דברים האסורים בראיה:

שלומי טויסיג

משתמש ותיק
א] במשנ"ב (סי' ע"ה סק"ז) דאף דאיסור גמור להסתכל על אשה להנאתו (כמבו' בע"ז כ' א') מ"מ הסתכלות בעלמא שלא לשם הנאה מותר אם לא מצד המוסר [וצ"ע מדברי הביה"ל סוף סי' רכ"ה שכתב דגבי עכו"ם האיסור דווקא בהתבוננות חזקה אבל באשה גם הסתכלות בעלמא אסור, ויש לישב דהתם מיירי בהסתכלות בעלמא לשם הנאה].
ב] במשנה ברורה (רכ"ה סקל"ג) כתב שאסור להתבונן בעכו"ם בהתבוננות חזקה.
ג] בשו"ע (סימן ש"ז סעיף ט"ו) כתב שהמביט בדיוקנאות עובר משום 'אל תפנו אל האלילים. וכתב בביה"ל, דהיינו דוקא בדיוקנא העשויה לשם עכו"ם והאיסור דוקא הסתכלות חזקה אבל הבטה בעלמא מותר. ונפק"מ כשנוסעים ליד הכותל המערביות שרואים כנסיות עם צלם.
ד] אסור להסתכל בפני אדם רשע (מגילה כח, א) ופירש המג"א (סו"ס רכ"ה) דהיינו דוקא בהבטה היטב.
 

נתן הבבלי

משתמש ותיק
אם יודע שבמקום פלוני עושים דבר לא טוב ולא יודע מי, אפשר שאם הולך להסתכל עובר על לתא דלשה"ר .
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
אסור לאדם לראות את ההצלחה של השני אם יש לחוש שבסתר ליבו אינו מפרגן לו.
כמבואר בגמ' ונפסק להלכה "אסור לעמוד על שדה חברו בשעה שעומדת בקומותיה".
וזאת מטעם עין הרע שיש בה כח להזיק ממש.
 

חילך לאורייתא

משתמש ותיק
אישה נדה לא תסתכל בס"ת
כמו"כ ישנו מנהג (איה מקורו?) שאישה מעוברת לא תסתכל בפני קוף או לא תלך לגן חיות
 

במבי

משתמש ותיק
מובא לא להסתכל על הירח אא"כ בא לקיים מצוות קידוש לבנה.

יוסף יוסף אמר:
ילקוט יוסף פסוקי דזמרה וקריאת שמע הערות סימן עה
ובספר מאור ישראל (חגיגה טז א) הביא משו"ת יוסף אומץ יוזפא (סימן תעד) שכתב, דאף על פי שבספר החרדים כתב בשם הרמ"ה, שאסור להסתכל בלבנה, מכל מקום נראה לי שבראיה בעלמא אין איסור כלל, ודוקא בהסתכלות שמביט בה בעומק לבבו אסור, וכדמוכח לישנא דהמסתכל בכמה מקומות בש"ס. ע"כ.
 

HaimL

משתמש ותיק
מצאתי עכשיו בחיפוש, גמרא חגיגה ט"ז

דרש ר' יהודה ברבי נחמני מתורגמניה דריש לקיש כל המסתכל בג' דברים עיניו כהות בקשת ובנשיא ובכהנים
 

נפתולי

משתמש ותיק
במילתו
מבואר בכמה מקומות בירושלמי ובעוד מקורות בחז"ל ובספה"ק
 

ששמואל

משתמש ותיק
נתן הבבלי אמר:
אם יודע שבמקום פלוני עושים דבר לא טוב ולא יודע מי, אפשר שאם הולך להסתכל עובר על לתא דלשה"ר .

כמדומה לי שאיסור לה"ר הוא בסיפור ולא בידיעה.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
שלומי טויסיג אמר:
א] במשנ"ב (סי' ע"ה סק"ז) דאף דאיסור גמור להסתכל על אשה להנאתו (כמבו' בע"ז כ' א') מ"מ הסתכלות בעלמא שלא לשם הנאה מותר אם לא מצד המוסר [וצ"ע מדברי הביה"ל סוף סי' רכ"ה שכתב דגבי עכו"ם האיסור דווקא בהתבוננות חזקה אבל באשה גם הסתכלות בעלמא אסור, ויש לישב דהתם מיירי בהסתכלות בעלמא לשם הנאה].
ב] במשנה ברורה (רכ"ה סקל"ג) כתב שאסור להתבונן בעכו"ם בהתבוננות חזקה.
ג] בשו"ע (סימן ש"ז סעיף ט"ו) כתב שהמביט בדיוקנאות עובר משום 'אל תפנו אל האלילים. וכתב בביה"ל, דהיינו דוקא בדיוקנא העשויה לשם עכו"ם והאיסור דוקא הסתכלות חזקה אבל הבטה בעלמא מותר. ונפק"מ כשנוסעים ליד הכותל המערביות שרואים כנסיות עם צלם.
ד] אסור להסתכל בפני אדם רשע (מגילה כח, א) ופירש המג"א (סו"ס רכ"ה) דהיינו דוקא בהבטה היטב.
לבנה- סי' תכו סקי"ג
 

כדי

משתמש ותיק
ששמואל אמר:
נתן הבבלי אמר:
אם יודע שבמקום פלוני עושים דבר לא טוב ולא יודע מי, אפשר שאם הולך להסתכל עובר על לתא דלשה"ר .

כמדומה לי שאיסור לה"ר הוא בסיפור ולא בידיעה.
כמדומני שההגדרה שע''י שמסתכל בזה מביא עצמו לניסיון לדונם לכף זכות, ואם יודע שלא יוכל ייתכן שנענש אף על ההסתכלות.
 

HaimL

משתמש ותיק
מצאתי בחיפוש, גמרא פסחים נ"א

כדתניא עם הכל אדם רוחץ חוץ מאביו וחמיו ובעל אמו ובעל אחותו ור' יהודה מתיר באביו מפני כבוד אביו
 

ששמואל

משתמש ותיק
כדי אמר:
ששמואל אמר:
נתן הבבלי אמר:
אם יודע שבמקום פלוני עושים דבר לא טוב ולא יודע מי, אפשר שאם הולך להסתכל עובר על לתא דלשה"ר .

כמדומה לי שאיסור לה"ר הוא בסיפור ולא בידיעה.
כמדומני שההגדרה שע''י שמסתכל בזה מביא עצמו לניסיון לדונם לכף זכות, ואם יודע שלא יוכל ייתכן שנענש אף על ההסתכלות.
הא גופא מנא לך,
מנין שחייבים לדון לכף זכות, ואם לא דן עובר איסור, ואסור לו להביא עצמו לידי מצב שיראה משהו ולא יוכל לדון לכף זכות 
 
 

כדי

משתמש ותיק
ששמואל אמר:
כדי אמר:
ששמואל אמר:
כמדומה לי שאיסור לה"ר הוא בסיפור ולא בידיעה.
כמדומני שההגדרה שע''י שמסתכל בזה מביא עצמו לניסיון לדונם לכף זכות, ואם יודע שלא יוכל ייתכן שנענש אף על ההסתכלות.
הא גופא מנא לך,
מנין שחייבים לדון לכף זכות, ואם לא דן עובר איסור, ואסור לו להביא עצמו לידי מצב שיראה משהו ולא יוכל לדון לכף זכות 

והלא מקרא כתוב בצדק תשפוט עמיתך, ודרשו חז''ל הוי דן את כל האדם לכף זכות.
והאריך מרן החפץ חיים בגדרי הדינים דזה.
ומהיכן מקום לשאול מנייין שחייבים לדון וכו'?!
וכלפי השאלה מניין שאסור לו להביא עצמו לידי מצב וכו', ע''ז באה לשון "כמדומני" שבדבריי, ולא באתי אלא להבהיר את ההרגש שחש בו ידידנו הבבלי.
 

ששמואל

משתמש ותיק
הוי דן את כל האדם לכף זכות נאמר באבות ששם זה הליכות ולא הלכות.
כשהחפץ חיים מאריך הוא מדבר על אם יש צדדים לכאן וצדדים לכאן בכה"ג תלוי בצדיק או רשע
אולי לזה היה כוונתך, שיראה מעשה שאפשר לפרש בשתי אופנים והוא יפרש לגנאי)
 

סיידוף

משתמש רגיל
עיין ספר טהרת הקדש לרבי אהרן ראטה במאמר קדושת העיניים פרק ה', שפרט שם כל המקומות שאין להסתכל בהם.
 

אלימיר

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
נפתולי אמר:
בידי הכהנים בשעה שמברכים העם
סי' קכ"ח סעי' כ"ג

היום לא ניתן להסתכל בידים כי מכוסה היא בטלית 
האם עדיין האיסור עומד בתוקפו? 
ברור שלא, אבל נפק"מ לכהנים עצמם, ומצוי בנוהגים שקטן עולה תחת הטלית של אביו שמסתכל ויש ליזהר.
 
 

חניכי הישיבות

משתמש ותיק
להסתכל על סדום היה מותר אבל להביט היה אסור להם
וכמו שכתוב "ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח" היינו הבטה ולא ראיה בעלמא
עיין במפרשים שם
 
חלק עליון תַחתִית