שתי עיונים בפרשת צו

[חניכי הישיבות]

על קרא ד"והרים ממנו בקומצו" בגמ' ביומא[מז' ע"א] "ת"ר בקומצו שלא יעשה מידה לקומץ"
וברש"י כאן על הפסוק "ולא שיעשה כלי למידת קומצו וימדוד בו קומץ מן המנחה"
ובגמ' בבכורות למ"ד א"א לצמצם בידי אדם "ת"ש ממידת כלים ממידת מזבח שאני התם דרחמנא אמר עביד ובכל היכי דמצית למיעבד ניחא ליה"
וצ"ע היכי ס"ד דיעשה מידה לקומץ הלא א"א לצמצם בידי אדם?
העיון השני
על קרא ד"זה קרבן אהרן ובניו" כתב רש"י בזה"ל "אף הדיוטות מקריבין עשירית האיפה ביום שהן מתחנכין לעבודה אבל כהן גדול בכל יום שנא' מנחה תמיד"
ויל"ע בכהן שהקריב מנחת חביתין ונודע שהוא בן גרושה דהנה למ"ד כהן שנמצא חלל עבודתו כשרה היינו דבדיעבד כשרה אך הכא שזהו מנחה של כה"ג אם הוברר שהוא חלל לא חל דין מנחת חביתין כלל?
וכה"ג יש לדון בפר כהן משיח שנודע שכהן המשיח הוא חלל שא"כ הוברר עכשיו שהוא לא כהן ולא חייב בפר כהן משיח.וצ"ע.

[הערשל]

ל קרא ד"זה קרבן אהרן ובניו" כתב רש"י בזה"ל "אף הדיוטות מקריבין עשירית האיפה ביום שהן מתחנכין לעבודה אבל כהן גדול בכל יום שנא' מנחה תמיד"
ויל"ע בכהן שהקריב מנחת חביתין ונודע שהוא בן גרושה דהנה למ"ד כהן שנמצא חלל עבודתו כשרה היינו דבדיעבד כשרה אך הכא שזהו מנחה של כה"ג אם הוברר שהוא חלל לא חל דין מנחת חביתין כלל?
וכה"ג יש לדון בפר כהן משיח שנודע שכהן המשיח הוא חלל שא"כ הוברר עכשיו שהוא לא כהן ולא חייב בפר כהן משיח.וצ"ע.
חזרה למעלה

למה ישתנה מכל כהן שאף שהוברר למפרע שלא היה כהן עבודתו כשרה.

[חניכי הישיבות]

ל קרא ד"זה קרבן אהרן ובניו" כתב רש"י בזה"ל "אף הדיוטות מקריבין עשירית האיפה ביום שהן מתחנכין לעבודה אבל כהן גדול בכל יום שנא' מנחה תמיד"
ויל"ע בכהן שהקריב מנחת חביתין ונודע שהוא בן גרושה דהנה למ"ד כהן שנמצא חלל עבודתו כשרה היינו דבדיעבד כשרה אך הכא שזהו מנחה של כה"ג אם הוברר שהוא חלל לא חל דין מנחת חביתין כלל?
וכה"ג יש לדון בפר כהן משיח שנודע שכהן המשיח הוא חלל שא"כ הוברר עכשיו שהוא לא כהן ולא חייב בפר כהן משיח.וצ"ע.
חזרה למעלה

למה ישתנה מכל כהן שאף שהוברר למפרע שלא היה כהן עבודתו כשרה.

זה כל הטענה שאם אינו כהן אין כאן מנחת חביתין ובפרט בפר כהן משיח שאם למפרע אינו כהן לא חייב כלל בפר כהן משיח ואין כאן חיוב קרבן וממילא נמצא שכל הקרבן היה בטעות
 

[הערשל]

אתה רוצה לטעון שרק לגבי עבודה החשיבו אותו ככהן, אבל בעצם דינו הוי למפרע כזר גמור, וא"כ לא חל עליו חיובים של כהן, ולפי"ז הספק שייך גם בכהן הדיוט ביום שהתחנך, ועוד יש להסתפק אם מנחתו נשרפת כמנחת כהן, אמנם נראה שמאחר שעבודתו כשרה א"כ זה נחשב שהוא כהן, ועי' במכות יא: שיש מ"ד שכה"ג שנמצא חלל נחשב למיתת הכהונה ועי"ז התכפר המחויב גלות, וגם למאן דפליג נראה שמודה שאם לאחר שמת כה"ג הוברר שהיה חלל אי"צ הרוצח לחזור לעיר מקלט, [אך יעוי' רש"י שם שמבאר את החולק שסובר שרק עבודתו כשרה ולא לשאר דברים].

