למה מחלקים את קריאת התורה?

[איש אל רעהו]

בכל הסוגיא במגילה מבואר שמחלקין הקריאות לשלוש וארבע וחמש ושש ושבע וכו' ועייש בסוגיא כנגד מי וכו'.
ובב"ק פב. מבואר שרק עזרא תיקן זאת אבל בתקנת משה רבינו היה מספיק קריאה של אדם אחד.
אבל מה הפשט הפשוט? מה הביאור בחלוקת הקריאה לכמה עולים? הרי התקנה היא לקרוא בתורה, מה מתווסף בחלוקה לשלוש עולים וכו'?
בשלמא התקנה של קריאת ג' פסוקים מובן הגדר שצריך קריאה של לכל הפחות ג' פסוקים, אבל מה מתווסף בשלושה קוראים? מה הנפק"מ אם זה קורא אחד או שלוש?
בתקווה להבנה, ולביאור הענין.

[HaimL]

בכל הסוגיא במגילה מבואר שמחלקין הקריאות לשלוש וארבע וחמש ושש ושבע וכו' ועייש בסוגיא כנגד מי וכו'.
ובב"ק פב. מבואר שרק עזרא תיקן זאת אבל בתקנת משה רבינו היה מספיק קריאה של אדם אחד.
אבל מה הפשט הפשוט? מה הביאור בחלוקת הקריאה לכמה עולים? הרי התקנה היא לקרוא בתורה, מה מתווסף בחלוקה לשלוש עולים וכו'?
בשלמא התקנה של קריאת ג' פסוקים מובן הגדר שצריך קריאה של לכל הפחות ג' פסוקים, אבל מה מתווסף בשלושה קוראים? מה הנפק"מ אם זה קורא אחד או שלוש?
בתקווה להבנה, ולביאור הענין.

כבוד התורה, וכבוד היום 
 

[איש אל רעהו]

בכל הסוגיא במגילה מבואר שמחלקין הקריאות לשלוש וארבע וחמש ושש ושבע וכו' ועייש בסוגיא כנגד מי וכו'.
ובב"ק פב. מבואר שרק עזרא תיקן זאת אבל בתקנת משה רבינו היה מספיק קריאה של אדם אחד.
אבל מה הפשט הפשוט? מה הביאור בחלוקת הקריאה לכמה עולים? הרי התקנה היא לקרוא בתורה, מה מתווסף בחלוקה לשלוש עולים וכו'?
בשלמא התקנה של קריאת ג' פסוקים מובן הגדר שצריך קריאה של לכל הפחות ג' פסוקים, אבל מה מתווסף בשלושה קוראים? מה הנפק"מ אם זה קורא אחד או שלוש?
בתקווה להבנה, ולביאור הענין.

כבוד התורה, וכבוד היום 

זוהי גופא שאלתי, למה זה יותר כבוד לתורה בכמה קוראים מקורא אחד? מה יותר מכובד בזה?
 

[איש ווילנא]

למה זה יותר כבוד לתורה בכמה קוראים מקורא אחד?

כבוד זה לא משהו שניתן להסביר במילים אלא זהו רגש
למה כשקמים לפני אדם שנכנס לחדר זה כבוד
ובאופן כללי ניתן לומר שעצם הדבר שיש עסק מסביב לתורה ויש הרבה קוראים ועסק מסביב לקריאת התורה זהו עצמו הכבוד

[HaimL]

בכל הסוגיא במגילה מבואר שמחלקין הקריאות לשלוש וארבע וחמש ושש ושבע וכו' ועייש בסוגיא כנגד מי וכו'.
ובב"ק פב. מבואר שרק עזרא תיקן זאת אבל בתקנת משה רבינו היה מספיק קריאה של אדם אחד.
אבל מה הפשט הפשוט? מה הביאור בחלוקת הקריאה לכמה עולים? הרי התקנה היא לקרוא בתורה, מה מתווסף בחלוקה לשלוש עולים וכו'?
בשלמא התקנה של קריאת ג' פסוקים מובן הגדר שצריך קריאה של לכל הפחות ג' פסוקים, אבל מה מתווסף בשלושה קוראים? מה הנפק"מ אם זה קורא אחד או שלוש?
בתקווה להבנה, ולביאור הענין.

