הדלקת חשמל ביו"ט - המתירים וטעמיהם

משיב כהלכה

משתמש ותיק
בימים האחרונים נוצר פולמוס הלכתי, אשר חלקו הקטן מסתעף לענין הדלקת חשמל ביו"ט, ובענין זה שמתי לב שישנם רבים הטוענים כי המתירים הדלקת חשמל ביו"ט לא הבינו בטיב החשמל, ולא ידעו כיצד החשמל פועל, וזאת משום שלא למדו היטב את טענות המתירים, או שאינם מכירים את המתירים (לדוגמא, הגאון רבי דוד שלוש, רבה של נתניה, חקר את הנושא היטב ושמע מומחי חשמל רבים). ובכן, אפרט בקיצור נמרץ מי המתירים הדלקת חשמל ביו"ט, ומה טענותיהם.

מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, רבה של מרוקו וירושלים, בשו"ת שמ"ש ומגן ח"ב סי' ס"ה:

"אבל ההדלקה היינו מדליקין, ולא עלה על הדעת שיש בזה משום נולד רק כמדליק מנר לנר, שהרי חוט אחד כבר יש בו חשמל, ועל ידי הגבהת הכפתור אנו מחברים החוט שאינו דולק לחוט הדולק ואין בזה משום נולד כלל, וכמו שכן היא סברת הרבה פוסקים. ואמנם בבואי לארץ מצאתי חילוקי דעות, מיימינים ומשמאלים, ועכ"פ אין למחות ביד המתירים שנהגו להקל בזה. ובפרט דיש בזה עונג יו"ט. וגם הרה"ג הראש"ל הגר"ע יוסף שליט"א מסכים לזה" (כוונתו שהגאון רבי עובדיה יוסף כתב ביביע אומר (חלק ב' או"ח סימן כ"ו) דאין למחות ביד המתירים בחוזקה, דיש להם על מה שיסמוכו).

וכן העיד הגר"ע יוסף שם על כל רבני מצרים, "שמעתי באומרים לי, כי כל הרבנים שקדמוני פה מצרים, עבדי עובדא בנפשייהו להקל בזה בפשיטות".

הגאון רבי יוסף משאש, מגדולי רבני מרוקו ואלג'יר ולימים הרב הראשי לחיפה בספרו שו"ת מים חיים (ח"א סי' צ"ד עמוד פ"ח) כתב ש"מנהג פשוט בכל המקומות אשר ידעתים גם אצל השרידים להדליק ולכבות בידיים החשמל ביו"ט בלי שום חשש כלל", ובספרו אוצר המכתבים כתב (בסי' אלף תתי"ב) ש"האוסרים סוברים שההדלקה אסורה משום נולד ונתווכחנו עמהם שאין שום נולד בזה רק הוא ממש כמדליק נר מנר, והישרים הודו על האמת והעקשים שבשתא כיון דעל על".

עיקר דבריו:

טעם ראשון, משום שכל איסור להוציא אש ביו"ט הוא מפני שהיה אפשר להוציאו קודם יו"ט כדעת הרמב"ם (פ"ד ה"א מההל' יו"ט) וכ"פ מרן השו"ע (ריש סי' תק"ב), אולם בנ"ד כיון שלא היה אפשר להוציאו ערב יו"ט מותר לדעת האחרונים להוציא אף ביו"ט עצמו.

וטעם שני, שאף איסור נולד אין בו, שזה לא נקרא מוציא יש מאין שהוא באמת דרך האיסור, וזה בודאי עדיף מחיכוך גפרור שנהגו להתיר שימושו ביו"ט, שהכא החשמל הוא כעין טמון במערכת החשמלית בין הלוח למפסק, והמפסק אינו יוצר אותו מחדש אלא רק מחברו להמשך זרימתו, וכלשון הרב זצ"ל "ויותר זה דומה לנופח רוח פיו או למניף בידו על גחלת ועושה שלהבת ומדליק ממנה פתילה או עץ דשרי בלי שום ספק".

הגאון המקובל רבי דוד הכהן סקאלי, דיין באלג'רי'ה, בשו"ת קרית חנה דוד (ח"ב סי' נו'):

"ודע שאור הנזכר לעניין הדלקתו ביו"ט עצמו נ"ל שאין לאוסרו משום דמקרי מוציא מוליד דתנן אין מוציאים האש וכו' (ביצה ל"ג) וכו' שאין זה נקרא מוציא אור משום דהכא מקומו ומקורו הכל הוא עשוי יפה דכל מה שמצטרך למלאכה זו כבא הוא עשוי במכונת מקורו שכבר כוחו שלו בתוקפם ובגבורתם נמשכים בחוטין וכו' ולכן לא דמי למוציא האש מן המים ומן האבנים ששם אין כאן דבר מוכן להזה האש וכו' ששם יש להוציאו ע"י מלאכת האדם אם בכוח ההכאה או בדבר אחר שעושה בו הכנה מיוחדת וכו' ואין כאן בית מיחוש ודוק וכו' מה שכתבו שיש איסור מוקצה לא ידעתי מאי אסורא איכא".

הראשון לציון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל, בשו"ת משפטי עוזיאל (חלק א' סי' י"ט):

"למדנו שגם בדבר שאינו אוכל נפש ממש אלא שיש בו הנאה ישירה לגוף מותר לעשותו ביום טוב לדברי הכל, ולדעת המרדכי ורמ"א והב"ח מותר לכבות הדליקה כדי שלא יתעשן הבית אם אין לו בית אחר. מעתה בנדון דידן הדבר ברור לכל, שהאור הוא דבר שהגוף כולו נהנה ממנו ויש בו משום שמחת יום טוב ודינו כאוכל נפש עצמו שמותר לעשותו ביום טוב, וכבר כתבנו שאין בהדלקה זו לא משום מוליד ולא משום נולד, ולכן נלע"ד להלכה להתיר הדלקת מאור החשמל ביום טוב".

