ספר ללימוד תנ"ך פשוטו של מקרא ע"פ חז"ל

יעקב שלם

משתמש ותיק
בעקבות הישיבה המרובה ב-ד אמותי
גיליתי ספר חדש (בשבילי)  ומרתק
שעד היום לא זכיתי ללומדו

ספר התנ"ך

אבקש מאוד אם יש בידכם להמליץ לי על פירוש קצר ומתומצת  קדושת פשוטו של מקרא 
מעין הפירוש של פשוטו של מקרא על החומש

על פי חז"ל  

למשל מה עומד בין שאול ודוד וכדו'



 
 

גמח

משתמש ותיק
1. כן. ניתן להוריד מקול הלשון.

2. אינני יודע, יש טלפון של המחבר בעמ' הראשונים.
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
פותח הנושא
הכי קרא שמו @גמח
ויגמחני זה פעמים

ראיתי עוד כמה ספרים מעניינים שם שלא ידעתי שאפשר להורידם
דא עקא שזה כותב לי שגיאה כל פעם שאני מנסה להוריד
 

יאיר

משתמש ותיק
יש גם אפשרות לקבל למייל כל יום פרק-שניים עם פירוש
 

ללמוד-וללמד

משתמש רגיל
אבר כיונה אמר:
יתכן שיעזור לך ספר 'דעת סופרים' של הרב חיים דב רבינוביץ' (יש באוצה"ח)

דעת סופרים נפלא אך לצערי אין על כל הנ"ך יש על כמה ספרים בודדים
 

בנציון

משתמש ותיק
יש ספר מצוין בשם 'פרשיות בספרי הנביאים' על יהושע שמואל שופטים. המיוחד בספר זה שהכל עפ"י חז"ל ופותח ומבאר את כל הדברים הסתומים והקשים להבנה בצורה נפלאה.
 

ללמוד-וללמד

משתמש רגיל
יעקב שלם אמר:
גמח אמר:

יישר כח 
נפלא מאוד
1. האם יש על שאר ספרי נ"ך
2.האם יש את זה מודפס -בחנויות
יש על חלק מהנ"ך יש גם על נביאים אחרונים כמדומני
קיים בחנויות 

המחבר זצ"ל [נפטר כמדומני  לפני שנתיים] היה מנהל ת"ת "אור מרדכי" בבני ברק ככה שאני מאמין שהביאור היה להם לעזר 
עיינתי בהקדמה ובאמת הביא שהביאור נוצר לבקשת המלמדים בת"ת 

ביררתי ואלו הכרכים שיש:

יהושע שופטים (יחד). שמואל . מלכים . ישעיהו . ירמיהו . יחזקאל . תרי עשר . תהילים . איוב . דניאל . חמש מגילות . משלי . דברי הימים .

בתקווה שעזרתי בהצלחה 
 
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
פותח הנושא
רק רציתי להציע בעניין לימוד תנ"ך

מעין למיגרס והדר למיסבר

יש תנ"ך סימנים (שלל הרב ריאחי) עם כותרות צד ותאריכים ועוד מעלות
וכך אפשר לעבור במהירות לקבל רקע וידע כללי
ומי שקצת יודע לשון הקודש
ולומד בקצב נורמלי דהיינו לא מהיר מידי

יכול לקבל המון תועלת מזה

כמובן כהקדמה ללימוד עם מפרשי המקרא
 

שמחה מנתניה

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
בעקבות הישיבה המרובה ב-ד אמותי
גיליתי ספר חדש (בשבילי)  ומרתק
שעד היום לא זכיתי ללומדו

ספר התנ"ך

אבקש מאוד אם יש בידכם להמליץ לי על פירוש קצר ומתומצת  קדושת פשוטו של מקרא 
מעין הפירוש של פשוטו של מקרא על החומש

על פי חז"ל  

למשל מה עומד בין שאול ודוד וכדו'

כמדומה שחז"ל כמעט ולא עמדו על פשוטו של מקרא אלא על מדרשו
ועיקר המושג והמשמעות של פשוטו של מקרא הוא בדברי רבותינו הראשונים 
 

