עוגן אמר:אני כותב את זה מבלי לבדוק, כי אותם רבנים שכתבו להתיר חשמל ביום טוב, מעולם לא התירו זאת למעשה,
כל הרבנים שהוזכרו במכתב שהתירו הדלקת מאור החשמל ביום טוב לא סברו כהחזו"א.יהודי אמר:מש"כ לענין חכמי ספרד לגבי חשמל, כבר הוכחתי לכבודו באשכול אחר מדברי האור לציון שדעתו היתה כהחזו"א. ולא ידוע על מי כבודו איירי.
ישנה טענה מפורסמת שהטכנאים עבדו על חכמי מרוקו ולכן הם התירו את החשמל ביום טוב.עוגן אמר:ויש לבדוק אם ירדו לסוף הכרת ייצור החשמל ומהותו.
עמנואל אמר:יחי אמר:הרי בתוך עמם הם יושבים. אינם חוששים שהציבור 'שלהם' יסיק שהותרה הרצועה?
ובמיגו דה'זום' עובד והטלפון פתוח, נשלח תמונות כל המשפחה להדודה בנתיבות והאח בצבא.
(בהתעלם מה'פסק' עצמו.)
1. ידועה הפסיקה המופיעה בפוסקים ראשונים ואחרונים רבים, מהם מגדולי דורנו, שאחר חתימת התלמוד אין לנו הכח והסמכות לגזור גזירות מדעתנו. לכן א"א אפשר לאסור את המותר, גם אם עלולים לבוא על ידו לאיסורי תורה. ואף שהיא לא תמיד מוסכמת, אי אפשר לבטלה במחי יד.
עמנואל אמר:יחי אמר:הרי בתוך עמם הם יושבים. אינם חוששים שהציבור 'שלהם' יסיק שהותרה הרצועה?
ובמיגו דה'זום' עובד והטלפון פתוח, נשלח תמונות כל המשפחה להדודה בנתיבות והאח בצבא.
(בהתעלם מה'פסק' עצמו.)
1. ידועה הפסיקה המופיעה בפוסקים ראשונים ואחרונים רבים, מהם מגדולי דורנו, שאחר חתימת התלמוד אין לנו הכח והסמכות לגזור גזירות מדעתנו. לכן א"א אפשר לאסור את המותר, גם אם עלולים לבוא על ידו לאיסורי תורה. ואף שהיא לא תמיד מוסכמת, אי אפשר לבטלה במחי יד.
2. במקרה דנן ניתן לטעון לכל היותר שעלולים להגיע לאיסור דרבנן (מוליד. כסוגיין דעלמא ובהתעלם כרגע מדברי החזון איש שדחה את איסור מוליד, ואסר הפעלת מכשיר המחובר לשקע מטעמים אחרים).
3. חשוב לזכור שחכמי המערב וספרד במאה ה20 התירו את השימוש בחשמל ביום טוב לכתחילה, ולפי דבריהם האוסר במקרה דנן אינו אלא מן המתמיהים.
4. יש כאן שאלה נוספת של שמחת יו"ט חלף עצב ודכאון מחמת בדידות - בליל הסדר! (כפי שציינו זאת הרבנים).
5. אולם הרבנים כאן נקטו גישה מאוד מחמירה (וכנ"ל גם בהודעת מלך שבא):
הם הדגישו שההיתר הוא: 1 במצב חירום וכהוראת שעה 2 ורק לצורך מצווה 3 כשהתוכנה מופעלת מערב יום טוב.
6. הם פסקו נגד התקדים של גדולי וגאוני המערב, אשר התירו את השימוש בחשמל ביום טוב.
7. הם גזרו גזירה מדעתם.
8. גזירתם היא היא מרחיקת לכת היא על ספק עובדין דחול במקום מצווה (שהתלמוד בסוף שבת התיר אף את וודאו) כאשר אין הוא הוא במצב חירום.
9. לאן הפסיקה הזו באמת תוביל?
בניגוד לזלזול וחוסר האמון שאתה מפגין כלפי "הציבור שלהם", הציבור הקדוש הזה מגיע ממסורת הנותנת בהם אמון ומקרבת אותם (הם למשל מבשלים וצולים על האש ביום טוב כדין התלמוד והש"ע, ורבים מגדוליו התירו את השימוש בחשמל ביו"ט לכתחילה).
10. ולמרות זאת, ואולי דווקא בגלל זאת, ציבור זה הוא המסורתי ביותר בעם ישראל, ובעל אחוז שומרי התורה הגבוה בעם ישראל.
11. לאור זאת ניתנת להשאל כאן שאלה אחרת: האם נאסור את המותר ונרחיק אותם ממסורת אבותיהם, או ניתן בהם אמון ונתיר את המותר ונשאיר אותם בתוך אותה המסורת (וכפי שעשה הלל בשבת לא א ורבים מגדולי ספרד והמערב בכל הדורות, בפרט במאה ה20).