הגאון הרב רפאל אהרן בן שמעון זצ"ל, רב ואב"ד קהיר, בספר מצור דבש (או"ח סי' ז'):

"ובעניין אור האלקטריק... דע כי בזרם האור החשמלי הזה העובר תוך חוטי הנחושת הסובבים בכל כותלי הבית, שמדליקים בו. כל התולדה של האור הזה הנמצאת בתוך החוטים אינה נעשית ע"י בעל הבית המדליק, כי מאין לו ההכנה להוציא האור בנגיעת אצבעו ולהדליק עשרה נרות בפעם אחת, האם מעשה כשפים הוא זה? ומה עשה ומה הכין והזמין להמצאת האור הלזה? מה עשה והכין והזמין להמצאת האור? (בניגוד להדלקת אש רגילה ביו"ט, שם פעולת האדם בהמצאת האש משמעותית יותר, במעשה הדלקת החשמל פעולת האדם קלושה יותר ואין במעשהו משום נולד או מוליד, אלא רק פעולה שמסירה את המונע מהחשמל להתקיים, ומרכז הכובד בהולדת האור הוא בתחנות הכוח ולא באדם).

"אכן דע כי זאת מלאכת הפאבריק הגדולה של אור האלקטריק אשר בתוך העיר במקום החרושת המעשה לחוכמה זאת, ושם בבית הפאבריק נעשת כל ההכנה להמצאת הזרם הליקטריק הדולק ומאיר. ומאש שהמציאה בבית הפבריק היא שולחת קווים לכל הבתים והחצרות החפצים להשתמש באור הזה. ובעת שהפבליק נחה ממלאכתה, לא ימצא עוד אור בחוטים האלה, וגם בהניעה הכפתור אחור וקדם. א"כ האדם המדליק את ביתו ביו"ט הוא לא הוליד דבר, כי האור מוכן הוא בתוך החוטים ונגיעת האדם בכדי להדליק, הוא ממש כמו להסיר מכסה החלון המונע אור החמה מלהיכנס לבית".

הגאון רבי מסעוד הכהן, ראב"ד קזלבנקה, בשו"ת פרחי כהונה (או"ח סי' טז'):

"לאחר החקירה שחקרנו בעסק האלקטריק מצאנו וראינו... שהאלקטרי"ק אשר האש מצויה בו תמיד ממכונתו ונמשכת אחר החוטים של ברזל הנמשכים ממנה, אל מקום אשר יפנה החוט אשר אחריו ילך האש, ורק ע"י המפתח הפותח והסוגר אשר קבוע בחוטים בכל הבתים... שפעולת המפתח הוא להיות מפריד בין שני החוטים הקבועים בו אשר יתלכדו ומהם תצא אורה... אבל לעולם האש היא מצויה בחוטים אף אם יהיו נפרדים, א"כ נמצא שמה שפותח המפתח ביו"ט ונדלק המנורה ע"י שמחברים החוטים, אינו אלא כמדליק פתילה מגחלת שמצוי בה אש והאור נתלה בה ואין כאן חשש נולד".

הגאון רבי יצחק חזן, אב"ד חיפה וחבר ביה"ד הגדול בירושלים, בשו"ת יחווה דעת (סימן לז עמוד לד):

"והנה מש"כ שכבר נוהגים לאיסור נראה דאין זה אלא מצד החומרא, אבל מדינא - הלא ראינו דדעת רבים וגדולים להתיר, וא"א לדחות את דבריהם המוסברים מקמי דברי אלה החולקים עליהם, ואותם שנוהגים עדיין להקל יש להם על מי שיסמכו, אומנם הרוצה לצאת ידי שמיים יש להיזהר ולחוש לדעת האוסרים... ולע"ד נראה שבמקום שיש צורך בדבר ולא הייתה לו אפשרות להשאירו דלוק מאתמול... דיש להתיר".

הגאון רבי צבי פסח פראנק, רבה של ירושלים (ירחון קול תורה שנת תרצ"ד חוברת א' - ב'), בטענה שלא מצאנו איסור הולדת אש ביום טוב, אלא כשמוליד את האש בידיו ממש, אבל כשעושה כן בצורה עקיפה, הנקראת "גרמא", יש להתיר הדלקת אש ביום טוב. והאריך בענין זה, והעלה שהלחיצה על מתג החשמל, אינה נחשבת מעשה הדלקה בידיו ממש, ולכן היקל בדבר לענין הדלקה ביום טוב.

הגאון רבי אליעזר וולדנברג, חבר ביה"ד הגדול, בשו"ת ציץ אליעזר (חלק א סי' כ' פרק ו'):

"האיסור של מוליד הוא רק לעשות בידיים וכו' אבל לגרום להולדה כמו בנידון החשמל שבלחצו על הכפתור אף שגורם בחיבור לעצם פעולת הזרם מיד, אבל הרי עצם הולדת האור אינו עושה בזה, כי אם הזרם עובר על ידי גרמתו דרך שם ונכנס למנורה ושם נולד מאליו האור ע"י ההתנגדות הגדולה שנפגש הזרם בזכוכית, ויוצא שהאדם הלוחץ על הכפתור הוא רק הגורם להולדת האור, אבל בשו"א לא המוליד, וא"כ י"ל שאין איסור של מוליד בפעולת גרם - מוליד כזה וכו' וכן אין לאסור בכאן משום אינו מן המוכן, מכיון שהזרם המוליד כבר מוכן ועומד עוד מבערב יו"ט ע"י הגנראטור שבתחנה המרכזית העובד באופן אוטומטי יומם ולילה בלי הרף ומספק הזרם לחוטים וכו' וכפי שביארו לי המומחים אף שלהבת אין בתוך הזכוכית הדולקת א"כ י"ל שפיר בזה בלי שום פקפוקים שסברותיהם של הגאונים הנ"ל שאין בזה לכו"ע משום נולד מכיון שהוא דבר שאין בו ממש וכו' ובזה י"ל שפיר שאין בכאן משום הכנה כסברתנו וכו' ושאין לאסור משום זה הטלטול".