בשובה ונחת

משתמש ותיק
שמחה מנתניה אמר:
כמדומה שחז"ל כמעט ולא עמדו על פשוטו של מקרא אלא על מדרשו
ועיקר המושג והמשמעות של פשוטו של מקרא הוא בדברי רבותינו הראשונים 
חזרה למעלה
כמדומה שרש"י בפירושו לתורה בא להפקיע מזו הגישה בדיוק.
ואבאר את דברי: רש"י כידוע כתב כמה פעמים ואני לא באתי אלא לפרש פשוטו של מקרא (ריש פר' בראשית כמ"פ, ועוד), אף שבפועל הביא ללא סוף מאמרי חז"ל באגדה שאינם כפי שנראה לנו פשוטו של מקרא, פעמים ציין לכך כגון שכתב זהו פשוטו ומדרשו וכו', ופעמים הביא רק את דרשת חז"ל ללא פירוש אחר, וכבר נודע שהשיגו עליו מפרשי הפשט בזה, ראה רשב"ם ריש וישב ועוד.
ובחומש 'פשוטו של מקרא' הוצ' לשם אפשר לעמוד על כך, אף שלדעתי יש בזה קצת מן התימה, ששם הספר הוא 'פשוטו של מקרא' הלקוח מדברי רש"י הנ"ל שכתבו כביאור למגמתו בפירוש התורה, ומביאים פירושי ראשונים אחרים שכתבו לחלוק בזה גופא על רש"י, קצת צורם...
ולגופו של ענין, לא משנה איך באמת ניישב את דברי רש"י במה שכתב כן, ויש בזה כמה דרכים לומר בבירור סוגיא זו, מ"מ ברור שרש"י התכוון לומר שביאורי חז"ל - אף אלו שאינם עולים בקנה אחד עם מה שנראה לנו 'פשט' הפסוק - הן הן באמת פשוטו של מקרא [והן אמת דאף דרך הפשט אינה רק באופן אחד, וכמו פשט בהבנת סוגיא בגמ', ויש להאריך בזה], ומכאן שאף חז"ל עסקו בזה, ואף שהמשיכו לרובד לפנים מרובד בפשט רמז דרש וסוד, מ"מ אין זה מפקיע את דבריהם מחלק הפשט.
מקוה שהובנתי [קצת קשה לבאר זאת בלחיצת מקלדת].
נקודה למחשבה: עד לרש"י 'פרשן דתא', לא היו ביאורים ופירושים לתורה שבכתב, אלא רק דרך מדרש (או תרגומים, שאף שזה פירוש מ"מ לא נוסף על הכתוב), ולא רק בחז"ל אלא גם בראשונים, ומכאן המדרשים המאוחרים המיוחסים לתקופת הגאונים והראשונים. הלא דבר הוא?
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
בשובה ונחת אמר:
עד לרש"י 'פרשן דתא', לא היו ביאורים ופירושים לתורה שבכתב, אלא רק דרך מדרש (או תרגומים)
רס"ג כתב פירוש על התורה (חוץ מהתרגום שלו לערבית) על דרך הפשט
וכן רב שמואל בן חפני גאון
 

בשובה ונחת

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
רס"ג כתב פירוש על התורה (חוץ מהתרגום שלו לערבית) על דרך הפשט
ביאורו הוא לא ביאור בפנ"ע אלא הוסיף מילים בתוך תרגומו, שממילא מפרשות גם את הענין.
וכעין דברי התרגום (אונקלוס, בפר' ויחי וזאת הברכה וכדו', ובתרגום יונתן לנביאים פעמים רבות) שעיקר תפקידו הוא לתרגם ותוך כדי לפעמים מבאר הענין בהרחבה [רק דבתרגומים זהו דרך דרש ולא פשט].
במהדורת 'תורת חיים' של מוה"ק הוציאו מתרגומו רק את הדברים שיש בהם מן החידוש, כשהם כתוספת על התרגום המילולי.
בכל מקרה דרך זו לא היתה הצורה בה נלמדה תורה שבכתב, אלא דרך דרש [ואינני בא לומר שאין מקום ללמוד ע"ד הפשט, רק להעיר תשומת הלב להנ"ל, לי יש בזה כמה מסקנות, וכ"א יכול לחשוב לפי המקובל בידיו בנושא זה].
אם כבר הערתי, אציין להג' מהרצ"ח שבת ס"ג לגבי אין מקרא יוצא מידי פשוטו אצל האמוראים, וכדאי גם לראות במכתב מאליהו ח"ד עמ' 58 מש"כ בזה בדרכו היחודית (אולי מי שיש לו תוכנה ויכול להעלות הספרים הנ"ל לתועלת הלומדים, אני אינני יודע איך עושים זאת).
לסיום אציע למי שיש בידו היכולת, ויהי' זה לתועלת הכלל, לסדר פירושי רבותינו הראשונים והאחרונים למקרא, לפי בתי מדרשות, ולמשל המלבי"ם הכתב והקבלה והנצי"ב, כ"א בסגנונו באו לחבר התורה והמצוה והיו לאחדים [יש שעשו זאת משום ההשכלה וכדו', ומ"מ תורה היא וללמוד אנו צריכים מה דרכם בלימוד המקראות], יש שכתבו לבאר דברי רש"י מקו' החולקים, וכיון דיש שכתבו ביאורם באופן שיטתי כהגאונים הנ"ל ורש"ר הירש ואור החיים כלי יקר ספורנו ועוד, יש לעמוד על כוונתם בזה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
בעקבות הישיבה המרובה ב-ד אמותי
גיליתי ספר חדש (בשבילי)  ומרתק
שעד היום לא זכיתי ללומדו

