היכן המקור? | אשכול מרכזי לבקשת מקורות

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
יש גמ' שאני לא מצליח לזכור היכן, שהקב''ה אומר לעם ישראל שהוא יזכור להם חסדם [שקבלו את התורה?], שואלת הגמ' א''כ הוא יזכור להם גם חטא העגל? עונה הגמ' [ומביאה מפסוק] שאת החטאים הוא לא יזכור.
אולי אחד מחכמי ורבני הפורום ידע למצוא לי את המקור?
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
פיילוט 0.4 אמר:
יש גמ' שאני לא מצליח לזכור היכן, שהקב''ה אומר לעם ישראל שהוא יזכור להם חסדם [שקבלו את התורה?], שואלת הגמ' א''כ הוא יזכור להם גם חטא העגל? עונה הגמ' [ומביאה מפסוק] שאת החטאים הוא לא יזכור.
אולי אחד מחכמי ורבני הפורום ידע למצוא לי את המקור?

 ברכות דף לב עמוד ב
ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני. היינו עזובה היינו שכוחה! אמר ריש לקיש, אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אדם נושא אשה על אשתו ראשונה - זוכר מעשה הראשונה, אתה עזבתני ושכחתני. - אמר לה הקדוש ברוך הוא: בתי, שנים עשר מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל ועל כל חיל וחיל בראתי לו שלשים לגיון ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים קרטון ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה - וכולן לא בראתי אלא בשבילך ואת אמרת עזבתני ושכחתני? התשכח אשה עולה, אמר הקדוש ברוך הוא: כלום אשכח עולות אילים ופטרי רחמים שהקרבת לפני במדבר? אמרה לפניו: רבונו של עולם, הואיל ואין שכחה לפני כסא כבודך שמא לא תשכח לי מעשה העגל? - אמר לה: גם אלה תשכחנה. אמרה לפניו: רבונו של עולם, הואיל ויש שכחה לפני כסא כבודך שמא תשכח לי מעשה סיני? - אמר לה: ואנכי לא אשכחך. והיינו דאמר רבי אלעזר אמר רב אושעיא: מאי דכתיב גם אלה תשכחנה - זה מעשה העגל, ואנכי לא אשכחך - זה מעשה סיני. 
 

אמונה ובטחון

משתמש ותיק
היכן המקור כשמניחים תפילין צריך לומר איתם קריאת שמע
[אם כבר אמר ק"ש] וכגון שמניח תפילין דר"ת או שמניח שוב תפילין במנחה
 

יהודה בן יעקב

משתמש ותיק
אמונה ובטחון אמר:
היכן המקור שצריך לנשק מזוזה

חיי אדם חלק א כלל טו סעיף א
חביבין ישראל, שסיבבן הקדוש ברוך הוא במצוות, תפלין בראשו ובזרועו, וציצית בבגדו, ומזוזה בפתחו. והמקיים ג' מצוות אלו, על זה נאמר [קהלת ד, יב], והחוט המשולש כו'. לפיכך, כשיצא אדם מפתח ביתו, ינשק המזוזה 
 

יהודה בן יעקב

משתמש ותיק
אמונה ובטחון אמר:
היכן המקור כשמניחים תפילין צריך לומר איתם קריאת שמע
[אם כבר אמר ק"ש] וכגון שמניח תפילין דר"ת או שמניח שוב תפילין במנחה

משנה ברורה סימן כה ס"ק טז
להניח ד' פרשיות - ויש נוהגים מחמת זה לקרות הארבע פרשיות לאחר הנחת תפלין היינו קדש והיה כי יביאך דשמע והיה אם שמוע בלא"ה קורין כל ישראל בשעת ק"ש. ובתפלין דר"ת יאמר כל הד' פרשיות. ומנהג יפה הוא [ארה"ח]: 
 

עניו כמשה

משתמש רגיל
יושב אוהלים אמר:
הרב אביגדור מילר ז"ל כותב שבזמן בית שני היו שתי כהנים גדולים אחד עשה העבודה והשני היה כמו ראש ממשלה שהנהיג כל הענינים עם הגוים והיה לו הכח הפוליטי מהו המקור של הרב מילר לזה?

אני חושב שהמקור הוא ביוסיפון 
 

עניו כמשה

משתמש רגיל
שלמה בן דוד 15 אמר:
מבקש אמת אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
הרב וואזנער לא דיבר על 'גבריות' הוא דיבר על צניעות. כל מי שבעל הרגשה, יכול להרגיש שיש בכך חסרון שאשה נוהגת ברכב בפרהסיא ובתוך ים של רכבים. [ויש לחלק בין זה להנהגת גמל..]
בנוגע לסיפורים נוסח 'סיפר לי מישהו' מצטער מאוד אבל עד שאני לא רואה בעיניים את התשובה, הסיפור הוא כמאן דליתא.