עוד התירו:

הגאון רבי יחיאל מיכל אפשטיין בעל ערוך השולחן בתשובה כת"י, ונתפרסם בקובץ בית ועד לחכמים (חוברת א' ניו יורק תרס"ג), שאין זה אלא גרמא ושרי, וכן הביא בספר שרי המאה (ח"ה עמוד קי"ד) וכן איתא בשו"ת אבן יקרה (מהדו"ג סי' קסח).

הגאון רבי דוד שלוש, רבה של נתניה, בשו"ת חמדה גנוזה ח"א (סי' ה' וסי' ו'), האריך הרבה בהסברת מהות החשמל ופעולתו מפי מומחים לדבר, והתיר.

הגאון רבי שמעון דיין, דיין במרקש ובקזבלנקה, בספר זהב שבא (ח"א סי' י"ז).

נ.ב. המסקנה ההלכתית העולה מהדברים היא לא למחות ביד הנוהגים להקל, שיש להם על מה לסמוך, כדברי הגר"ש משאש והגר"ע יוסף, ולא באתי להתיר לכתחילה אלא להבהיר מהי דעת המתירים. לא הייתי מפרסם רשימה זו, כדי לא לגרום למחמירים להתחיל להקל, אבל לאחר שהנושא כבר עלה, והוא נדוש כעת אצל עמי הארץ, כבר אין נפק"מ.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
לא הבנתי איך זה מוכיח שהכירו במציאות החשמל. אדרבה נדמה שלא ודימו כי האש טמונה בחשמל [ותשימו לב שמדובר על הדלקת חוט לוהט]
ובאמת כבר כתב הגרש"ז [נדפס בהגהה למאורי אש החדש עמוד ח] על תשובות של בעל הערוך השולחן שכתב להתיר והוא מביא שהטעם משום שכוח האש נמצא באלקטרי אלא שאינו מאיר [ולא הטעם שהביא כאן משיב כהלכה]
ועל זה כתב הגרש"ז ש"מדברי בריבי ניכר שלא ידע במציאות הדברים"

וביותר תמהתי על מה שהבאת בתוך הדברים מי שהתיר הדלקה על ידי גפרור משום שכוח האש נמצא בגפרור וזה מוכיח שלא הכיר את המציאות מימינו ומשמאלו
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש ווילנא אמר:
וביותר תמהתי על מה שהבאת בתוך הדברים מי שהתיר הדלקה על ידי גפרור משום שכוח האש נמצא בגפרור וזה מוכיח שלא הכיר את המציאות מימינו ומשמאלו

כתבתי שחלק מהם ביררו את הנושא היטב עם מומחים לחשמל. יש כאן טענות שונות, הבאתי רק קיצור, והבאתי מכלול טענות.

לגבי גפרורים שמעתי שהפשט הוא שחז"ל אסרו להוליד אש חדשה דהיינו טירחה מיוחדת (מפני שיכול להדליק מערב יו"ט) אבל הגפרור הוא נדלק בנקל ולכן דינו כמאש לאש (ואולי היינו טעמא לחשמל). אבל אף אחד לא העלה בדעתו שבתוך הגפרור טמון אש.
 

שמח בחור

משתמש ותיק
א. עירבבת שם שני סוגי היתרים.
ב. בנושא שדשו ודנו בו רבנים גדולים, אל תערב בו רבנים קטנים כראיה. (סליחה על הניסוח, רבנים דרג ג'.)
 

עמנואל

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
וביותר תמהתי על מה שהבאת בתוך הדברים מי שהתיר הדלקה על ידי גפרור משום שכוח האש נמצא בגפרור וזה מוכיח שלא הכיר את המציאות מימינו ומשמאלו
מקורו בשואל ומשיב שתיתאה סב כדאי לפתוח..
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
מקורו בשואל ומשיב שתיתאה סב כדאי לפתוח..

זה לא יעזור לשנות את המציאות.
ולעצם ההלכה כבר כתב הגרש"ז אויערבך דברים פשוטים
שאי אפשר לפסוק על פי מי שלא הכיר את המציאות
ואין זה חסרון להם כי גדלותם היה בתורה ולא במדע

אבל אני מתפלא על המשיב כהלכה
שבא להוכיח על רבנים מסויימים
שהם מכירים את המציאות הייטב
והביא דברים שמוכיחים להיפך
 

עמנואל

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
זה לא יעזור לשנות את המציאות.

גם לגרש"ז זצ"ל לא היה תואר בכימיה ולא בזה נמדדת גדולתו.

ולתוכן ההערה שלך -
להבנתי, השאלה אם אפשר לקבל חילוק בין אש הבאה מאבנים ע"י חימום בשפשוף ותחבולה שאותו מגדירים כהולדה יש מאין, לבין אש או אור המגיעים ע"י מעשה קל כשהתנאים הכימיים מאפשרים זאת, כמו ניפוח או הולכת זרם, כשאת מעשה זה מגדירים כהוצאת דבר מן הכוח אל הפועל ולא כבריאה יש מאין - לא מצריכה תואר בכימיה ולא נפרכת ע"י תואר כזה (ולא יעזרו כאן ציטוטים).

