"רבני המערב": במצב חירם - ליל הסדר דרך הסקייפ

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.

יהודי

משתמש ותיק
מש"כ לענין חכמי ספרד לגבי חשמל, כבר הוכחתי לכבודו באשכול אחר מדברי האור לציון שדעתו היתה כהחזו"א. ולא ידוע על מי כבודו איירי.
 

עוגן

משתמש ותיק
חוששני, ואני כותב את זה מבלי לבדוק, כי אותם רבנים שכתבו להתיר חשמל ביום טוב, מעולם לא התירו זאת למעשה, רק כתבו כן בספריהם תוך מו"מ, ויש לבדוק אם ירדו לסוף הכרת ייצור החשמל ומהותו.
נראה לי משונה מאוד, לסמוך על כמה מהרבנים בדור הקודם, כאשר מעולם לא התירו זאת למעשה, ולא נתפשטה הוראתם הזו - להקל - כלל וכלל.

אני מבקש לא להתקיף אותי, כי אני רק מעלה צד אחד במחשבה, ולא אומר דברים מוחלטים.
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
עוגן אמר:
אני כותב את זה מבלי לבדוק, כי אותם רבנים שכתבו להתיר חשמל ביום טוב, מעולם לא התירו זאת למעשה,

אותם רבנים (לפחות חלקם) התירו למעשה ונהגו כך בעצמם
(בלי להיכנס לנידון המכתב)
 

נפתולי

משתמש ותיק
אני לא מצליח לקלוט איזה "סכנת נפשות" ו"פיקוח נפש" יבוא לידי פתרון ע"י הסקייפ?
האם יש איזה הו"א שדכאון זה פיקוח נפש הלכה למעשה?
האם זה שהסבתא תוכל לראות את נכדיה זה פיקוח נפש?
ואפילו אם נתיר לסבתא רבה מחשש סכנת נפשות אם לא תראה את הנכדים בלל הסדר, מדוע שגם הנכדים יוכלו לראות, וכי אצלם זה גם סכנת נפשות ופיקוח נפש אם הם לא יראו את הסבא והסבתא בעיצומו של ליל הסדר???
???
 

עמנואל

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודי אמר:
מש"כ לענין חכמי ספרד לגבי חשמל, כבר הוכחתי לכבודו באשכול אחר מדברי האור לציון שדעתו היתה כהחזו"א. ולא ידוע על מי כבודו איירי.
כל הרבנים שהוזכרו במכתב שהתירו הדלקת מאור החשמל ביום טוב לא סברו כהחזו"א.
ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.
 

עמנואל

משתמש ותיק
פותח הנושא
עוגן אמר:
ויש לבדוק אם ירדו לסוף הכרת ייצור החשמל ומהותו.
ישנה טענה מפורסמת שהטכנאים עבדו על חכמי מרוקו ולכן הם התירו את החשמל ביום טוב.
זו טענה ששכנעה ביעילות סוג מסויים של עמי ארצות בשיעור מוצ"ש, אך אין משקפת את המציאות.
כפי שמבואר בתשובת הרב שלוש הוויכוח הוא הלכתי תוך הכרת המציאות.
 

יהודי

משתמש ותיק
לא מכיר את הרבנים שם, לא יודע אם הם ברי סמכא בעניינים אלו.
 

מסורת אבותינו

משתמש רגיל
עמנואל אמר:
יחי אמר:
הרי בתוך עמם הם יושבים. אינם חוששים שהציבור 'שלהם' יסיק שהותרה הרצועה?
ובמיגו דה'זום' עובד והטלפון פתוח, נשלח תמונות כל המשפחה להדודה בנתיבות והאח בצבא.

(בהתעלם מה'פסק' עצמו.)


1. ידועה הפסיקה המופיעה בפוסקים ראשונים ואחרונים רבים, מהם מגדולי דורנו, שאחר חתימת התלמוד אין לנו הכח והסמכות לגזור גזירות מדעתנו. לכן א"א אפשר לאסור את המותר, גם אם עלולים לבוא על ידו לאיסורי תורה. ואף שהיא לא תמיד מוסכמת, אי אפשר לבטלה במחי יד.