ספר התנ"ך

אבקש מאוד אם יש בידכם להמליץ לי על פירוש קצר ומתומצת  קדושת פשוטו של מקרא 
מעין הפירוש של פשוטו של מקרא על החומש

על פי חז"ל  

למשל מה עומד בין שאול ודוד וכדו'
תורה נביאים וכתובים אינם ספר אחד, למרות שהותר לכורכן כאחד בפרק השותפין.
הביטוי תנ"ך אינו ביטוי תורני, ומקורו זר.
תורה לחוד, נביאים לחוד, וכתובים לחוד
 
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
בשובה ונחת אמר:
ביאורו הוא לא ביאור בפנ"ע אלא הוסיף מילים בתוך תרגומו, שממילא מפרשות גם את הענין.
וכעין דברי התרגום (אונקלוס, בפר' ויחי וזאת הברכה וכדו', ובתרגום יונתן לנביאים פעמים רבות) שעיקר תפקידו הוא לתרגם ותוך כדי לפעמים מבאר הענין בהרחבה [רק דבתרגומים זהו דרך דרש ולא פשט].
במהדורת 'תורת חיים' של מוה"ק הוציאו מתרגומו רק את הדברים שיש בהם מן החידוש, כשהם כתוספת על התרגום המילולי.
אתה מדבר על התרגום שלו, אבל אני כתבתי:
אבר כיונה אמר:
רס"ג כתב פירוש על התורה (חוץ מהתרגום שלו לערבית) על דרך הפשט
 

בן זכאי

משתמש ותיק
יש ביאור נפלא הנקרא מאיר טוב חובר ע"י הרה"י יום טוב ידיד הלוי רבה האחרון של חלב (נפטר בשנים האחרונות ממש) יצ"ל ע"י אהבת שלום
 

צפוני

משתמש רגיל
ללמוד-וללמד אמר:
אבר כיונה אמר:
יתכן שיעזור לך ספר 'דעת סופרים' של הרב חיים דב רבינוביץ' (יש באוצה"ח)