כמובן, שלא לדבר על הנימוק ע"פ הפוסקים, שאף בהוצאת אש מן העצים ומן האבנים אין משום מוליד ופשיטא שה"ה באור החשמל - שאין כל רלוונטיות לידע המדעי בחשמל וכימיה.

ואם בכל אופן מאן דהו מחפש משום מה דווקא בספרי הלכה... את תיאור פעולת אור החשמל מבחינה מדעית - הוא ימצא זאת בספרו של הרב שלוש "חמדה גנוזה" באופן שלדעתי אין דומה לו בספרות פוסקי ההלכה.

לצערי יש שמציגים את ההיתר של חכמי מרוקו (בהדגשה כמובן על העדה) כנובע מכך שלא הבינו בחשמל, וזו טעות והטעייה בוטות וגסות, ולעדתי על כך יצא קצפו של הרב המשיב כהלכה. כי מי שלומד קצת את תשובות הרבנים, רואה שההיתר שלהם איננו תלוי מציאות שהתעדכנה.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
גם לגרש"ז זצ"ל לא היה תואר בכימיה ולא בזה נמדדת גדולתו.

ו

זה נכון שלא היה לו תואר. אבל את נושא החשמל למד הייטב הייטב לפני שכתב עליו וודאי לא יפול בטעויות גסות כאלו

אני כתבתי את דברי כתגובה למה שהרבה הסבירו שהטעם להתיר הוא משום שהוא מדליק מנר לנר
וגם נראה שם שההסבר לגפרור הוא משום כך שהוא כמנפח בגחלת. כך העתיק דברייהם משיב כהלכה [וגם בספר שואל ומשיב שציינת כתב טעם זה]

הרבה מהגדולים טעו בהכרת החשמל בדורות עברו
וזה לא כמו היום שכל אחד יכול לדעת בקלות הכל
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
משיב כהלכה אמר:
מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, רבה של מרוקו וירושלים, בשו"ת שמ"ש ומגן ח"ב סי' ס"ה:

"אבל ההדלקה היינו מדליקין, ולא עלה על הדעת שיש בזה משום נולד רק כמדליק מנר לנר, שהרי חוט אחד כבר יש בו חשמל, ועל ידי הגבהת הכפתור אנו מחברים החוט שאינו דולק לחוט הדולק ואין בזה משום נולד כלל, וכמו שכן היא סברת הרבה פוסקים. ואמנם בבואי לארץ מצאתי חילוקי דעות, מיימינים ומשמאלים, ועכ"פ אין למחות ביד המתירים שנהגו להקל בזה. ובפרט דיש בזה עונג יו"ט. וגם הרה"ג הראש"ל הגר"ע יוסף שליט"א מסכים לזה" (כוונתו שהגאון רבי עובדיה יוסף כתב ביביע אומר (חלק ב' או"ח סימן כ"ו) דאין למחות ביד המתירים בחוזקה, דיש להם על מה שיסמוכו).

וכן העיד הגר"ע יוסף שם על כל רבני מצרים, "שמעתי באומרים לי, כי כל הרבנים שקדמוני פה מצרים, עבדי עובדא בנפשייהו להקל בזה בפשיטות".

המעין בתשובה שם ביבי"א יראה שכל התשובה באה לחלוק בתוקף על המקילים בזה, ורק שאין למחות במקילים בחוזקה.
 

שמח בחור

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
לצערי יש שמציגים את ההיתר של חכמי מרוקו (בהדגשה כמובן על העדה) כנובע מכך שלא הבינו בחשמל, וזו טעות והטעייה בוטות וגסות, ולדעתי על כך יצא קצפו של הרב המשיב כהלכה. כי מי שלומד קצת את תשובות הרבנים, רואה שההיתר שלהם איננו תלוי מציאות שהתעדכנה.
אני יסביר לך מאיפה מגיע ההסבר הזה בדעתם. בעצם יש כאן משהו מוזר, כל ורק חכמי מרוקו אומרים את אותו רעיון של היתר. ובנוסף, ההיתר קצת מוזר. לכן זה ההסבר הרווח. אם יש לך הסבר אחר לתופעה הנ"ל, (דהיינו איך זה שכולם אמרו את אותו רעיון של היתר) אתה מוזמן להסביר.
אני חושב מסברא, (בלי שום ידע מבוסס) שההיתר הזה נאמר על ידי אחד שהיה גדול הרבנים במרוקו והשאר הם תלמידיו ולכן חזרו והסכימו עם דבריו.
 