מה בדיוק ההבדל בין נהיגה ברכב בפרהסיא בתוך ים של רכבים, לנהיגה בגמל בפרהסיא בתוך ים של גמלים?

תמיד התפלאתי כשהביאו ראייה מרכיבת גמלים בידי נשים (הדוגמא הידועה היא רבקה אמנו) לשאלה בנהיגת אישה על רכב
הרי בזמנם האפשרות היחידה לחצות מדבריות וודאיות היתה בעזרת גמל שהאישה תרכוב עליו או אישה אחרת תנהיג אותו אבל בדורינו המשוכלל שיש אפשרויות אחרות בלי שהאישה תצטרך לנהוג בעצמה אז מה הראיה שמותר?
וכל זאת בלי להכנס לעצם הדיון אם מותר או אסור. שמסתבר יותר שאין בזה איסור ממש אלא רגשות צניעות וכל מקום לפי ענינו

לא הבנתי את הראיה מרבקה אמנו
הרי מבואר בגמ' בשבת שאשה לא רוכבת עם הרגלים כלפי צדדי הגמל/החמור אלא בצד
וא"כ היא שמרה על כל גדרי הצניעות ומה כלל הנידון לראיה
 

ב.א.

משתמש ותיק
עניו כמשה אמר:
שלמה בן דוד 15 אמר:
מבקש אמת אמר:
מה בדיוק ההבדל בין נהיגה ברכב בפרהסיא בתוך ים של רכבים, לנהיגה בגמל בפרהסיא בתוך ים של גמלים?

תמיד התפלאתי כשהביאו ראייה מרכיבת גמלים בידי נשים (הדוגמא הידועה היא רבקה אמנו) לשאלה בנהיגת אישה על רכב
הרי בזמנם האפשרות היחידה לחצות מדבריות וודאיות היתה בעזרת גמל שהאישה תרכוב עליו או אישה אחרת תנהיג אותו אבל בדורינו המשוכלל שיש אפשרויות אחרות בלי שהאישה תצטרך לנהוג בעצמה אז מה הראיה שמותר?
וכל זאת בלי להכנס לעצם הדיון אם מותר או אסור. שמסתבר יותר שאין בזה איסור ממש אלא רגשות צניעות וכל מקום לפי ענינו

לא הבנתי את הראיה מרבקה אמנו
הרי מבואר בגמ' בשבת שאשה לא רוכבת עם הרגלים כלפי צדדי הגמל/החמור אלא בצד
וא"כ היא שמרה על כל גדרי הצניעות ומה כלל הנידון לראיה
אם אין בעיה באישה הרוכבת על גמל ורואים את רגליה מצד אחד, ק"ו שלא תהיה בעיה באישה הנוהגת ברכב ולא רואים את רגליה כלל.
הנידון הוא מצדדים אחרים. עי' בלבושה של תורה (ח"ב סי' ע"ד אות י"ב) שהאריך בזה. [בקצרה: מונה שם עשר עשר חסרונות: א', בחינה של לא תלבש. ב', מביא לרגש גאווה. ג', נוהגות צעירות מחזיקות עצמן חשובות משאר נשים (לכאו' הוא כהנקודה הקודמת). ד', מסתכלים בה יותר כשהיא נוהגת. ה', מביא לידי מכשול בנוגע לסוג או צבע הרכב (בולט). ו', קל יותר להיות "יצאנית". ז', בעיות מצד לימוד הנהיגה אצל גבר. ח', יש מכשולים בכניסה וביציאה לרכב (ולאו דוקא אצל נהגת). ט', יתכן ערוב צעירים וצעירות וקלות ראש ביניהם. י', קשה לאישה להיזהר מסכנות הדרכים יותר מהאיש. עכת"ד. דברים אלו צריכים הרבה עיון ובדיקה (וכפי שהוא עצמו מציין בתחילת וסוף דבריו שם), כי חלק גדול מהנ"ל תלוי לגמרי במנהג המקום (א', ב', ג', ד', לפעמים גם ה' וו' וז' וט'. ח' אינו תלוי דווקא בנהגת, י' המציאות מורה להיפך, שיש פחות תאונות אצל נשים מאשר אצל גברים!)].
 