כבוד התורה, וכבוד היום 

זוהי גופא שאלתי, למה זה יותר כבוד לתורה בכמה קוראים מקורא אחד? מה יותר מכובד בזה?

הסביר את זה יפה המגיב הקודם. הייתי מוריד את המילה רגש, אבל חוץ מזה, כפתור ופרח.
 

[איש אל רעהו]

למה זה יותר כבוד לתורה בכמה קוראים מקורא אחד?

כבוד זה לא משהו שניתן להסביר במילים אלא זהו רגש
למה כשקמים לפני אדם שנכנס לחדר זה כבוד
ובאופן כללי ניתן לומר שעצם הדבר שיש עסק מסביב לתורה ויש הרבה קוראים ועסק מסביב לקריאת התורה זהו עצמו הכבוד

כל דבר אפשר להסביר במילים. כל אחד מבין שקימה לפני אדם היא כבוד. ובהחלט אפשר להסביר זאת במילים. כאן שאלתי מה יותר כבוד בריבוי קוראים, זאת אומרת במה זה יותר כבוד לתורה.  אכן כתבתי בהודעתי הראשונה בתקווה להבנה..
 

[איש ווילנא]

כל אחד מבין שקימה לפני אדם היא כבוד. ובהחלט אפשר להסביר זאת במילים.

אני הקטן אבקש ממך להסביר זאת במילים למה קימה זה כבוד.
אם תצליח נכשלתי בטענתי.

[HaimL]

למה זה יותר כבוד לתורה בכמה קוראים מקורא אחד?

כבוד זה לא משהו שניתן להסביר במילים אלא זהו רגש
למה כשקמים לפני אדם שנכנס לחדר זה כבוד
ובאופן כללי ניתן לומר שעצם הדבר שיש עסק מסביב לתורה ויש הרבה קוראים ועסק מסביב לקריאת התורה זהו עצמו הכבוד

כל דבר אפשר להסביר במילים. כל אחד מבין שקימה לפני אדם היא כבוד. ובהחלט אפשר להסביר זאת במילים. כאן שאלתי מה יותר כבוד בריבוי קוראים, זאת אומרת במה זה יותר כבוד לתורה.  אכן כתבתי בהודעתי הראשונה בתקווה להבנה..

מפני שאם היה רק קורא אחד זה היה נראה כאילו קה"ת היא טורח ומשא על הציבור, שרוצים לקרוא ולגמור את כל הפרשה בקורא אחד. לכן תיקנו שלא לפחות לעולם משלושה קוראים, כדי שהתורה תיקרא בעסק ובפרסום.
 

[איש אל רעהו]

כל אחד מבין שקימה לפני אדם היא כבוד. ובהחלט אפשר להסביר זאת במילים.

אני הקטן אבקש ממך להסביר זאת במילים למה קימה זה כבוד.
אם תצליח נכשלתי בטענתי.

ובכן פשוט מאוד, ישיבה היא מצב קבוע עמידה היא עראי, [דיינים בישיבה בעלי דברים בעמידה] אדם מכובד יושב התלמיד עומד, ואדם מכובד נכנס אז היושבים קמים.
 