עמנואל

משתמש ותיק
שמח בחור אמר:
כל ורק חכמי מרוקו אומרים את אותו רעיון של היתר
יש כאן שני דברים לא נכונים
1. ההיתר נאמר בא"י, שאלוניקי, מצרים כו', ע"י ספרדים ואשכנזים, ראה בפנים התשובות הנ"ל. ההיתר נאמר אולי בכל מקום שלמדו הלכה.
2. הרעיון של ההיתר לא אחיד, אומנם מתבקש שכולם ידונו בסוגיה דנולד והוצאת אש מן העצים והאבנים, אך כל אחד מביא את הסוגיה ואת הבנותיה באופן שונה, תוך השפעה מסוימת. אני מציע לך להשוות את תשובתו של הרב שלוש לזו של הרב יוסף משאש, אתה תראה שישנו ספק אם הראשון ראה את תשובתו של האחרון, ושהדיונים הפוריים שונים זה מזה ולא ניכרת בהם השפעה כלשהי. 
שמח בחור אמר:
ההיתר קצת מוזר
אני דוחה את דברייך על הסף.
הסבר למה אתה מתכוון "מוזר", ביחס למה?
ביחס למדע?
על האמוראים הדנים בעירובין מה ב הדנה האם מיא בעיבא מיבלע בליעי או מינד ניידי ומביאים נפקא מינא גם לגבי נולד, גם תגיד ח"ו שאמרו מוזרים שאין להם אחיזה בהלכה בגלל המדע?
הראשונים שמגדירים משקה כאוכלא דאפרת ולעיתים כפקיד ועקיר גם לא למדו כימיה? 
בהגדרות ההלכתיות ישנה התייסות לדבר ע"ש סופו, ולהתייחסות האנושית הטבעית, ולשיקולים רבים ונוספים - שאין לכולם כל ערך מבחינה מדעית, אך שוטות גמורה היא להניח שהגדרה משפטית כלשהי אמורה בהכרח להיות בעלת ערך מדעי כלשהו.
שמח בחור אמר:
שההיתר הזה נאמר על ידי אחד שהיה גדול הרבנים במרוקו
אשר להיסטוריה המרתקת של היחס לחשמל במרוקו, ראה תשובת הרב יוסף משאש ותווכח שהיו בדין החשמל מנעד רחב של דעות (וכאמור, כמו בכל מקום שלמדו הלכה) - החל מדעת מהר"ש אבן דנאן שהיה ראש הרבנים במרוקו - שאסר את החשמל בשבת וביום טוב מספק, ועד להמונים הטועים שהמציאו נימוקים להתירו גם בשבת. 
  
 

עמנואל

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
עמנואל אמר:
גם לגרש"ז זצ"ל לא היה תואר בכימיה ולא בזה נמדדת גדולתו.

ו

זה נכון שלא היה לו תואר. אבל את נושא החשמל למד הייטב הייטב לפני שכתב עליו וודאי לא יפול בטעויות גסות כאלו

אני כתבתי את דברי כתגובה למה שהרבה הסבירו שהטעם להתיר הוא משום שהוא מדליק מנר לנר
וגם נראה שם שההסבר לגפרור הוא משום כך שהוא כמנפח בגחלת. כך העתיק דברייהם משיב כהלכה [וגם בספר שואל ומשיב שציינת כתב טעם זה]

הרבה מהגדולים טעו בהכרת החשמל בדורות עברו
וזה לא כמו היום שכל אחד יכול לדעת בקלות הכל
אינני מתכוון לחזור על דבריי דלעיל בדבר ההיתר וסיבותיו. כל אחד יכול ללומדו בספרים הרלבנטיים שצויינו ע"י הרב המשיב שליט"א, ולדון האם יש לדחותו מחמת המדע הידוע לו. ברצוני רק להאיר נקודה חשובה על לדברי הגר"ש משאש שהתייסחת אליהם. זו לשונו
משיב כהלכה אמר:
אבל ההדלקה היינו מדליקין, ולא עלה על הדעת שיש בזה משום נולד רק כמדליק מנר לנר, שהרי חוט אחד כבר יש בו חשמל, ועל ידי הגבהת הכפתור אנו מחברים החוט שאינו דולק לחוט הדולק ואין בזה משום נולד כלל, וכמו שכן היא סברת הרבה פוסקים


ראשית ברצוני רק להדגיש שהגר"ש משאש לא מגדיר כאן את הדלקת הנורה הדלקה מנר לנר, אלא הוא משתמש בכ"ף הדמיון, כלומר, למרות שאין הדלקת האור כהדלקת נר מנר היא דומה לו מבחינה הלכתית, שבשניהם הדבר מותר ואין בו משום "נולד". את הסיבה לדמיון זה יש לחפש בספרים הרלבנטיים, באותם "פוסקים רבים" שהתירו.
חשוב להדגיש כי הגר"ש משאש כתב את הדברים אחרי שהידע הרלוונטי רוכז בספר יביע אומר שאליו הוא מפנה באותה התשובה, בעת שלא היה כל חדש תחת השמ"ש מבחינה מדעית.
שנית, איך אומרים היום יש כאן הוצאה מההקשר. הרב משאש כתב את דבריו במענה לשאלה אודות מנהג מקומו לעניין כיבוי בי"ט, והוא השיב שהמנהג היה להדליק בי"ט ולא לכבות - בדגש חזק על "ולא לכבות". רק בשולי הדברים הוא התייחס למנהג להקל בהדלקה עצמה לנוכח המנהג בא"י, ולמרות שהוא מורה להחמיר בזה כאן בא"י הוא מורה שלא למחות במקלים, משום שמנהגם כסברת פוסקים רבים, הוא מוסיף שלהוראה שלא למחות הסכים גם הגרע"י.
אין בדבריו שום התייחסות מפורטת לנושא, כך שגם אם מאוד רוצים - לא ניתן להסיק ממנו הוראת היתר התלויה במידע לא עדכני שאי לכך פג תוקפה.
כל ניסיון לייחס לדבריו כך, וע"י כך להטיל דופי במנהג ולומר שהוא מנהג בטעות, הוא זלזול בגדולי תורה שכביכול הקלו ראש ולא ביצעו את הבדיקה הנדרשת. 
 
