א. כיון שברכה זו הינה מדין ברכת הראיה שתקנו להודות ולהלל על הנאת האדם בראיית מראות מיוחדים, הרי כשם שעל ראיית הברק או ההרים וכו' מברך בראייתם מרחוק ה"ה בברכת האילנות. ועם זאת נראה לומר שיש ענין לברכה מקרוב טפי, כיון שאז ההנאה גדולה יותר והיא תכלית הברכה.
ב. זכור לי שיש שכתבו שאין מברכים ברכה זו בשבת מחשש שמא יתלוש. ואם אפשר מרחוק מה טעם לחשש. אבל יש לדחות.
מלבד הכף החיים שציינת. גם רבי חיים פלאג'י בספר מועד לכל חי (סימן א אות ח) תוך כדי שמביא את מנהג איזמיר שלא נהגו לברך בשבת כותב בדרך אפשר "משום חשש שמא יקח בידו הפרחים להריח בהם ושמא יתלוש".
כף החיים סימן רכו ס"ק ד וז"ל: בשבת ויו"ט אין לברך ברכת האילנות שמא יטלטל האילנות או יקח בידו הפרחים להריח בהם או שמא יתלוש. מל"ח שם אות ט' ונראה לדברי המקו' שכתבו שע"י ברכה זו מברר ניצוצי הקדושה מן הצומח יש עוד איסור נוסף דבורר וע"כ אסור לברך ברכה זו בשבת ויו"ט. וכן עמא דבר: