטב"א שאין חובה כל היום, מכל מקום יש קיום דאורייתא)
נדיב לב אמר:ללמוד-וללמד אמר:אני לא יודע איך זה קשור אולי מישהו ימצא קשר
חיוב מצה חל רק בליל יו"ט ראשון... לאחמ"כ אין שום חיוב אכילה
מצוין. ושוב נשאל שביו"ט הראשון ה"ה מצוה דאורייתא ומדוע אין מקיימים סעודת פרידה בצאתו, וע"ז צריך לומר כיון שסו"ס אוכלים מצות בשאר הימים, אף שאינם מצוה [מלבד שיטת הגר"א וסי'] לא מסתבר להפרד אלא מחפצא דמצוה ולא ממעשה המצוה, והרי תירוצך קיים ועומד והבן.
אה"נ, וודאי שיש חילוק. אבל מאידך, ייתכן לפרש שכוונת הגר"א שכל ענין של אכילת מצה ז' ימים הוא המשך של הקיום של בערב תאכלו מצות, רק שהשיעור למטה הוא רק כזית בליל ט"ו, אבל יש המשך של רשות לשאר ימי החג. וייתכן שיש לדייק כן מהפסוק "לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני גו'"הערשל אמר:זה לא דומה לתפילין שזה מצוה שאינה מוגבלת בזמן, ויש חיוב להניח תפילין, ולא כתוב כמה ולכן שייך בזה מינימום (שי"א שזה פעם ביום) ומקסימום, וכל הזמן שייך החיוב, ולכן בכל פעם מקיים מצוה חיובית, משא"כ בזה שזה מין מצוה שכל מציאותה זה רק כעין ריוח.אב בבינה אמר:הפשטות הוא שיש עוד מצוות שיש בהם חלקים שהם רשות, על אף שעיקר המצוה היא חובה. (למשל תפילין כל היום לשיטת הריטב"א שאין חובה כל היום, מכל מקום יש קיום דאורייתא)
לעניות דעתי אמר:ידוע בשם הגר"א לעשות סעודה שלישית באחרון של פסח, אולי זה סוג של פרידה מהמצות.
ללמוד-וללמד אמר:אני לא יודע איך זה קשור אולי מישהו ימצא קשר
חיוב מצה חל רק בליל יו"ט ראשון... לאחמ"כ אין שום חיוב אכילה
רק בכדי לסדר את המידע.. לשיטת הגאון יש חיוב לאכול כל יום יום במהלך החג? אשמח למקורברל אמר:ללמוד-וללמד אמר:אני לא יודע איך זה קשור אולי מישהו ימצא קשר
חיוב מצה חל רק בליל יו"ט ראשון... לאחמ"כ אין שום חיוב אכילה
לא לדעת הגאון
לא הבנתי, כתוב להדי' במעש"ר שם: "מפני חביבות מצות אכילת מצה שזמנו הולך לו"...לעניות דעתי אמר:ודאי שזה פשטות הענין, רק שאמרתי שאולי זה גם סוג של פרידה מהמצותנדיב לב אמר:רק יש להעיר, שבהנהגת הגר"א במעשה רב נראה שאזיל לשיטתו, שכל אכילת מצה הרי היא מצוה, ולא משום ענין פרידה