[חניכי הישיבות]

אתה רוצה לטעון שרק לגבי עבודה החשיבו אותו ככהן, אבל בעצם דינו הוי למפרע כזר גמור, וא"כ לא חל עליו חיובים של כהן, ולפי"ז הספק שייך גם בכהן הדיוט ביום שהתחנך, ועוד יש להסתפק אם מנחתו נשרפת כמנחת כהן, אמנם נראה שמאחר שעבודתו כשרה א"כ זה נחשב שהוא כהן, ועי' במכות יא: שיש מ"ד שכה"ג שנמצא חלל נחשב למיתת הכהונה ועי"ז התכפר המחויב גלות, וגם למאן דפליג נראה שמודה שאם לאחר שמת כה"ג הוברר שהיה חלל אי"צ הרוצח לחזור לעיר מקלט, [אך יעוי' רש"י שם שמבאר את החולק שסובר שרק עבודתו כשרה ולא לשאר דברים].

באמת הספק הוא גם לכהן הדיוט ביום שהתחנך
ומהגמ' במכות מה אתה רוצה להוכיח שרואים משם שגם מיתת כהן של טעות שאינו כהן מוכח שנחשב כמיתת כהן א"כ ההוכחה היא בעיקר מהנושא שאחר שמת הכה"ג הוברר שהיה חלל כיון שמהדבר השני שמשתחרר כשהתגלה כחלל אין הוכחה כלל אא"כ נימא שהוא כלל בגלות שביום שיש ביטול לכהונה הגדולה כל הגולים משתחררים וא"כ יהיה הוכחה גם מזה שבזה שהתגלה כחלל נחשב לביטול כהונה כמו שמת ואפי' שבחלל זה ביטול למפרע
ויש לדון עוד הרבה בסברא

[מוטי מוזס]

אתה רוצה לטעון שרק לגבי עבודה החשיבו אותו ככהן, אבל בעצם דינו הוי למפרע כזר גמור, וא"כ לא חל עליו חיובים של כהן, ולפי"ז הספק שייך גם בכהן הדיוט ביום שהתחנך, ועוד יש להסתפק אם מנחתו נשרפת כמנחת כהן, אמנם נראה שמאחר שעבודתו כשרה א"כ זה נחשב שהוא כהן, ועי' במכות יא: שיש מ"ד שכה"ג שנמצא חלל נחשב למיתת הכהונה ועי"ז התכפר המחויב גלות, וגם למאן דפליג נראה שמודה שאם לאחר שמת כה"ג הוברר שהיה חלל אי"צ הרוצח לחזור לעיר מקלט, [אך יעוי' רש"י שם שמבאר את החולק שסובר שרק עבודתו כשרה ולא לשאר דברים].

באמת הספק הוא גם לכהן הדיוט ביום שהתחנך
ומהגמ' במכות מה אתה רוצה להוכיח שרואים משם שגם מיתת כהן של טעות שאינו כהן מוכח שנחשב כמיתת כהן א"כ ההוכחה היא בעיקר מהנושא שאחר שמת הכה"ג הוברר שהיה חלל כיון שמהדבר השני שמשתחרר כשהתגלה כחלל אין הוכחה כלל אא"כ נימא שהוא כלל בגלות שביום שיש ביטול לכהונה הגדולה כל הגולים משתחררים וא"כ יהיה הוכחה גם מזה שבזה שהתגלה כחלל נחשב לביטול כהונה כמו שמת ואפי' שבחלל זה ביטול למפרע
ויש לדון עוד הרבה בסברא

לגבי הרש"י שכתבת בסוגריים לאיזה רש"י אתה מתכוין במסכת מכות? או במקום אחר?

[הערשל]

לאיזה רש"י אתה מתכוין במסכת מכות?

רש"י במכות יב.