   

הרב עמנואל
אם אין בדורות הללו כח לגזור גזירות מדעתינו
אז ק"ו שאין לנו כח להתיר פרצות גדר מדעתינו
לכן א"א להתיר מה שנהגו עד היום לאיסור, והכל יודעים שאם ישתמשו בפלאפונים ביו"ט, זה יהיה פריצת גדר שתגיע רחוק.
וחבל שיש רבנים מפה ומשם שמביעים דעה בפני עצמם בניגוד לכולם, בדברים שנוגעים לצביון ההלכתי של כל הציבור שחי כאן יחדיו עם רבנים רבים. תועלת גדולה לא תצא מזה, נזק גדול כן. זה מצוי מאד בציונות הדתית סוג כזה של אנרכיה הלכתית רבנית, ולא אצלינו החיים במסורת אבותינו.
 

תלמיד צעיר

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
יחי אמר:
הרי בתוך עמם הם יושבים. אינם חוששים שהציבור 'שלהם' יסיק שהותרה הרצועה?
ובמיגו דה'זום' עובד והטלפון פתוח, נשלח תמונות כל המשפחה להדודה בנתיבות והאח בצבא.

(בהתעלם מה'פסק' עצמו.)


1. ידועה הפסיקה המופיעה בפוסקים ראשונים ואחרונים רבים, מהם מגדולי דורנו, שאחר חתימת התלמוד אין לנו הכח והסמכות לגזור גזירות מדעתנו. לכן א"א אפשר לאסור את המותר, גם אם עלולים לבוא על ידו לאיסורי תורה. ואף שהיא לא תמיד מוסכמת, אי אפשר לבטלה במחי יד.

2. במקרה דנן ניתן לטעון לכל היותר שעלולים להגיע לאיסור דרבנן (מוליד. כסוגיין דעלמא ובהתעלם כרגע מדברי החזון איש שדחה את איסור מוליד, ואסר הפעלת מכשיר המחובר לשקע מטעמים אחרים).

3. חשוב לזכור שחכמי המערב וספרד במאה ה20 התירו את השימוש בחשמל ביום טוב לכתחילה, ולפי דבריהם האוסר במקרה דנן אינו אלא מן המתמיהים.

4. יש כאן שאלה נוספת של שמחת יו"ט חלף עצב ודכאון מחמת בדידות - בליל הסדר! (כפי שציינו זאת הרבנים).

5. אולם הרבנים כאן נקטו גישה מאוד מחמירה (וכנ"ל גם בהודעת מלך שבא):
הם הדגישו שההיתר הוא: 1 במצב חירום וכהוראת שעה 2 ורק לצורך מצווה 3 כשהתוכנה מופעלת מערב יום טוב.

6. הם פסקו נגד התקדים של גדולי וגאוני המערב, אשר התירו את השימוש בחשמל ביום טוב.

7. הם גזרו גזירה מדעתם.

8. גזירתם היא היא מרחיקת לכת היא על ספק עובדין דחול במקום מצווה (שהתלמוד בסוף שבת התיר אף את וודאו) כאשר אין הוא הוא במצב חירום.

9. לאן הפסיקה הזו באמת תוביל?
בניגוד לזלזול וחוסר האמון שאתה מפגין כלפי "הציבור שלהם", הציבור הקדוש הזה מגיע ממסורת הנותנת בהם אמון ומקרבת אותם (הם למשל מבשלים וצולים על האש ביום טוב כדין התלמוד והש"ע, ורבים מגדוליו התירו את השימוש בחשמל ביו"ט לכתחילה).

10. ולמרות זאת, ואולי דווקא בגלל זאת, ציבור זה הוא המסורתי ביותר בעם ישראל, ובעל אחוז שומרי התורה הגבוה בעם ישראל.   