דעת סופרים נפלא אך לצערי אין על כל הנ"ך יש על כמה ספרים בודדים
יש כמעט על כל התנ"ך
בשובה ונחת אמר:
שמחה מנתניה אמר:
כמדומה שחז"ל כמעט ולא עמדו על פשוטו של מקרא אלא על מדרשו
ועיקר המושג והמשמעות של פשוטו של מקרא הוא בדברי רבותינו הראשונים 
חזרה למעלה
כמדומה שרש"י בפירושו לתורה בא להפקיע מזו הגישה בדיוק.
ואבאר את דברי: רש"י כידוע כתב כמה פעמים ואני לא באתי אלא לפרש פשוטו של מקרא (ריש פר' בראשית כמ"פ, ועוד), אף שבפועל הביא ללא סוף מאמרי חז"ל באגדה שאינם כפי שנראה לנו פשוטו של מקרא, פעמים ציין לכך כגון שכתב זהו פשוטו ומדרשו וכו', ופעמים הביא רק את דרשת חז"ל ללא פירוש אחר, וכבר נודע שהשיגו עליו מפרשי הפשט בזה, ראה רשב"ם ריש וישב ועוד.
ובחומש 'פשוטו של מקרא' הוצ' לשם אפשר לעמוד על כך, אף שלדעתי יש בזה קצת מן התימה, ששם הספר הוא 'פשוטו של מקרא' הלקוח מדברי רש"י הנ"ל שכתבו כביאור למגמתו בפירוש התורה, ומביאים פירושי ראשונים אחרים שכתבו לחלוק בזה גופא על רש"י, קצת צורם...
ולגופו של ענין, לא משנה איך באמת ניישב את דברי רש"י במה שכתב כן, ויש בזה כמה דרכים לומר בבירור סוגיא זו, מ"מ ברור שרש"י התכוון לומר שביאורי חז"ל - אף אלו שאינם עולים בקנה אחד עם מה שנראה לנו 'פשט' הפסוק - הן הן באמת פשוטו של מקרא [והן אמת דאף דרך הפשט אינה רק באופן אחד, וכמו פשט בהבנת סוגיא בגמ', ויש להאריך בזה], ומכאן שאף חז"ל עסקו בזה, ואף שהמשיכו לרובד לפנים מרובד בפשט רמז דרש וסוד, מ"מ אין זה מפקיע את דבריהם מחלק הפשט.
מקוה שהובנתי [קצת קשה לבאר זאת בלחיצת מקלדת].
נקודה למחשבה: עד לרש"י 'פרשן דתא', לא היו ביאורים ופירושים לתורה שבכתב, אלא רק דרך מדרש (או תרגומים, שאף שזה פירוש מ"מ לא נוסף על הכתוב), ולא רק בחז"ל אלא גם בראשונים, ומכאן המדרשים המאוחרים המיוחסים לתקופת הגאונים והראשונים. הלא דבר הוא?


כמדומה שאי"ז נכון שהרי רש"י עצמו מוסיף כמה מילים "ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולמדרש המיישב אחר המקרא המיישב דבר דבור על אופניו"

וכן העיד נכדו הרשב"ם:
"וגם רבנו שלמה אבי אמי מאיר עיני גולה שפירש תורה נביאים וכתובים נתן לב לפרש פשוטו של מקרא, ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פרושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום"

משמע גם רש"י הסכים שלא כל פירושיו הם פשט אלא חלקם דרך דרש

מה שכן, גם הדרשות באים תמיד לתרץ איזה קושיא בפשט ונראה שהם עומק פשוטו של מקרא
 

צפוני

משתמש רגיל
יש לי את הספר בבית ואין בדברי משהו חלוק על דבריו

אני משער שכ"ק הרבי מחב"ד זי"ע לא מחק את המילים "ולמדרש המיישב אחר המקרא" מן החומש...

וגם לא את דברי הרשב"ם
 

לבי במערב

משתמש ותיק
לא טענתי אחרת; רק ציינתי מ"מ לחָפץ בהרחבת היריעה.

אודות דברי הרשב"ם ראה ב'מבוא' שם, אות ו (ע' 26 ואילך).
וכן ב'התוועדויות' תשמ"ב ח"ד ס"ע 1816. תשמ"ה ח"ב ס"ע 734 ואילך. תשמ"ו ח"א ע' 629. ועוד.
 