12. אומנם, בכל האמור ישנם כנראה הבדלי גישה, בדרך כלל בין רבנים ספרדים לבין אלו האשכנזים, אך למסורת יש כאן אמירה והכרעה ברורה.
13. חשוב לזכור: לא בטוח שהגישה האשכנזית מתאימה בהכרח לספרדי, או לכל ספרדי, המציאות והנסיון מראים דווקא את ההיפך - הספרדים מתחזקים ומתעלים יותר תחת הנהגת רבותיהם.
14. יתירה מזאת, כחריגה קלה מהדיון אוסיף כי לא בטוח שהגישה הספרדית לא הייתה מצילה רבים מהאשכנזים, אך שוב - מסורת הפסיקה וגדולי מנהיגי העדות הם אלו שייקבעו.
הרב מסורת אבותינו היקר,מסורת אבותינו אמר:אז ק"ו שאין לנו כח להתיר פרצות גדר מדעתינו
תודה!תלמיד צעיר אמר:הייתי רוצה להוסיף שידוע בשם הזוהר הקדוש שאדם שלבו נמשך להחמיר על עצמו ולהציב לעצמו סייגים בהלכה נשמתו גבוהה יותר ...........
אף אחד לא אמר שליל הסדר חובתו שיהיה נכדים בחברת זקנים שאתה מציב את דעת השותקים כדעה המקילה בעניני נפשותעמנואל אמר:תודה!תלמיד צעיר אמר:הייתי רוצה להוסיף שידוע בשם הזוהר הקדוש שאדם שלבו נמשך להחמיר על עצמו ולהציב לעצמו סייגים בהלכה נשמתו גבוהה יותר ...........
(אני לא בטוח שהמחמירים במקרה דנן הם באמת מחמירים, מפני שבמקרה דנן זו חומרא דאתיא לידי קולא בנפשות רח"ל.)
אף אחד גם לא אמר שצריך לנהוג בהפקר בבתי הכנסת (בהם 24 אחוזי הדבקה), אך יש את טבעם של דברים. ואם בגזירות וחומרות עסקינן, היה מקום לאסור הגעה לבית כנסת כשאין מציאות שתבטיח מניעת הידבקות.תלמיד צעיר אמר:אף אחד לא אמר שליל הסדר חובתו שיהיה נכדים בחברת זקנים שאתה מציב את דעת השותקים כדעה המקילה בעניני נפשותעמנואל אמר:תודה!תלמיד צעיר אמר:הייתי רוצה להוסיף שידוע בשם הזוהר הקדוש שאדם שלבו נמשך להחמיר על עצמו ולהציב לעצמו סייגים בהלכה נשמתו גבוהה יותר ...........
(אני לא בטוח שהמחמירים במקרה דנן הם באמת מחמירים, מפני שבמקרה דנן זו חומרא דאתיא לידי קולא בנפשות רח"ל.)
ולכן אף אחד לא מגבה את מה שקורה בבתי כנסת.עמנואל אמר:אף אחד גם לא אמר שצריך לנהוג בהפקר בבתי הכנסת (בהם 24 אחוזי הדבקה),
כבר כתבו לעיל, שזה מדרון חלקלק הכי חלקלק שיש בעולם, הרבה יותר מאשר להתיר אלף דברים אחרים.עמנואל אמר:הרב מסורת אבותינו היקר,מסורת אבותינו אמר:אז ק"ו שאין לנו כח להתיר פרצות גדר מדעתינו
אני מסכים עקרונית עם דברייך.
אבל לדעתי שיוך המושג "פריצת גדר" למקרה דנן נתון לפרשנות.
להבנתי, לפחות לגבי חלק מהעם, מדובר כאן על דבר שנהגו בו איסור לא משום גדר, אלא משום שנושא החשמל סבוך ולא רוצים להקל בו שמא הדבר כרוך באיסור כלשהו. כאשר הם יבינו שהדבר מותר, או מותר בנסיבות מסוימות, הם לא ינהגו בו איסור. וא"כ בכה"ג לזה דין של "דברים המותרים" כמבואר ביו"ד ריד.
עמנואל אמר:להלן דעת בעל הציץ אליעזר שהתיר להדליק נורות ביום טוב (יעויין שם עד סוף פרק ו. ומדובר כמובן אף שלא לצורך מצווה ולא רק במצב חירום. בתוך דבריו הוא הביא שכבר התירו זאת גדולי הדורות בדורות הקודמים).
https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=14500#p=96&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=
אני מסכים עם זה שלנוהג לאסור יש טעם גדול לגדור גדר מעבר להלכה היבשה,
אך אני לא מסכים עם הזלזול במתירים, שהיו גדולי תורה.
