מצות בהכשר בד"ץ

מהבהב בחושך

משתמש רגיל
מנהג רוב מוחלט של בני התורה שאני מכיר להקפיד במצות בפסח על מצות מ'חבורה' שהם/קרוביהם שותפים בקיומה.

וכל זאת למה??

האם משהו לא טוב במצות בבהכשר בד"ץ העדה החרדית??
 

דער עמעס

משתמש רגיל
מהבהב בחושך אמר:
מנהג רוב מוחלט של בני התורה שאני מכיר להקפיד במצות בפסח על מצות מ'חבורה' שהם/קרוביהם שותפים בקיומה.

וכל זאת למה??

האם משהו לא טוב במצות בבהכשר בד"ץ העדה החרדית??
מידי דהוה אשמיעת פרשת זכור בהבהרה תימנית ולא בקריאת שמע שבכל יום, מצוה שמגיע פעם בשנה מטבע הדברים מדקדקים בה הרבה יותר.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
דער עמעס אמר:
מהבהב בחושך אמר:
מנהג רוב מוחלט של בני התורה שאני מכיר להקפיד במצות בפסח על מצות מ'חבורה' שהם/קרוביהם שותפים בקיומה.

וכל זאת למה??

האם משהו לא טוב במצות בבהכשר בד"ץ העדה החרדית??
מידי דהוה אשמיעת פרשת זכור בהבהרה תימנית ולא בקריאת שמע שבכל יום, מצוה שמגיע פעם בשנה מטבע הדברים מדקדקים בה הרבה יותר.
הקפדה על מצות חבורה ועמידה על אפיית המצות יש לו מסורות, משא"כ פרשת זכור בהבהרה תימנית. ובכלל מש"כ הטור (סי ת"ס) מצוה על כל אדם להשתדל בעשיית המצות ובאפייתן, וכן היה נוהג א"א הרא"ש ז"ל היה משתדל בהן ועומד על עשייתן ומזרז העוסקים בהן והיה מסייע בעריכתן עכ"ל. [בבריסק שמקפידים מאד על אפיית מצות כידוע, לא מקפידים על פרשות זכור בהבהרה תימנית.]
אבל יש להליץ על המקפידים על הבהרה תימנית לפרשת זכור, שאינם מקפידים בק"ש, שהרי ק"ש אפשר לקראות בכל לשון. והבהרה לא נכונה אינה גרועה מלשון אחר לגמרי
 
 
דער עמעס אמר:
מהבהב בחושך אמר:
מנהג רוב מוחלט של בני התורה שאני מכיר להקפיד במצות בפסח על מצות מ'חבורה' שהם/קרוביהם שותפים בקיומה.

וכל זאת למה??

האם משהו לא טוב במצות בבהכשר בד"ץ העדה החרדית??
מידי דהוה אשמיעת פרשת זכור בהבהרה תימנית ולא בקריאת שמע שבכל יום, מצוה שמגיע פעם בשנה מטבע הדברים מדקדקים בה הרבה יותר.

מידי דהווה עמידה שעות רבות על כל עלה של הדס ועל כל ספק ספיקא של חזזית בערב סוכות

מצוות חביבות על כלל ישראל
יש בזה גם משום ושמרתם את המצות 
 
 

יהודי

משתמש ותיק
ממש לא נכון. מצות צריכות זריזות וקצת יותר זהירות. יש את זה רק בחבורה.
אני מאוד ממליץ למי שלא מכיר את הענין ללכת לאפיית מצות של חבורה ולאפיה רגילה, ולאחר מיכן לחשוב על הדברים שוב.
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
יהודי אמר:
ממש לא נכון. מצות צריכות זריזות וקצת יותר זהירות. יש את זה רק בחבורה.
אני מאוד ממליץ למי שלא מכיר את הענין ללכת לאפיית מצות של חבורה ולאפיה רגילה, ולאחר מיכן לחשוב על הדברים שוב.

ודאי שמי שראה אפיה סתם ואפיה בחבורה [של יודעי דבר] מבין לבד את ההבדל.
אבל בד''כ כשמדובר בכשרות מעולה השיקולים העיקריים הם אלו שנמנו למעלה:
העניין להיות שותף באפיה. מצווה של פעם בשנה. ובכלל - פסח!
מסתבר שיש פה גם עניין נוסף: בעבר הרחוק כל משפחה אפתה בעצמה את מצותיה, אולי אפילו בתנור בחצר הבית. עם המעבר לעולם מתועש בו רוב מוחלט של מצרכי המזון אינם נעשים בבית, עברו גם המצות למצות מכונה, והאפיה למאפיות מסחריות וכו'. אבל פה דוקא נשמרת המסורת המשפחתית או הקהילתית של האפיה יחד סביב הסבא או הרב\האדמו''ר. יתכן שזה ענין של מסורת, יתכן שזה במובן מסוים ענין של אוירה, הזכרונות והמצב סביב זה החל ממים שלנו וכלה בהליכה עם קופסת המצות לבית. נראה שיש פה גם שיקולים לא הלכתיים טהורים.
וח''ו שלא ישמע שיש בזה פסול, יש משפחות [כמדומני שקראתי כן פעם על משפחת מרן שה''ת שליט''א {בספר בית אמי?}] שמשקיעים הרבה באוירה של העיסוק והעשייה בהכנה למצוות [כמו לדוג' הכפרות המשפחתיות שעורך, או לקיחת הנכדים לקטיפת הסכך], משום שזה מכניס לילד חוויות טהורות.
 