 

מהרילניק

משתמש ותיק
ראיתי איפשהו שבספר הקנה הקשה הקושיה הידועה על המלאכים מסולם יעקב שהרי יש להם כנפים ותי' שהיו צעירים, זה נשמע זר מאוד אם מישהו יודע איפה זה או שיודע שאינו אשמח שיודיעני (ניסיתי לעשות חיפוש באוה"ח לפי מילות מלאכים, יעקב, סולם, כנפים ולא מצאתי).
 

עניו כמשה

משתמש רגיל
ב.א. אמר:
אם אין בעיה באישה הרוכבת על גמל ורואים את רגליה מצד אחד, ק"ו שלא תהיה בעיה באישה הנוהגת ברכב ולא רואים את רגליה כלל.
הנידון הוא מצדדים אחרים. עי' בלבושה של תורה (ח"ב סי' ע"ד אות י"ב) שהאריך בזה. [בקצרה: מונה שם עשר עשר חסרונות: א', בחינה של לא תלבש. ב', מביא לרגש גאווה. ג', נוהגות צעירות מחזיקות עצמן חשובות משאר נשים (לכאו' הוא כהנקודה הקודמת). ד', מסתכלים בה יותר כשהיא נוהגת. ה', מביא לידי מכשול בנוגע לסוג או צבע הרכב (בולט). ו', קל יותר להיות "יצאנית". ז', בעיות מצד לימוד הנהיגה אצל גבר. ח', יש מכשולים בכניסה וביציאה לרכב (ולאו דוקא אצל נהגת). ט', יתכן ערוב צעירים וצעירות וקלות ראש ביניהם. י', קשה לאישה להיזהר מסכנות הדרכים יותר מהאיש. עכת"ד. דברים אלו צריכים הרבה עיון ובדיקה (וכפי שהוא עצמו מציין בתחילת וסוף דבריו שם), כי חלק גדול מהנ"ל תלוי לגמרי במנהג המקום (א', ב', ג', ד', לפעמים גם ה' וו' וז' וט'. ח' אינו תלוי דווקא בנהגת, י' המציאות מורה להיפך, שיש פחות תאונות אצל נשים מאשר אצל גברים!)].
מה כוונתו ביצאנית??

הכוונה לפורקת עול או הכוונה לאחת שיוצאת לקניות
 
 

ב.א.

משתמש ותיק
עניו כמשה אמר:
ב.א. אמר:
אם אין בעיה באישה הרוכבת על גמל ורואים את רגליה מצד אחד, ק"ו שלא תהיה בעיה באישה הנוהגת ברכב ולא רואים את רגליה כלל.
הנידון הוא מצדדים אחרים. עי' בלבושה של תורה (ח"ב סי' ע"ד אות י"ב) שהאריך בזה. [בקצרה: מונה שם עשר עשר חסרונות: א', בחינה של לא תלבש. ב', מביא לרגש גאווה. ג', נוהגות צעירות מחזיקות עצמן חשובות משאר נשים (לכאו' הוא כהנקודה הקודמת). ד', מסתכלים בה יותר כשהיא נוהגת. ה', מביא לידי מכשול בנוגע לסוג או צבע הרכב (בולט). ו', קל יותר להיות "יצאנית". ז', בעיות מצד לימוד הנהיגה אצל גבר. ח', יש מכשולים בכניסה וביציאה לרכב (ולאו דוקא אצל נהגת). ט', יתכן ערוב צעירים וצעירות וקלות ראש ביניהם. י', קשה לאישה להיזהר מסכנות הדרכים יותר מהאיש. עכת"ד. דברים אלו צריכים הרבה עיון ובדיקה (וכפי שהוא עצמו מציין בתחילת וסוף דבריו שם), כי חלק גדול מהנ"ל תלוי לגמרי במנהג המקום (א', ב', ג', ד', לפעמים גם ה' וו' וז' וט'. ח' אינו תלוי דווקא בנהגת, י' המציאות מורה להיפך, שיש פחות תאונות אצל נשים מאשר אצל גברים!)].
מה כוונתו ביצאנית??

הכוונה לפורקת עול או הכוונה לאחת שיוצאת לקניות
הוא מביא דוגמה מדינה בת יעקב (עי' רש"י בראשית לד, א). [וראה ברבינו בחיי שם מש"כ].
וראה עוד ברש"י בראשית א, כח (ובדעת זקנים שם).
נראה שזה לא ענין של פריקת עול (וכמובן שלא ענין של יציאה לקניות), אלא הכוונה למשהו שאינו עומד בגדרי הצניעות של אישה. מה בדיוק הגדר בזה? נו, בזה דנים כאן בפורום בלי סוף, משום שמדובר בנתון סובייקטיבי (מה שקצת מתמיה על הדיון המתמיד בזה...).
 