אני מאוד מזועזע ממה שהולך שם באשכול ואיך מנהלי הפורום נותנים יד לביזוי ת"ח ועוד מגדולי הת"ח ועוד אחד שנחשב לאחד מבכירי הרבנים בעדה המרוקאית (אני מרוקאי ומכירו היטב, מראהו כמלאך אלוקים וכל היום יושב מוקף בספרים).
בכל אופן כתבתי תגובת מחאה, ואקווה שיש לכם מינימום של יושר והגינות (גם כלפי שמיא) לפרסם אותה.
---
ראשית יש לדעת שיוזם המכתב הוא אברך המשמש כרב בית כנסת, שכמובן אין לו את שיקול הדעת וחוש האחריות שיש לגדולי הדור, ואולי מתוך רצון להתפרסם, או לחדש חידושים, הלך ושאל מספר רבנים, מה הדין במקרה (ספציפי) של קשיש החוגג את ליל הסדר לבדו, ונמצא במצב נפשי ירוד ביותר, והדבר גובל בפיקוח נפש (כידוע שהרבה זקנים מתים מתוך דיכאון ולא מחלה כלשהי, והרבה פעמים גבר מת זמן קצר אחרי אשתו, וכן להיפך), הנ"ל קיבל מהרבנים תשובה חיובית להפעיל תוכנת "זום" (ודומיו) באופן שלא תהיה התעסקות במסך או במחשב באמצע החג, אלא הכל יהיה מוכן מערב חג, והזקן ישב ויצפה במסך וכך לא ירגיש בודד בחג.
ולאחר שהלך ושאל מספר רבנים את השאלה הנ"ל והתירו או אמרו שדעתם נוטה להתיר, הלך ופירסם גילוי דעת בשמם ועם חתימותיהם, מה שגרם לחלק מהם להכחיש ולחלק מהם להבהיר (גם הגר"א אברז'ל אמר שאין דעתו כמפורסם אלא תשובה פרטנית שהשיב על סמך זה שקיים חשש פיקוח נפש).
מפרסם המכתב סבר שאם יציין שמדובר בהיתר חד פעמי לפסח תש"פ, וכו', זה יעזור, אבל במציאות זה בעייתי מאוד, ויש כאלה שיוסיפו עוד כהנה וכהנה על סמך היתר זה. כמו כן המכתב עצמו הוא חוכא ואיטלולא וחתומים עליו מגדולי הרבנים (כמו הגר"מ אלחרר והגר"א אברז'ל) יחד עם רבני בתי כנסת ואף ערב רב למיניהם, ואת זה מכנים "איגוד חכמי המערב" וזה בזיון גדול לכל מאות חכמי המערב שחיים עמנו.
כמו כן, נושא החשמל ביו"ט (שהוא ענין להודעה נפרדת) אינו הנושא העיקרי כאן אלא זילותא דשבת (יו"ט) ועובדין דחול, כי גם המתירים חשמל ביו"ט לא התירו מעולם הדלקת מסך מחשב ושאר דברים כיו"ב, ופשוט שענין זה מצריך קונזצוס הלכתי והסכמה רבנית נרחבת מכל החוגים.
עכ"פ חובה למחות על כבוד התורה המחולל כאן לעיני כל ישראל, כאשר עמי הארצות שלא קרו ולא שנו מרשים לעצמם להתבטא בחוצפה שאין כדוגמתה כלפי הגר"א אברז'ל ראב"ד ירושלים שקוטנו עבה ממתניהם, ועוד בטענות נבובות כאילו "מתיר כל איסור" (לא מיניה ולא מקצתיה), "חותם לכל אחד על מה שירצה" (הוצאת שם רע גמורה), "בנושאי אישות יש רינונים חמורים אחריו" (מעולם לא היה אחריו רינון קל, והפוסל במומו עוונו ישא, ועקיצתן עקיצת עקרב).
גם ענין החתימות להרבי מליובאוויטש זצ"ל לא היה "שגעון משיחיות" אלא מספר רבנים יזמו החתמה כללית של רבנים מכל החוגים, בטענה שאם יצביעו על מאן דהו ש"ראוי להיות משיח" (בגלל גדלותו התורנית וצדקתו לאין שיעור) אזי יגרום הדבר לביאת המשיח, והרבה רבנים הסכימו לחתום, מתוך תקווה שזה יזרז את ביאת המשיח.
הרי אם נשאל כל מאן דהו בפורום הזה "מי ראוי להיות משיח לדעתך", מסתמא יצביע על רב הקרוב ללבו, שהוא מעריץ, וכך הנ"ל הצביעו על רב שהם מעריצים, וכך גם בגמ' סנהדרין צ"ח, דבי רבי שילא אמרי: שילה שמו, דבי רבי ינאי אמרי: ינון שמו, דבי רבי חנינה אמר: חנינה שמו, והדברים הם פשוטים בתכלית.