כתר

משתמש חדש
אני הייתי באחת ממאפיות המצות בהכשר הנ"ל, והזדעזעתי ממה שקורה שם.

בטוח שאם האנשים שקונים משם מצות היו רואים את תהליך האפייה, היו מוכרים את המצות לגוי או שורפים בשריפת חמץ.


נ.ב. כמובן שיש גם מאפיות טובות בהכשר הנ"ל. מדובר ספציפית על מאפיה מסויימת אשר רבים וטובים קונים משם מצות ללא עוררין.
 

יהודי

משתמש ותיק
כמדומה שכבודו מגזים, קיי"ל (רמ"א תמז-ד) דאין אומרים חו"נ בכה"ג (ויש מחמירים לדעת השו"ע).
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
כתר אמר:
אני הייתי באחת ממאפיות המצות בהכשר הנ"ל, והזדעזעתי ממה שקורה שם.

בטוח שאם האנשים שקונים משם מצות היו רואים את תהליך האפייה, היו מוכרים את המצות לגוי או שורפים בשריפת חמץ.


נ.ב. כמובן שיש גם מאפיות טובות בהכשר הנ"ל. מדובר ספציפית על מאפיה מסויימת אשר רבים וטובים קונים משם מצות ללא עוררין.

המרחק בין מצה [לא] מהודרת לחמץ שצריך לבער הוא קילומטרים
 

תריג מצוות

משתמש ותיק
מקור למצות חבורה:
מבואר בראשונים שכל אדם ישתדל בעצמו בעשית המצוה. הטור (סי' תס) הוכיח כן מהגמ' 'מה דרכו של עני הוא מסיק ואשתו אופה' (פסחים דף קטז.). ואילו המג"א (שם סק"א) ומשנ"ב (שם סק"ה) כתבו שהוא משום מצוה בו יותר מבשלוחו (קידושין מא.).
הט"ז (שם סק"ב) הוסיף שיטריח עצמו במצה של מצוה עד שיזיע, ובזה ישבר הקליפות משז"ל (בשם אר"י משנת חסידים מס' ניסן פ"ג מ"ג).
 

הכהן

משתמש ותיק
אבל רבים שקונים 'מצות חבורה' במשנת יוסף וכדומה, ואינם מתעסקים בזה בעצמם, וא"כ הדק"ל.
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
אני מניח שיש לסכם את הנושא כך-

מבחינה כשרותית יש להניח שמצות בכשרות העדה החרדית הם מהודרות (אין סיבה שכשרות שידועה באיכותה דווקא במצותיה תהיה דיעבד או פחות מזה),
מאידך הדברים ברורים לכל מי שקצת חושב ויודע שמצות חבורה מהודרות יותר משום שמקפידים יותר על חומרות הלכתיות, על המשתתפים בהכנת המצות וכו'.
אך גם בענין זה הדברים משתנים בין חבורה לחבורה, האם זו חבורה פרטית או מפעל שקורא לעצמו מצות חבורה כי הוא יותר מדקדק, מי הם המשתתפים ומה חשוב להם יותר או פחות בחומרותיהם (או לעיתים דברים שהם חושבים שהם אפילו מעיקר ההלכה).
כמו"כ יש את הנושא שהוזכר של השתתפות בהכנת המצות וכמו שציין הרב תרי"ג מצוות (אך זה לא קשור לכשרות המצות אלא לענין של לטרוח בעשיית המצווה).
 

תריג מצוות

משתמש ותיק
הכהן אמר:
אבל רבים שקונים 'מצות חבורה' במשנת יוסף וכדומה, ואינם מתעסקים בזה בעצמם, וא"כ הדק"ל.

אין הכי נמי,
במקרה כזה הולכים על הכשר ביותר.

הערה חשובה: פעמים שישנם מכשולים גדולים דווקא ב'מצות חבורה'. ולא כל 'מצות חבורה' נחשב למהודר.
 

יהודי

משתמש ותיק
ההערה נכונה, אבל לא רק במצות חבורה, אלא בכל ענין שדורש ידע הלכתי ברור ומיומנות (לדוג' מי שמכשיר עופות ובשר לבדו, שיש בזה הידור חשוב. ישאל המתעניין כמה שאלות מגיעות למורי ההוראה מהידור זה).
 