11. לאור זאת ניתנת להשאל כאן שאלה אחרת: האם נאסור את המותר ונרחיק אותם ממסורת אבותיהם, או ניתן בהם אמון ונתיר את המותר ונשאיר אותם בתוך אותה המסורת (וכפי שעשה הלל בשבת לא א ורבים מגדולי ספרד והמערב בכל הדורות, בפרט במאה ה20).   

12. אומנם, בכל האמור ישנם כנראה הבדלי גישה, בדרך כלל בין רבנים ספרדים לבין אלו האשכנזים, אך למסורת יש כאן אמירה והכרעה ברורה.

13. חשוב לזכור: לא בטוח שהגישה האשכנזית מתאימה בהכרח לספרדי, או לכל ספרדי, המציאות והנסיון מראים דווקא את ההיפך - הספרדים מתחזקים ומתעלים יותר תחת הנהגת רבותיהם.

14. יתירה מזאת, כחריגה קלה מהדיון אוסיף כי לא בטוח שהגישה הספרדית לא הייתה מצילה רבים מהאשכנזים, אך שוב - מסורת הפסיקה וגדולי מנהיגי העדות הם אלו שייקבעו.

   


אני מדגיש לפני טענתי שאני לא יודע באופן ברור האם טענתי נכונה או לא !
נראה לי שיש הבדל גדול בין שימוש במכשיר חשמלי לכהבותו ולהדליק לבין צילום בסקייפ 
לא נראה לי שיהיה מותר לצלם את עצמי גם לפי אלה שאומרים ששימוש בשבת מותר 
ועוד. יגוע לי שיש בעיה הלכתית בעניין מצלמות אני לא יודע אם כולם מסכימים עם הגישה הזו אבל הרב אלישיב ידוע לי שאסר מכל וכל 
הייתי רוצה להוסיף שידוע בשם הזוהר הקדוש שאדם שלבו נמשך להחמיר על עצמו ולהציב לעצמו סייגים בהלכה נשמתו גבוהה יותר ...........
 
 

יחי

משתמש ותיק
וביני ביני התפרסם שחלק מן החותמים 'הדרי בהו'...
 

עמנואל

משתמש ותיק
פותח הנושא
מסורת אבותינו אמר:
אז ק"ו שאין לנו כח להתיר פרצות גדר מדעתינו
הרב מסורת אבותינו היקר,
אני מסכים עקרונית עם דברייך.
אבל לדעתי שיוך המושג "פריצת גדר" למקרה דנן נתון לפרשנות.
להבנתי, לפחות לגבי חלק מהעם, מדובר כאן על דבר שנהגו בו איסור לא משום גדר, אלא משום שנושא החשמל סבוך ולא רוצים להקל בו שמא הדבר כרוך באיסור כלשהו. כאשר הם יבינו שהדבר מותר, או מותר בנסיבות מסוימות, הם לא ינהגו בו איסור. וא"כ בכה"ג לזה דין של "דברים המותרים" כמבואר ביו"ד ריד.
 

עמנואל

משתמש ותיק
פותח הנושא
תלמיד צעיר אמר:
הייתי רוצה להוסיף שידוע בשם הזוהר הקדוש שאדם שלבו נמשך להחמיר על עצמו ולהציב לעצמו סייגים בהלכה נשמתו גבוהה יותר ...........
תודה!
(אני לא בטוח שהמחמירים במקרה דנן הם באמת מחמירים, מפני שבמקרה דנן זו חומרא דאתיא לידי קולא בנפשות רח"ל.)
 