[הערשל]

עי' יומא דף כו שהיו עושים עבודת הולכת איברים לכבש בב' כהנים, א' עד חצי המזבח, ואחד משם ולהלן, משום ברוב עם הדרת מלך, וכמו"כ בריש הפרק שם היו עושים ד' פיסות ולא כולם בפיס אחד משום הכבוד דבבית אלוקים נהלך ברגש.
ועי' רשב"א בריש מגילה שכשהיו קוראים ע"י אחד לא היתה הקריאה חשובה בעיניהם לבוא לשמוע, וכשתיקנו ג' קרואים הוחשבה בעיניהם והיו כולם באים,

[איש אל רעהו]

עי' יומא דף כו שהיו עושים עבודת הולכת איברים לכבש בב' כהנים, א' עד חצי המזבח, ואחד משם ולהלן, משום ברוב עם הדרת מלך, וכמו"כ בריש הפרק שם היו עושים ד' פיסות ולא כולם בפיס אחד משום הכבוד דבבית אלוקים נהלך ברגש.
ועי' רשב"א בריש מגילה שכשהיו קוראים ע"י אחד לא היתה הקריאה חשובה בעיניהם לבוא לשמוע, וכשתיקנו ג' קרואים הוחשבה בעיניהם והיו כולם באים,

יישר כח גדול, איפה בדיוק הרשב"א?
 

[איש אל רעהו]

בדרך בדיחותא, נזכרתי במה שהיה אומר בעל משמר הלוי זיע"א בשם בעל החזון יחזקאל, כי הבעלבתים חושבים שהמטרה של קריאת התורה זה כמובן כדי לקבל עליה, וגם כדי לתקן את הבעל קורא...

[הערשל]

איפה בדיוק הרשב"א?

דף ב

[תלמוד תורה כנגד כולם]

אני מתעורר להסתפק, הרי באמת מצינו שאדם אחד עולה ב' פעמים כגון כהן כשאין לוי. איך הדין אם נמצא ציור שרק אדם אחד יכול לעלות לתורה? האם נעלה אותו שבעה פעמים במקום שבעה קרואים.
בקיצור, יתכן שהדין הוא לא להעלות דווקא הרבה אנשים אלא לחלק את הקריאה שיהיה הרבה קריאות.
מה דעת הת"ח?

[תלמוד תורה כנגד כולם]

איפה בדיוק הרשב"א?

דף ב

ראיתי בתוך דבריו הוא לא אומר זאת כטעם על עיקר התקנה, אלא רק למה אנשי הכפרים היו נכנסים רק לאחר תקנת עזרא.
 

[הערשל]

איפה בדיוק הרשב"א?

דף ב

ראיתי בתוך דבריו הוא לא אומר זאת כטעם על עיקר התקנה, אלא רק למה אנשי הכפרים היו נכנסים רק לאחר תקנת עזרא.

התכוונתי להוכיח מדבריו שאכן הוחשב טפי בעיני העם מצות קריאה"ת, וזה הוכחה למה שכתבו לפני שע"י רבוי הקרואים יתרבה הכבוד, ואי"ז ראי' שאכן מש"ה תיקנו כך.
 

[תלמוד תורה כנגד כולם]

דף ב

ראיתי בתוך דבריו הוא לא אומר זאת כטעם על עיקר התקנה, אלא רק למה אנשי הכפרים היו נכנסים רק לאחר תקנת עזרא.

התכוונתי להוכיח מדבריו שאכן הוחשב טפי בעיני העם מצות קריאה"ת, וזה הוכחה למה שכתבו לפני שע"י רבוי הקרואים יתרבה הכבוד, ואי"ז ראי' שאכן מש"ה תיקנו כך.

בבדיחותא, אולי זה רק אצל אנשי הכפרים שסבורים כפי שכתבו כאן למעלה שהמטרה היא לקבל עליה..
 

[תלמוד תורה כנגד כולם]

אני מתעורר להסתפק, הרי באמת מצינו שאדם אחד עולה ב' פעמים כגון כהן כשאין לוי. איך הדין אם נמצא ציור שרק אדם אחד יכול לעלות לתורה? האם נעלה אותו שבעה פעמים במקום שבעה קרואים.
בקיצור, יתכן שהדין הוא לא להעלות דווקא הרבה אנשים אלא לחלק את הקריאה שיהיה הרבה קריאות.
מה דעת הת"ח?

שוב ראיתי שכך מפורש בשו"ע סימן קמ"ג סעיף ה'. שאם יש רק אחד שיודע לקרות הוא עולה לתורה שבעה פעמים.