אנו אוכלים בתור מרור חסה, וא"כ האם היא מרה או טעימה מאד ?

במבי

משתמש ותיק
מעודי התקשתי איך אוכלים חסה בתור מרור שהרי היא טעימה מאד, והחברותא שלי תירץ לי לפני מספר שנים, שמחוץ למקרר אחד מספר ימים היא נעשית מרה, אך השנה ראיתי ירושלמי שמתרץ זאת, וכך כתוב בירושלמי:

תיבון הרי חזרת מתוק הרי אינו קרוי חזרת אלא מתוק ר' חיי' בשם ר' הושעי' כל עצמן אין הדבר תלוי אלא בחזרת מה חזרת תחילתה מתוק וסופה מר כך עשו המצריים לאבותינו במצרים בתחילה (בראשית מז) במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ואח"כ וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים בין כמושין וכו' (פסחים פרק ב' הלכה ה')

וא"כ אדרבא זה שהיא תחילתה טעימה ואחר מספר ימים נעשית מרה זאת צורת השיעבוד, ומתיקותה חלק מהעניין !
וכן מובן כעת מדוע מצוותה דווקא בחזרת ורק אם אין לו אותה יקח שאר מינים.

 
 

יושבי יעבץ

משתמש ותיק
לכורה כונת הירושלמי - שהיא מתוקה בתחילת גידולה ומרה בסופה - אך באמת צריך ליקח דוקא את סוף הגידול
כן הוא במציאות שחסה 'זקנה' היא מרה - ועיין חזו"א שכן נראה מדבריו
 

בעל אוצר

משתמש ותיק
שנה שעברה שיווקו חסה מרה (בהכשר שא"י). והם הסבירו שאם לא משקים את החסה כמה ימים היא נהיית מרה.
במציאות היא היתה מתוקה.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושבי יעבץ אמר:
לכורה כונת הירושלמי - שהיא מתוקה בתחילת גידולה ומרה בסופה - אך באמת צריך ליקח דוקא את סוף הגידול
אך מלשון הירושלמי .משמע שלא צריך כלל לחפש את סוף הגידול המר....
שהרי אם רוצים להדגיש רק את המרירות ישנם מספיק אפשרויות אחרות שהם מרות הרבה יותר !
 
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
זה ירושלמי נפלא
ולימוד עצום [לא קשור לפסח דוקא]
לא כל מה שמתוק בהתחלה, נשאר מתוק לתמיד....
 

יושבי יעבץ

משתמש ותיק
במבי אמר:
יושבי יעבץ אמר:
לכורה כונת הירושלמי - שהיא מתוקה בתחילת גידולה ומרה בסופה - אך באמת צריך ליקח דוקא את סוף הגידול
אך מלשון הירושלמי .משמע שלא צריך כלל לחפש את סוף הגידול המר....
שהרי אם רוצים להדגיש רק את המרירות ישנם מספיק אפשרויות אחרות שהם מרות הרבה יותר !
יתכן
אבל יש כאן קושי עצום - איך אפשר לאכול מרור מתוק ולזכור את סופו
בהכרח לומר שכוונת הירושלמי שהואיל וסופו מר, אין קפידא בתחילתו מתוק, ואין מגרע מטעם מרור שבו, והאיל ואבותינו במצרים...
אבל לומר שמקייים מצות התורה 'מרורים' - במתוק , קצת קשה
ע"כ כתבתי עיין חזו"א שמבאר כן הירושלמי
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ואולי לכן נהגו האשכנזים לאכול גם חסה וגם חריין, לתפוס 2 ציפורים במכה אחת, ושימו לב לא מתיקות תחילת העבודה ע"י שפרעה בעצמו עבד איתם אלא מתיקות ממש של ב"מיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך, וגם את מרירות השעבוד.
 

צורב צעיר

משתמש רשום
אם לועסים היטב את החסה הרגילה היא נהיית מרה
ודברי הירושלמי מובנים וברורים
ואולי זה הכוונה בלע מרור לא יצא שצריך ללעוס היטב ואז יש טעם מרור
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
צורב צעיר אמר:
אם לועסים היטב את החסה הרגילה היא נהיית מרה
ודברי הירושלמי מובנים וברורים
ואולי זה הכוונה בלע מרור לא יצא שצריך ללעוס היטב ואז יש טעם מרור

מעין זה שמעתי מהרב טוביה פולק


שהמסר של זה אם לועסים יותר מידי את הצרות
מרגישים מרירות

דהיינו לנסות לקבל באהבה
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעקב שלם אמר:
צורב צעיר אמר:
אם לועסים היטב את החסה הרגילה היא נהיית מרה
ודברי הירושלמי מובנים וברורים
ואולי זה הכוונה בלע מרור לא יצא שצריך ללעוס היטב ואז יש טעם מרור

מעין זה שמעתי מהרב טוביה פולק


שהמסר של זה אם לועסים יותר מידי את הצרות
מרגישים מרירות

דהיינו לנסות לקבל באהבה

לישועתך קויתי השם אמר:
הנה הלשון - כתב הרש"ר הירש (שמות יד, א): "המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר - אירוניה חדה זו, אפילו ברגע של פחד ויאוש שאין למעלה מהם, מציינת את חוש ההומור שהיא תכונה אופיינית של שבט יעקב בהיר השכל" - לכן יש בדיחות על הקורונה...

לכ' אם אומרים הומור בגבול הטעם הטוב גם זה סוג של אהבה.
 

