להפסיק בדיבור בין נטילת ידים לכרפס

הערשל

משתמש ותיק
זכור לי שלהמגן אברהם אסור ולהחזו"א מותר. צריך לחפש...
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
בספר הליכות שלמה פסח עמ' רנ"ג הערה 183 כתב שאסור להסיח בינתיים ככל נטילת ידיים שההפסק אינו אסור בין הברכה לאכילה בלבד אלא גם בין הנטילה לברכת ענט"י או לאכילה,
[והוסיפו שהגרשז"א אמר דבעלמא אנשים אינם יודעים זה ואינם נזהרים אלא בין הברכה לאכילה ולא יודעים שבין הנטילה לברכה חמיר טפי וציינו גם לעי' בשו"ע הרב סי' קס"ה שעורר ע"כ].

הארה- דין זה אינו נוגע דווקא לכרפס אלא באופן כללי בכל נטילה לדבר שטיבולו במשקה (שהרי זה הטעם שנוטלים בכרפס, רק שהרבה לא נזהרים בזה כל השנה אלא רק בליל הסדר בכרפס).
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
כבדרך אגב אוסיף שיש אנשים שאמנם יודעים שאסור לדבר בין הנטילה לברכת ענט"י אך לא יודעים שאיסור זה הוא מעת שנטל אפילו ידו אחת וגם זה בכלל האיסור (לא איירי' הכא בנטילה לדבר שטיבולו במשקה אלא בנט"י לסעודה).
 

תורה תמימה

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
צריך לזכור שגם בכל נטילה, הלשון בשו"ע (קסו-א) להלכה הוא "וטוב ליזהר".
נכון מאוד, והרי מובא שם שיטה ראשונה שמותר לשוח. וכנראה שעל זה סומכים העולם שאין מקפידים שלא להפסיק בשיחה בנטילה זו.
 
 
יהודי רציני אמר:
והוסיפו שהגרשז"א אמר ע"כ דואדרבה אנשים אינם יודעים זה ואינם נזהרים אלא בין הברכה לאכילה ולא יודעים שבין הנטילה לברכה חמיר טפי
היינו דווקא בין הנטילה לברכת על נטילת ידיים ופשוט.
 

תורה תמימה

משתמש ותיק
לישועתך קויתי השם אמר:
יהודי רציני אמר:
והוסיפו שהגרשז"א אמר ע"כ דואדרבה אנשים אינם יודעים זה ואינם נזהרים אלא בין הברכה לאכילה ולא יודעים שבין הנטילה לברכה חמיר טפי
היינו דווקא בין הנטילה לברכת על נטילת ידיים ופשוט.
ואם כן זה לא שייך בכרפס. רק לכל היותר בכרפס זה כמו הדין שלא להפסיק בין הנטילה לאכילה.
 
 

תורה תמימה

משתמש ותיק
יהודי רציני אמר:
כבדרך אגב אוסיף שיש אנשים שאמנם יודעים שאסור לדבר בין הנטילה לברכה אך לא יודעים שאיסור זה הוא מעת שנטל אפילו ידו אחת וגם זה בכלל האיסור.
לכאורה נראה לא כך, מה שאסור לדבר כבר מנטילת ידו אחת, זה רק משום הדין שאסור לדבר בין הנטילה והברכה לאכילה שדין זה הוא שנוי במחלוקת, ואינו עושה את הברכה לברכה לבטלה,
מה שאין כן הדיבור בין גמר הנטילה לברכה הוא הפסק בין המעשה לברכה.  וכל זה דווקא לאחר שכבר ראוי לברך אבל כל זמן שרק נטל ידו אחת ועדיין אינו יכול לברך מסתבר שאין בזה הפסק בין המעשה לברכה.
 
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
תורה תמימה אמר:
יהודי רציני אמר:
כבדרך אגב אוסיף שיש אנשים שאמנם יודעים שאסור לדבר בין הנטילה לברכה אך לא יודעים שאיסור זה הוא מעת שנטל אפילו ידו אחת וגם זה בכלל האיסור.
לכאורה נראה לא כך, מה שאסור לדבר כבר מנטילת ידו אחת, זה רק משום הדין שאסור לדבר בין הנטילה והברכה לאכילה שדין זה הוא שנוי במחלוקת, ואינו עושה את הברכה לברכה לבטלה,
מה שאין כן הדיבור בין גמר הנטילה לברכה הוא הפסק בין המעשה לברכה.  וכל זה דווקא לאחר שכבר ראוי לברך אבל כל זמן שרק נטל ידו אחת ועדיין אינו יכול לברך מסתבר שאין בזה הפסק בין המעשה לברכה.
אולי יש בריש דבריך ט"ס? כי אם אני מבין נכון רצונך לומר שאין איסור לדבר אחרי שנטל ידו אחת כל עוד לא נטל השניה,