 

בעל כנפיים

משתמש ותיק
האם מישהו יודע היכן המקור לכך שבין השמשות אינו יום ואינו לילה, אלא בריה בפנ"ע?
ושיטת מי הוא?
 

בבא בוטא

משתמש ותיק
עיין בריטב"א הנ"ל שמפו' שיש בו גם מן היום וגם מן הלילה. והיינו דאי"ז ספק אלא כיצד להחשיבו.
אמנם, בנוסח זה ממש דהוא ברי' בפני עצמה, כמדו' שיש רק באחרונים. עיין ערוך השולחן או"ח סי' תנ"ה ס"ג, וכן יו"ד סי' ק"י סצ"ב.
 

בבא בוטא

משתמש ותיק
מהרילניק אמר:
ראיתי איפשהו שבספר הקנה הקשה הקושיה הידועה על המלאכים מסולם יעקב שהרי יש להם כנפים ותי' שהיו צעירים, זה נשמע זר מאוד
לעצם הענין, מצינו בענין זה בפי' הרא”ש בפר' בראשית (פ"ו פ"ב) שכתב שהמלאכים שעלו בסולם, היו שני מלאכי חבלה עזא ועזאל, מהנפילים שירדו לארץ בימי דור אנוש ובני קין, ועיי"ש הטעם שאיבדו כנפיהם, ושוב לא היו יכולין לעלות השמימה, ונותרו בארץ עד שמצאו להסולם מחלומו של יעקב אבינו ועלו בו, והקב”ה הפילם לארץ, וזהו מה שנאמר “והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו”.
 

מהרילניק

משתמש ותיק
בבא בוטא אמר:
מהרילניק אמר:
ראיתי איפשהו שבספר הקנה הקשה הקושיה הידועה על המלאכים מסולם יעקב שהרי יש להם כנפים ותי' שהיו צעירים, זה נשמע זר מאוד
לעצם הענין, מצינו בענין זה בפי' הרא”ש בפר' בראשית (פ"ו פ"ב) שכתב שהמלאכים שעלו בסולם, היו שני מלאכי חבלה עזא ועזאל, מהנפילים שירדו לארץ בימי דור אנוש ובני קין, ועיי"ש הטעם שאיבדו כנפיהם, ושוב לא היו יכולין לעלות השמימה, ונותרו בארץ עד שמצאו להסולם מחלומו של יעקב אבינו ועלו בו, והקב”ה הפילם לארץ, וזהו מה שנאמר “והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו”.
את כל זה אני יודע אני מחפש את התירוץ המסויים הזה שהיו צעירים
 
 

יוספי

משתמש ותיק
מהרילניק אמר:
בבא בוטא אמר:
מהרילניק אמר:
ראיתי איפשהו שבספר הקנה הקשה הקושיה הידועה על המלאכים מסולם יעקב שהרי יש להם כנפים ותי' שהיו צעירים, זה נשמע זר מאוד
לעצם הענין, מצינו בענין זה בפי' הרא”ש בפר' בראשית (פ"ו פ"ב) שכתב שהמלאכים שעלו בסולם, היו שני מלאכי חבלה עזא ועזאל, מהנפילים שירדו לארץ בימי דור אנוש ובני קין, ועיי"ש הטעם שאיבדו כנפיהם, ושוב לא היו יכולין לעלות השמימה, ונותרו בארץ עד שמצאו להסולם מחלומו של יעקב אבינו ועלו בו, והקב”ה הפילם לארץ, וזהו מה שנאמר “והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו”.
את כל זה אני יודע אני מחפש את התירוץ המסויים הזה שהיו צעירים
באוצר החכמה ספר אור התורה לבן עמרם, ג - ויקרא. עמו' 94
 

מהרילניק

משתמש ותיק
יוספי אמר:
מהרילניק אמר:
בבא בוטא אמר:
לעצם הענין, מצינו בענין זה בפי' הרא”ש בפר' בראשית (פ"ו פ"ב) שכתב שהמלאכים שעלו בסולם, היו שני מלאכי חבלה עזא ועזאל, מהנפילים שירדו לארץ בימי דור אנוש ובני קין, ועיי"ש הטעם שאיבדו כנפיהם, ושוב לא היו יכולין לעלות השמימה, ונותרו בארץ עד שמצאו להסולם מחלומו של יעקב אבינו ועלו בו, והקב”ה הפילם לארץ, וזהו מה שנאמר “והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו”.
את כל זה אני יודע אני מחפש את התירוץ המסויים הזה שהיו צעירים
באוצר החכמה ספר אור התורה לבן עמרם, ג - ויקרא. עמו' 94
הסיפור מוכר אני מחפש מישהו שתירץ ככה ברצינות
 