 

שמח בחור

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
הסבר למה אתה מתכוון "מוזר", ביחס למה?
ביחס למדע?
כן, וגם ביחס להגיון הפשוט.
עמנואל אמר:
על האמוראים הדנים בעירובין מה ב הדנה האם מיא בעיבא מיבלע בליעי או מינד ניידי ומביאים נפקא מינא גם לגבי נולד, גם תגיד ח"ו שאמרו מוזרים שאין להם אחיזה בהלכה בגלל המדע?
הגיוני שלאמוראים לא יהיה להם ידע יותר מהמדענים באותו דור. והגיוני שיצטטו את המקובל באותו דור, גם אם זה טעות. (אני לא חושב שאתה חולק על המדע. היות וחז"ל כתבו הפוך)
בנושא הזה לא צריך להגיע לזה. היות, והיה להם מספיק הבנה מעמיקה להחליט בנושא מסברא, גם בלי נתונים מדעיים מספיקים. לעומת זאת, להתעלם מנתונים מדעיים ידועים לכל, לא נראה לי הגיוני.
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
פותח הנושא
שמח בחור אמר:
א. עירבבת שם שני סוגי היתרים.
ב. בנושא שדשו ודנו בו רבנים גדולים, אל תערב בו רבנים קטנים כראיה. (סליחה על הניסוח, רבנים דרג ג'.)

כמדומה שאצל חלקם, יסוד ההיתר הוא אחד. אבל הענין העיקרי הוא חשמל.

לגבי רבנים קטנים וגדולים, כמעט בכל הרשימה הנ"ל מופיעים גדולי תורה מפורסמים. לא יזיק לגגל את שמותיהם ולהתחיל ללמוד עליהם קצת...

בכל אופן אשמח להשאיל ממך את סרגל המדידה לפי נקבע מי גדול ומי קטן, מי דרג א' ומי דרג ג', ואשמח לקבל את מדרג הרבנים העדכני לשנת 2020...
 

עמנואל

משתמש ותיק
שמח בחור אמר:
עמנואל אמר:
הסבר למה אתה מתכוון "מוזר", ביחס למה?
ביחס למדע?
כן, וגם ביחס להגיון הפשוט.
עמנואל אמר:
על האמוראים הדנים בעירובין מה ב הדנה האם מיא בעיבא מיבלע בליעי או מינד ניידי ומביאים נפקא מינא גם לגבי נולד, גם תגיד ח"ו שאמרו מוזרים שאין להם אחיזה בהלכה בגלל המדע?
הגיוני שלאמוראים לא יהיה להם ידע יותר מהמדענים באותו דור. והגיוני שיצטטו את המקובל באותו דור, גם אם זה טעות. (אני לא חושב שאתה חולק על המדע. היות וחז"ל כתבו הפוך)
בנושא הזה לא צריך להגיע לזה. היות, והיה להם מספיק הבנה מעמיקה להחליט בנושא מסברא, גם בלי נתונים מדעיים מספיקים. לעומת זאת, להתעלם מנתונים מדעיים ידועים לכל, לא נראה לי הגיוני.
מה במדע ובהגיון הפשוט הופך את דברי גדולי ישראל האמורים למעלה למוזרים?
מה הם לדעתך "נתונים מדעיים מספקים" שנדרשים כדי להכריע בהלכות נולד - נמק מדוע! - וכיצד "הבנה מעמיקה" יכולה להתעלות מעל החסר המדעי? 
למיטב הבנתי אין יסוד מדעי ל"נולד". אין גם יסוד לחילוק שבינו לבין "נולד גמור".
מדובר בתפיסות של חכמי הדורות שקדושתם, חכמתם וסמכותם הם אלו שקובעים את ההלכה. אני לא חולק על כך שישנן הלכות שיש למדע אמירה בהן, אך בדרך כלל אין כך פני הדברים. וגם אם בהשקפה ראשונית נראה שיש למדע נתונים שעלולים לשנות את ההלכה, תפתח את ספרי חכמינו ותמצא שהם הסבירו את הדברים באופן שאין למדע מה להוסיף.  
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש ווילנא אמר:
ולעצם ההלכה כבר כתב הגרש"ז אויערבך דברים פשוטים
שאי אפשר לפסוק על פי מי שלא הכיר את המציאות
ואין זה חסרון להם כי גדלותם היה בתורה ולא במדע

אבל אני מתפלא על המשיב כהלכה
שבא להוכיח על רבנים מסויימים
שהם מכירים את המציאות הייטב
והביא דברים שמוכיחים להיפך

לענ"ד נקודת המחלוקת היא לא בהבנת פעולת החשמל אלא ביסוד ההיתר של העברה מאש לאש. והם טוענים שזרם החשמל שקיים וממשיכים אותו הוא אינו פעולת הולדה חדשה אלא זה כאש המוכנה מערב יו"ט שצריך רק להמשיכה, למרות שהזרם עצמו אינו אש (זאת סברא אחת, יש עוד סברות בדברי המתירים).
 

שמח בחור

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
כיצד "הבנה מעמיקה" יכולה להתעלות מעל החסר המדעי?
הבנה מושלמת בענייני נולד יכולה לייתר את הצורך להבין עד הסוף את הנתונים המדעיים. (בנוסף, בענינים חדשים שלא היו אף פעם בהיסטוריה אין יכולת לפסוק על פי הכללים הישנים בלי היכרות מספקת עם המציאות)
עמנואל אמר:
תפתח את ספרי חכמינו ותמצא שהם הסבירו את הדברים באופן שאין למדע מה להוסיף.
כמובן אחר שנאמר שמותר, הרי שניתן להסביר למה לא רלוונטי הנתונים המדעיים. (אני לא מדבר על מדע אלא יותר על ידע).
השאלה היא מה ההיגיון אומר, האם הבאת משהו מן הכוח אל הפועל יכולה שלא להיחשב כהולדה של משהו.
 