בכל אופן המקור שלי הוא מפסקי תשובות סי' קנ"ח סכ"ג בשם שו"ת לבושי מרדכי ושו"ת תשובות והנהגות, עיינתי שנית וראיתי שמציין שאומנם דין הוא לכתחילה אך אינו מצריך ברכה חוזרת בדיעבד, משא"כ השח בין גמר הנטילה לברכת ענט"י הוי ברכה לבטלה וצריך לחזור ולברך.

לא ברור לי אם אתה חולק ע"כ וא"כ אנא ציין מקורות.
 
 

תורה תמימה

משתמש ותיק
יהודי רציני אמר:
תורה תמימה אמר:
יהודי רציני אמר:
כבדרך אגב אוסיף שיש אנשים שאמנם יודעים שאסור לדבר בין הנטילה לברכה אך לא יודעים שאיסור זה הוא מעת שנטל אפילו ידו אחת וגם זה בכלל האיסור.
לכאורה נראה לא כך, מה שאסור לדבר כבר מנטילת ידו אחת, זה רק משום הדין שאסור לדבר בין הנטילה והברכה לאכילה שדין זה הוא שנוי במחלוקת, ואינו עושה את הברכה לברכה לבטלה,
מה שאין כן הדיבור בין גמר הנטילה לברכה הוא הפסק בין המעשה לברכה.  וכל זה דווקא לאחר שכבר ראוי לברך אבל כל זמן שרק נטל ידו אחת ועדיין אינו יכול לברך מסתבר שאין בזה הפסק בין המעשה לברכה.
אולי יש בריש דבריך ט"ס? כי אם אני מבין נכון רצונך לומר שאין איסור לדבר אחרי שנטל ידו אחת כל עוד לא נטל השניה,

בכל אופן המקור שלי הוא מפסקי תשובות סי' קנ"ח סכ"ג בשם שו"ת לבושי מרדכי ושו"ת תשובות והנהגות, עיינתי שנית וראיתי שמציין שאומנם דין הוא לכתחילה אך אינו מצריך ברכה חוזרת בדיעבד, משא"כ השח בין גמר הנטילה לברכת ענט"י הוי ברכה לבטלה וצריך לחזור ולברך.

לא ברור לי אם אתה חולק ע"כ וא"כ אנא ציין מקורות.
דובר פה שישנם ב' ענינים,

האחד אסור להפסיק בין הנטילה לברכת הנטילה כשם שאסור להפסיק תמיד בין ברכה למצווה [אלא שכאן הברכה נעשית אחר המצווה], משום הדין הזה אין איסור לדבר לאחר הנטילה והברכה - קודם האכילה. האיסור להפסיק בין הנטילה וברכתה לאכילה אינו משום הדין הנ"ל שהרי כבר קיים המצווה, אלא הוא דין אחר שצריך שהאכילה תהא סמוכה לנטילה, ובשו"ע סימן קס"ו הובא בזה מחלוקת הראשונים אם בכלל אסור להפסיק בדיבור.
על זה כתבתי שגם אם תצדק שאין לדבר כבר מתחילת הנטילה, זהו רק משום שאין להפסיק בין הנטילה לאכילה, אבל משום מה שאסור להפסיק בין הנטילה לברכת הנטילה, זה לא סיבה לאסור דיבור כל זמן שלא גמר את הנטילה ועדיין אינו ראוי לברך את ברכת הנטילה.

ולכן מובן מאוד הדינים שהבאת, אם הפסיק בין גמר הנטילה לברכה הוי הפסק וברכה לבטלה כמו אם הפסיק בעלמא בין הברכה למצווה, אבל אם הפסיק בדיבור אחר הנטילה וברכתה - קודם לאכילה אין כאן ברכה לבטלה כלל וכלל, ואם כן הוא הדין אם הפסיק בדיבור לאחר שנטל ידו אחרת אין כאן משום ברכה לבטלה כמו שנתבאר אלא יש כאן רק הפסק בין נטילה לאכילה - דבר שאינו מחייב ברכה.
 
 
חלק עליון תַחתִית