סלקא דעתך

משתמש ותיק
דוגמא שראיתי בין חבורה ללא חבורה.
במצות חבורה מפסיקים כל ח"י דקות לנקות.
הבצק יוצא אחד אחרי השני, כך שהבצק האחרון לא תמיד מצליח להכנס תוך 18 דקות מתחילת נתינת המים הראשונה, אף שעליו לא עברו ח"י דקות.
במצות חבורה מסמנים זאת וכל מה שיצא לאחר ח"י דקות עובר ל"כללי".
 

מהבהב בחושך

משתמש רגיל
פותח הנושא
כתר אמר:
אני הייתי באחת ממאפיות המצות בהכשר הנ"ל, והזדעזעתי ממה שקורה שם.

בטוח שאם האנשים שקונים משם מצות היו רואים את תהליך האפייה, היו מוכרים את המצות לגוי או שורפים בשריפת חמץ.


נ.ב. כמובן שיש גם מאפיות טובות בהכשר הנ"ל. מדובר ספציפית על מאפיה מסויימת אשר רבים וטובים קונים משם מצות ללא עוררין.
תוכל לפרט לתועלת הציבור??
 
 

מהבהב בחושך

משתמש רגיל
פותח הנושא
סלקא דעתך אמר:
דוגמא שראיתי בין חבורה ללא חבורה.
במצות חבורה מפסיקים כל ח"י דקות לנקות.
הבצק יוצא אחד אחרי השני, כך שהבצק האחרון לא תמיד מצליח להכנס תוך 18 דקות מתחילת נתינת המים הראשונה, אף שעליו לא עברו ח"י דקות.
במצות חבורה מסמנים זאת וכל מה שיצא לאחר ח"י דקות עובר ל"כללי".

בעדה החרדית לא מנקים כל ח"י דקות?? 
באיזה הכשר ראית שלא.
 

סלקא דעתך

משתמש ותיק
אף אם מנקים, כפי שסיפרתי המיירע האחרונה נכנסת לאחר שעבר ח"י דקות מהניקיון.
והחלק הזה הולך ל"כללי", ולא לחבורה עצמה.
וראיתי כך בשני מאפיות יד של הבד"ץ, וכן במאפיייה אחת של מכונה.
 

מהבהב בחושך

משתמש רגיל
פותח הנושא
סלקא דעתך אמר:
אף אם מנקים, כפי שסיפרתי המיירע האחרונה נכנסת לאחר שעבר ח"י דקות מהניקיון.
והחלק הזה הולך ל"כללי", ולא לחבורה עצמה.
וראיתי כך בשני מאפיות יד של הבד"ץ, וכן במאפיייה אחת של מכונה.
יש בזה הסבר??

הם נודעו כמקפידים גדולים בהכשר שלהם. ופתאום בחמץ בפסח יש נפילות??
 
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
הטעם להקל אחר ח"י הוא משום שעוד לא עבר י"ח דקות מלישת העיסה. שהרי מנקים כל י"ח דקות, אבל לוקח זמן מתחילת לישת עיסה הראשונה עד שמגיע ממנו מצות להתנור. בשום מקום לא מקילים שלא לנקות כל י"ח דקות. אבל בעוד שעל השולחן שמרדדים המצות עוד לא עבר י"ח דקות, וכן לא עבר י"ח דקות מלישת העיסה, כבר עבר י"ח דקות מלישת עיסה הראשונה.
בחבורות מקפידים על זה, מחשש שנשאר משהו מעיסה הראשונה, וכבר עבר י"ח דקות. אבל מעיקר הדין מותר, שהרי בל"ס נתבטל כבר. ובלא"ה מסתמא צריכים להתחיל י"ח דקות עוד פעם אחר עסק גמור, ובכל אופן אין י"ח דקות מזה
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
אחד התלמידים אמר:
הטעם להקל אחר ח"י הוא משום שעוד לא עבר י"ח דקות מלישת העיסה. שהרי מנקים כל י"ח דקות, אבל לוקח זמן מתחילת לישת עיסה הראשונה עד שמגיע ממנו מצות להתנור. בשום מקום לא מקילים שלא לנקות כל י"ח דקות. אבל בעוד שעל השולחן שמרדדים המצות עוד לא עבר י"ח דקות, וכן לא עבר י"ח דקות מלישת העיסה, כבר עבר י"ח דקות מלישת עיסה הראשונה.
בחבורות מקפידים על זה, מחשש שנשאר משהו מעיסה הראשונה, וכבר עבר י"ח דקות. אבל מעיקר הדין מותר, שהרי בל"ס נתבטל כבר. ובלא"ה מסתמא צריכים להתחיל י"ח דקות עוד פעם אחר עסק גמור, ובכל אופן אין י"ח דקות מזה

כל הענין של ח"י דקות מנתינת המים הוא חי' של החבורות שנכנס אצלנו כל כך עד שנעשה כעיקר הדין
עד הדור הקודם (כמובן ב"ה שאכשר דרא) אף אחד לא נהג בזה
 
חלק עליון תַחתִית