תלמיד צעיר

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
תלמיד צעיר אמר:
הייתי רוצה להוסיף שידוע בשם הזוהר הקדוש שאדם שלבו נמשך להחמיר על עצמו ולהציב לעצמו סייגים בהלכה נשמתו גבוהה יותר ...........
תודה!
(אני לא בטוח שהמחמירים במקרה דנן הם באמת מחמירים, מפני שבמקרה דנן זו חומרא דאתיא לידי קולא בנפשות רח"ל.)
אף אחד לא אמר שליל הסדר חובתו שיהיה נכדים בחברת זקנים שאתה מציב את דעת השותקים כדעה המקילה בעניני נפשות 

 
 

עמנואל

משתמש ותיק
פותח הנושא
תלמיד צעיר אמר:
עמנואל אמר:
תלמיד צעיר אמר:
הייתי רוצה להוסיף שידוע בשם הזוהר הקדוש שאדם שלבו נמשך להחמיר על עצמו ולהציב לעצמו סייגים בהלכה נשמתו גבוהה יותר ...........
תודה!
(אני לא בטוח שהמחמירים במקרה דנן הם באמת מחמירים, מפני שבמקרה דנן זו חומרא דאתיא לידי קולא בנפשות רח"ל.)
אף אחד לא אמר שליל הסדר חובתו שיהיה נכדים בחברת זקנים שאתה מציב את דעת השותקים כדעה המקילה בעניני נפשות 
אף אחד גם לא אמר שצריך לנהוג בהפקר בבתי הכנסת (בהם 24 אחוזי הדבקה), אך יש את טבעם של דברים. ואם בגזירות וחומרות עסקינן, היה מקום לאסור הגעה לבית כנסת כשאין מציאות שתבטיח מניעת הידבקות.
 
 

שמח בחור

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
אף אחד גם לא אמר שצריך לנהוג בהפקר בבתי הכנסת (בהם 24 אחוזי הדבקה),
ולכן אף אחד לא מגבה את מה שקורה בבתי כנסת.
תעשה לעצמך מבחן מה היית עונה ל"רב" שהיה "פוסק" שבבית כנסת מותר הכל. גם לפטפט, גם אם זה הרבה מאוד אנשים, למרות החשש, כדי שיהיה נעים שם. לצורך המצווה החשובה של תפילה בציבור.
 

מסורת אבותינו

משתמש רגיל
עמנואל אמר:
מסורת אבותינו אמר:
אז ק"ו שאין לנו כח להתיר פרצות גדר מדעתינו
הרב מסורת אבותינו היקר,
אני מסכים עקרונית עם דברייך.
אבל לדעתי שיוך המושג "פריצת גדר" למקרה דנן נתון לפרשנות.
להבנתי, לפחות לגבי חלק מהעם, מדובר כאן על דבר שנהגו בו איסור לא משום גדר, אלא משום שנושא החשמל סבוך ולא רוצים להקל בו שמא הדבר כרוך באיסור כלשהו. כאשר הם יבינו שהדבר מותר, או מותר בנסיבות מסוימות, הם לא ינהגו בו איסור. וא"כ בכה"ג לזה דין של "דברים המותרים" כמבואר ביו"ד ריד.
כבר כתבו לעיל, שזה מדרון חלקלק הכי חלקלק שיש בעולם, הרבה יותר מאשר להתיר אלף דברים אחרים.
וזה לא משהו אחר מתמימות של רבנים שאין להם נסיון ציבורי מספיק, והם תיאורטיים, וזה חוצפה שהם מרשים לעצמם לכתוב דעה כ"כ פרובוקטיבית, בלי להתייחס לרבנים היותר מוסמכים הן באמת בלימוד והן בציבוריות בפועל.
אני כותב תמימות וחוצפה בעדינות, מפני כבוד הרבנים, אבל באמת אין טעם בכלל שאנחנו נמשיך לדון בזה במקום שנקרא "פורום לתורה".
אני מכבד אותך ואת תורתך ושיקול דעתך, אבל הסיפור הזה שלהם חורג מגדרי הנורמליות השפיות והאחריות של בני אדם בכזה מצב רגיש.
 
 

עמנואל

משתמש ותיק
פותח הנושא
להלן דעת בעל הציץ אליעזר שהתיר להדליק נורות ביום טוב (יעויין שם עד סוף פרק ו. ומדובר כמובן אף שלא לצורך מצווה ולא רק במצב חירום. בתוך דבריו הוא הביא שכבר התירו זאת גדולי הדורות בדורות הקודמים).
https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=14500#p=96&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=
אני מסכים עם זה שלנוהג לאסור יש טעם גדול לגדור גדר מעבר להלכה היבשה,
אך אני לא מסכים עם הזלזול במתירים, שהיו גדולי תורה. 
 