עמנואל

משתמש ותיק
שמח בחור אמר:
האם הבאת משהו מן הכוח אל הפועל יכולה שלא להיחשב כהולדה של משהו.
תוס' עירובין מה ב מחשיב משקה היוצא מן הפרי כדבר שהיה קיים קודם לכן - למרות שנוצרה כאן מציאות חדשה.  
 

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
שמח בחור אמר:
א. עירבבת שם שני סוגי היתרים.
ב. בנושא שדשו ודנו בו רבנים גדולים, אל תערב בו רבנים קטנים כראיה. (סליחה על הניסוח, רבנים דרג ג'.)

לא הבנתי כיצד בחור, כותב על הרבנים שהובאו בתחילת הנושא סוג ג'.
הבוטות של שמח בחור, לא מוסיפה לו אלא ההיפך 
 

בן איש חי

משתמש ותיק
מסקרן לבדוק כמה יהודים נהגו איסור בענין עד היום הזה וכמה מהם יקפצו על המציאה וינהגו היתר בענין.
[ואעדיף לא להדגיש את ההיקשים וההיתרים שיעשו מדעתם].

אגב, כמדומני שלא מצאתי בדברים דלעיל כל התיחסות לחידושו של החזו"א שיש בכך גם משום בונה, ומלאכת
בונה לית מאן דפליג שלא הותרה ביום טוב.

בנוסף, כל ה'היתר' הוא לגבי העברת אש וכגון בנורות ליבון, אבל מה עם שאר נורות כמו לד, או שאר מכשירים
שאין בהם העברת אש?
 

שמח בחור

משתמש ותיק
מעל הסטנדרט אמר:
לא הבנתי כיצד בחור, כותב על הרבנים שהובאו בתחילת הנושא סוג ג'.
תדייק, כתבתי דרג ג', לא סוג ג'.
אתה גם מסכים שיש דרגות ברבנים, לא? ואתה גם מסכים שישנם רבנים בעלי דרגה גבוהה משל הנזכרים מעלה, שדיברו בנושא, לא?
 

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
שמח בחור אמר:
מעל הסטנדרט אמר:
לא הבנתי כיצד בחור, כותב על הרבנים שהובאו בתחילת הנושא סוג ג'.
תדייק, כתבתי דרג ג', לא סוג ג'.
אתה גם מסכים שיש דרגות ברבנים, לא? ואתה גם מסכים שישנם רבנים בעלי דרגה גבוהה משל הנזכרים מעלה, שדיברו בנושא, לא?

סליחה ידידי, חשבתי שכונתך במילה דרג ג' לסוג ג', [מקוה שאתה מוחל].
אבל בלאו הכי מעניין למה אתה חושב שהגאון הגרש"ז והיבי"א גדולים בשתי דרגות מהרב מאשש, ומהמשפטי עוזיאל, אולי לא הכרתה אותם, אבל אני קצת הכרתי והם היו ענקים, ואגב היה בינם לבין שאר החכמים הנ"ל כבוד ויקר.
זאת ועוד הובא שם את דעת בעל ערוך השולחן דסבר אף הוא כחכמי מרוקו, וממרן הגרח"פ שיינברג זצ"ל שמעתי כי סבר שהחשיבו לא פחות מבעל המשנ"ב, וכן ידוע בשם האגרו"מ דהיה אומר כן.
אולי שוב לא הבנתי אותך אז שוב סליחה.
 
 

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
בן איש חי אמר:
מסקרן לבדוק כמה יהודים נהגו איסור בענין עד היום הזה וכמה מהם יקפצו על המציאה וינהגו היתר בענין.
[ואעדיף לא להדגיש את ההיקשים וההיתרים שיעשו מדעתם].

אגב, כמדומני שלא מצאתי בדברים דלעיל כל התיחסות לחידושו של החזו"א שיש בכך גם משום בונה, ומלאכת
בונה לית מאן דפליג שלא הותרה ביום טוב.

בנוסף, כל ה'היתר' הוא לגבי העברת אש וכגון בנורות ליבון, אבל מה עם שאר נורות כמו לד, או שאר מכשירים
שאין בהם העברת אש?
צודק לפי החזו"א לא מתחיל בכלל הנידון דלעיל.
הם כנראה סברו בענין זה כהחולקים.
ולגבי נורת לד, לא תאמין אבל לא מזמן שמעתי שיעור מגאב"ד חוקת משפט והוא הסביר לנו מדוע יש בלד איסור מבעיר דאוריתא, דלא כמקובל.
 
 

עמנואל

משתמש ותיק
בן איש חי אמר:
אגב, כמדומני שלא מצאתי בדברים דלעיל כל התיחסות לחידושו של החזו"א שיש בכך גם משום בונה
חלק מהרבנים הנזכרים כתבו את דבריהם עוד קודם שהחזו"א העלה על הכתב את חידושו העצום.
 