בשובה ונחת

משתמש ותיק
על רגל אחת;
ישנם ב' סוגיות, האחת, ענין 'אין מקרא יוצא מידי פשוטו', וענינו הוא שלמשמעות הפשוטה יש מקום אף אחר הדרש [בעיקר בדברי הלכה שעוקרין את המקרא], אפשר להביא ע"ז הרבה מ"מ, נציין 2 מהם מרבותינו הראשונים:
הרמב"ן בהשגותיו לספר המצות (השרש השני)
והנה הרב [הרמב"ם] תלה הר נופל הזה בחוט השערה. אמר, "העיקר אשר הועילונו בו עליהם השלום והוא אמרם אין מקרא יוצא מידי פשוטו, והיות לשון התלמוד מחפש בכל מקום ואומר גופיה דקרא במאי משתעי". וחס ושלום כי המדרשים כולם בענין המצות אין בה מקרא יוצא מידי פשוטו אלא כולם בלשון הכתוב נכללים, אע"פ שהם מרבים בהם בריבויים, ואין מדרש כבוד תלמידי חכמים מלשון את ה' אלהיך תירא מוציא הכתוב מפשוטו. וכן אם נאמר בכי יקח איש אשה שהוא בכסף אינו מוציא ממשמעו ופשטו, ולא כל אתי"ן וגמי"ן וריבויין ומעוטין ואכי"ן ורקי"ן ושאר המדרשים כולם, אבל הכתוב יכלול הכל, כי אין הפשט כדברי חסרי דעת הלשון ולא כדעת הצדוקים, כי ספר תורת ה' תמימה, אין בה אות יתר וחסר, כולם בחכמה נכתבו וכו'. וכן הענין בכל מקום הנדרש להם בענין משל ומליצה יאמינו כי שניהם אמת פנימי וחיצון וכו', והוא מאמרם, אין המקרא יוצא מידי פשוטו, אבל יש לו מדרש עם פשוטו ואינו יוצא מידי כל אחד מהם, אבל יסבול הכתוב את הכל ויהיו שניהם אמת.
ועי' באופ"א בר"ן סנהדרין כ"ז ב' אד' הגמ' לא יומתו אבות על בנים בעדות בנים, וא"ת והא איצטרך קרא לגופי' שלא יומתו האבות בעון בניהם כדכתיב באמציה ואת בני המכים לא המית ככתוב בתורת משה לא יומתו אבות על בנים [והיינו דבנביא מפורש דהכונה כמו שמשמע מפשוטו ולא ממדרשו-המעתיק], איכא למימר דמקרא אינו יוצא מידי פשוטו דפשטי' דקרא הוא שלא יומתו אבות בעון בנים ומדרשו שלא יומתו בעדות בנים ומקרא אחד מתחלק לכמה טעמים כדכתיב אחת דבר א' שתים זו שמענו.
ויש לעיין היטב בדבריהם ויש עוד ע"ז ואין כאן מקומו.
אך הסוגיא הנוספת היא תפקידו של רש"י בביאור הפשט, ומה שקרא לזה 'פשוטו של מקרא'.
ולשונו בהמשך דבריו הוא (בראשית ג' ח') 'יש מדרשי אגדה רבים וכבר סדרום רבותינו על מכונם בב"ר ובשאר מדרשות ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו'. ואין זה ב' דברים שונים רק מציין שלפעמים משתמש עם האגדה אם היא מיישבת לשון כל מילה במקומה (דבר דבור על אופניו), דהיינו שיש לכל מילה משמעות בפסוק [ראה לדוג' בראשית ד' ח', ויש בזה מדרשי אגדה אך זה ישובו של מקרא. ובפרק ל"ז ב', זהו אחר ישוב פשוטו של מקרא להיות דבר דבור על אופניו. ומדרש אגדה וכו'. וכהנה רבות]
הרי שאין הכונה אצלו פשוטו של מקרא להבנה הפשוטה של הלומד המתחיל, אלא לישוב לשון המקרא על כל מילותיו (ולכשתעיין יש בזה עומק, לא רק ענין תחבירי!).
ובכל אופן זה רש"י עצמו מעיד עלתפקידו, וראה בפרק ל"ג כ', ורבותינו דרשו שהקב"ה קראו ליעקב אל, ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע מתחלקים לכמה טעמים, ואני ליישב פשוטו של מקרא באתי. ע"כ. ולומר על סמך דברי הרשב"ם דרש"י לא עמד במטרה שהציב לעצמו, זה לא נכון, כי רש"י מעיד ע"ז כמה פעמים וזה מה שהנחה אותו בפירושו.
לגבי דברי הרשב"ם יש להאריך בזה, אך הציטוט על 'פשטות המתחדשים בכל יום', אין לזה קשר לנידו"ד, וכי נאמר שההבנה הפשוטה והבסיסית בתורה, מה שקוראים לזה היום 'פשוטו ש"מ' משתנה בכל יום, אין לזה מובן, ומילים אלו משמשים כלי ניגוח למי שמחפש לראות את התורה משתנה בכל יום כפי העת והצורך (יש לי פשט אחר בד' הרשב"ם, אבל לא משנה מה תבאר, בפשטות ודאי אין הפשט כנ"ל).
ובס' כללי רש"י הנ"ל הלך באמת דפשוטו של מקרא היינו לבן חמש למקרא הצריך שיבארו לו כל דבר מהתחלה. ולענ"ד קשה לומר כן, אבל אין ברצוני לפתוח בזה פולמוס, אדרבה אם ע"י דרך זו יתבארו הדברים יותר, יש לדון בה.
 
חלק עליון תַחתִית