 

יוספי

משתמש ותיק
יוספי אמר:
מהרילניק אמר:
בבא בוטא אמר:
לעצם הענין, מצינו בענין זה בפי' הרא”ש בפר' בראשית (פ"ו פ"ב) שכתב שהמלאכים שעלו בסולם, היו שני מלאכי חבלה עזא ועזאל, מהנפילים שירדו לארץ בימי דור אנוש ובני קין, ועיי"ש הטעם שאיבדו כנפיהם, ושוב לא היו יכולין לעלות השמימה, ונותרו בארץ עד שמצאו להסולם מחלומו של יעקב אבינו ועלו בו, והקב”ה הפילם לארץ, וזהו מה שנאמר “והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו”.
את כל זה אני יודע אני מחפש את התירוץ המסויים הזה שהיו צעירים
באוצר החכמה ספר אור התורה לבן עמרם, ג - ויקרא. עמו' 94
חפש באוצר החכמה את המילים מלאכים צעירים בצמוד, תמצא שש תוצאות שמפריכות את השמועה חוץ מספר אחד.

 
 

מהרילניק

משתמש ותיק
יוספי אמר:
יוספי אמר:
מהרילניק אמר:
את כל זה אני יודע אני מחפש את התירוץ המסויים הזה שהיו צעירים
באוצר החכמה ספר אור התורה לבן עמרם, ג - ויקרא. עמו' 94
חפש באוצר החכמה את המילים מלאכים צעירים בצמוד, תמצא שש תוצאות שמפריכות את השמועה חוץ מספר אחד.
עיין פה
מעדני אשר בעניין
 

מהרילניק

משתמש ותיק
יוספי אמר:
חפש באוצר החכמה את המילים מלאכים צעירים בצמוד, תמצא שש תוצאות שמפריכות את השמועה חוץ מספר אחד.
ייש"כ שעזרתני לטהר שמם של רבותינו הראשונים משמועות זרות כאלה
 
 

אחד הבנים

משתמש ותיק
בעל כנפיים אמר:
האם מישהו יודע היכן המקור לכך שבין השמשות אינו יום ואינו לילה, אלא בריה בפנ"ע?
ושיטת מי הוא?
עיין באבן האזל הל' ק"ש א' א' ד"ה ואחר עיוני הביא כן מר' יוסף שוורץ בביאור הירושלמי.
 
 

chagold

משתמש ותיק
מהיכן לומדים שלשמה בכה" ת (חוץ מקדשים) שהוא מעכב (בהי"ת שמעכב)?
 

אחד הבנים

משתמש ותיק
chagold אמר:
 מהיכן לומדים שלשמה בכה" ת (חוץ מקדשים) שהוא מעכב (בהי"ת שמעכב)?
סוכה ט. לב"ש בעינן סוכה לשמה דכתיב חג הסוכות תעשה ע"ש המו"מ בגמ' ועי"ש ברש"י.
ושם לגבי ציצית לך לשם חובך.
 
 

מחשבות

משתמש ותיק
אני צריך רשימה מלאה של המדרשים שהורה הגרח"ק למחוק
איפה ניתן להשיג.
 

אגדתא

משתמש חדש
דחוף!
היכן המקור שהמוציא ז"ל גורם שילדים ימותו טרם זמנם? (נראה לי בזוה"ק)
 

להתעמק

משתמש רגיל
מחשבות אמר:
אני צריך רשימה מלאה של המדרשים שהורה הגרח"ק למחוק
איפה ניתן להשיג.
מתוך המכלול:
הרב חיים קנייבסקי חיבר סדרת הערות על הספר, שתוכנן העיקרי הוא עריכת סלקציה בין המדרשים. בהערותיו קובע הרב קנייבסקי מי מהם נכון ומקורי לדעתו, ומי מהם מזויף ויש להתייחס אליו כבדיה. הערותיו של הרב קנייבסקי צורפו לספר 'אוצר המדרשים' שיצא לאור בהוצאת מישור. יש לציין שככלל מתייחס הרב קנייבסקי למדרשים ככאלו שיצאו מידם של גדולי ישראל, תנאים, אמוראים או גאונים.
 
חלק עליון תַחתִית