שמח בחור

משתמש ותיק
יצא פסק מעודכן עם השמטת חלק מהשמות החותמים, שביקשו להסיר את שמם.
אין לי מושג איך מעלים אותו.
 

מסורת אבותינו

משתמש רגיל
עמנואל אמר:
להלן דעת בעל הציץ אליעזר שהתיר להדליק נורות ביום טוב (יעויין שם עד סוף פרק ו. ומדובר כמובן אף שלא לצורך מצווה ולא רק במצב חירום. בתוך דבריו הוא הביא שכבר התירו זאת גדולי הדורות בדורות הקודמים).
https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=14500#p=96&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=
אני מסכים עם זה שלנוהג לאסור יש טעם גדול לגדור גדר מעבר להלכה היבשה,
אך אני לא מסכים עם הזלזול במתירים, שהיו גדולי תורה. 


אני מסכים לגמרי שאין לזלזל
מצד שני המשמעות של הדרך ארץ והכבוד איננה להגיד בכל מקום קדוש קדוש קדוש. אלא להבין שכל אחד והמקצוע שלו.
יש צדיקים שמחלקים ברכות, אבל מצד שני אסור לסמוך עליהם למעשה בדברים של מציאות ריאלית. אלא על הפוסקים המקובלים בשטח.
יש רבנים למדנים שאומרים טענות שלפעמים הם יותר טובות מאחרים, אבל איך להתנהג בשטח זה כולל גם את המציאותיות להבין מה הציבור יכול להכיל ומה לא ומה קורה כאשר עושים כך וכך.
כל אחד והמקצוע שלו.
זה מה שמונע מכך שייוצר זלזול. כי אי אפשר להגיד הכל קדוש קדוש קדוש. אנשים מבינים שיש תחומים שונים.
אפשר מאד להעריך את הרב יצחק ברנד למשל, שיש לו כמה חידושים טובים וטענות טובות, אבל מצד שני הוא מנותק מהמציאות לגמרי.
כך גם ברבנים, יש שכתבו טענות חזקות, אבל זה בסופו של דבר בשורה התחתונה לא לעניין או מנותק מהמציאות או לא נכון בשיקול הדעת או לא מעשי וכיו"ב.
למשל בנושא החשמל, ר' חיים עוזר שהיה מנהיג ורב פרקטי, אמר בתקופה מסוימת לא לכתוב על כך בכלל, כי הוא הבין ישר שהשורה התחתונה היא שזה אסור, והפלפולים יסיטו אנשים חריפים מהשורה התחתונה הנכונה. זה לא אומר שהרבנים שחלקו עליו בזה לא היו יותר למדנים ממנו.
 
 
קיבלתי הודעה פרטית מאת הרב משיב כהלכה שליט"א להעלותה לפה

אני מאוד מזועזע ממה שהולך שם באשכול ואיך מנהלי הפורום נותנים יד לביזוי ת"ח ועוד מגדולי הת"ח ועוד אחד שנחשב לאחד מבכירי הרבנים בעדה המרוקאית (אני מרוקאי ומכירו היטב, מראהו כמלאך אלוקים וכל היום יושב מוקף בספרים).

בכל אופן כתבתי תגובת מחאה, ואקווה שיש לכם מינימום של יושר והגינות (גם כלפי שמיא) לפרסם אותה.

