ברוך המקום, ברוך הוא - היאך צורת האמירה

רוצה לדעת

משתמש ותיק
ראיתי בהגדה של פסח אשר בשם "עבודת עבודה" תכונה שכותב כך:

ברוך הוא, ברוך הוא. מצינו דרך אמירה זו בכמה מקומות, אך כאן פשוט הוא דראש המסובים אומר ברוך  המקום והמסובים עונים ברוך הוא, שוב  אומר  ראש המסובים ברוך שנתן תורה לעמו  ישראל והם עונים שוב  ברוך הוא, עכ"ד.
האם משהו נוהג כך?
וכן מה מקור הדברים?
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
ברוך שאמר והיה העולם, ברוך הוא וכו' ברוך פודה ומציל, ברוך שמו.
גם שם אחד אומר וכולם עונים?
 
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
ברוך שאמר והיה העולם, ברוך הוא וכו' ברוך פודה ומציל, ברוך שמו.
גם שם אחד אומר וכולם עונים?

וודאי שלא,
ולכך אני שואל מה מקור דברים אלו.
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
איננ יודע מה עשו בימי אנשי כנסת הגדולה, לגבי 'ברוך שאמר',
שהרי בסוטה דף ל: נחלקו איך אמרו ישראל שירה, האם כמקרין את ההלל, או באופן אחר ע"ש,
וראה סוכה לח: גבי הלל איך ענו אם הללויה, או כל פסוק אחריו.

אולי זו היתה הצורה גם של ההגדה.
ואעפ"כ לא נהיגי כלל עלמא הכי וממילא גם לא בהגדה.
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
מובא בהגש"פ 'מדרש הגדה' לר' נפתלי משכיל לאיתן (המכונה "הגדת המלבי"ם", לא כי המלבי"ם כתב אותה אלא כי היא ע"פ דרכו של המלבי"ם)
 

אלימיר

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
ראיתי בהגדה של פסח אשר בשם "עבודת עבודה" תכונה שכותב כך:

ברוך הוא, ברוך הוא. מצינו דרך אמירה זו בכמה מקומות, אך כאן פשוט הוא דראש המסובים אומר ברוך  המקום והמסובים עונים ברוך הוא, שוב  אומר  ראש המסובים ברוך שנתן תורה לעמו  ישראל והם עונים שוב  ברוך הוא, עכ"ד.
האם משהו נוהג כך?
וכן מה מקור הדברים?

מקור הדברים מובא שם בהגדה שהוא מהגדת הרב מרגליות, זו השערה של הרב הנ"ל.
 
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
משה הלוי-שחור אמר:
מקור הדברים מובא שם בהגדה שהוא מהגדת הרב מרגליות, זו השערה של הרב הנ"ל.
זו לא השערה שלו, הוא כותב "שמעתי"
וכבר קדמו הרב נפתלי משכילאיתן שהזכרתי לעיל
 
חלק עליון תַחתִית