מתעקש ומודה

משתמש רגיל
רבותי- תסלחו לי שאני כותב באותיות של קידוש לבנה, אבל.....
על אף שפותח האשכול כתב שבימים האחרונים התקיים פולמוס על הדלקת חשמל ביום טוב- הננו להודיע!!-
בימים האחרונים לא התקיים שום פולמוס על חשמל ביום טוב!!!
כבר כתבתי שאין לנהל דיון על כל טפשות של כל טפש שרוצה קצת כסף או כבוד או לא משנה הסדר.
אין דיון ולא יהיה דיון.
אני שמעתי את אחד הר"עבנים שחתם על המכתב ההוא- ברדיו חילוני- פתח את פיו ואמר שהוא מדליק כל מכשיר חשמלי ביום לחתכילה!! אם הוא רוצה קפה הוא מפעיל את המיחם. שאלו אותו מה יקרא אם יתכבה האינטרנט בליל הסדר (הם אמרו להדליק בערב יו"ט) אז הוא אומר במצח נחושה- אם אני הייתי שם הייתי מדליק, אבל כדי לא לפרוץ גדר אנחנו לא אומרים להדליק ביום טוב אלא מערב יום טוב!!!
תודה לך תודה לך שאתה לא מורה להדליק ביום טוב.
תודה לך ששוב בשם הנבערות והרפיסות שוב הצלחת לחלק את התורה לשני תורות- כאילו יש תורה לספרדים ותורה לאשכנזים.
ועכשיו התחדש שיש תורה לחכמי המערב וחכמי המזרח, וחכמי הצפון, וחכמי הדרום!!!
די!!!!!!!!!!!!!!!!
זו בושה!!!
זו חרפה!!!!!
הסירו ידכם מתורת ישראל, אף אחד לא מעריך אתכם בשביל כך, אתם ר"עבנים דוחים!! חד משמעית.
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
פותח הנושא
מתעקש ומודה אמר:
אני שמעתי את אחד הר"עבנים שחתם על המכתב ההוא- ברדיו חילוני- פתח את פיו ואמר שהוא מדליק כל מכשיר חשמלי ביום לחתכילה!! אם הוא רוצה קפה הוא מפעיל את המיחם.
הסירו ידכם מתורת ישראל, אף אחד לא מעריך אתכם בשביל כך, אתם ר"עבנים דוחים!! חד משמעית

איני יודע אם לצחוק או לבכות, למראה הבורות ועם הארצות.

רק לפני מספר הודעות ראינו שיש רבנים (חשובים מאוד) מכל החוגים שסברו להתיר חשמל ביו"ט, ולדידם זה נחשב "מאש לאש". אין שום נפק"מ בין הדלקת הקומקום החשמלי לבין הדלקת הקומקום על הגז, ע"י העברה מאש קיימת.

האם יבוא מאן דהו ויזדעזע מאדם השופת סיר על הגז ביו"ט?

אדם שמאזין לרדיו חילוני, מטיף מוסר לרבני ערים שקוטנם עבה ממותניו, כאלה שחיברו סדרה שלמה של ספרי שו"ת שנכתבו בעמל ויגיעת התורה, וקורא להם "רעבנים" בגלל הבורות ועם הארצות שלו, שאינו מבין שיש כאן מחלוקת הלכתית כמו כל מחלוקת?

ההיתר "ההוא" הוא בעייתי מאוד, יש מספר רבנים שהתירוהו משום פיקוח נפש ובאופן חד פעמי, ישנם רבנים שחולקים עליהם, גם אני הקטן (שדעתי לא מעלה ולא מורידה) סבור בהחלט שמדובר בטעות ובמכשול שיגרום מכשולות נוספים ומיצר על הפרסום, אך מאין העזות להטיף להם מוסר?

ועוד "להזדעזע" מרב בישראל שנוהג כמנהג אבותיו ומדליק קומקום חשמלי ביו"ט? לאחר שאביו הגדול כתב בזה תשובות הלכתיות ענפות?
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
פותח הנושא
בן איש חי אמר:
אגב, כמדומני שלא מצאתי בדברים דלעיל כל התיחסות לחידושו של החזו"א שיש בכך גם משום בונה, ומלאכת בונה לית מאן דפליג שלא הותרה ביום טוב

רבים החולקים עליו, בפרט בין רבני הספרדים, ובכללם הגר"ע יוסף. כך שהשאלה כלל לא מתחילה.
 

עמנואל

משתמש ותיק
מתעקש ומודה אמר:
אני שמעתי את אחד הר"עבנים שחתם על המכתב ההוא- ברדיו חילוני- פתח את פיו ואמר שהוא מדליק כל מכשיר חשמלי ביום לחתכילה!!
הרבנים אמרו שלא לנסוע באוטובוס בימים אלו...
ועכשיו ברצינות.
אף אחד כאן לא הסכים עם ההיתר הגורף של החשמל בי"ט. היה כאן דיון האם לממצאי המדע ישנה השפעה על פסקי הרבנים. 
מותר לך לחלוק או להביע את הדעה החולקת במלוא התוקף, אך בשום פנים ואופן לא לזלזל בת"ח.
ולגופם של דברים הרב שלוש כנראה נוהג כאביו שהיה גדול בתורה והשתמש בחשמל ביו"ט וטעמו ונימוקו עמו בפסקו הארוך. בפסקו הוא אומנם היה ייחודי בין חכמי דורנו, אך חז"ל אומרים שבעירו של ר"א כרתו עצים למילה למרות שאין הלכה כר"א שמכשירי מילה דוחים את השבת. בשונה מחשמל ביום טוב, כריתת עצים זה סקילה לכל הדעות - חוץ מר"א שאין ההלכה כמותו - ובכל אופן. ברור שהרב שלוש יכול ואולי מחוייב לנהוג כאביו הגדול זצ"ל.
אגב, בשונה מהפעם, נהנתי מאוד מהגישה החיובית שלך בעניין "דור שכולו זכאי".
 
 

שמח בחור

משתמש ותיק
מה שקורה פה זה פשוט גזענות היות והאשכנזים הם אשכנזים. הם אינם יכולים לקבוע לספרדים. ומכאן המדרון חלקלק. (כל סברא שנאמרה על ידי מישהו שהוא אשכנזי דינה להידחות)
 

עמנואל

משתמש ותיק
לכידה.PNG
מה באמת דעתו של מרן החזו"א לעניין חימום גפרור על מתכת חמה ביו"ט?
 
חלק עליון תַחתִית