זה לא נודע כי זה טעות מוחלטת (אא"כ אתה לא יודע מה שנודע בגזילה ....)איש אל רעהו אמר:אין הבדל בזה גזילה לאבידה, גם באבידה זכות הבעלים קיימת מכח דין ההשבה. כמו שמוכח בכמה דוכתין. אולי זה פחות נודע..זאת נחמתי אמר:התערבבו כאן שני דברים .איש אל רעהו אמר:[וא"כ נמצא שאדרבה אין שום סתירה בין אבידה לגזילה].
עיקר טענת התוספות היא : שאין טענת ברי עדיף רק במקום שאנו מחייבים אותו לשלם רק פעם אחת, שאז כיון שברי עדיף הרי שאנו דנים שהוא חייב לשלם.
אבל במקום שאם נדון ברי ושמא - יהיה חייב לשלם פעם נוספת שהוא ודאי לא כדין שהרי פעמיים ודאי אינו חייב (ולשלם דוקא לאחד ודאי אינו נכון ) - בכה"ג אין בו דין בו"ש ברי עדיף .
אלא שבזה יש לדון, האם דברי התוספות הם גם במקום שעכשיו תובע אותו רק אחד, שאז אע"פ שעכשיו אינו משלם ודאי שלא כדין, מ"מ כיון שאם יבוא אח"כ אדם אחר ויתבע אותו - יצטרך לשלם גם לו, משום הכי כבר עכשיו נפטר. או דילמא כיון שס"ס עכשיו אינו משלם רק פעם אחת, אין כאן ברי של הנגזל שאינו חייב אלא אחת. {ובאמת יתכן מאוד לומר שכשיבא השני יהיה הנגזל פטור, כיון שלראשון כבר שילם כדין ואילו לשני יאמר פעמיים איני צריך לשלם }
וממילא לגבי אבידה: לכאורה אין שייכת כלל סברת התוספות כיון שהרי אם יבאו שנים ויגידו לו שניהם - ברי שהאבידה שלי . ודאי שיהיה פטור שהרי אינו צריך אלא לתת את האבידה עצמה ולא נתחייב לתת משלו כלום {משא"כ גזילה שרמי חיובא אקרקפתא דגברא להחזיר הגזילה }.
וכל מה ששייך לדון באבידה, זה את סברת הגר"ח שכיון שיש כאן צד הפסד לבעלים במה שנותן את שלו לאחר, ממילא אין בזה דינא דברי ושמא . וסברא זו אינה שייכת בגזילה כלל כיון שהזכות של הנגזל הוא מול הגזלן בלבד ולא מול העולם (רק שחובת הגזלן אליו מזכה אותו נגד העולם וכנודע .)
באבידה אין שום צד שכוחו של הבעלים כבעל החפץ הוא מחמת חיוב השבה של שומר האבידה , כידוע לכל מי שדרכה רגלו בבית המדרש ...
שומר אבידה קונה בשינוי ?
שומר אבידה לדעת רב קונה בקלב"מ אליבא דרב ? או בששיבר לדעת רבה ?