---

ראשית יש לדעת שיוזם המכתב הוא אברך המשמש כרב בית כנסת, שכמובן אין לו את שיקול הדעת וחוש האחריות שיש לגדולי הדור, ואולי מתוך רצון להתפרסם, או לחדש חידושים, הלך ושאל מספר רבנים, מה הדין במקרה (ספציפי) של קשיש החוגג את ליל הסדר לבדו, ונמצא במצב נפשי ירוד ביותר, והדבר גובל בפיקוח נפש (כידוע שהרבה זקנים מתים מתוך דיכאון ולא מחלה כלשהי, והרבה פעמים גבר מת זמן קצר אחרי אשתו, וכן להיפך), הנ"ל קיבל מהרבנים תשובה חיובית להפעיל תוכנת "זום" (ודומיו) באופן שלא תהיה התעסקות במסך או במחשב באמצע החג, אלא הכל יהיה מוכן מערב חג, והזקן ישב ויצפה במסך וכך לא ירגיש בודד בחג.

ולאחר שהלך ושאל מספר רבנים את השאלה הנ"ל והתירו או אמרו שדעתם נוטה להתיר, הלך ופירסם גילוי דעת בשמם ועם חתימותיהם, מה שגרם לחלק מהם להכחיש ולחלק מהם להבהיר (גם הגר"א אברז'ל אמר שאין דעתו כמפורסם אלא תשובה פרטנית שהשיב על סמך זה שקיים חשש פיקוח נפש).

מפרסם המכתב סבר שאם יציין שמדובר בהיתר חד פעמי לפסח תש"פ, וכו', זה יעזור, אבל במציאות זה בעייתי מאוד, ויש כאלה שיוסיפו עוד כהנה וכהנה על סמך היתר זה. כמו כן המכתב עצמו הוא חוכא ואיטלולא וחתומים עליו מגדולי הרבנים (כמו הגר"מ אלחרר והגר"א אברז'ל) יחד עם רבני בתי כנסת ואף ערב רב למיניהם, ואת זה מכנים "איגוד חכמי המערב" וזה בזיון גדול לכל מאות חכמי המערב שחיים עמנו.

כמו כן, נושא החשמל ביו"ט (שהוא ענין להודעה נפרדת) אינו הנושא העיקרי כאן אלא זילותא דשבת (יו"ט) ועובדין דחול, כי גם המתירים חשמל ביו"ט לא התירו מעולם הדלקת מסך מחשב ושאר דברים כיו"ב, ופשוט שענין זה מצריך קונזצוס הלכתי והסכמה רבנית נרחבת מכל החוגים.

עכ"פ חובה למחות על כבוד התורה המחולל כאן לעיני כל ישראל, כאשר עמי הארצות שלא קרו ולא שנו מרשים לעצמם להתבטא בחוצפה שאין כדוגמתה כלפי הגר"א אברז'ל ראב"ד ירושלים שקוטנו עבה ממתניהם, ועוד בטענות נבובות כאילו "מתיר כל איסור" (לא מיניה ולא מקצתיה), "חותם לכל אחד על מה שירצה" (הוצאת שם רע גמורה), "בנושאי אישות יש רינונים חמורים אחריו" (מעולם לא היה אחריו רינון קל, והפוסל במומו עוונו ישא, ועקיצתן עקיצת עקרב).

גם ענין החתימות להרבי מליובאוויטש זצ"ל לא היה "שגעון משיחיות" אלא מספר רבנים יזמו החתמה כללית של רבנים מכל החוגים, בטענה שאם יצביעו על מאן דהו ש"ראוי להיות משיח" (בגלל גדלותו התורנית וצדקתו לאין שיעור) אזי יגרום הדבר לביאת המשיח, והרבה רבנים הסכימו לחתום, מתוך תקווה שזה יזרז את ביאת המשיח.

הרי אם נשאל כל מאן דהו בפורום הזה "מי ראוי להיות משיח לדעתך", מסתמא יצביע על רב הקרוב ללבו, שהוא מעריץ, וכך הנ"ל הצביעו על רב שהם מעריצים, וכך גם בגמ' סנהדרין צ"ח, דבי רבי שילא אמרי: שילה שמו, דבי רבי ינאי אמרי: ינון שמו, דבי רבי חנינה אמר: חנינה שמו, והדברים הם פשוטים בתכלית.
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חלק עליון תַחתִית