מחשב

משתמש רגיל
במבי אמר:
ואולי לכן נהגו האשכנזים לאכול גם חסה וגם חריין, לתפוס 2 ציפורים במכה אחת, ושימו לב לא מתיקות תחילת העבודה ע"י שפרעה בעצמו עבד איתם אלא מתיקות ממש של ב"מיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך, וגם את מרירות השעבוד.

ולפלא מצאתי בשועה"ר.

image (4).png
 

גבריאל זלמן

משתמש ותיק
אם לועסים היטב את החסה הרגילה היא נהיית מרה
ודברי הירושלמי מובנים וברורים
ואולי זה הכוונה בלע מרור לא יצא שצריך ללעוס היטב ואז יש טעם מרור
נדמה לי שהחסה באמת לא מרה, אבל הקלח שלה מר, וכמו שהיום יש מכירה מיוחדת של חסה מרה דהיינו שהקלח ארוך, והוא מר אם לא שוטפים אותו.
ואגב זה נצרף כאן קובץ מחכ"א ועי' שם בסי' ב' וק"ל.
 

קבצים מצורפים

  • כמה הערות בעניני פסח.pdf
    190.9 KB · צפיות: 4

בצ"ל

משתמש ותיק
חזו"א או"ח סימן קכד' [על סדר הדף]
ל"ט א' מאי דעתך דמרירין טפי כו', מבואר דעיקר המצוה להטעים מרירתא ולפיכך מן המובחר שיהא מרירא טפי ואמר לקמן כללו של דבר כל שיש בו טעם מרור יוצאין בו וכל שאין בו כו' ולקמן קט"ו ב' לא נשהי אינש מרור בחרוסת כו' ובעינן טעם מרור וליכא ושם בלע מרור לא יצא ויש גורסין יצא משום דטעים טעם מרור גם בבליעה אבל בלע מצה ומרור לא יצא ופרש"י משום דלא טעים טעם מרור, ויש לעי' דאמר בירו' בסוגין התיבון והרי חזרת מתוק הרי אינו קרוי חזרת אלא מתוק ר"ח בשם ר"ה כל עצמן אין הדבר תלוי אלא בחזרת מה חזרת תחלתה מתוק וסופה מר כו' ומשמע לכאורה דיוצאין בחזרת שלקטה בעודה מתוק משום שסופה מר, וקשה דא"כ בחזרת הדין נותן דמותר לשהויי בחרוסת ויוצאין בה בבלע מצה ומרור ויוצאין בה בכבושין, ועוד מנ"ל דיוצאין בה במתוק הלא מדיוצאין בשאר ירקות שתחלתן מר חזינן דעיקר המצוה לזכר המרירות אע"ג שאין בהן זכר של תחלתן מתוק ומנ"ל לצאת במתוק והרי התורה אמרה על מרורים יאכלוהו, ועוד מנ"ל בגמ' לפרש משנתנו דיוצאין בחזרת בעודו מתוק, ועוד ר"א ברי' דרבא דלא ידע טעם דחזרת איך ניחא לי' דינא דחזרת וע"כ היה סבור דאין יוצאין בתחלתו ואין סברא שלא ידע עיקר הדין דיוצאין במתוק, ולכן נראה דגם בירו' סבור שאין יוצאין בחזרת עד שיפול בו המרירות אלא דקשיא לי' כיון שנגמר פריו ועדיין אינו מרור ואין יוצאין בו הוי לן למעוטי שאינו בכלל מרורים דקרא וצריך לאכול דבר שמתחלתו ועד סופו מר וזה מרמז טפי על מרירות השיעבוד, ומשני דאדרבה במה שתחלתו מתוק וסופו מר נזכר טפי שיעבוד מצרים ולעולם אין יוצאין בו אלא בשכבר נפול בו המרירות, והא דאמר הרי אינו קרוי חזרת אלא מתוק אפשר דר"ל דעיקר שימוש החזרת הוא קדם שהומרר וחזרת שנקרא בפיות בני אדם ושמשמשין בו הוא המתוק ולפיכך מסתבר שאינו בכלל מרורים דקרא, והנה הח"צ סי' קי"ט כתב דהוא סאלאט בלע"ז וצריך ליזהר שלא לצאת בו עד שיתמרר ובסופו הוא מר כלענה כמש"כ הח"צ שם וצריך ליקח קדם שיתמרר כל כך.​

הרב @במבי והרב @צורב צעיר
 

בצ"ל

משתמש ותיק
לא הבנתי,

משמע מדבריו דבעינן מר, אך מסיים "וצריך לקחת קדם שיתמרר כל כך" וסותר למה שכתב קודם לכן.
יתכן כונתו שאחר זמן רב יותר כבר נעשה מר כלענה ואינו ראוי כלל למאכל אדם ואין יוצאין בו. אלא בעי' שיהיה מר במידה רגילה.
 

גבריאל זלמן

משתמש ותיק
לתועלת הרבים:
ראיתי שהתפרסם בבתי כנסיות בבני ברק,
שהמכירה של 'חסה מרה' בכשרות הבד"ץ תתקיים מחר יום חמישי ח' ניסן, בין השעות 17:00 ל21:00.
בחצר ביה"כ אגודת רעים ברח' רבי עקיבא 72, ובביהמ"ד לדרמן.
הכמות מוגבלת! טל' לבירורים ולמשלוחים ברחבי הארץ - 0548402750.
 
חלק עליון תַחתִית